ואלו מגלחין פרק
שלישי
מועד
קטן
כט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כציפורי בפי הוושט רבי יוחנן אמר כפטירי בפי
כציפורי
בפי הוושט. כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן:
א) ב)
א
ג)
פיטורי.
שקושרין שתי ספינות ביחד: ילכו מחיל אל חיל. שילכו
וושט ואמר רבי לוי בר חיתא הנפטר מן המת
א)
ב)
❖
ד)
ב
מבית
המדרש לבית הכנסת ומבית הכנסת לבית המדרש
אחר
לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום הנפטר
א
ג
יראה אל אלהים בציון יזכנו אל עליון:
❖
מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא לך ב לשלום
תורה אור השלם
הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך
הדרן עלך ואלו מגלחין
1. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל
בשלום שנאמר 1 ואתה תבא אל אבותיך בשלום
רבינו חננאל
אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר
וסליקא לה מסכת מועד קטן
הנפטר
מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא לך
הנפטר מן המת לא יאמר
בְּשֵׂיבָה טוֹבָה:
בראשית טו
לו לך לשלום, אלא לך
לשלום
שהרי דוד שאמר לאבשלום 2 לך בשלום
2. וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ
בשלום. שנא', ואתה תבא
הלך ונתלה יתרו שאמר למשה לך לשלום
הלך והצליח
ואמר רבי לוי כל היוצא מבית הכנסת
ג) ג
אל אבותיך בשלום.
בְּשָׁלוֹם וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ
3
והנפטר מן החי, לא יאמר
חֶבְרוֹנָה:
פני שכינה שנאמר 4 ילכו מחיל אל חיל
לבית
המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת זוכה ומקבל
שמואל ב טו ט
לו לך בשלום, אלא לך
יראה
אל
אלהים בציון אמר רב חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם
מנוחה
אפילו
3. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל
לשלום. שהרי דוד אמר
ד)
לאבשלום לך בשלום,
יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ
לעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון:
הלך ונתלה באילן ונהרג.
אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל
(משה) [יתרו] אמר
אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם
הדרן עלך ואלו מגלחין וסליקא לה מסכת מועד קטן
(ליתרו) [למשה] לך
וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים
לשלום, הלך והצליח. אמר
וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ
ר' חמא בר' חנינא מניין
לְשָׁלוֹם: שמות ד יח
4. יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל
לחתן שיושב בראש, שנאמר, כחתן יכהן פאר וגו', מה כהן בראש, דתני דבי ר' ישמעאל, וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וכו' כך חתן בראש. אמר ר' לוי כל היוצא מן הכנסת למדרש ומבית
המדרש לבית הכנסת, זוכה ומקבל פני שכינה. שנאמר, ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן:
הדרן עלך ואלו מגלחין במועד וסליקא לה מסכת דמועד קטן
תהלים פד ח
מוסף רש"י
שייך לעמוד קודם. מענות. אבל לא מטפחות. (מגילה ג:) דיספד יספדוניה.
(גיטין נט:) (נדרים סב: הוריות יב:) ולברך ראשון.
(גיטין שם) (נדרים שם) (הוריות שם) וליטול מנה יפה ראשון.
(כתובות עב.)
(נדרים פג: וכעי"ז קהלת ז ב) דידל. (כתובות
(גיטין שם)
שם) אלמלא תרגומיה דהאי קרא כו'.
(נדרים שם. וכונתו לכהן גדול) עד כאן שייך לעמוד הקודם.
הנפטר מן המת.
(מגילה ג.) ינחם כתיב.
(ברכות סד.) אין להם מנוחה.
(כתובות סט:) מרזח.
(שם)
נעשה שר לסרוחים. (שם) לפתוח ראשון.
הדרן עלך מסכת מועד קטן
אחר השלמת המסכתא יאמר זה
ויועיל
לזכרון
בעזרת
השם יתברך
*) הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת
מוֹעֵד קָטָן וְהַדְרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא
נִתְנְשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן
וְלֹא תִתְנְשֵׁי
מִינָן לֹא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי:
יאמר כן שלשה פעמים ואחר כך יאמר:
יְהִי רָצוֹן
מִלְּפָנֶיךָ יְיָ
אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה
וּתְהֵא
עִמָּנוּ לָעוֹלָם
הַבָּא.
**) חֲנִינָא
בַּר פָּפָּא רָמִי
בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר פָּפָּא אַחָאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר פָּפָּא רָכִישׁ
בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא אַדָּא בַּר
פָּפָּא דָּרוּ בַּר
פָּפָּא:
הַעֲרֵב נָא
יְיָ אֱלֹהֵינוּ
אֶת
דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיוֹת עַמְּךָ
בֵּית יִשְׂרָאֵל.
וְנִהְיֶה
כֻּלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ
בֵּית יִשְׂרָאֵל
כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי
תוֹרָתֶךָ: מֵאוֹיְבָי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן
לֹא אֵבוֹשׁ: לְעוֹלָם לֹא
אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ
לְפָנֶיךָ
יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ
מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ
מִיּוֹשְׁבֵי
קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ
מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים
וּמְקַבְּלִים
שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָן מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר
וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:
יְהִי רָצוֹן
מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים
וּלְסַיְּמָם לִלְמֹד
וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי
וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא תַמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם. וְתִתְקַיֵּם בִּי בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ
הִיא תְשִׂיחֶךָ. כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים: אוֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד: יְיָ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ
בַשָּׁלוֹם:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחְיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עַלְמָא, וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֵם,
וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלֵיהּ בְּגַּוֵהּ, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
בְּמַלְכוּתֵיהּ וִיקָרֵיהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ]. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא
בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן
וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְאַתְרָא (קַדִּישָׁא) הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן
שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא מִן ק¢ דָם אֲבוּהוֹן
דִּי בִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא
מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו
הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה
שָׁלוֹם
עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
וְאִמְרוּ אָמֵן:
*) פי' הגון
על זה תמצא בספר
החיים שחיבר אחי הגאון מהר"ל מפראג בספר זכיות ח"א פ"ג,
**) בסיומא וסוף תשובת הרמ"א
ז"ל וכן בסוף יש"ש בב"ק כתוב רמזים על
הזכרת שמות הללו.