ל:
בני העיר
פרק
רביעי
מגילה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואי זו היא שבת רביעית כו' ואפילו בערב שבת. בהא
סב א
מודה שמואל דערב שבת דומיא דתוכה ומקדימין דא"א מאחרין קדמה
עשייה
א) ב)
ג)
לשמיעה. ואנן נוהגין בכולהו כרב חוץ מפורים שחל להיות בשבת עצמה דההיא לא איקלע כלל דא"כ הוי ר"ח אדר באחד בשבת וראש
סג ב
ד) ה)
חדש ניסן בשני בשבת שהרי אדר לעולם חסר וא"כ הוה ליה פסח בשני בשבת וקיימא לן דלא בד"ו פסח לעולם וימים הראויין
ו) ז)
לקביעת ראש חודש אדר זבד"ו. וסימן
מסורת הפסקת פרשיות כך זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו. זהו פירוש
זט"ו אם בא ראש חדש אדר בשבת יהא
ח) ט)
❖
לך הפסקת פרשה ביום חמשה עשר
סד ג
ושאר
ימות החג קורין בקרבנות
ולא יותר שהרי ביום ראש חודש קורין
ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ר"ח ניסן
א
החג. והא שאנו מעמידין
פרשת שקלים ולשבת הבאה פרשת
להיות בתוכה ואפילו בע"ש: בחמישית
תורה אור השלם
ספר תורה שניה במועדות וקורין
זכור כדתניא בברייתא ג) אי זו היא
חוזרין לכסדרן וכו': לסדר מאי ר' אמי אמר
סה ד
1. וַיָּקוּמוּ עַל עָמְדָם
בקרבנות היום לא מצינו סמך בתלמוד
שבת שניה כל שחל פורים
וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ
לסדר פרשיות הוא חוזר ר' ירמיה אמר
❖
אך בסדר רב עמרם ישנו וקצת יש
להיות בתוכה ואפילו בערב
שבת
אֱלֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם
לסדר הפטרות הוא חוזר אמר אביי כוותי'
ב
וּרְבִעִית
מִתְוַדִּים
סמך לדבר מהא דאמר לקמן
ומתני' נמי תנן ד) בשניה זכור
והיינו
וּמִשְׁתַּחֲוִים
לַיְיָ
דר' אמי מסתברא דתנן לכל מפסיקין לראשי
אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע וכו'
כרב דאמר פורים שחל להיות בע"ש
אֱלֹהֵיהֶם: נחמיה ט ג
רבינו חננאל
חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות
2. וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד
אמר לו הקב"ה כבר תקנתי להם
מקדימין ועכשיו יחול פורים
בערב
בחמישית חוזרין לכסדרן.
בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל
סדר קרבנות כל זמן שקורין בהן:
וליוה"כ בשלמא למ"ד לסדר פרשיות הוא
שבת ואנו מקדימין כרב אבל
לשבת
לסדרן מאי, ר' ירמיה אמר
מַעַל הַגּוֹלָה וַאֲנִי יֹשֵׁב
שלישית של אדר שהוא יום ט"ו לחודש
והאידנא
חוזר היינו דאיכא פרשה בחול אלא למ"ד
לסדר הפטרות, וקיימא לן
מְשׁוֹמֵם עַד לְמִנְחַת
כוותיה. ואקשינן לר'
עזרא ט ד
מפסיקין ובשבת רביעית (ב) (לחודש)
הָעָרֶב:
לסדר הפטרות הוא חוזר הפטרה בחול מי איכא ואידך הא כדאיתא והא
3. וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי
ירמיה ממשנתינו דתני
שהיא סמוכה לפורים של מוקפין
כדאיתא ובתעניות למה לי הפסקה ליקרי מצפרא בענינא דיומא ובמנחה
לכל מפסיקין לתעניות
מִתַּעֲנִיתִי וּבְקָרְעִי בִגְדִי
מאחריהן קורין פרה אדומה דתניא
ולמעמדות, כלומר מניחין
וּמְעִילִי וָאֶכְרְעָה עַל
בתעניתא מסייע ליה לר"ה דאמר ר"ה מצפרא כינופיא היכי עבדינן אמר
ג
עיניינו של יום וקורין
בִּרְכַּי וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי אֶל יְיָ
בברייתא ה) אי זו היא שבת של פרשת
אביי מצפרא לפלגיה דיומא מעיינינן במילי דמתא מפלגיה דיומא לפניא
[בעניין] תעניות ובעניין
עזרא ט ה
אֱלֹהָי:
פרה כל שסמוכה לפורים מאחריה
4. (דברים טז)
המעמדות.
