כב:
ואלו
מגלחין פרק
שלישי מועד קטן
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מעשה
בגדול
הדור. אין זה מעשה לסתור דהא דנמנע ולא
רצה חולץ. כתיפו: ונמנע. האבל ולא חלץ משום כבוד גדול הדור
קלט א
א) ב)
ג)
שעמו שבקש לחלוץ גם הוא: אלא למ"ד גדול הדור שעמו ר' יעקב.
מפני גדול הדור שעמו ובמס' שמחות
חלץ זהו
ורבי הוה אבל: עד שיגערו בו חבריו. שכבר גידל פרע יותר מדאי:
קתני עלה ואין ראוי לחלק כבוד לו והאחרים הראויין לחלוץ אף על
ד) ה)
אמר רבה. הא דתניא נכנס לבית המשתה לאחר ל' יום: לשמחת
אביו ועל אמו ואם אינן ראויין אינו
חולץ כדי שלא יחלצו אחרים
קמ ב
ו)
מריעות. סעודה שעושין ריעים
ומעשה בר' יעקב כו':
עד שיגערו בו חביריו. נראה
ואהובים זה עם זה ולא הוי שמחה
ממעט על אביו ועל אמו ממעט על כל
א
קמא ג
כל כך אבל סעודה דשמחה כגון
דרגל אינו מבטל דבר זה
המתים כולן רצה חולץ רצה אינו חולץ על
דנישואין לא: הא באריסותא הא
מדאמרינן בירושלמי רבי שמואל בר
אביו ועל אמו חולץ ומעשה בגדול הדור אחד
בפורענותא. אריסא היינו שמתחיל
אבדימי דמנה תלתין יומין קמי מועדא
קמב ד ה ו
שמת אביו וביקש לחלוץ וביקש גדול הדור
אחד מהן לעשות סעודה ומלוה
שאיל לרבי מנא א"ל כל דבר שהוא
אחר שעמו לחלוץ ונמנע ולא חלץ אמר
לכולם כדי שיעשו גם הם נמי כך
תלוי בז' ול' הרגל מפסיק ברם הכא
אביי גדול הדור רבי גדול הדור שעמו ר'
לאותה סעודה אינו נכנס עד לאחר
עד שישלח פרע ויגערו בו חביריו
קמג ז ח ט
ז)
יעקב בר אחא ואיכא דאמרי גדול הדור ר'
שלשים יום אבל בפורענותא שמשלם
ויאמרו לו צא מעמנו ובשמחה נמי
יעקב בר אחא גדול הדור שעמו רבי בשלמא
להם סעודות שנעשו לו יכנס לאלתר
אשכחנא הכא י"ב חדש ואין רגל
שאי אפשר לו שלא לשלם:
מבטל ויש ספרים שכתוב בהן או
קמד י
למ"ד גדול הדור שעמו רבי היינו דנמנע ולא
ואפיקרסותו. שעל ראשו אינה מעכבת
יגערו בו חביריו בירושלמי ונראה
חלץ אלא למ"ד רבי יעקב בר אחא אמאי
קמה כ
כלומר אינו צריך לקורעה: אחד איש
שהוא טעות סופרים כי אם כמו
נמנע ולא חלץ רשב"ג נשיא הוה ב וכולי
ואחד אשה. חייבין לקרוע: האשה.
שכתבתי עד שישלח פרע ויגערו בו:
קמו ל
עלמא מיחייבי למיחלץ קשיא על כל
ולשמחת מריעות. פירש
א) ג
שמת אביה או אמה קורעת חלוק
קמז מ נ
המתים כולן מסתפר לאחר ל' יום על אביו
התחתון משום צניעות: ומחזרת. הקרע
בקונטרס סעודות
ועל אמו עד שיגערו בו חבריו על כל
ד
לאחוריה: וחוזרת וקורעת העליון.
שעושים ריעים ואהובים זה לזה וכ"נ
❖
קמח ס
המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר
והתחתון מכסה לבה: רצה מבדיל
דדוקא לשמחת מריעות מותר לאחר
קמי שפה. שאינו בשפה שלפני הצואר
ל' יום אבל שמחת חתן אסור אפילו
ל' יום על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש אמר
קמט ע
לאחר ל' יום. והא תניא לשמחה ל'
אלא קמי שפה שלפני השפה שלפני
רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מיתיבי
תורה אור השלם
ולמריעות ל' וה"נ פריך בריש פ"ק
הצואר שאינה קרועה וקורע תחתיה
ולשמחה ולמריעות ל' יום קשיא אמימר
קנ פ צ
1. וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָיו
כדי שיהיה נראה הקרע: רצה אינו
דבבא מציעא והא זה וזה
מתני הכי אמר רבה בר בר חנה ה ולשמחת
וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים
מבדיל. אלא קורע של בית הצואר
קתני וכן בפ"ק דסנהדרין גבי
אֲשֶׁר אִתּוֹ:
מריעות מותר ליכנס לאלתר והא תניא
קנא ק ר ש
שמואל ב א יא
זימון בג' וברכת המזון בג' וטובא
אע"ג דאינו נראה הקרע דהכל בית
2. וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא
לשמחה שלשים ולמריעות שלשים ל"ק ו הא
הצואר הוא: על אביו ועל אמו מבדיל.
