הקורא
למפרע פרק
שני מגילה
כא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ולהקטר
חלבים (ב) כל הלילה עד הבוקר. והיינו דוקא
משפט
ביום. דכתיב
נז
והיה ביום הנחילו את בניו אורעה
א)
א
ב)
שנתעכלו האברים קודם חצות ששלטה בהן האור
כל הפרשה כולה להיות דין במס' סנהדרין בפ' אחד דיני ממונות
: ט) לטהרת מצורע. בצפרים ועץ ארז ואזוב ושני תולעת:
אבל אם לא משלה בהן אין ל) נמשכין אחר חצות כדאמר ר' יוחנן סוף
ג) ד)
לאתויי
אכילת פסחים ודלא כרבי אלעזר
נח ב
דאמר מר קצירה וספירה בלילה. ויליף
פ"קדיומא :
לה במס' מנחות י) מקראי:
ה)
ב"ע. מ"מ נראה דהלכה כר' אלעזר
כל הלילה עד הבוקר. על מוקדה על
המזבח כל הלילה עד הבוקר: וכר'
דהא איכא סתמא בערבי פסחים
מה משפט ביום אף כאן ביום: ולעריפת
א ג
יוסי. דאמר במסכת מנחות אפילו
דקאי כוותיה דתנן
ו)
העגלה: אמרי דבי רבי ינאי 1כפרה כתיב
הפסח אחר חצות מטמא את הידים
סילק את הישנה שחרית וסידר את
בה כקדשים: ולטהרת מצורע: דכתיב
ז)
וכן משנה באיזהו מקומן
החדשה ערבית אף זו היתה תמיד
ב ד
2 זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:
ח)
וסתמא בסוף פ"ק דברכות
ומהו תמיד שלא ילין שולחן בלא לחם
כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו': דאמר
ט)
גבי מעשה ובאו בניו של רבן גמליאל
אבל לרבנן טפחו של זה מסדר בצד
י) כ)
מר קצירה א וספירה בלילה והבאה ביום:
מבית המשתה וכו' אמר להם כל מה
טפחו של מסלק:
ג ה
ל)
ולהקטר חלבים ואברים: דכתיב כל הלילה
מ)
שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד
3
הדרן עלך הקורא למפרע
ד ו
שיעלה עמוד השחר ואילו אכילת
עד הבוקר: זה הכלל דבר שמצותו ביום
נ)
הקורא.
❖
עומד ויושב. אם רצה
פסחים לא קתני ומוקי לה כראב"ע
ה ז
כשר כל היום: זה הכלל לאתויי מאי
דאמר עד חצות וא"כ צריך למהר
עומד אם רצה יושב:
לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין וכר' יוסי
קראוה שנים. יחד יצאו ולא אמרינן
לאכול מצה בלילי פסחים קודם חצות
ו ח
דתניא רבי יוסי אומר סילק את הישנה
גליון הש"ס
אין שני קולות נשמעין כאחד: לא
ואפילו מצה של אפיקומן שהרי חיוב
שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך
ז ט י
גמ' אלמלא מקרא כתוב.
יברך. אין צריך לברך: בשני
מצה בזמן הזה הוה דאורייתא מ) אבל
כלום ומה אני מקיים 4 (לפני ה' תמיד)
ובחמישי בשבת ובשבת במנחה.
בהלל של אחר אפיקומן אין להחמיר
❖
ח כ
שלא יהא שולחן בלא לחם: דבר שמצותו
כל כך שהרי מדרבנן הוא:
עזרא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי
הדרן עלך הקורא למפרע
בלילה כשר כל הלילה: לאתויי מאי
בבבא קמא בפרק מרובה
הקורא. ואין מפטירין בנביא.
