יב:
אין
דורשין פרק שני חגיגה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואת
הארץ להקדים שמים לארץ. דאי לאו ואת הייתי אומר
להקדים שמים לארץ. דאי לא כתיב את הוה אמינא כאחת נבראו
ו א
א)
ששניהם נבראו יחד והכתוב כתבם זה אחר זה שאי אפשר
אלא שאי אפשר לקרות שני שמות כאחת להכי כתב את להקדים:
ב
למי שאין דרכו להשכים והשכים. הכא נמי (ט) דקרא לשמים תחלה ה"ל
לכתוב שני שמות כאחד כדפירש רש"י והא דאמרי ב"ה לעיל ארץ
ב)
ארץ אין דרכו להשכים ועוד שכל מעשה ארץ מתונים ומעשה שמים
נבראת תחלה דכתיב ביום עשות ה' וגו' ולא כתיב ואת התם דריש
❖
ג)
ד)
במהירות וזו השכימה עמה שנבראו
ליה מדשני קרא בסידריה להסמיך
י)
ה) ו)
כאחת לכך התחיל לספר מעשיה
ארץ לעשיה ומיהו בנימוקי חומש
את הארץ למה לי
להקדים שמים לארץ
ז)
תורה אור השלם
תחלה: יוצר הרים ובורא רוח.
פי' רש"י את השמים לרבות תולדותיהן
1 והארץ היתה תהו ובהו מכדי בשמים
ח) ט)
1. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ
ומדרש אחר הוא ופליג אהא דהכא:
מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך
אתחיל ברישא מאי שנא דקא חשיב מעשה
י) כ)
נכנס שחרית. פרש"י נכנס
וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ
שההרים עומדין על הרוח: רוח
ל)
ארץ תנא דבי ר' ישמעאל משל למלך בשר
אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי
❖
סערה עושה דברו. דבר הרוח
בתיקו וממילא האור יוצא
בראשית א ב
הַמָּיִם:
ודם שאמר לעבדיו השכימו לפתחי השכים
2. הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ
(א)
סערה עשאתו: ומתחת. כל היצירה:
ונראה ויוצא ערבית ומכסה האורה
וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן:
ומצא נשים ואנשים למי משבח למי שאין
זרועות עולם. הסובלות אותו:
ומחשיך העולם והיה קשה למורי
איוב ט ו
הגהות הב"ח
דרכו להשכים והשכים תניא ר' יוסי אומר אוי
נכנס שחרית. לתוך תיקו והאור
א"כ היאך נראים כוכבים בשמים
3. לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם
(א) גמ'
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
נראה: ויוצא ערבית. מתיקו
(ס) מינה בלילה כיון שהם קבועים בשני
להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות
(ב)
למחר (ב) שם
תהלים קלו ו
ומתפשט למטה מן האור והרי
כדמסיק ומיהו שמא נראים מתוכו
עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות הארץ
4. תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל
הן
ומים והרים
העולם חשוך וזהו חידושו למעשה
כמו ע"י העננים אך רוב פעמים
(י)
הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם:
על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז
2
על ורוח
תהלים קד ו
בראשית בכל יום: כדוק. יריעה
שהעננים מחשיכים אותו ומכסין
ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על
(ג) שם על
5. כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא
טייל"א בלע"ז. אלמא יש שמים שאין
אותו ונראה למורי לפרש איפכא
(ד) שם
רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ
המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים
3
לעתיד לבא
משמשין אלא תשמיש יריעה פרוסה:
נכנס שחרית בעולם וממנה אורה
עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל
(ה) שם
על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים
בָּמ¢ תֵי אָרֶץ יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת
4
מעון. לשון מדור. מקום שמלאכים
יוצא ויוצאת ערבית מן העולם
בכל יום
עמוס ד יג
שְׁמוֹ:
הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא
דרין בו: וחשות. מפני כבודן של
[ומסתלק אורה] ולכך הכוכבים
(כ)
5
מאי מקריב
6. אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר
נראין: כל העוסק בתורה. אכתי
וכי תעלה על דעתך שיש
רוח רוח בסערה שנאמר 6 רוח סערה עושה
ישראל שמקלסין ביום: יומם יצוה
רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ:
לשם כבשים אלא מקריב
תהלים קמח ח
ה' חסדו. יצוה למלאכים לשתוק
לא סיים למילתיה דז' רקיעים
דברו סערה תלויה בזרועו של הקב"ה
7. מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם
נשמתן של צדיקים
אוצרות
שלג.