איכא ויש מקומות שאינו שואל כגון
❖
מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב
באריסותא הא בפורענותא על כל המתים
בפ"ק דנדרים גבי אסור
קמי שפה כדי שיהא נראה הקרע:
ז
יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא
רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו
קרע של תיפלה. כלומר לא יצא ידי
כולן קורע טפח על אביו ועל אמו עד שיגלה
אסור ובפרק גיד הנשה
וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים:
לעזי רש"י
קריעה לפי דנראה דבית צואר הוא
גבי אסורות אסורות ובפרק
❖
את לבו א"ר אבהו מאי קרא ויחזק דוד
מלכים ב ב יב
1
הכל: ויקרעם לשנים. אין קורעין
בית כור גבי בית כור
באשטיר"י [בשטי"ר].
בבגדיו ויקרעם ואין אחיזה פחות מטפח על
ח
להכליב. קנט"ר
אני מוכר לך כבית כור וי"מ ולשמחת
אלא שנראה כשנים מבדיל קמי שפה
❖
כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין
[קוסדר"א].
לתפור.
מוסף רש"י
מריעות מותר ליכנס לאלתר ואנן
ונראה בית הצואר קרע אחר:
אינו קורע אלא עליון על אביו ועל אמו
והאשה
שוללתו
שולל. באשטיר"י: מאחה. קנט"ר
בסעודת חתן איירינן הא דאמרינן
לאלתר.
קורע את כולן ואפיקרסותו אינה מעכבת
ט
רבינו חננאל
תופר כדרכו: קורע בכלי. סכין
בירושלמי ובמסכת שמחות
❖
(לקמן כו:)
אחד האיש ואחד אשה ר"ש בן אלעזר אומר
כדי שלא יפסיד הבגד: קורע
אם היה סעודה של מצוה מותר לא
אבל על אביו ועל אמו
האשה קורעת את התחתון ומחזירתו
חייב למעט. פי' בשאר
מבפנים. תחת המקטורן שלו שאינו
ידענא מהו קורא סעודת מצוה
י
מתים אינו ממעט, על
רבינו חננאל (המשך)
קורע מחוץ לעיני הכל: וכן לנשיא.
להתיר באבל אם דוקא סעודת קידוש
לאחוריה וחוזרת וקורעת את העליון על
ב) כ
אביו ועל אמו ממעט
קורע מבחוץ: לא הושוו. רבו ואב
ר"ח פירש הר"א בשם רבינו שמשון
בעסקו, ואפילו שהוא
לשנים, ואין אחיזה פחותה
כל המתים כולן רצה מבדיל קמי שפה שלו
על ידי אחרים. ירושלמי
מטפח. אבל על אביו ועל
דלסעודת ברית מילה מותר ליכנס
ב"ד ונשיא וכל הנך דתני במתניתא
רצה אינו מבדיל על אביו ועל אמו מבדיל
מרבה בעסקי אביו ואמו.
אמו קורע עד שמגלה את
לאביו ולאמו: אלא לאיחוי. שאין
דלא חשיבא שמחה כדאמרינן בפ"ק
משמע בתכריכין והספדו.
לבו, ואפילו לבוש מאה
רבי יהודה אומר ל כל קריעה שאינו מבדיל
דכתובות
מתאחים לעולם אבל לא הושוו לאביו
דלא מברכינן בה
על כל המתים רצה חולץ,
חלוקים קורע את כולן.
קמי שפה שלו אינו אלא קרע של תיפלות
פי' חליצת כתף. מוציא
ומבדיל קמי שפה. דבעינן
ולאמו לקרוע מבחוץ להאי לא הושוו
שהשמחה במעונו משום דטרידי
ידו מתחת הקרע ונמצאת
קרע הנראה לשנים קרעים
אמר רבי אבהו מ"ט דר' יהודה דכתיב
דעל אביו קורע מבחוץ ועל כולן
וליכא שמחה ולהר"א לא היה פשוט
כתיפו חלוצה מן החלוק.
כדכתיב ויקרעם לשנים
ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים
אינו קורע מבחוץ: כפי אסיתא. הפוך
דגרע משמחת מריעות וגם פירש
רצה אינו חולץ. על
קרעים. ואפיקרסותו אינה
2
אביו ועל אמו חולץ.
