בני העיר פרק
רביעי
מגילה
לא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והאידנא
נהוג עלמא למקרי משך תורא וכו'. אומר ר"י דזה
ברכות וקללות. דאם בחקותיד) להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות
סו
א) והם סימני ראשי פרשיות
א מיי' פי"ג מהל'
דהיינו יום ראשון משכו וקחו
תפלה הלכה ח
לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה: אין
הסדר לא ישתנה רק כשחל פסח ביום חמישי שא' ב'
יום ב' שור או כשב יום
טוש"ע א"ח סי' תפח
מפסיקין בקללות. כדמפרש מילתא שאין שנים קורין בהן אלא אחד
קורין משך תורא וביום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה
ס"ג:
ג' קדש לי כל בכור יום
סז ב מיי' שם טוש"ע
קורא את כולן ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות: קורין
אתה אומר אלי ובכללה הוי פסל לך כדאמרינן לקמן דשבת של חול
ד' אם כסף תלוה יום ה'
א"ח סי' תצ סעיף א:
פסל לך יום ו' במדברא
כסדרן. בענין סדר הפרשיות (ב) ותנאי
המועד בין בניסן בין בתשרי קורין
סח ג מיי' שם טוש"ע שם
דהיינו וידבר וגו' במדבר
ראה אתה אומר אלי וביום ד'
פליגי בה בברייתא בגמרא ה) היכן
ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות אלא
סעיף ה:
סיני ויעשו בני ישראל את
סט ד מיי' שם הל' ט
מתחיל בשני ובחמישי: ואין עולה להן
וחמישי וששי של פסח שהוא אב"ג
הפסח ביום ז' פ' בשלח ביום
אחד קורא את כולן בשני ובחמישי בשבת
טוש"ע א"ח סי' תצד
ח' ביכרא כל הבכור אשר
מן החשבון. כשיגיע יום שבת יחזרו
דשבת לא יקראו פסל לך בחמישי
במנחה קורין כסדרן ואין עולים להם מן
סעיף א ב:
יולד וגו'. משנה ברורה.,
של פסח כמו שרגילין בשאר שנים
מה שקראו בשבת במנחה ובשני
ע ה מיי' שם הלכ' י
ב) [ע' תוס' ר"ה לב. ד"ה
החשבון שנאמר 1וידבר משה את מועדי ה'
מתחיל], ג) [ע' בהר"ן דף
ובחמישי: שנאמר וידבר משה את
אלא ביום (ח) ארבע וחמישי וששי
טוש"ע א"ח סי'
אל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד
רסח. שהעתיק קורין מצות
תקפד סעי' ב וסי' תרא
מועדי ה' אל בני ישראל. אכולה
יקראו קדש בכספא במדברא:
ואחד בזמנו: גמ' ת"ר בפסח קורין בפרשת
וחוקים וכל הבכור ומפטירין
סעי' א:
במנחה קורין בעריות. לפי
מתני' קאי ללמוד מכאן שמצוה
עא
ו מיי' שם הל' יא
וכו' והיא גרסא נכונה],
מועדות ומפטירין בפסח גלגל והאידנא
ד) [ויקרא כו], ה) [ע"ב],
טוש"ע א"ח סי'
שהנשים מקושטות
לקרות ביום המועד מעניני
2
ו) [ויקרא כג], ז) [שמות יב],
תרכא סעיף א:
המועדות: גמ' הכי גרסינן ת"ר
בשביל כבוד היום לפיכך צריך
דאיכא תרי יומי יומא קמא בפסח גלגל
א
עב
ח) [שם כב], ט) [שמות לד],
ז מיי' שם טוש"ע
בפסח קורין בפרשת מועדות ו) כו'.
להזכירם שלא יכשלו בהן ובמדרש
י) [במדבר ט], כ) [ויקרא
ולמחר בפסח יאשיהו ושאר ימות הפסח
א"ח סי' תרכב סעיף
ב
3
כב], ל) [חגיגה יא:],
ב:
יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל
ברייתא שלימה היא עד ושאר כל
מלקט וקורא מענינו של פסח מאי היא
עג ח מיי' שם הלכה יב
מ) [דברים יד], נ) [פרק יד],
עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר
ימות החג קורין בקרבנות החג אלא
❖
ס) [ע' רש"א],
טוש"ע א"ח סי'
אמר רב פפא מאפ"ו סימן יום טוב
אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה
שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל
תרנט:
האחרון של פסח קורין ויהי בשלח
עד ט י מיי' שם טוש"ע
4
ערותם בעונותם:
מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים
א"ח סי' תרסב סעיף
ומפטירין 5 וידבר דוד ולמחר 6 כל הבכור
למחר
תורה אור השלם
קרינן וזאת הברכה
שנהגו לעשות ב' ימים לקרות ביום
ג':
ומפטירין עוד היום אמר אביי והאידנא נהוג
עה כ מיי' שם טוש"ע
ומפטירין ויעמוד שלמה.
