ו:
מגילה
נקראת פרק ראשון מגילה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הא
לענין סדר פרשיות זה וזה שוין. שאם קראו הארבע פרשיות
גרממיא. שם מלכות והיא מאדום:
מרזבני.
דוכסים: יגעתי.
מג א מיי' פ"א מהל'
א) ברכות ז: ע"ש,
ב) [ברכות ז: ע"ש מסכת
מגילה הל' יב סמג
בתורה: לאוקמי גירסא. שלא תשתכח ממנו:
סייעתא דשמיא.
באדר הראשון שעדיין לא היו יודעין שצריכין לעבר ובתר
סימן תרפח: הכי עברו השנה אין צריך לקרותם באדר השני: ורבי אליעזר
עשין מד"ס ד טור א"ח
ד"א רבה פ"ב ע"ש],
ויש יגע ואינו מוצא: יחילו. יצליחו. ודומה לו על כן לא יחיל טובו
ג) ברכות ז: ע"ש ב"מ עא.,
ברבי יוסי סבר אף מקרא מגילה
[לכתחלה בראשון. ונראה]
מד ב ג מיי' פ"ב מהל'
(איוב כ): מרום משפטיך מנגדו. מסולקין הם ממנו: יפיח בהם.
ד) [נ"א וכל אחד ואחד חמש
מגילה הל' יג סמג
מאות חלונות וכו'],
בנפיחה בעלמא הן נופלים: מי שלבו
דדייק מדקתני משנה יתירא שכל
ה) שקלים פ"א ה"א,
שם טור שו"ע א"ח סי'
נוקפו. הירא מן העבירות שבידו
מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון
❖
גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין
ו) [תוספ' פ"א], ז) [ר"ה
תרצז:
אומר כן: אל תתחר. אינו לשון
[דמשמע] לכתחילה ויש שנוהגין
יט:], ח) [שבת קלה: וש"נ],
כל העולם כולו ואמר רבי חמא בר חנינא
ט) [יומא לג. וש"נ], י) [עי'
לעשות ימי משתה ושמחה בארבעה
גירוי אלא שלא תאחוז במעשיו כמו
תלת מאה קטירי תגא איכא בגרממיא של
שבת נו:], כ) [ס"א ועלה
רבינו חננאל
עשר ובחמשה עשר של אדר הראשון
ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיה
עליו שרטון גדול], ל) [דף
אדום ותלת מאה ושיתין וחמשה מרזבני איכא
כט.], מ) [בא פרשה ט],
כלומר שאינו רץ כמותו: ואומר
וריהטא דמתניתין נמי משמע כן
מתני' קראו את המגילה
יב)
ברומי ובכל יומא נפקי הני לאפי הני ומקטיל
נ) [ועי' תוס' מנחות סד:
באדר הראשון ונתעברה
אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת
מדקאמר אלא מקרא מגילה (ב) בלבד
ד"ה אב"א ותוס' יומא לג.
השנה כו'. הא לעיניין
חד מינייהו ומיטרדי לאוקמי מלכא ואמר ר'
ה' כל היום. על כרחך אין קנאה זו
ומתנות עניים מכלל דלענין משתה
ד"ה אין ותוס' זבחים נא.
פרשיות זה וזה שוין.
❖
יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי
ד"ה אשר],
ושמחה זה וזה שוין ולא נהירא דהא
פירוש פרשיות, כדתנן
לשון גירוי מלחמה אלא אחיזת מעשיו
בראש חדש אדר קורין
אמרינן בגמרא הא לענין הספד
אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן יגעתי
מדכתיב בסיפא כי אם ביראת ה'
בפרשת שקלים, בשנייה
כל היום: איטליא של יון. כרך גדול
ותענית זה וזה שוין מכלל דשמחה
ומצאתי תאמן הני מילי בדברי תורה
זכור, בשלישית פרה
תורה אור השלם
אדומה, ברביעית החדש
ומשתה ליכא דע"כ לא תליא הא
שגדל בשביל עון מנשה שבשעה
י)
אבל במשא ומתן סייעתא הוא מן שמיא
1. לְדָוִד אַל תִּתְחַר
הזה, בחמישית חוזרין
בהא דאי תליא הא בהא לאשמעינן
שהכניס צלם בהיכל ירד גבריאל ונעץ
ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי אבל
לכסדרן. ואוקימנא דבסדר
בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי
דמשתה ושמחה נהגו בהו וממילא
קנה בים כ) וגדל עליו חלקה גדולה
פרשיות זה וזה שוין, אם
תהלים לז א
עַוְלָה:
לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא ואמר
2. יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת
קראו אותם באדר הראשון
נאסר בהספד דהא הימים האמורים
ונבנה לשם איטליא של יון. מאיי אלישה
רבי יצחק א)אם ראית רשע שהשעה משחקת
יצאו ואין צריכין לחזור
מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ
במגילת תענית האסורים בהספד
(יחזקאל כז) מתרגמינן מנגוות איטליא:
ולקרות אותם באדר שני.
כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם:
לו אל תתגרה בו שנא' אל תתחר במרעים
שווקים. חוצות: פרס. מזון: חלונות
אין בהן משתה ושמחה וכן הלכה
1
מני מתניתין לא תנא קמא
תהלים י ה
3. עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ
ולא ר' אלעזר בר' יוסי ולא
ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין שנא' יחילו
שמעלים מהן עשן חוץ לחומה.
שאין צריך להחמיר לעשות משתה
שהן
2
רבן שמעון בן גמליאל.
רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ
ושמחה באדר הראשון:
גבוהים מן החומה ואין מעשנין את
דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין
דתניא קראו את המגילה
משלי כח ד
בָם:
מסתבר טעמיה דאין מעבירין
החומה וזהו חשיבות: חולסית. מקום
4. אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ
באדר הראשון ונתעברה
שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא
2
אבנים דקות: מתני' אלא מקרא
כו', ואמר רב פפא סדר
בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת
על המצות. מכאן
שרואה בשונאיו שנאמר כל צורריו יפיח
פרשיות איכא בינייהו, תנא
יְיָ כָּל הַיּוֹם: משלי כג יז
2
מגילה. כלומר שאם עשאו בראשון
קשה להא דאמרינן בפרק איזהו
5. טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת
קמא סבר פרשיות
בהם איני והאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי
גמ'
סדר פרשיות.
מקומן
בגמרא
לא יצא:
לכתחילה בשני ואעבוד
רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא
(זבחים דף נא. ושם)
מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנא'
בראשון תוב לא עבדי
תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים
דקאמר שירי הדם היה שופך על
פרשת שקלים וזכור ופרה והחודש
בשני, לבד ממקרא מגילה
תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע
3 עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו
יסוד מערבי של המזבח ודייק טעמא
דתנן במתניתין דבני העיר ל) דנוהגין
דאע"ג [דקרו] בראשון
צַדִּיק מִמֶּנּוּ: חבקוק א יג
בם ותניא ר' דוסתאי בר מתון אמר מותר
6. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת
באדר: זה וזה שוין. שאם קראם
דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה
קרו נמי בשני. ר' אלעזר
ב)
בר' יוסי סבר אפילו מקרא
עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה
וקשה התם למה לי קרא תיפוק ליה
להתגרות ברשעים בעולם הזה ואם לחשך
בראשון אין צריך לחזור ולקרות
(א)
מגילה לכתחילה בראשון.
עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת
בשני: שאסורין בזה ובזה. ביום
דאין מעבירין על המצות וכשהוא
אדם לומר אל תתחר במרעים ואל תקנא
ורבן שמעון בן גמליאל
יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל
סבר סדר פרשיות
שָׁנָה וְשָׁנָה: אסתר ט כא
יוצא מפתח ההיכל שהוא מערב
ארבעה עשר וחמשה עשר שבשניהן:
בעושי עולה מי שלבו נוקפו אומר כן אלא
7. וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר
לכתחילה נמי בשני ואע"ג
ואמר רב פפא גרסינן: ורבן
ביסוד מערבי הוא דפגע ברישא ויש
אל תתחר במרעים להיות כמרעים ואל תקנא
דקרו בראשון קרו נמי
הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל
שמעון בן גמליאל כו'. דהא כל
מפרשים דלא שייך למימר אין
בשני. מני מתניתין אי תנא
וּמָרְדּ¢ כַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל
בעושי עולה להיות כעושי עולה ואומר אל
4
קמא הא קתני חוץ ממקרא
מצות קאמר: מתניתין הכי קתני.