מעכבת. והאשה, על אביה
ממשמע שנאמר ויקרעם איני יודע שהן
דאסור לאכול אפי' עם המשמשין
המכתשת ועמוד עליה וקרע כדי
ג)
ומעשה בגדול הדור שמת
ועל אמה, קורעת חלוקה
שיראוך כל העם כשתקרע: חכם. ממונה
ואין לחלק בין סעודת המשמשין
לשנים אלא שנראין קרועים כשנים על כל
אביו ובא לחלוץ, ובקש
התחתון ומחזרת הקרע
מ
לסעודה עצמה ופסק דכניסה בלא
על העיר שמבקשים ממנו הוראה:
גדול הדור (עצמו) [שעמו]
לאחוריה וחוזרת וקורעת
המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה
לחלוץ ולא חלץ. ואסיקנא
את העליון. ואינו קורע
חולץ. כתף מימין: בית מדרשו
אכילה שרי דאין שמחה בלא אכילה
לאחר שלשים על אביו ועל אמו שולל
גדול הדור שמת [אביו]
על אביו ועל אמו בכלי
בטלין. אותן שרגילין ללמוד תורה מפיו:
ושתיה ובתוספות הרב פוסק כלישנא
הוא ר' יעקב בר אחא,
כגון סכין וכיוצא בו אלא
לאחר ל' ואינו מאחה לעולם והאשה
ד) נ
ובקש רבינו הקדוש הוא
בידו קורע. ואינו קורע
דאמימר דמיקל טפי:
וקורין
שוללתו לאלתר מפני כבודה כי אתא רבין
גדול הדור שעמו, לחלוץ
אלא מבחוץ. ואינו מאחה
אחד
האיש ואחד האשה.ובתוס'
עמו מפני כבודו, ונמנע
הקרע לעולם. ירושלמי
א"ר יוחנן על כל המתים רצה קורע ביד רצה קורע בכלי על אביו ועל אמו
ס
הרב פוסק כר"ש בן אלעזר
ר' יעקב ולא חלץ. אבל
זהו איחוי העשוי כאריג.
במיתת רבן שמעון בן
אבל על שאר מתים אינו
ביד וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן על כל המתים כולן מבפנים על אביו
דהלכה כדברי המיקל ולא ידענא מאי
ע
גמליאל אבי רבינו הקדוש,
קורע אלא העליון. ואם
קאמר דלקמן אמרינן
ועל אמו קורע מבחוץ אמר רב חסדא וכן לנשיא מיתיבי לא הושוו לאביו
פ
כולי עלמא חייבין לחלוץ,
אינו רוצה להבדיל קמי
אבילות לחוד וקריעה לחוד:
דנשיא הוא. קיימא לן
שפה אינו מבדיל. ושולל
ולאמו אלא לאיחוי בלבד מאי לאו אפילו לנשיא לא לבר מנשיא נשיאה
היכא דחל שמיני של אביו
לאחר שבעה ומאחה
רבי
שכיב א"ל רב חסדא (לרב חנן בר רבא) כפי אסיתא וקום עלה ואחוי
ה)
ושל אמו להיות בשבת
לאחר שלשים. והאשה
ערב הרגל, מגלח ואפילו
קורעת ושוללתו לאלתר
קריעה לעלמא צ על חכם חולץ מימין על אב ב"ד משמאל על נשיא מכאן ומכאן ת"ר ק חכם שמת בית מדרשו
ביום שישי בערב שבת.
מפני כבודה. ואם רוצה
בטל אב ב"ד שמת כל בתי מדרשות שבעירו בטילין ונכנסין לביהכ"נ ומשנין את מקומן היושבין בצפון יושבין
ר
דלענין כבוד יום טוב לא
לקרוע בכלי קורע. על
שנא אב ואם לא שנא
אביו ועל אמו קורע
בדרום היושבין בדרום יושבין בצפון ש נשיא שמת בתי
מדרשות כולן בטילין ובני הכנסת נכנסין לבית הכנסת
שאר קרובים, הלכה כאבא
מבחוץ. אמר רב חסדא
וקורין
שאול בזה ובזה. על כל
וכן לנשיא. נשיאה שכיב,
המתים מותר לו להסתפר
אמר ליה רב חסדא לרב
לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו מגדל שער עד שיגערו בו חביריו. על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים
חנן, כפי אסיתא וקום עליה ואחוי קריעה לעמא. על חכם חולץ מימין. על אב בית דין משמאל. על נשיא מיכן ומיכן.
יום. ואוקמה אמימר במשתה שמחת מריעות בפורענא לאלתר. אבל בארישתא, כלומר הוא אינו פורע אלא מתחיל הוא, אחר
פירוש חליצת כתף. ת"ר חכם שמת מדרשו בטל. אב בית דין שמת כל מדרשות שבעירו בטילין, ובני הכנסת נכנסין
שלשים יום. אבל על אביו ועל אמו אינו נכנס עד שנים עשר חודש. על כל המתים קורע טפח. שנאמר ויחזק בבגדיו ויקרעם
ומשנין את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום בדרום יושבין בצפון. נשיא שמת כל בתי מדרשות בטילין, ונכנסין לכנסת