בני העיר פרק
רביעי מגילה
ל.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמרי אוקומי הוא
דמוקמי התם. כלומר אין הדבר ניכר לשם פרשת
שקלים אלא סברי שלא נסתיימה פרשת ואתה תצוה עד כאן: וחד
נה א
א) ב)
❖
ג)
תאני וקרי. חוזר ושונה לקרות מכי תשא עד ועשית כיור נחושת וגו': כופלה בשבתות. שקורין אותה שני שבתות זו אחר זו: רב אמר
נו ב ג
מקדימין. וקורין בכי תשא לשבת שעבר כדתנן במתני': דאם כן. דמאחרין בצרי להו לשולחנות משני שבתות דאמרינן לעיל ב) משום ששולחנות
הוצרכו לישב במדינה בט"ו מקדימין וקורין מראש חודש שיהו דורשין שתי שבתות לפניהן כרבן שמעון בן גמליאל ואם תאחר עד למחרת ראש
תורה אור השלם
נז ד ה
חדש אין כאן הקדמה שתי שבתות:
נח ו
1. וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת
עדיין היא מחלוקת איתמר נמי
חמיסר במעלי שבתא מיקלע. ואותו
אמרי אוקומי הוא דקא מוקמי התם אלא
וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ
נט ז
וכו'. קשיא אמאי לא
היום לא יתחילו לצאת ולישב במדינה
אמר אביי א קרו שיתא מואתה תצוה עד
אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין
הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה
מפני כבוד השבת: לא נפקי עד
פריך מברייתא דקתני איזוהי שבת
ועשית וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית
ס ח
שמות ל יח
1
מָיִם:
בחד בשבת. וכי מאחרת נמי איכא
שניה כל שחל פורים להיות בתוכה
2. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם
מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין
סא ט
ואפילו בערב שבת ולרב הוי מצי
שתי שבתות הלכך מאחרין כדי שלא
רֹאשׁ ח¢ דָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא
❖
מלפניה בין מלאחריה קורין אותה וכופלין
לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:
למימר ואפי' בשבת שלאחר כך וכל
תצטרך להפסיק בין ב' פרשיות:
שמות יב ב
אותה בשלמא לאביי ניחא אלא לר' יצחק
בתוך שבת דוקא. דאי מאחרת ודאי
שכן בערב שבת שלפניה שמקדימין
3. כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת
נפחא קשיא אמר לך ר' יצחק נפחא ולאביי
בצרי להו יומי לשולחנות: אמר
לשבת שעברה וי"ל דהך ברייתא
פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה
רבינו חננאל
עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר
שמואל. האי בתוכה דקתני לאו תוך
היינו ברייתא דבסמוך אחר מתני'
מי ניחא תינח לפניה לאחריה היכי משכחת
אמר אביי קרו שיתא
שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ
שבוע אלא תוך שבת עצמו: וכן
דברביעית החדש הזה ואגב דתני
לה אלא מאי אית לך למימר כופלה בשבתות
מואתה תצוה עד ועשית
מִמִּצְרָיִם:
תנא דבי שמואל. בתוספתא דהך
כיור נחשת וחד חוזר
שמואל א טו ב
ואפילו בערב שבת גבי שבת ראשונה
(א)
הכא נמי כופלה בשבתות חל להיות בכי
4. וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם
וקורא מכי תשא עד
וגבי שבת רביעית דהוי דוקא
ברייתא אי זו היא שבת ראשונה כל
תשא עצמה א"ר יצחק נפחא קרו שיתא מן
ועשית כיור נחושת.
טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל
תנא נמי בהא בערב שבת ולא
שחל ר"ח אדר להיות בה ביום שבת
וקיימא לן כוותיה. חל
טֻמְאוֹתֵיכֶם
וּמִכָּל
ועשית עד ויקהל וחד קרי מכי תשא עד
להיות ראש חודש אדר
בשבת אף על גב דלא הוי דוקא:
גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:
עצמו ואפילו חל בערב שבת של
ועשית מתקיף לה אביי השתא אמרי למפרע
בכי תשא עצמה, אמר
יחזקאל לו כה
אתמול כאילו חל בה. אלמא מאחרין
ושאר
5. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְיָ
אביי קרו שיתא מכי
הוא דקרי אלא אמר אביי קרו שיתא עד
אשמועינן: מסרגין. לשון סירוגין ג).
תשא עד ויקהל, וחד
בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ
חוזר וקורא מכי תשא
ויקהל וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית תניא כוותיה דאביי חל להיות
תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים
כלומר מפסיקין לשבתות בין פרשה
ועד ועשית כיור נחשת.
וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ:
❖
ראשונה לשניה כשחל ר"ח בחול
בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה: חל להיות בתוך השבת
וקיימא לן כוותיה דתניא
יחזקאל מה יח
שמקדימין לשעבר דא"כ בצרי להו
כוותיה. איתמר ראש
מקדימין לשבת שעברה: איתמר ר"ח אדר שחל להיות בערב שבת רב
חודש אדר שחל להיות
יומי לשולחנות ומפסיקין לשבת הבאה
אמר מקדימין ושמואל אמר מאחרין רב אמר מקדימין דאם כן בצרי להו
ב
בערב שבת, רב אמר
הגהות הב"ח
ולשבת שלישית קורין זכור כדי שתהא
מקדימין וקורין פרשת
יומי שולחנות ושמואל אמר מאחרין אמר לך סוף סוף חמיסר במעלי שבתא
(א) רש"י
סמוכה זכור לפורים: אין מסרגין.
שקלים בשבת שהיא כ"ו
מיקלע ושולחנות לא נפקי עד חד בשבא הלכך מאחרין תנן חל להיות
יום בשבט, שאם לא
כדמפרש ואזיל: אימתי אני אומר
שלהן זו
תקרא כך אלא בשבת
בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת מאי לאו אפילו
אין מסרגין בזמן שחל להיות בערב
(ב) ד"ה
שהיא שני ימים באדר
❖
בע"ש לא בתוך השבת דוקא ת"ש איזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח
חמא
שבת. דכי נמי מאחרין לא בצרי
בצרי יומי דשלחנות,
בענן משעה שמשמיעין
אדר להיות בתוכה ואפילו בערב שבת מאי לאו אפילו בע"ש דומיא דתוכה
יומי לשולחנות כדאמר שמואל לעיל
בשקלין עד ט"ו [באדר,
סוף סוף שולחנות לא יתבי עד
מה תוכה מקדימין אף ע"ש מקדימין אמר שמואל בה וכן תנא דבי שמואל בה
ט"ו יום] ואחר כך יוצאין
מוסף רש"י
השולחנות, והנה אם
חד בשבת הלכך מאחרין ואין כאן
כתנאי מסרגין לשבתות דברי ר' יהודה הנשיא ר"ש בן אלעזר אומר אין מסרגין
חל להיות.
תשמע בשני ימים לאדר
סירוג: אבל בזמן שחל להיות בתוך
בפרשה הסמוכה לה.
אמר ר"ש בן אלעזר אימתי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש אבל
נמצאו השולחנות יוצאין
השבת. דאי מאחרת לה בצרי להו
(לעיל כט:)
בי"ד יום. ופריק שמואל
בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וקורא משבת שעברה אע"פ שהוא שבט:
וכופלין אותה.
דאמר מאחרין וקורין
יומי לשולחנות על כרחך נקדים
בשבת שהיא שני ימים
בשנייה זכור וכו': איתמר פורים שחל להיות בע"ש רב אמר ג מקדימין
ויש כאן סירוג: הכי גרסינן כי היכי
(שם)
באדר, כיון דשולחנות כל
פרשת זכור ושמואל אמר מאחרין רב אמר מקדימין כי היכי דלא תיקדום
דלא ליקדום עשייה לזכירה: תנן
אימת דחל י"ה באדר
בערב שבת לא נפקי עד
עשיה לזכירה ושמואל אמר מאחרין אמר לך כיון דאיכא מוקפין דעבדי
בשניה זכור. קא סלקא דעתך
חד בשבת, לא בצרי.
אראש חדש אדר שחל להיות בשבת
בחמיסר עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין תנן בשניה זכור והא כי מיקלע
ואקשינן לשמואל דתניא
קאי דמיירי ביה רישא דמתניתין:
איזו היא שבת ראשונה כל
ריש ירחא בשבת מיקלע פורים בערב שבת וקתני בשניה זכור אמר רב פפא
שחל ראש חדש אדר להית
שניה להפסקה. כלומר לאו ארישא
מאי שניה שניה להפסקה תא שמע ד איזו שבת שניה כל שחל פורים
בתוכה [ואפילו בערב
קאי אלא אסיפא קאי דקתני חל
שבת]. ודייקינן מאי לאו
להיות בתוכה ואפילו בערב שבת מאי לאו ערב שבת דומיא דתוכה מה תוכה
ערב שבת דומיא דתוכה,
להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר
מקדימין אף ערב שבת מקדימין אמר שמואל בה וכן תנא דבי שמואל בה
מה כשחל להיות בתוכה
ומפסיקין לשבת הבאה ועלה קאי
מקדמינן וקרינן פרשת
חל להיות בשבת עצמה אמר ר"ה לדברי הכל אין מקדימין ורב נחמן
ואמר בשבת של אחר הפסקה
שקלים, אף כשחל ראש
אמר עדיין היא מחלוקת איתמר נמי א"ר חייא בר אבא אמר רבי אבא אמר רב
חדש אדר בערב שבת
קורין זכור ובתוך שבוע שלאחריה
מקדמינן וקרינן משבת
יהא פורים: איזו היא שבת שניה.
