אין דורשין פרק שני חגיגה
יג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בן
בנו של נמרוד הרשע. לאו דוקא שהרי כוש ילד את נמרוד
בבתי גואי. ונהורא עמיה שרא: במופלא ממך. במובדל ומופרש
ז א
א) ב)
ג) ד)
ממך שלא רצה הקב"ה לגלות לך: לאותו רשע. נבוכדנצר: עליו.
ולא מצינו אותו רשע מזרע כוש אלא על שם מעשיו שמלך גם
ה)
הוא בשנער ט): שבעים שנה. לאו משום שלא היה קשיש
לשון נקיה היא כלומר על עצמו ולא עלי: רגלי החיות. עובי
ח ב ג
ו) ז)
פרסותיהן: קרסולי. אסתוירא ה) שקורין קביליי"א בלע"ז: שוק. הוא
יותר שהרי צא וחשוב מימות
סנחריב שסמוך למפלתו גבי שליחות
❖
ח) ט)
עצם הנמכר עם הרגל: רכובי.
ששלח בלאדן לחזקיהו מצינו שהיה
(ט)
י)
הוא עצם הירך הסמוך לשוק: ירך. הוא
סופר בביתו ומשם זכה למלכות
בבתי גואי הא בבתי בראי ואמר רב אחא
כ) ל)
גליון הש"ס
עצם הקולית התקוע במתנים: ראשי
כדאשכחן באגדות חלק
בר יעקב עוד רקיע אחד יש למעלה
תוס' ד"ה ורגלי וכו' שיטת
פרקים. ראשי פרשיות שבה: שלבו
אלא אורחא דמילתא קא חשיב:
מראשי החיות דכתיב ודמות על ראשי
מ)
ורגלי החיות כנגד כולם. יש
1
הירושלמי שהוא היה תנא.
דואג. ואינו מיקל את ראשו: איכא
החיה רקיע כעין הקרח הנורא עד כאן יש
❖
דאמרי והוא שלבו דואג בקרבו. תרתי
מגיהין בקדושתא שיסד
נ) ס)
לך רשות לדבר מכאן ואילך אין לך רשות
בעינן: סתרי תורה. כגון מעשה
הקליר וחיות אשר הנה מרובעות
ע)
לדבר שכן כתוב בספר בן סירא במופלא
המרכבה וספר יצירה ומעשה בראשית
לכסא כף רגל חמש מאות וחמש
הגהות מהר"ב
❖
ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור
והיא ברייתא: יועץ וחכם חרשים
עשרה ומוחקים הוי"ו ואומרים כי
רנשבורג
ונבון לחש. לקמן ו) מפרש להו: לא
במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות
כן עולה לפי חשבון שבכאן למנין ז'
א] גמ'
קשאי. לא זקנתי ובעינן לבו דואג:
רקיעים י) וח' אוירים הוא ט"ו פעמים
תניא אמר רבן יוחנן בן זכאי מה תשובה
תורה אור השלם
ת"ק והיינו מנין ישרה ש"ר ת"ק
מעשה המרכבה ומעשה בראשית
השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר
1. וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה
ברייתות הן: כבשונו של עולם.
וי"ה לסימנא (כ) שכן עולה ט"ו פעמים
אעלה על במתי עב אדמה לעליון יצתה
רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא
2
סתרו של עולם כמו רישא בכבשא
כך ומיהו בחנם מחקוהו שיסד דבריו
נָטוּי
עַל רָאשֵׁיהֶם
בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו
ב] שם
בהדי כבשי דרחמנא
ע"פ הירושלמי דהרואה א"ר לוי מארץ
מִלְמָעְלָה: יחזקאל א כב
של נמרוד הרשע שהמריד (א) כל העולם
2. אֶעֱלֶה עַל בָּמ¢ תֵי עָב
למה לך ממני יצאו
ועד לרקיע מהלך ת"ק שנה אמר ר'
אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן:
כולו עליו במלכותו כמה שנותיו של אדם
כ)
כבושין : תנינא עד
ברכיה ור' חלבו בש"ר (בא) סמוקה
ישעיהו יד יד
3. יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם
ל)
שבעים שנה שנאמר ימי שנותינו בהם
ויאמר אלי בן אדם.