שהתחיל לפרש:
כדי לעשות חסד לצריכים חסד והם
(ו) שם
שנאמר 7 ומתחת זרועות עולם וחכ"א על י"ב
וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ
התחתונים: ובלילה שירה עמי.
מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד:
יש ממנו שמוכן לפורענות (ע) ויש לטובה
עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים
8
דברים לג כז
כדאמרינן בתענית טבא
(ל) ברקיע עם שיר שלי שקילסתי ביום:
8. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם
פתח ה' אוצרו ויוציא
למספר בני ישראל וי"א (ג) ז' עמודים שנאמר
ומנלן. דמעון איקרי שמים: מכון.
תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא
כלי זעמו (ז) שם
בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב
חצבה עמודיה שבעה ר"א בן שמוע אומר
9
גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי
לשון אוצר של פורעניות כמה דאת
וכן כתיב כי כאשר ירד הגשם
דברים לב ח
יִשְׂרָאֵל:
על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר 01 וצדיק
אמר נכונו ללצים שפטים :
והשלג וכו' כי אם הרוה את הארץ
(ח) שם
9. חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ
וגו' : דוד ביקש והורידן
יסוד עולם א"ר יהודה שני רקיעים הן שנאמר
שבו אוצרות שלג כו'. כל אלה
אמר ר' אבהו
חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:
(ט) רש"י
משלי ט א
לארץ. הקשה הרב ר' אלחנן הא
לפורעניות: עליית אגלים. לשון
הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים ר"ל
11
מדקרא (י) ד"ה
01. כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע
כתיב כי כאשר ירד
כ) עוגל של מים ולשון
אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול
של
א
וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם:
מעשה (כ) ד"ה
הגשם והשלג מן השמים ותירץ דכיון
אגלי טל ולשון
משלי י כה
מעון מכון ערבות וילון אינו משמש כלום
ביום (ל) ד"ה
11. הֵן לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם
אגן הסהר שמתחלפת
שמן העננים יורד נראות כיורד מן
אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל
שירו
וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל
ל' בנו"ן. והם מים העומדים להלקות
השמים ועוד י"ל דלא הוריד
רק
(מ) ד"ה
דברים י יד
אֲשֶׁר בָּהּ:
יום מעשה בראשית שנאמר הנוטה כדוק
21
פתח
21. הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ
פירות: (מ) יפתח ה' לך את אוצרו
המוכנים לפורענות אבל המרוים את
ה' את אוצרו וגו'
שמים וימתחם כאהל לשבת רקיע שבו חמה
וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה
הטוב. למדת שיש לו אוצר לפורענות:
הארץ נשארו למעלה:
(נ) ד"ה
כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל
לא יגור במגורך רע. אין זה
ולבנה כוכבים ומזלות קבועין שנאמר ויתן
לא יגורך רע. לא יגור אצלך: ורוחות
31
ישעיהו מ כב
לָשָׁבֶת:
31. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים
אותם אלהים ברקיע השמים שחקים שבו
ונשמות. חדא היא ויש מפרשין רוח
מקרא אלא לא יגורך
(ס) תוס'
בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל
היא הנשמה העשויה בדמות הגוף.
דריש ליה:
והכי
רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים (ד) שנאמר
בראשית א יז
הָאָרֶץ:
נשמה נשימה אליינ"א בלע"ז: מכון
41. וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל
ברקיע השני
41 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר
כסאך. והכסא בערבות הוא כדמסיק
וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח: וַיַּמְטֵר
בן
עליהם מן לאכול וגו' זבול שבו ירושלים ובית
(ע) ד"ה
עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן
לקמן: וילבש צדקה. למדת שעמו
שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ:
המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן (ה) שנאמר
צדקה שרויה: ויקרא לו. קראה
תהילים עח כג-כד
בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים ומנלן דאיקרי שמים דכתיב
51. בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ
היינו שלג מרובה היוצא
51
אצלו: רוח מלפני. אלמא לפניו הם:
בשטף מוכן לפורענות
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים:
61 הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך מעון שבו כיתות של מלאכי
גשם נדבות תניף אלהים וגו'. (נ) והאי
אבל שלג היורד בנחת
מלכים א ח יג
❖
השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שנאמר
61. הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה
לטובה
קרא במתן תורה כתיב שיצתה
מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ
יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי אמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה
נשמתן שנאמר נפשי יצאה בדברו
ב
71
אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן
והניף עליהן טל
הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ומה טעם
מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ
אֵלַי
הגהות הגר"א
תחייתו שנאמר גשם נדבות תניף
הִתְאַפָּקוּ: ישעיהו סג טו
יומם יצוה ה' חסדו משום ובלילה שירה עמי ואיכא דאמרי אמר ר"ל כל
[א] גמ'
71. יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ
אלהיםל) והאי קרא משתעי במתן תורה
❖
העוסק בתורה בעוה"ז שהוא דומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד
וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי תְּפִלָּה
במזמור יקום אלהים יפוצו אויביו:
לְאֵל חַיָּי: תהלים מב ט
לעוה"ב שהוא דומה ליום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי
81. הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי
בבתי
א"ר לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים שנאמר 81 הקוטפים מלוח
שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם:
לעזי רש"י
איוב ל ד
עלי שיח ושרש רתמים לחמם ומנלן דאיקרי שמים שנאמר השקיפה ממעון קדשך מן השמים מכון שבו
91
91. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ
טייל"א. יריעה. אליינ"א.