שני לפי שהברייתא נשנית בארץ
ג
1. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי
7
א"ח סי' תרסג ס"א:
עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל
יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
ויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי
ישראל שאין עושין י"ט אלא יום
א)
עו ל מיי' שם טוש"ע
ויקרא כג מד
אחד: בפסח גלגל. ביהושע (ג):
אחרי מות משה ושיבוש הוא שהרי
במדברא שלח בוכרא בעצרת שבעה
2. (יהושע ה)
א"ח סי' תרסח ס"ב:
8
עז מ מיי' שם טוש"ע
ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ"ו.
הש"ס אין אומר כן ויש אומרים שרב
3. (מלכים-ב כג)
שבועות ומפטירין 9בחבקוק אחרים אומרים
4. (שמות יג)
א"ח סי' תרסט ס"א:
האי גאון תקן לומר ויהי אחרי
משכו וקחו לכם צאןז) "אם כסף תלוה את
בחדש השלישי ומפטירין במרכבה
עח נ מיי' שם הלכה טז
5. (שמואל-ב כג)
01
11
מות משה אבל אינן יודעין הסברא
עמיח) "פסל לךט) "וידבר שבבהעלותךי)
6. (דברים טו)
טוש"ע א"ח סי' תצ
והאידנא דדאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו
7. (ישעיהו י)
אמאי שנה סדר הש"ס:
סעי' ה וסי' תרסג סעיף
(ד) ויום טוב שני קורין כיום ראשון
מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר
ואיפכא בראש השנה בחדש השביעי
8. (דברים טז)
ג:
21
שור או כשב כ): ויהי בשלח פרעה.
עט ס ע מיי' שם הל' יז
9. (חבקוק ג)
ומפטירין 31 הבן יקיר לי אפרים ויש אומרים
חדש.
קשיא אמאי
לפי שביום ז' של פסח אמרו שירה על
01. (שמות יט)
טוש"ע א"ח סי'
וה' פקד את שרה ומפטירין בחנה
11. (יחזקאל א)
תרפד [סעי' א ב]:
הים: ומפטירין וידבר דוד. שהיא
אין עושין כן כשחל ר"ח אדר וראש
41
51
פ פ מיי' שם טוש"ע א"ח
21. (במדבר כט)
חדש ניסן באחד בשבת ואמאי
והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא כיש
שירה כמותה ומדבר בה מיציאת
ה
31. (ירמיהו לא)
סי' תרצג סעי' ד:
מפטירין ביהוידע
ובראשון באחד
פא צ מיי' שם הל' ד
מצרים עלה עשן באפו וגו' וישלח
אומרים למחר והאלהים נסה את אברהם
41. (בראשית כא)
61
51. (שמואל-א ב)
טוש"ע א"ח סי' תכג
חציו ויפיצם וגו': עוד היום. לפי
לחדש וי"ל משום דהפטרה דיהוידע
ומפטירין הבן יקיר ביוה"כ קורין אחרי מות
ו
71
61. (בראשית כב)
סעי' ב:
מדברת בשקלים ומזכרת שראש
שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה:
פב ק מיי' שם טוש"ע
71. (ויקרא טז)
ומפטירין 81 כי כה אמר רם ונשא ז ובמנחה
ומפטירין בחבקוק. שמדבר במתן
חדש אדר יהיה באותו שבוע :
ס)
81. (ישעיהו נז)
א"ח סי' תכה ס"א:
קורין בעריות ומפטירין ביונה אמר ר' יוחנן
פג ר מיי' שם טוש"ע שם
91. כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא
תורה אלוה מתימן יבוא במתן
ראש
❖
סעיף ב:
כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה
אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי
תורה (ה): במרכבה. דיחזקאל על
הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל
אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש
שם שנגלה בסיני ברבוא רבבות
ב)
(ו)
הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא
בכתובים כתוב בתורה כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים
יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד:
והאידנא דאיכא תרי
אלפי שנאן:
הגהות הב"ח
91
עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם
יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא.
וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים כה אמר רם ונשא
(א) גמ' אמר רב הונא
02
וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת
אמר רב ראש חדש:
דקאמרי אחרים דאינהו בתראי לתנא
לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה:
שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים
(ב) רש"י ד"ה קורין
דברים י יז-יח
קמא בחדש השלישי ומפטיר במרכבה
דכתיב סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין
02. כִּי כֹה אָמַר רָם
כסדרן. בענין סדר
12
ביום הראשון קרינן להו ודקאמר תנא
הפרשיות ואין עולה להן
וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ
אלמנות ח יו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים
מן החשבון וכו' ובשני
קמא בעצרת שבעה שבועות ומפטירין
שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן
ומפטירין הנה יום בא לה' והאידנא דאיכא תרי יומי למחר מיקרא ה"נ
ובחמישי ותנאי פליגי בה
ט
וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ
22
בחבקוק קרינן ביום השני ואיפכא
וכו' ובחמישי הס"ד ואח"כ
לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים
קרינן אפטורי מאי מפטירין י 32 ויקהלו אל המלך שלמה כ ושאר כל ימות
דמתן תורה בששי בסיון: הבן יקיר
מה"ד שנאמר: (ג) ד"ה
וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים:
החג קורין בקרבנות החג יו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים
בפסח גלגל ביהושע בעת
לי אפרים. משום זכור אזכרנו
ישעיהו נז טו
(ז)
ג)
ל
ההיא הס"ד: (ד) ד"ה
12. שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ
רחם ארחמנו: מפטירין בחנה.
ובכור ומפטירין ויהי ככלות שלמה למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין
מ
42
ושאר כל ימות הפסח וכו'
שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת
לפי שפקידתה היתה בראש השנה
שבבהעלותך וביום שני
ויעמד שלמה אמר רב הונא אמר רב שבת שחל להיות בחולו של
בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו:
נ
32
קורין משכו וביום
אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת
ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר
מועד בין בפסח בין בסוכות מקרא קרינן ראה אתה אפטורי בפסח
52
ראשון שור כצ"ל ותיבת
אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ:
לנו היום במשפט: כי כה אמר רם
טוב נמחק: (ה) ד"ה
62 העצמות היבשות ובסוכות 72 ביום בא גוג ס בחנוכה בנשיאים ומפטירין
תהלים סח ה-ו
ונשא. ואמר סולו סולו שמדבר במדת
22. (זכריה יד)
ומפטירין בחבקוק וכו'
בנרות דזכריה ואי מיקלעי שתי שבתות קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא
ע
במתן תורה משתעי
32. (מלכים-א ח)
82
התשובה הלא זה צום אבחרהו
הס"ד: (ו) ד"ה במרכבה
42. (מלכים-א ט)
בנרות שלמה בפורים ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם
פ
צ
92
03
13
(ישעיה נח): קורין בעריות. שמי
וכו' שנגלה בסיני ברכב
52. (שמות לג)
ראש חדש שחל להיות בשבת מפטירין והיה מדי חדש בחדשו חל להיות
62. (יחזקאל לז)
רבותים אלפי שנאן:
שיש עבירות בידו יפרוש מהן לפי
ק
ר
23
(ז) ד"ה הבן יקיר לי
72. (יחזקאל לח)
באחד בשבת מאתמול מפטירין ויאמר לו יהונתן מחר חדש אמר רב הונא
שהעריות עבירה מצויה שנפשו של
(א)
33
אפרים משום דכתיב ביה
82. (זכריה ג)
ראש זכור וכו' ארחמנו
אדם מחמדתן ל) ויצרו תוקפו: הנה
92. (מלכים-א ז)
יום בא לה'. דכתיב ביה לחוג
03. (שמות יז)
דקמיירי בזכרונות
13. (במדבר כח)
הס"ד ואח"כ מה"ד
את חג הסוכות: ויקהלו. על שם שחנוכת הבית היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות: קורין כל הבכור. אלא שמתחילין עשר
23. (ישעיהו סו)
ומפטירין וכו' בראש
❖
תעשר מ) לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנהוגות
בחג באותו זמן שהוא זמן אסיף ועת שהעניים צריכין לאסוף
33. (שמואל-א כ)
השנה הס"ד ואח"כ מה"ד
והאלהים נסה את
מאכל לביתם ועוד יש באותה פרשה מצות מעשר עני ומצות נתון תתן ופתוח תפתח והענק תעניק לעבד עברי ושילוח חפשי
אברהם ועקידת יצחק
והעבט תעביטנו: ויהי ככלות שלמה. על שם ביום השמיני שלח את העם: מקרא קרינן ראה אתה. שיש שם מצות שבת
מזכירין כדי שיזכור לנו
מוסף רש"י
ורגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת חגיגה (דף יח.):
עקידתו היום במשפט:
(ח) תוס' ד"ה והאידנא
ובמנחה קורין בעריות.
