כא:
הקורא עומד
פרק שלישי מגילה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תנא
מה שאין
כן בתורה. פירוש שאין קורא אלא אחד מכאן
ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין.
יב א
וכל שכן שאין שנים
א)
ב)
קורין. וטעמא משום דתרי קלי לא מישתמעי: ובנביא אפילו אחד
קשיא למה שפירש רבינו משולם בפרק קמא דבבא בתרא
קורא ושנים מתרגמין. שהתרגום אינו אלא להשמיע לנשים ועמי
ובהקומץ רבה דשמונה פסוקים
יג ב
ג)
יד ג
שבתורה יחיד קורא אותן פירוש יחיד
קורא אותן שלא יקרא שליח
הארץ שאינן מכירין בלשון
הקודש והתרגום הוא לעז הבבליים
טו ד
ד)
צבור עמו בפרשת ויעל משה
ובתרגום של תורה צריכין אנו לחזור
כשחותמין את התורה וקשיא שהרי
שיהו מבינין את המצות אבל בשל
תנא מה שאין כן בתורה תנו רבנן בתורה
א
ב
טז ה
בימיהם לא היה שליח צבור קורא
ה)
נביאים לא קפדי עלייהו כולי האי:
אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא
ו) ז)
ועשרה מתרגמין. (ג) לא גרסינן
עמהם כדאמר הכא ועכשיו נמי לא
אחד קורא ושנים מתרגמין ובנביא אחד
ח)
ג
שאין תרגום בכתובים: ויעבר את
התקינו אלא שלא לבייש מי שאין
ט)
קורא ושנים מתרגמין ובלבד שלא יהו שנים
יז ו ז
הכושי. ויקדם את הכושי: מקטרזיא.
יודע לקרות לכך נראה כמו שפירש
קורין ושנים מתרגמין ובהלל ובמגילה
ד
ה
מקום: מנ"ח. על מקרא מגילה
רש"י בהקומץ יחיד קורא אותן לבדו
אפילו עשרה קורין (א) ועשרה מתרגמין מאי
ושעשה נסים ושהחיינו: וידבר עולה
ולא יהיו שנים מפסיקין וקוראין
יח ח
י)
טעמא כיון דחביבה יהבי דעתייהו ושמעי:
כ)
מן המנין. וידבר ה' אל משה לאמר
באותן שמונה פסוקים שמתחילין
ר)
ל)
מויעל לפי שהוא תחילת הפרשה ש):
מקום שנהגו לברך יברך: אמר אביי לא
אע"פ שאין ללמוד ממנו כלום:
ו
ז
מ) נ)
ובמגילה
אפילו עשרה קורין
בראשית נמי. דמשתעי בשמים
ס)
שנו אלא לאחריה אבל לפניה מצוה לברך
ע)
ועשרה מתרגמין. רש"י מוחק
(ה)
ובארץ דכתיב בדבר ה' שמים
(ד)
דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות
ח
יט ט י
פ)
נעשו וברוח פיו כל צבאם: מאמר
מתרגמין לפי שאין מתרגמין
צ) ק)
כולן מברך עליהן עובר לעשייתן מאי משמע
הוא. אף הן במאמר נבראו: ע) נר
תרגום בכתובים ובחנם מחקו דודאי
ר) ש)
דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר רב
מערבי. הוא נר אמצעי למאן דאמר
יש תרגום אבל לא עשאו יהונתן
כ כ
ת)
נחמן בר יצחק אמר קרא 1 וירץ אחימעץ
אלא מימי התנאים נעשה ת):
נרות צפון ודרום מונחין הוי אמצעי
כנגד
דרך הככר ויעבר את הכושי אביי אמר
תורה נביאים וכתובים.
משוך קימעא כלפי מערב חוץ משאר
מהכא והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא
קשה דהא לקמן
נרות דלמאן דאמר מערב ומזרח מונחין
2
כא ל
אמר כנגד (ו) שומרי הסף וי"ל דהתם
❖
לא משום דהוי מערבי השני כלפי
מהכא ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם
א)
3
מזרח הכי איתא במנחות פ): תורמין.