עיניין
ריבעא דיומא קרא ומפטרי וריבעא דיומא בעו רחמי שנאמר ויקראו בספר
ואוקימנא היכא דחל ר"ח ניסן
(א)
5. (ויקרא כג)
1
מעמדות, כדתנן במעמדות
6. (ויקרא טז)
במעשה בראשית, ומפורש
תורת ה' אלהיהם רביעית היום ורביעית (היום) מתוודים ומשתחוים ואיפוך
בחול וזה יחול באחד בשבת שהוא
7. (במדבר ז)
[בתענית] בפרק בשלשה
חול ופרשת החודש קורין בשבת
אנא לא ס"ד דכתיב ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל
8. (שמות יז)
2
פרקים הכהנים וכו'.
❖
9. (במדבר כח)
שלאחריה שהרי היא סמוכה לר"ח ניסן
תעניות כדתנן [בתעניות]
הגולה ואני יושב משומם עד למנחת הערב וכתיב ובמנחת הערב קמתי
3
ברכות וקללות. ואי אמרת
מתעניתי: מתני' בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים בעצרת
הרי לך פי' זט"ו. פירוש ב"ו אם בא
ד
לסדר ההפטרות, הפטרה
ר"ח אדר בשני בשבת תהא הפסקה
בחול מי איכא דפסיק לה
4 שבעה שבועות בראש השנה 5 בחדש השביעי באחד לחדש ביוה"כ
הגהות הב"ח
בשבת שלאחר ר"ח שהוא יום ששה
ואמר הפטרה דתעניות
אחרי מות ביו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים
(א) גמ'
והפטרה דמעמדות. ופריק
6
לאדר שהרי הקדמת פרשת שקלים
קרינן בספרא
במקום שיש הפטרה כגון
ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג בחנוכה 7 בנשיאים בפורים 8 ויבא עמלק
בשבת שעברה כדתנן ו) חל להיות בתוך
(ב) רש"י
אילו השבתות שפירשנו,
בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית בתעניות
שהוא
מפסיקין להפטרה וקורין
השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת
9
יום כ"ב לחודש
בהפטרה של זה העיניין.
ברכות
הבאה ושוב אין לך הפסקה בהן שהרי
(ג) ד"ה
ובמקום שאין הפטרה
שבת שלאחריה נקראת פרשת זכור
בשחרית
בחול כגון שיני וחמישי,
❖
מפסיקין סדר פרשיות,
והוא יום י"ג לחודש ופורים ליום מחר ושבת של אחריה פרשת פרה אדומה שהיא סמוכה מאחריה ושבת של אחריה יום כ"ז לחודש קורין
ולא קשיא הא כדאיתה
פרשת החודש שהיא סמוכה לר"ח ניסן והרי לך פירוש ב"ו. פי' ד"ד אם בא ר"ח אדר בד' בשבת תהא לך הפסקה בד' לחדש שבת של
והא כדאיתה. ואקשינן
אחר ר"ח שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח כל הטעם כטעם פירושו של ב"ו ואין לך עוד הפסקה בהן והרי לך פירוש ד"ד.
בתעניות למה לי הפסקה
מוסף רש"י
ליקרו בצפרא בעיניינא
פי' ובי"ו אם בא ר"ח בששי בשבת יהא לך הפסקה אחת ליום מחר שהוא שני לחודש והשניה ביום ששה עשר הראשונה ביום מחר
לסדר פרשיות.
דיומא כו'. ואוקימנא
כדתניא חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת שניה דסבירא לן כרב דאמר ע"ש כאמצע שבת ומקדימין לשעבר
מצפרה כינופיא ועד
ומפסיקין לשבת הבאה ופרשת זכור בשבת של אחריה שהוא יום תשעה לחודש והיא סמוכה לפורים ובשבת שלאחר פורים שהוא ששה עשר
(לעיל
פלגיה דיומא מעייני
כט:) לסדר הפטרות.
במילי דמתא, ומפלגיה
לחודש יפסיק פעם שניה ואף על פי שסמוכה מאחריה לא תקרא פרה אדומה כדאמר רב חמא בר חנינא לעיל ז) דהיכא דחל ראש חדש
דיומא רבעא דיומא קרו
ניסן בשבת קורין פרשה שלישית בשבת הסמוכה לר"ח ניסן כדי שתקרא פרשת החודש בשבת של ראש חודש ופרשת פרה בשבת שלפניה
ומפטרי ורבעא דיומא בעי
(שם) מצפרא כינופיא.