הגהות הב"ח
והכא אשמעינן דשלשה הן כהן ולוי
לאתויי אכילת פסחים ודלא כר' אלעזר בן
ב
ט ל
וישראל: ואין מוסיפין עליהן. שלא
(א) גמ'
קשיא לר"ת דהא בפרק
עזריה דתניא 5ואכלו את הבשר בלילה הזה
הזקן
במה מדליקין אמר
יקשה לצבור מפני שהן ימי מלאכה
א"ר אלעזר בן עזריה נאמר כאן בלילה הזה
(ב) תוס'
רב אחדבוי שאלמלא שבת אין
(ג)
ושבת במנחה סמוך לחשיכה הוא
י מ
דכתיב
ונאמר להלן 6 ועברתי בארץ מצרים בלילה
שלטה
נביא במנחה ביום טוב שחל להיות
שהרי כל היום היו רגילין לדרוש:
הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:
(ג) שם
ואין מפטירין. משום האי טעמא
בשבת וצריך לומר דהאי דקאמר
❖
יא נ
הדרן עלך הקורא למפרע
גופיה: הפותח והחותם. בגמ' כ)
התם דמפטיר בנביא במנחה בשבת
ביו"ט שחל
להיות בשבת
מפרש: ואין מוסיפין עליהן. בראשי
כשחל ביו"ט לאו דוקא נביא אלא
הקורא את המגילה עומד ויושב קראה
תורה אור השלם
רוצה לומר בכתובים כדאמרינן פרק
חדשים וחול המועד נמי איכא ביטול
ג
כל כתבי בנהרדעא פסקי
מלאכה דמלאכת דבר האבד מותרת:
אחד קראוה שנים יצאו מקום
1. כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
❖
גמ' מה שאין כן בתורה. שאין
סדרא בכתובים במנחה בשבתא
אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְיָ וְאַל תִּתֵּן
שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך
דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ
קורין בתורה בצבור מיושב: כביכול.
ופסקי היינו הפטרה ומקומות יש
ד בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה
יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם
שנוהגין לעשות כן והטעם שמפטיר
נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול להאמר
דברים כא ח
הַדָּם:
מוסף רש"י
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין
2. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת
בו כן: שלא ישב על גבי המטה.
במנחה בתענית ולא בשחרית משום
כפרה כתיב בה.
מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה
הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָה¢ רָתוֹ
דכתיב בה שמרו משפט ועשו צדקה
אלא או שניהם על גבי המטה או
(קדושין נז.
וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן:
מברך לפניה ולאחריה בראשי חדשים
שניהם על גבי קרקע: ולומד.
ואגרא דתעניתא צדקתא
נ)
ה
ע"ז כט: חולין יא.) קצירה
ויקרא יד ב
וספירה בלילה.
3. צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו
ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין
הגבורה: יושב ושונה. שנית
לעת ערב ומש"ה נכון לאומרו
מפי
ו
לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה
מה שלמד: רכות. דברים
בערב אחר שעשו צדקה:
לבדו
מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא
הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה
הפותח והחותם בתורה מברך
רכים
ונוחים שאדם מהיר לשמען:
עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה
הפותח והחותם בתורה מברך לפניה
עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ
לפניה ולאחריה. קשיא
ובלבד
ולאחריה זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו
והבאה
ויקרא ו ב
תּוּקַד בּוֹ:
אמאי תנא הך מילתא הכא ג' פעמים
ביום.
4. וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן
יום
טוב קורין ארבעה ז ביום טוב חמשה ח ביוה"כ ששה ט בשבת שבעה
דהא בחד זימנא סגיא וי"ל דהוה
לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד:
אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא הפותח והחותם
שמות כה ל
י
כ
סלקא דעתך דכל דטפי מילתא
בתורה מברך לפניה ולאחריה: גמ' תנא ל מה שאין כן בתורה מנהני
5. וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר
מחבריה מברך לפניה ולאחריה מש"ה
בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ
מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ואתה פה עמד עמדי ואמר רבי אבהו
אצטריך למתני בכולהו:
וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים
7
(מנחות סו.)