מעבירין על המצות אלא היכא שיש
תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת
מגילה בלבד, ומשנתינו
יקנא לבך בחטאים וגו' לא קשיא הא במילי
הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית:
ולא איירי בסדר פרשיות כלל: אין
לפניו שתי מצות שיש לו לעשות קודם
שנינו אלא מקרא מגילה
אסתר ט כט
❖
דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא
מעבירין כו'. משבא לידי אקדים
אותה דפגע ברישא וזה אינו דהכא
ומתנות לאביונים, הילכך
קשיא ומתנות לאביונים.
והא במילי דידיה ולא קשיא הא בצדיק גמור
ליכא אלא מצוה אחת ואפילו הכי
לעשות דהכי תניא במכילתאמ) ושמרתם
אי ר' אלעזר בר' יוסי
מפרש הטעם משום דאין מעבירין
את המצות אם באת מצוה לידך אל
הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי
ג)
קשיא נמי מקרא מגילה,
הגהות הב"ח
תחמיצנה: גאולה לגאולה. פורים
ורבינו יהודה תירץ דאי לאו קרא
דהא בהדיא תני (א)לא
דכתיב למה תביט בוגדים תחריש בבלע
5
(א) גמ' מותר להתגרות
מקרא מגילה ולא מתנות
לפסח: השנית. בחודש השני:
הוה אמינא דאין מעבירין לכתחילה
רשע צדיק ממנו צדיק ממנו בולע צדיק
ברשעים בעולם הזה
לאביונים אין נוהגין בשני,
לבסוף שנאמר עוזבי תורה
הא דיעבד שרי משום הכי איצטריך
ומתניתין קתני דזה וזה
גמור אינו בולע ואי בעית אימא שעה
יהללו רשע וגו' ואם
דאסור בדיעבד אי נמי נראה התם
נוהגין בשני. אי רבן
משחקת לו שאני: אמר עולא איטליא של יון זה כרך גדול של רומי והויא תלת
לחשך אדם לומר והכתיב
שמעון בן גמליאל קשיא
דמטעם דאין מעבירין לא חזינן
אל תתחר וגו' בעושי עולה
סדר פרשיות, דדייקינן
מאה פרסה על תלת מאה פרסה ויש בה שס"ה שווקים כמנין ימות החמה
אלא דכל מערבי של מזבח כשר
אמור לו מי שלבו:
ממתניתין הא לעניין
(ב) תוס' ד"ה ור' אליעזר
וקטן שבכולם של מוכרי עופות והויא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל ומלך
פרשיות אדר הראשון
אבל יסוד לא חזינן דצריך משום
וכו' אלא מקרא מגילה
והשני שוין, (דרבן) [ורבן]
סועד בכל יום באחד מהן והדר בה אע"פ שאינו נולד בה נוטל פרס מבית המלך
הכי איצטריך קרא לאשמועינן יסוד נ):
ומתנות עניים כצ"ל ותיבת
שמעון בן גמליאל סבר
❖
נאמרה
והנולד בה אע"פ שאינו דר בה נוטל פרס מבית המלך ושלשת אלפים בי בני
בלבד נמחק:
אין נוהגין אלא בשני.
ופרקינן לעולם מתניתין
יש בו וחמש מאות חלונות מעלין עשן חוץ לחומה צדו אחד ים וצדו אחד הרים וגבעות צדו אחד מחיצה
ד)
תנא קמא היא, ותנא
של ברזל וצדו אחד חולסית ומצולה: מתני' אקראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין
בברייתא מקרא מגילה
מוסף רש"י
אותה באדר שני אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים: גמ' הא לענין
והוא הדין למתנות
ה)
מרום משפטיך מנגדו.
לאביונים,
דמתנות
מסולקין דיניך ברחוק ממנו
אביונים בקריאת המגילה
סדר פרשיות זה וזה שוין מני מתני' לא תנא קמא ולא ר' אליעזר ברבי יוסי ולא רשב"ג דתניא ו)קראו את
(ברכות ז:). יפיח בהם.