כבר שנינו עד
גדול מזה רגל אחד כמנין ישר"ה
3
שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת
ויאמר אלי בן אדם עמוד על רגליך:
ראה כמה (ל) גבוה מעולמו כו' משמע
שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה
❖
שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל
הן הן מעשה המרכבה. אם עד כאן
כמנין שיסד ת"ק ט"ו וכן היה דרכו
והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות
וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה:
תהלים צ י
שבכמה מקומות היה מניח שיטת
שניתם הרבה שניתם ששני מקראות
שנה ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות
4. שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים
לעזי רש"י
הש"ס שלנו כדי לאחוז $ שיטת הש"ס
הללו שהן וארא כעין החשמל וגו' ז)
שנה וכן בין כל רקיע ורקיע למעלה מהן
וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן
ירושלמי שהוא היה תנא והוא היה
כמראה הקשת וגו' הם שהקפידו
ח) (י)
ישעיהו ג ג
קביליי"א [קיביל"א].
לָחַשׁ:
חיות הקדש רגלי החיות כנגד כולם קרסולי
❖
5. לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי
(ב)
קרסול.
מ)
ר"א ברבי שמעון דקרי עליה מכל
עליהם חכמים מלדורשם שהן מדברין
וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ
החיות כנגד כולן שוקי החיות כנגד כולן
בצורת שכינה ומראהו: מיתיבי
אבקת רוכל תנא קרא קרובץ ופייטן
תהלים קמז כ
יָהּ:
רכובי החיות כנגד כולן ירכי החיות כנגד
גרסינן. ולא גרסינן ומי הוי מעשה
ובימיו מקדשים ע"פ
6. נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ
מוסף רש"י
כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת
המרכבה עד הכא: עד וארא.
כולן גופי החיות כנגד כולן צוארי החיות
הראייה שמעולם לא יסד רק קרובץ
❖
לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ
הובא בסוף המסכת.
מיום נ) (אחד): אין מוסרין דברי
כעין החשמל ולא הוא בכלל: עד
כנגד כולן ראשי החיות כנגד כולן קרני
לְבָנוֹן: שיר השירים ד יא
תורה לעובד כוכבים. היה קשה
7. כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר
החשמל. עד התיבה הזו והיא בכלל
החיות כנגד כולן למעלה מהן כסא כבוד
שָׂדֶה עַתּוּדִים:
לידרש: עד וארא מגמר גמרינן.
רבינו חננאל
להר"ר אלחנן תיפוק ליה דעובד כוכבים
רגלי כסא הכבוד כנגד כולן כסא הכבוד
משלי כז כו
כלומר הכי קאמר עד היכן מעשה
העוסק בתורה חייב מיתה כדאמר בפ'
8. וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד
אחד עומד העולם וצדיק
כנגד כולן מלך אל חי וקים רם ונשא שוכן
שמו שנאמר וצדיק יסוד
ד' מיתות עובד
מרכבה שנתנו לדרוש עד וארא או
עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ:
עליהם ואתה אמרת אעלה על במתי עב
יחזקאל ב א
עולם זה שאמר ר"ל ז'
כוכבים העוסק בתורה חייב מיתה
עד החשמל ומשם עד ויאמר הן הן
9. וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל
רקיעין הן. וילון. רקיע.
אדמה לעליון אך אל שאול תורד אל ירכתי
והמלמדו עובר אלפני עור לא תתן
מעשה מרכבה שהקפידו עליהן
שחקים. זבול. מעון. מכון.
כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב
בור: ולא במרכבה ביחיד: תני רבי חייא
ערבות. וכל אחד ואחד
חכמים: נגנז ספר יחזקאל. שיש
מכשול וכי תימא (מ) בז' מצות דידהו
מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה
פירש מה הן משמשין.
וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה
בסופו דברים בקרבנות שסותרין
דאינו חייב מיתה כדאמר הש"ס התם
אבל מוסרין לו ראשי פרקים אמר רבי זירא
א
אלו כולן קבלה הן הל"מ.
רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ
❖
ס)
דברי תורה: גרבי שמן. להדליק:
והא מצוה איכא למוסרם להם ונפקא
יחזקאל א כז
וקראי אסמכתא בעלמא
אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב ב"ד ולכל
סָבִיב:
הן. ואינם מדרשות. שאינם
והיה מבין בחשמל. לדרוש מהו:
לן מהאי קרא אשר יעשה אותם האדם
מי שלבו דואג בקרבו איכא דאמרי והוא
דברים הנאמרים מן הדעת
וחי בהם כהן ולוי לא נאמר
חיות
כלל. אלא דברי קבלה הן.
שלבו דואג בקרבו אמר רבי אמי אין מוסרין
הגהות הב"ח
אלא אדם שאפילו עובד כוכבים ועוסק
והערבות שהוא רקיע שביעי
סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים שר חמשים ונשוא פנים ויועץ
(א) גמ' את
יש בו צדקה ומשפט. גנזי
4
בתורה וכו' וי"ל דהכא מיירי אפילו
(ב) שם ורגלי
חיים גנזי שלום גנזי ברכה
וחכם חרשים ונבון לחש א] ואמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים
היכא דאיכא עובד כוכבים אחר
וקרסולי
ונשמת הצדיקי' ונשמות
שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום א"ל רבי יוחנן לרבי
ושוקי ורכובי
שרוצה ללמדו דליכא לפני עור
העתידות להבראות. וטל
5
וירכי וגופי
שעתיד הקב"ה להחיות בו
אלעזר תא אגמרך במעשה המרכבה א"ל לא קשאי כי קש נח נפשיה
כדאמרינן בע"ז המושיט כוס
וצוארי וראשי
את המתים. וכולהו קראי
יין לנזיר עובר אלפני עור והני מילי
דרבי יוחנן א"ל ר' אסי תא ואגמרך במעשה מרכבה א"ל אי זכאי גמירתא
וקרני ולמעלה
צדק ומשפט שנאמר צדק
ורגלי
דקאי אתרי עברא דנהרא שבלאו
ומשפט מכון כסאך. גנזי
מר' יוחנן רבך רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה סבי דפומבדיתא הוו תנו
וכסא
חיים שנאמר כי עמך מקור
נתינתו אי אפשר להביאו אליו אבל
ולמעלה מהן (ג) שם
במעשה בראשית אמרו ליה ליגמור לן מר מעשה מרכבה אמר להו אגמרון
חיים. גנזי שלום שנאמר
אי לאו הכי אינו עובר אלפני עור
אגמרוה
ויקרא לו ה' שלום. גנזי
לי מעשה בראשית (ג) בתר דאגמרון אמרו ליה ליגמרון מר במעשה מרכבה
(ד) שם
ברכה שנא' ישא ברכה מאת
הכא נמי אפילו במקום שעובד
אל תקרי
אמר להו תנינא בהו 6 דבש וחלב תחת לשונך דברים המתוקין מדבש וחלב
ה'. נשמתן של צדיקים שנא'
ב
כוכבים אחר רוצה ללמדו דליכא
כבשים אלא כבושים
והיתה נפש אדוני צרורה
יהו תחת לשונך ר' אבהו אמר מהכא כבשים ללבושך דברים שהן כבשונו
לפני עור מכל מקום אסור משום
7ג
(ד)
(ה) שם
בצרור החיים את ה' אלהיך.