אלמלא
יֹאכְלֻהוּ: שמות יב ח
מקרא כתוב. קשיא
$ אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אף הקב"ה בעמידה וא"ר
סילק את הישנה.
6. וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם
שיש אלמלא שרוצה
אבהו מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע
בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל
מ
(מנחות צט:)
לומר אילו לא כגון הכא וכגון
בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם
שנאמר ואתה פה עמד עמדי ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו
נ
לא היו
מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל
אלמלא אגרות הראשונות
למדין תורה אלא
למדין תורה אלא מעומד משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין
אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה
וכן הרבה ויש אלמלא שרוצה לומר
מעומד.
שְׁפָטִים אֲנִי יְיָ:
תורה מיושב והיינו דתנן משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה כתוב
(א)
(סוטה
שמות יב יב
אילו היה אלמלא נגדוה לחנניה מישאל
❖
7. וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי
מט.)
אחד אומר 8ואשב בהר וכתוב אחד אומר 9 ואנכי עמדתי בהר אמר רב עומד
ועזריה וכן אלמלא לוי
וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל
ולומד יושב ושונה ר' חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה רבי יוחנן
אתה וכו' ומאי שנא
הַמִּצְוָה
וְהַחֻקִּים
וְהַמִּשְׁפָּטִים
אֲשֶׁר
אמר
אין ישיבה אלא לשון עכבה שנאמר ותשבו בקדש ימים רבים רבא
ואומר ר"ת דהיכא שיש אל"ף בסוף
רבינו חננאל
01
תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ
אלמלא רוצה לומר אילו לא והיכא דכתי'
אמר רכות מעומד וקשות מיושב: קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו':
להשקאת
סוטה,
אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם
אלמלי ביו"ד רוצה לומר אילו היה:
לעריפת העגלה, לטהר את
לְרִשְׁתָּהּ: דברים ה כז
תנא
8. בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת
המצורע. אלו כולן כשרים
תנא
כל היום. כל הלילה כשר
לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת
לקצירת העומר ולהקטיר חלבין ואימורין. זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום לאיתויי סידור בזיכין וכר' יוסי, דתניא ר' הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְיָ עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי: דברים ט ט
יוסי אומר אפילו סילק לחם הפנים הישנה שחרית וסידר החדשה ערבית אין בכך כלום, ומה אני מקיים לחם הפנים לפני תמיד, 9. וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְיָ אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה יְיָ
הַשְׁחִיתֶךָ: דברים י י 01. וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם: דברים א מו
שלא ילין שולחן בלא לחם. כל דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה. לאתויי אכילת פסחים ודלא כר' אלעזר בן עזריה דתני עד
חצות. ירושלמי דבר שדוחה את השבת ביום מהו שידחו מכשיריו בלילה, והתנינן העמידו עושה חביתין לעשות חביתין,
תיפתר בחול. תני ר' אחא זה סדר התמיד לעבודת בית אלהינו, בין בחול בין בשבת. הדרן עלך הקורא את המגילה פרק שלישי הקורא עומד הקורא את המגילה עומד ויושב יצא. תנא מה שאין כן בתורה, שנאמר ואתה פה עמוד עמדי. אמר רב מנין לרב
שלא ישב על גבי מיטה ותלמיד על גבי קרקע וישנה, שנאמר ואתה פה עמוד [עמדי], כלומר התלמיד כמו הרב. ת"ר מימות [משה] ועד רבן גמליאל היו למידין תורה מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והתחילו לישב ולשנות. והיינו דתנן במסכת
מיושב. מתני' קרא[ה] אחד את המגילה או
סוטה משמת רבן גמליאל בטל
כבוד תורה. כתוב
אחד אומר ואשב בהר ארבעים יום,
וכתוב אחר אומר ואנכי עמדתי בהר.
ואסיקנא רכות מעומד
וקשות
קראוה
שנים ביחד יצאו.