והוא יום כ"ג לחדש. דרך קצרה סימן ימי קביעת ר"ח אדר זבד"ו וסימן ההפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו חל ר"ח אדר בשבת ביום ז'
רחמי. שנ' ויקראו בספר
תורת (האלהים) [ה'
ההפסקה בט"ו לחודש ולא יותר חל ר"ח אדר ביום ב' הפסקה בו' לחודש ולא יותר חל ראש חדש אדר ביום ד' הפסקה ביום ד' ולא יותר
אלהיהם] רביעית היום
חל ראש חודש אדר ביום ששי הפסקה ביום ב' לחדש וביום י"ו לחדש: לסדר פרשיות. שבשבתות הללו הפסיקו סדר פרשיות דלא
(תענית יב:)
[ורביעית]
מתודים
קראו אלא ארבע פרשיות הללו: לסדר הפטרות הוא חוזר. שעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות הללו השנויות לעיל בברייתא :
ומשתחים לה' (אלהיכם)
ח)
[אלהיהם], וכת' ובמנחת
לתעניות ולמעמדות. על כרחך הני בשבת לא הוו וקתני מפסיקין ובחול ליכא הפטרה: הא כדאיתא כו'. ודאי מפסיקין בחול פרשת
הערב קמתי מתעניתי,
היום אבל בשבת שיש הפטרה מפסיקין בהפטרות וקורין בהפטרה מעין המאורע: ובתעניות למה לי הפסקת. פרשיות. לרבי ירמיה
ש"מ דתפילה דתעניתא
פריך דאמר היכא דאפשר לא מפסקינן תעניות כיון דאיכא קריאה במנחה למה יפסקו שחרית: מצפרא כינופיא. מאספין בני אדם
במנחת הערב. [מתני']
בפסח קורין בפרשת
ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית לפיכך אין פנאי בשחרית לקרות בתורה: במילי דמתא. בודקים
ומעדות שבתורת כהנים.
אם תהיה עבירה בידם: ואיפוך אנא. לומר דהני ב' רביעיות דקרא (ג) שחרית פלגינהו: ובמנחת הערב וגו'. וסיפא דקרא ואפרשה
כפי אל ה' אלמא לפניא בעו רחמי. והני קראי תרוייהו בספר עזרא: מתני' פרשת מועדות שבתורת כהנים. שור או כשב
וביומא קמא מיירי ובברייתא אמרינן בה ושאר כל ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח ומאי דשייר במתני' תנא בברייתא:
שבעה שבועות. דכל הבכור: בחדש השביעי. דשור או כשב: קורין בקרבנות החג. בפרשת פינחס כיצד יום ראשון ויום שני קורא
המפטיר בחמשה עשר ואע"פ שיום שני הוא אין קורין בו וביום השני להראות שהוא ספק יום שני דגנאי הוא לקרות יו"ט בספק חול.
יום ראשון של חול המועד שהוא ספק שני ספק שלישי קורא ראשון ביום השני ותניינא ביום השלישי תליתאה ביום הרביעי הרביעי שהוא
נוסף בשביל חש"מ הוא קורא את ספיקי היום ומה הן ספיקי היום ביום השני וביום השלישי. וכן למחר קורא ראשון ביום השלישי
שני קורא ביום הרביעי שלישי קורא ביום החמישי והרביעי ביום השלישי וביום הרביעי שהן ספיקי היום. וכן תמיד הרביעי קורא
מה שקרא ראשון ושני חוץ מיום אחרון של חש"מ שא"א לקרות ביום השמיני לפי שאינו מימי החג אלא רגל לעצמו לפיכך יום ז' של חש"מ
ראשון קורא ביום החמישי שני קורא ביום הששי שלישי קורא ביום השביעי והרביעי קורא ביום הששי וביום הז' שהן ספיקי היום: בחנוכה
בנשיאים. דהוי נמי חנוכת המזבח: במעשה בראשית. במסכת תענית בפרק בתרא שנויה סדר קריאתן ביום הראשון בראשית
ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בג' יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי
תוצא הארץ ויכולו השמים. והתם ט) מפרש
טעמא
מאי קורין
במעשה בראשית
במעמדות שבשביל הקרבנות מתקיימים שמים וארץ:
ברכות