כעין
רוחות ונשמות העתידו'
ע)
של עולם יהיו תחת לבושך אמרו ליה תנינן בהו עד ויאמר אלי בן אדם אמר
מגיד דבריו ליעקב וכו' (תהלים קמז) :
8
חשמל (ו) שם
להבראו' שנא' כי רוח
להו הן הן מעשה המרכבה מיתיבי עד היכן מעשה המרכבה רבי אומר עד
והחיות מלפני יעטוף ונשמות אני
ונפיק נורא מחשמל
דלא
עשיתי. וטל שעתיד להחיות
9 וארא (ה) בתרא ר' יצחק אומר עד החשמל עד וארא מגמרינן מכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים איכא
דלאו אורח
בו מתים שנאמר גשם
דאמרי עד וארא מסרינן ראשי פרקים מכאן ואילך אם הוא חכם מבין מדעתו אין אי לא לא ומי דרשינן
ארעא דדריש
נדבות תניף אלהים וגו'.
אמר רב
ולמעלה אופנים ושרפים
בחשמל והא ההוא ינוקא דדרש בחשמל (ו) ונפקא נורא ואכלתיה שאני ינוקא דלאו מטי זימניה אמר רב
שאלמלא
וחיות הקודש ומלאכי השרת
יהודה ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו
עלה לעלייה והעלו לו
וכסא הכבוד ומלך רם ונשא
לשם (ז) שם
שוכן עליהם. שנאמר סולו
סותרין דברי תורה מה עשה העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשו ת"ר מעשה בתינוק
לרוכב בערבות ביה שמו.
אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל והיה
מבין בחשמל ויצאה אש מחשמל ושרפתו וביקשו
רשב"ג
וחושך וערפל מקיפין אותו
(ח) שם כולם
מבחוץ שנאמר ישת חשך
לגנוז ספר יחזקאל (ז) ב] אמר להם חנניה בן חזקיה אם
זה חכם (ח) הכל חכמים הן מאי חשמל אמר רב יהודה
(ט) רש"י
סתרו וגו' ומבפנים אור
חיות
הראש
שנאמר ונהורא עמיה שריה.
(י) ד"ה
עד כאן יש לך רשות לדבר
הם (כ) תוס' שיש בו ת"ק (ל) בא"ד
מיכן ואילך אסור. כתוב בספר בן סירא במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהרשיתה התבונן אין
הוא למעלה וט"ו ודרשן היו מקדשין.
לך עסק בנסתרות והדברים שנאמר מהלך ת"ק שנה דברי קבלה הן. הלא תראה שהן מועתקין מפי ריב"ז שהיה בימי
הבית ולא נשאר לו דבר קטן ולא דבר גדול. אלא הכל קיבל בקבלה מרבו ומפורש בו דבר גדול מעשה מרכבה דבר
(מ) ד"ה הכא
קטן הוויות דאביי ורבא. ואין הדברים הללו באין משיקול הדעת ואין צריך להסתכל בהן שהמסתכל בהן בא בטירוף
דעת שאי אפשר לומר יש שם מקום חלל מופנה ואף לא מלא שהכל מתחתיו הן שכשם שאין כח לומר כי קודם יצירת
העולם היה חלל או מקום מלא או ריקם אלא אחר שנברא העולם נבראו שמים וארץ ואין ידוע מה למעלה ומה למטה
ולפיכך מנעו רבותינו להסתכל מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור. ויש בגבורתו של הקב"ה לעשות כמה:
ולא במרכבה ביחיד תני ר' חייא מוסרין ליחיד ראשי פרקים פי' פותחין לו ראשי דבריו והוא מבין מדעתו וזה לבו גס בו כר' אלעזר דאמר ליה ר' יוחנן רביה תא אגמרך מעשה מרכבה א"ל לא קשאי כלומר איני בן חמשים שנה כד
נח נפשיה דרבי יוחנן אמר ליה רבי אסי תא אגמרך מעשה מרכבה א"ל אין מוסרין דברי תורה אלא ליועץ חכם חרשים ונבון לחש ואין מוסרין ד"ת לעובד כוכבים שנאמר מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל. אלא הא דתניא עד היכן
מעשה מרכבה כו' וקיי"ל כלישנא בתרא עד וארא ועד חשמל מסרינן ראשי פרקין כדאמרן
מיכן ואילך לא מסרינן אלא אם היה חכם מבין מדעתו מאי חשמל אמר רב יהודה חיות אש ממללות במתניתא תנא חש מל כלומר ב' מלות