בני
העיר
פרק
רביעי
מגילה
כח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כי
קאמר איהו בשוין. וקשה מאי רבותא
מתנותיה. הזרוע
והלחיים והקיבה: ולא ברכתי. בסעודה לפני
והא
כתיב וקדשתו
כז א
א) ב)
ג)
לכל דבר שבקדושה לברך ראשון וי"ל דשוין לאו דוקא אלא
ק)
כהן דאמר מר וקדשתו לכל דבר
שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון: משניאי. שגורמין לבני אדם
כלומר שהכהן נמי תלמיד חכם אמנם אינו חשוב כמותו ואפי' הכי
ד)
לא היה רבי פרידא רוצה לקרות לפניו וגם צריך לומר דשאר כהנים
לשנאותו שהרואה תלמיד חכם שפל לפני עם הארץ אומר אין נחת
ה) ו)
ב
ז)
רוח בתורה: לא נתכבדתי כו'.
היו כפופים לרבי פרידא דאל"כ לא
כח ג
ח) ט)
מפרש לה ואזיל: מרא. פורי"ש
הוי רבותא כדחזינן פרק הניזקין
ולא ברכתי לפני כהן ולא אכלתי מבהמה
י)
(א)
בלע"ז: וקא שקיל מיניה. לכבדו
דרב הונא לא הוי
כ)
שלא הורמו מתנותיה דא"ר יצחק א"ר יוחנן
ל)
וישאנה הוא: דרית במאתיך.
קרי בכהני אי לאו דרבי אמי ורבי
אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה
מ)
שאתה נושא כלי כזה בעירך: גווזי.
אסי כהני חשיבי דארעא דישראל
כט ד
נ) ס)
ואמר ר' יצחק כל האוכל מבהמה שלא
הוו כייפי ליה ועי"ל דהא דאמר
סריסין היו עבדים משרתים אותו
הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים ולית
א
התם דרב הונא לא הוה קרי בכהני
וקא מחו ליה לר"ע סבורין היו
ל ה
הלכתא כוותיה ולא ברכתי לפני כהן
שהיה קץ בחייו: אם נאמר כבש.
אלא משום דשאר כהני כייפו ליה
ע)
למימרא דמעליותא היא והא א"ר יוחנן כל
פ) צ)
את הכבש אחד תעשה בבקר: ולא
היינו דווקא בשבתות וי"ט דאיכא
ב
ק)
עמדתי על מדותי. לשלם גמול רע
כינופיא אבל בב' ובה' קורא שפיר
תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כ"ג עם
לא ו
ר)
למי שציערני: ללמוד אני צריך. אולי
בפני כהן אע"ג דלא הוי גדול כ"כ
הארץ אותו ת"ח חייב מיתה שנאמר כל
1
ש)
אוכל לקיים: לולא פני יהושפט מלך
וכדיוקא זה יש בהדיא
פרק הניזקין
משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא
❖
יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם
ורבי פרידא לא רצה לקרות בפני
לב ז
משניאי כי קאמר איהו בשוין שאלו תלמידיו
❖
אראך. אלישע אמר כן ליהורם:
כהן אפילו בב' ובה' ורש"י פירש
את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת
הבאים אחריך בהמה ירעו. בתמיה.
דהכא מיירי בברכת
המזון וה"נ
גליון הש"ס
ימים אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון
משמע לישנא דלא ברכתי מדלא
(ג) אין טוב לך לחיות ימים רבים
גמ' שאל רבי את ר'
תורה אור השלם
חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן
קאמר ולא קריתי וברכת המזון לא
כמוני שא"כ לא יטלו בניך בגדולתך
יהושע ב"ק.
1. וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל
בממוני הייתי לא נתכבדתי בקלון חברי כי
נתקן להן משום דרכי שלום ואפי' הכי
ואתה נשיא והם כל ימיהם יהיו
שם להסתכל בצלם.
מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת:
הדיוטות: הרהרתי. דברי תורה:
לא היה רוצה רבי פרידא לברך
הא דרב הונא דרי מרא אכתפיה אתא רב
משלי ח לו
תיתי
לי דלא
בלא תורה. גרסתי שגורה בפי תמיד:
בפני הכהן:
2. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד
חנא בר חנילאי וקא דרי מיניה א"ל אי
תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ
עבדי שותפות עם הכותי. אפי'
פ) בחניכתו. אם כינו שם לחבירו
❖
רגילת דדרית במאתיך דרי ואי לא אתייקורי
הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין
לגנאי: ואמרי לה צ) בחכינתו. אפילו
בענין שאינו יכול לבא לידי שבועה
הָעַרְבָּיִם: במדבר כח ד
אנא בזילותא דידך לא ניחא לי ולא עלתה
3. עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע
ואפילו יחול עליו שבועה יפטרנו
אותו כינוי שמסודר ובא לו ממשפחתו
על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי
וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה:
דשרי בשאר בני אדם אפ"ה לא
הגהות הב"ח
שם דופי כמו כתב חניכתו
משלי טו כז
הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה (ב) לכל
היה רוצה לעשות ר):
וחניכתה דמסכת גיטין :
(א) גמ' ולא אכלתי
4. מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן
ועוד א"ר יהודה בית הכנסת
מתני' מפשילין חבלים. והוא
מאן דצערן וותרן בממוני הייתי דאמר מר
מבהמה שלא הורמו
וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית
מתנותיה ולא ברכתי
נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד
שחרב. קשה מאי ועוד
איוב וותרן בממוניה הוה שהיה מניח פרוטה
הדין לכל מלאכות אלא לפי
לפני כהן
אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
דהא לעיל הוה מקיל טפי מחכמים
שהפשלת חבלים צריך מקום
(ב) שם
לחנוני מממוניה שאל ר"ע את רבי נחוניא
מיכה ז יח
מריה (ג) רש"י
5. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי יְיָ
והכא הוא מחמיר ואם כן מאי ועוד
מרווח פנוי ובית הכנסת גדול הוא
הגדול (אמר לו) במה הארכת ימים אתו
צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי
וראוי ומספיק לכך: מפני עגמת
וי"ל דקאי אהא דאמר ר' יהודה
כלומר
גווזי וקא מחו ליה סליק יתיב ארישא
לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי
נפש. מניחין בו עשבים כדי שתהא
ברישא מוכרין אותו לשם חצר
(ד) תוס'
יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי
דדיקלא א"ל רבי אם נאמר כבש למה נאמר
2
וגנו
ודוקא לשם חצר קאמר אבל סתם
נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ
עגמת נפש לרואיהן ושיזכירו את
❖
אחד אמר להו צורבא מדרבנן הוא שבקוהו
וְאִם אֶרְאֶJָ:
אינה יורדת מקדושתה והיינו ועוד
ימי בניינו ואת שהיו רגילין להתאסף
מלכים ב ג יד
א"ל אחד מיוחד שבעדרו א"ל מימי לא
דאמר ר' יהודה כלומר ועוד חומרא
שם יבקשו רחמים שיחזרו לקדמותו:
6. וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק
גמ' אין אוכלין בהן כו'. ולא
קבלתי מתנות ולא עמדתי על מדותי וותרן
וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת
אחרת מלבד הראשונה ש):
הגהות הגר"א
אין
וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ
אוכלין ואין שותין בהן.והא
גרסינן ואין אוכלין בהן
בממוני הייתי לא קבלתי מתנות כי הא
[א] גמרא
הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי
דאמר בריש ערבי פסחים
דכולהו פירושא דקלות ראש הן.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי:
דר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מתנות מבי
בראשית כז א
דאורחין אכלו
לשון קלות שמקילין אותה:
❖
נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה לא
7. וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה
ושתו בבי כנישתא רוצה לומר
(ד)
ואין
נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ
הוה אזיל אמר להו לא ניחא לכו דאחיה
בחדר הסמוכה לבית הכנסת:
הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם
דכתיב שונא מתנות יחיה ר' זירא כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה
לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל
3
לעזי רש"י
בתי
וְנֹכָחַת: בראשית כ טז
שקיל כי הוה מזמני ליה אזיל אמר אתייקורי דמתייקרי בי ולא עמדתי על
8. שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא
פורי"ש
[פושוי"ר].
❖
מדותי דאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו שנאמר [א] נושא עון ועובר על פשע למי
מעדר.
טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק
ג
4
בַּמִּשְׁפָּט: משלי יח ה
נושא עון למי שעובר על פשע $שאל רבי את ר' יהושע בן קרחה במה הארכת ימים א"ל קצת בחיי אמר לו
9. וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם
רבי תורה היא וללמוד אני צריך א"ל מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע דאמר ר' יוחנן אסור לאדם
חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת
מוסף רש"י
מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ
$להסתכל בצלם דמות אדם רשע שנאמר לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך
5
גווזי.
בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם:
❖
ר"א אמר עיניו כהות שנאמר 6ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות משום דאסתכל בעשו הרשע והא גרמא ליה
ויקרא כו לא
(ב"ק קיד.) כי
והאמר ר' יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר
הוה מזמני ליה.
(חולין מד:)
7 הנה הוא לך כסות עינים אל תקרי כסות אלא כסיית עינים הא והא גרמא ליה רבא אמר מהכא 8שאת פני
רבינו חננאל
אתייקורי דמתייקרי בי.
רשע לא טוב בשעת פטירתו א"ל [רבי] ברכני א"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי ולכולהו לא אמר לו הבאים אחריך
עד מתני' ופשוטות הן.
מתני' ועוד אמר ר' יהודה
בהמה ירעו אבוה בר איהי ומנימן בר איהי חד אמר תיתי לי דלא אסתכלי בכותי וחד אמר תיתי לי דלא עבדי
(שם מה.)
בית הכנסת שחרב אין
שותפות בהדי כותי שאלו תלמידיו את ר' זירא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך
כל המעביר על
מספידין בו ואין מפשילין
מדותיו.
לתוכו חבלים ואין פורסין
ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ד ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד"א בלא תורה
בתוכו מצודות ואין
ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חבירי ולא
שוטחין על גגו פירות ואין
ה
קראתי לחבירי (בחניכתו) ואמרי לה (בחכינתו): מתני' ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין
עושין אותו קפנדריא, שנ'
(ערובין
והשימותי את מקדשיכם
מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין
סד:)
קדושתן בהן אף כשהן
שוממין. עלו בו עשבים
אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם קדושתן אף כשהן שוממין עלו בו עשבים לא יתלוש
ו
9
מעבירין ממנו
לא יתלוש מפני עגמת
(ר"ה יז.)
מפני עגמת נפש: גמ' ת"ר בתי
כנסיות
אין נוהגין בהן קלות
ראש אין אוכלין בהן
ואין שותין בהן
כל פשעיו.
נפש. ת"ר בתי כנסיות אין
ז
נוהגין בהן קלת ראש, אין
ואין אוכלין ואין שותין
(שם) ולא
הלכתי ד' אמות בלא
תורה.
(תענית כ:) בהכינתו.
(תענית כ:) בחניכתו.
(תענית שם)