הם תלויים, עת שקורין
המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון
ז)
בנפיחתו הוא דוחה אותם
המגילה נותנין לעניים
כקש (שם). מי שלבו
המתנות מפני שעיני
חוץ ממקרא מגילה ר"א ברבי יוסי אומר אין קורין אותה באדר השני שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות
נוקפו. הירא מעבירות
העניים נשואות למקרא
בראשון רשב"ג אומר משום רבי יוסי אף קורין אותה באדר השני שכל מצות שנוהגות בשני אין נוהגות
שבידו, אומר כן. מפרש
ב
מגילה. איבעית אימא
אל תתחר במרעים אל
לעולם מתני' רבן שמעון
בראשון ושוין בהספד ובתענית שאסורין בזה ובזה ר"ש בן גמליאל היינו תנא קמא אמר רב פפא סדר
תתקוטט, והוא אינו כן
בן גמליאל, והכי קתני אין
פרשיות איכא בינייהו דתנא קמא סבר לכתחילה בשני ואי עבוד בראשון עבוד בר ממקרא מגילה דאף
אלא אל תתחר במרעים
בין י"ד דאדר הראשון
להתגרות (ס"א להתאוות)
ליום י"ד דאדר השני אלא
על גב דקרו בראשון קרו בשני ורבי אליעזר ברבי יוסי סבר אפילו מקרא מגילה לכתחילה בראשון
במעשיהם לומר אעשה כן
מקרא (ו)מגילה ומתנות
ורבן שמעון בן גמליאל סבר אפילו סדר פרשיות אי קרו בראשון קרו בשני מני אי תנא קמא קשיא
גם אני (שם). ואומר אל
לאביונים, הא לעניין
יקנא לבך בחטאים כי
הספד ותענית יום י"ד של
מתנות אי רבי אליעזר ברבי יוסי קשיא נמי מקרא מגילה אי רשב"ג קשיא סדר פרשיות לעולם
אם ביראת ה' כל היום.
אדר הראשון ויום י"ד
ת"ק ותנא מקרא מגילה והוא הדין מתנות לאביונים דהא בהא תליא ואב"א לעולם רשב"ג היא ומתני'
אפשר לומר אל תתקוטט
דאדר השני זה וזה שוין.
ח)
עם רשעים כי אם ביראת
ואילו בסדר פרשיות תנא
חסורי מיחסרא והכי קתני אין בין ארבעה עשר שבאדר הראשון לי"ד שבאדר השני אלא מקרא מגילה
ג
ה', יראי ה', אלא על כרחך
דידן לא קתני מידי.
אל יקנא לבך לעשות כמותן
ומתנות הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין ואילו סדר פרשיות לא מיירי אמר רבי חייא בר אבין אמר
ואסיקנא משום דרב הלכה
(שם). צדיק גמור אינו
כרבן שמעון בן גמליאל
רבי יוחנן הלכתא כרבן שמעון בן גמליאל שאמר משום רבי יוסי אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד
בולע. ואע"פ שמתמוטט
דאמר כל מצוות הנוהגות
עולה ואינו נבלע לעולם
בשני אין נוהגות בראשון,
דרשו 6 בכל שנה ושנה רבי אליעזר ברבי יוסי סבר בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אדר הסמוך
(ב"מ עא.). דאין מעבירין
ובין סדר פרשיות ובין
לשבט אף כאן אדר הסמוך לשבט ורשב"ג סבר בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אדר הסמוך
על המצות. הפוגע
מקרא מגילה אין נוהגין
במצוה לא יעבור ממנה
אלא באדר השני בלבד.
לניסן אף כאן אדר הסמוך לניסן בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי מסתבר טעמא ט) דאין מעבירין על
ונפקא לן במכילתא
ואמר ר' יוחנן דייק רבן
המצות אלא רשב"ג מ"ט אמר רבי טבי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף רבי
מושמרתם את המצות קרי
שמעון בן גמליאל
את המצוות לא תמתין לה
מדכתיב [ב]כל שנה ושנה,
אלעזר אמר טעמא דר' שמעון ב"ג מהכא דכתיב 7לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית ואיצטריך למיכתב
שתחמיץ ותיישן (יומא לג.
מה כל שנה ושנה אדר
השנית
ועי' ר"ה יז. וב"מ כג.).
הסמוך לניסן, כן אפילו
במעוברת אדר הסמוך
לניסן. ואקשינן והא אין מעבירין על המצות. ופרקינן מסמך גאולת אסתר לגאולת מצרים עדיף. ר' אלעזר (בר' יוסי) אומר טעמא דרבן שמעון בן גמליאל
לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית, מדכתיב השנית, ש"מ דבאדר השני.