בעצמות היבשות. שיצאו ממצרים לפני הקץ: ביום בא גוג. והיא המלחמה האמורה בזכריה בהנה יום בא לה': נרות
נ)
וכו' אלא ביום רביעי
זה שקורין במנחה בעריות
דזכריה. רני ושמחי על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו': נרות דשלמה. ויעש חירום [וגו'] ואת המנורות חמש מימין וגו':
❖
חמישי וששי יקראו קדש:
מפני מה, שביום הכיפורים
עד
אין מתכפרין בו עונות עד
שיחזרו בתשובה, ואף על
גב דאמרינן (יומא פה:) כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר, לית הלכתא כרבי אלא כי האי ברייתא דתניא (שם פו.) שאל ר' מתיא בן חרש את רשב"י ברומי שמעת ארבעה חלוקי
רבינו חננאל
כפרה כו' וכיון דלא מיכפר יום הכיפורים אלא בתשובה עמו, לפיכך קרינן בעריות דאם ח"ו יש בן ישראל שפרץ בעריות או בנדה, כיון שקורין לפניו זוכר עבירה שבאת לידו וחוזר בתשובה כדי שיתכפר לו עון ההוא
(הפרדס
עמ' רלה) או: שקורין בעריות כדי שישמעו בה כריתות של עריות ויפרשו מהן (סדור רש"י סי' ריד: מחז"ו סי' שנד) אותו שעבירות של עריות בידו, לפי שעריות היא עבירה המצויה, שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתם, או
אסיקנא והאידנא נהוג
שמא עשה שום חטא ויחזור בתשובה, כדאמר בפ' בתרא דיומא ובפ"ק דשבועות (אינו לפנינו ועי' רש"י ותוס' שבועות יג:) חומר ביוה"כ מבשעיר דאילו יוה"כ מכפר עד שתחשך, ועוד שאנו מחננים לפני הבורא שכשם שהזהירנו
עלמא מש"ך תור"א קד"ש
על העריות שאמר ערות אשה ובתה לא תגלה, כמו כך אנו מבקשין שלא יגלה ערוותינו מחטאותינו ומעוונותינו וישליך במצולות ים כל חטאותינו, וביומא פ' שני שעירי (סז:) אמרינן דבר אחר גזירה אני ה', אני ה' גזרתים שאין
בכספ"א פס"ל מדבר"א
לך רשות להרהר בהם, ת"ל אני ה' בסוף הפרשה גבי עריות, ולפיכך אומר פרשת עריות במנחת כיפור, שדומה לענין כמו עריות שאסר לכם שאין להרהר אחר הענין, כך שעיר המשתלח אין להרהר עליו, כך מצאתי בסדר לותיר
של"ח בוכר"א. וקורין
(מחז"ו סי' שנה). ומפטירין ביונה. השלישי מפטיר ביונה, משום תשובת אנשי נינוה (סדור רש"י שם מחז"ו שם). ומפטירין ויעמד שלמה. תפלת גמר הבנין בגמר החג (מחז"ו סי' תיח). בחנוכה בנשיאים. ומה ראו לקרות
ומפטרין כאשר כתוב
בחנוכה חנוכת המזבח, לפי שעשה משה בהר אותן מאה ועשרים יום, פעם שלישי ירד בעשרה בתשרי ונתבשר סלחתי, ביום הכפורים בו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש וידעו הכל שנתרצה להם, שמחו במלאכה ועשאוה בזריזות,
בגמרא, ופשוטה היא.
אמר ר' שמואל בר נחמני לשלשה חדשים, תשרי ומרחשון וכסלו, נגמרה מלאכת המשכן, בתנחומא בפסיקתא במדרש ותשלם כל המלאכה, מאד עמקו מחשבותיך, א"ר חנינא בכ"ה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן ועשה מקופל עד
אחד בניסן שהקימו משה, וכל זמן שהיה מקופל היו ישראל מלמלמים על משה לומר על מה לא הוקם מיד, שמא דופי אירע בו, והקב"ה חישב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד יצחק בא' ניסן ולא לימלם אדם עוד אחר משה,
ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו מלאכה, אלא ותשלם, אמר הקב"ה עלי לשלם לו, והיכן שילם לו, חנוכת בית חשמונאי (סידור רש"י סי' שכ, הפרדס עמ' רמב. מחז"ו סי' רלט).