פורים שחל להיות בשבת מקדים וקורא בשבת שעברה זכור: בשלישית
שעברה. ופריק שמואל לא
כלומר שבת של פרשה שניה פרשת
פרה אדומה וכו': תנו רבנן איזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים
תימא בתוכה אלא בה.
ה
וכך היא סוגיא דמתניתא,
זכור: בתוכה. לאחריה ואפילו חל
מאחריה איתמר ר' חמא בר' חנינא אמר שבת הסמוכה לר"ח ניסן ולא פליגי
איזו היא שבת ראשונה
פורים בערב שבת: בה. ביום שבת
הא דאיקלע ר"ח ניסן בשבת הא דאיקלע באמצע שבת: ברביעית 2החדש
כל שחל ראש חודש
עצמו קורין הפרשה בו ביום ואפילו
אדר להיות (בתוכה) [בה]
הזה לכם: תנו רבנן ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין
ו
ואפילו בערב שבת. פי'
חל בערב שבת אתמול כאילו חל
בה, בשבת עצמה, כשם
ביהוידע ואי זו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפילו
לשבת שלמחר והיינו כשמואל: חל
כשחל להיות ראש חודש
בערב שבת בשניה זכור ומפטירין פקדתי ואי זו היא שבת שניה כל שחל
להיות פורים בשבת. דברי הכל אין
ז
3
אדר בשבת עצמה קורין
בו פרשת שקלים, כך
פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת בשלישית פרה אדומה ומפטירין
קורין זכור לשעבר דהא השתא לא
ח
אפי' אם חל להיות בערב
קדמה עשייה לזכירה וגבי מוקפין
וזרקתי עליכם ואי זו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה
שבת קורין בשבת עצמה.
4
קדמה זכירה לעשייה: עדיין היא
והא פלוגתא דרב ושמואל
ברביעית החדש הזה ומפטירין כה אמר ה' [אלהים] בראשון באחד לחדש
ט
5
כתנאי היא, דתניא מסרגין
מחלוקת. אף בזו אמר רב מקדימין
ואיזו
לשבתות דברי ר' יהודה
כדי שתקדם זכירה לעשייה דעיירות:
כו'. פי' מסרגין מפסיקין,
איזו היא שבת שלישית. שקורין בו פרשה שלישית: הא דאיקלע ראש חדש ניסן ביום השבת. שלא הוצרך להקדים פרשת החודש לשבת
כדתנן קראה סירוגין,
ומפרשינן פיסקי פיסקי.
שעברה קרינן לשבת שעברה פרה אדומה כרבי (ב) אחא בר' חנינא ולא בסמוכה לפורים לסמוך אזהרת טמאים לפסח. והיכא דחל ראש
ואמר ר' שמעון (מ)אימתי
חדש ניסן באמצע שבת שהוצרכנו לקרות פרשת החדש בשבת שלפניה הוזקקנו להקדים פרשת פרה לשבת שלפני שבת [זו] שהיא
אני אומר אין מסרגין,
כלומר שאין מפסיקין אלא
סמוכה לפורים מאחריה: תנו רבנן כו'. ברייתא זו מפורשת למעלה בסירוגין לרב כדאית ליה ולשמואל כדאית ליה:
שקורין שבת אחר שבת,
ואי בזמן שחל ראש חדש אדר
להיות ערב שבת. מכלל דסבר שקורין פרשת שקלים למחר כשמואל ולפיכך אין מפסיקין. ותנא קמא סבר מקדימין וקורין משבת שעברה אע"פ שהיא שבט כרב, ומפסיקין בשבת שהיא שני ימים באדר.
וקיימא לן כרב ואע"ג דפריק שמואל לטעמיה לית הילכתא כוותיה. ת"ר ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטירין ביהוידע ואיזו היא שבת ראשונה כל שחל ראש חודש אדר להיות
בתוכה ואפי' בערב שבת. בשניה זכור ומפטירין כה אמר ה' פקדתי, איזו היא שבת שנייה כל שחל(ו) פורים להיות בתוכה (ואם) [ואפי'] בערב שבת. בשלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם, ואיזו
היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה וזה כשחל ראש חדש ניסן באמצע שבת אבל ואם חל ראש [חודש] ניסן להיות בשבת נמצאת שבת שלשית הסמוכה לראש חדש ניסן. ברביעית החדש הזה
ומפטירין כה אמר ה' בראשון באחד לחדש כו'. ירושלמי ר' בא בשם ר' חייא בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה. ר' לוי אמר אין מפסיקין בין פרה להחדש. וסימניהון של פרשיות הללו, בין הכוסות
הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. ובדין הוא שיקדום החדש לפרה, שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני ימים בניסן נשרפה הפרה, ולמה הקדימוה מפני שהיא טהרתו של כל ישראל.