❖
אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים [א] וחדרה של סופה [וסערה] ומערה של קיטור
נשימה.
מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ
אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה
ודלתותיהן אש שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב הני ברקיעא איתנהו הני בארעא איתנהו דכתיב
(ו)
02
אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר
12 הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו אמר רב יהודה
נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת
מוסף רש"י
חָלָב וּדְבָשׁ: דברים כו טו
אמר רב דוד ביקש עליהם רחמים והורידן לארץ אמר לפניו רבש"ע לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך
❖
02. יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ
22
הובא בסוף המסכת.
הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת
(במגורך) רע צדיק אתה ה' לא יגור במגורך רע ומנלן דאיקרי שמים דכתיב 32 ואתה תשמע השמים מכון
מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ
שבתך ערבות שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות
אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ
רבינו חננאל
גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא
שעתיד להיבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים צדק ומשפט דכתיב 42 צדק ומשפט מכון כסאך צדקה
דברים כח יב
אינו צריך לגופו. משל דר'
תִלְוֶה:
דכתיב וילבש צדקה כשרין גנזי חיים דכתיב כי עמך מקור חיים וגנזי שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום וגנזי
12. הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ
ישמעאל הודיע שהקדים
52
62
72
שבחה של ארץ לשבח
תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת:
ברכה דכתיב 82ישא ברכה מאת ה' נשמתן של צדיקים דכתיב 92והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה'
תהלים קמח ז
השמים אבל לא בבריאה.
אלהיך רוחות ונשמות שעתיד להיבראות דכתיב כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי וטל שעתיד הקב"ה
22. כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע
תניא ר' יוסי אומר אוי
03
לבריות שרואות ואינן
אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע:
להחיות בו מתים דכתיב גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה שם אופנים ושרפים וחיות הקדש
13
תהלים ה ה
יודעות כלומר הארץ עומדת
32. וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם
ומלאכי השרת וכסא הכבוד מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם (ז) בערבות שנאמר 23סולו לרוכב בערבות ביה שמו
על העמודים ועמודי הארץ
הן על המים. והמים על
מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ
ומנלן דאיקרי שמים אתיא רכיבה רכיבה כתיב הכא סולו לרוכב בערבות וכתיב התם רוכב שמים בעזרך
(ח)
33
ההרים. וההרים ברוח. והרוח
וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו
וחשך וענן וערפל מקיפין אותו שנאמר 43ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים ומי איכא
בסערה וכולה מדרש פסוקים
אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי
וסערה תלויה בזרועו של
אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב
חשוכא קמי שמיא והכתיב הוא (גלי) עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי לא קשיא הא
53
הקב"ה שנא' ומתחת זרועות
כָּל בְּנֵי הָאָדָם:
מלכים א ח לט
עולם. פי' הדבר שהוא
בבתי
42. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן
בעולם מתחת הכל תלוי
תהלים פט טו 52. וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה:
ישעיהו נט יז 62. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה
בזרוע בגבורתו של הקב"ה.
כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ:
אוֹר: תהלים לו י 72. וַיִּבֶן שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַיְיָ וַיִּקְרָא לוֹ יְיָ שָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי: שופטים ו כד 82. יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: תהלים כד ה 92. וַיָּקָם אָדָם לִרְדָפְךָ
כי הגבורה היא הזרוע
וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע: שמואל א כה כט 03. כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי
כדכתיב לך זרוע עם גבורה.
עָשִׂיתִי: ישעיהו נז טז 13. גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ: תהלים סח י 23. שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו: תהלים סח ה 33. אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב
ר'
אלעזר אומר על עמוד
43. יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים:
53. הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא: דניאל ב כב
שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים:דברים לג כו
תהלים יח יב