לא הוי עיקר התקנה דהא לא תקנו
טלפניה מאי מברך רב ששת מקטרזיא איקלע
כב מ
ארבעה כנגד הא שלשה שומרי הסף
כהנים את הלשכה. נותנין משקלי
לקמיה דרב אשי ובריך מנ"ח לאחריה מאי
הגהות הב"ח
וסריס אחד ואיתא בירושלמי איכא
שנה זו לתוכה לקנות מהן קרבנות
כג נ
מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם
(א) גמ'
צבור לכל השנה: אל מול פני המנורה
סריס אחד שיושב א) ומתרץ ההלכות
כד ס
(האל) הרב את ריבנו והדן את דיננו
יאירו שבעת הנרות. למול פני נר
ומעמידן על עקרן ואפ"ה לא תקנו
(ב) שם
והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו
כנגדו ש"מ דעיקר התקנה לא היתה
שבגוף המנורה שהוא אמצעי היה
כה ע
והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה
שלש
מצדד פני ששה הנרות: ראשון.
אלא כנגד תורה ונביאים וכתובים:
אין פוחתין מעשרה פסוקים בבהכ"נ.
ה' הנפרע לישראל מכל צריהם רבא אמר
מן שלשה שקרא ארבעה פסוקים
(ג) רש"י
כו פ וא"ת והרי פרשת עמלק דליכא
משובח וכן שני וכן שלישי אם לא
האל המושיע אמר רב פפא הלכך נימרינהו
י
(ד) ד"ה
אלא תשעה פסוקים י"ל דשאני פרשת
עשה הראשון ועשה השני או אם
לתרוייהו ברוך אתה ה' הנפרע לישראל
❖
עמלק דסידרא דיומא הוא ומפסיק
לא קראו לא הראשון ולא השני
מאמר הוא אף הן
מכל צריהם האל המושיע: בשני ובחמישי
ענינא ביה ומש"ה אין לחוש דהכי
ארבעה פסוקים וקרא אותן השלישי
במאמר נבראו
בשבת במנחה קורין שלשה וכו': הני שלשה
נמי אמרינן לקמן דאין
משובח ואם יש להן ריוח בפרשה
תורה אור השלם
כנגד מי אמר רב אסי כנגד תורה נביאים
מפטירין פחות מכ"א פסוקים והיכא
וקראו כל אחד ארבעה פסוקים כולן
1. וִיהִי מָה אָרוּץ וַיֹּאמֶר
וכתובים רבא אמר כנגד כהנים לוים
משובחין: משום הנכנסין. שאם
דסליק עניינא קורין שפיר בפחות:
לוֹ רוּץ וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ
הכהנים
וישראלים אלא הא דתני רב שימי אין
דֶּרֶךְ הַכִּכָּר וַיַּעֲבֹר אֶת
אין
יכנס אדם לבית הכנסת אחר שבירך
כ
הַכּוּשִׁי: שמואל ב יח כג
ראשון ואם לא ישמע את האחרים
פוחתין מי' פסוקין בבית הכנסת וידבר עולה מן המנין הני עשרה כנגד מי
2. וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם
מברכין יאמר אין ברכה בתורה לפניה:
וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע
א"ר יהושע בן לוי כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת רב יוסף אמר כנגד
פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד
ומשום היוצאין. ולא שמעו את החותם
עשרת הדברות שנאמרו למשה בסיני (רבי לוי אמר כנגד עשרה הילולין
בראשית לג ג
אָחִיו:
מברך לאחריה והראשונים לא ברכו
3. עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם
שאמר דוד בספר תהלים) ורבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן
(ה) תוס'
יאמרו היוצאים אין ברכה בתורה
פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ שַׁעַר וַיֵּצְאוּ
נברא העולם הי נינהו ויאמר דבראשית הני תשעה הוו בראשית נמי מאמר
ועשרה
בוֹ וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם
לאחריה: כיצד קורין. בד' בני
(ו) ד"ה
וַיְיָ בְּרֹאשָׁם: מיכה ב יג
הוא דכתיב 4בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם אמר רבא לראשון
אדם: אין משיירין בפרשה כו'. לקמן צ)
4. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ
שלשה
שקרא ד' משובח שני שקרא ד' משובח שלישי שקרא ד' משובח
מפרש טעמא. ואין מתחילין נמי
וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם:
שלשה
תהלים לג ו
ראשון שקרא ד' משובח דתנן בשלש קופות של שלש סאין שבהן
לקמן ק) אמרינן לה ומפרש טעמא:
מ
(ב)
ואחד
5. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ
ליקרי כנגד שאין
תורמין את הלשכה והיה כתוב עליהן אב"ג לידע איזו מהן נתרמה ראשון
אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת
בירושלים
אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה
להקריב ממנה ראשון שמצוה בראשון אמצעי שקרא ארבעה משובח דתניא אל מול פני המנורה יאירו
5
יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:
אלא סריס אחד
נמלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה ואמר רבי יוחנן מכאן שאמצעי משובח ואחרון
במדבר ח ב
❖
6. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
שקרא ארבעה משובח משום מעלין בקדש ולא מורידין רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר וקרא ראשון
ס
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי
ארבעה ושבחיה רב פפא: אין פוחתין מהן ואין מוסיפין: תנא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה
לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי
תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי
מוסף רש"י
❖
והאידנא דכולהו מברכי לפניה ולאחריה היינו טעמא דתקינו רבנן גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין:
ע
בְּמוֹעֲדוֹ: במדבר כח ב
עובר לעשייתן.
בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו': בעא מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ראש חודש כיצד
קורין אותה צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי דהויין תמניא פסוקי היכי נעביד ניקרי תרי
(פסחים ז:) ויעבר
6
רבינו חננאל
את הכושי.
תלתא תלתא פסוקין פשו להו תרי פ ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין ניקרי ארבעה ארבעה פשו
(סוכה לט.) ויעבר
תנא מה שאין כן בתורה.
להו שבעה וביום השבת הויין תרי ובראשי חדשיכם
הויין חמשה היכי נעביד ניקרי תרי מהא וחד מהנך
מלכם לפניהם.
ת"ר [בתורה] אחד קורא
(פסחים ז:)
ואחד מתרגם ובלבד שלא
אין כנגד עשרה בטלנין.
יהו שנים קורין או שנים
מתרגמין, ובנביא אחד קורא ושנים מתרגמין ובלבד שלא יהו שנים קורין, ובהלל ובמגילה אפי' עשרה קורין ועשרה מתרגמין
(ב"ק פב.)
יצאו. מאי טעמא כיון דחביבא להו מכווני דעתייהו. מקום שנהגו לברך יברך [שלא יברך לא יברך]. הני מילי לאחריה אבל
(לעיל ג:) בראשית נמי מאמר הוא.
לפניה מצוה לברך, דקיימא לן כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן, ופרשינן דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא, כדכתיב
(ר"ה לב.) תורמין את הלשכה.
(וילך) ויעבר את הכושי. ומברך לפניה מנ"ח סימן. ולאחריה מברך האל הרב את ריבינו והדן את דינינו כו', וחותם ברוך
הנפרע לישראל מכל צריהן האל המושיע. מתני' בשני ובחמישי ובמנחה בשבת קורין ג' אין פוחתין [מהן] ואין מוספין עליהן
(יומא סב.) אל מול פני המנורה.
ואין מפטירין בנביא. והני ג' כנגד כהנים לוים וישראלים. אין פוחתין מעשרה פסוקים בבית הכנסת, וידבר עולה מן המנין.
(מנחות צח:) מכאן שאמצעי משובח. (שם) מעלין בקדש
והני עשרה כנגד עשרת הדיברות שנאמרו למשה בסיני. ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם, ובראשית נמי
ולא מורידין. (שבת כא:)
מאמר הוא שנאמר בדבר ה' שמים נעשו. אמר רבא ראשון שקרא ארבעה משובח, דתניא אמר ר' יוסי למה היה כתוב בקופות
שתורמין בהן את הלשכה א'ב'ג' לידע איזה מהן נתרמה ראשון שמצוה בראשון. פי' הקופה שהיה כתוב בה אל"ף היא היתה
ראשונה ומן השקלים שבתוכה קונין הקרבנות ומקריבין עד שיושלמו, ועוד מן השניה ואחריה מן השלישית. אמצעי משובח, מן המנורה. אחרון משובח, מעלין בקודש ולא מורידין. שיבח רב פפא לראשון שקרא ארבעה. הפותח והחותם בתורה מברך
לפניה ולאחריה. אוקימנא גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין. דאי לאו גזירה הפותח מברך לפניה ו[ה]חותם לאחריה בלבד. בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה. ומיבעי לן פרשת צו שהיא שמונה פסוקין היאך יקראו אותה שלשה בני אדם כו'.