הכל חייבין פרק ראשון חגיגה
ה.
מסורת הש"ס
תורה אור השלם
מוסיפנא
לו והוה חלופיה. יש להקשות לרבי עקיבא דאית ליה
וקא מחריא תנורא. מכבדת את התנור: אותיבתיה אגבה דכרעה.
א)
1. דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא
ב)
הושיבתו על גב רגלה ונכות והורע מזלה: דרעינא להו אנא. איני
בשילהי החולץ משלו הוסיפו לו
וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת:
ג)
קהלת א ד
מוסרן לשומר המתים ששמו דומה אלא מתגלגלין עמי ושטין בעולם
לחזקיהו ולית ליה זכה מוסיפין לו הא משמע הכא דמוסיפין לו צ"ע:
ד)
2. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן
מבעט
ברבותיו הוה. וכן איכא למימר בההיא דפ"ק דשבת
דמעביר במיליה. מעביר על
עד שיתמלאו שנותיו והוא קרוי דור:
ה) ו)
הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי
ז)
מדותיו: דמטו. נתבשלו: הני
באחד שמת והיתה אשתו
אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ
אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא
מינטרן. אותן שלא בישלו כל צורכן
מולכת תפיליו בבית המדרש אמרה
ומחריא תנורא שקלתא ואנחתא אגבה
ח)
אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ
אין ממהרות לירקב: היינו דכתיב
כתיב כי היא חייך ואורך ימיך בעלי
דכרעה קדחא ואיתרע מזלה ואייתיתה א"ל
מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ וַתְּסִיתֵנִי
ט)
כו'. (א) הטובות ירא פן ירקבו אף
שקרא הרבה ושנה הרבה היכי מת
בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם:
רב ביבי בר אביי אית לכו רשותא למיעבד
י)
איוב ב ג
הבחורים הצדיקים נאחזין למיתה פן
בחצי ימיו ולא השיבו לה דבר ולא
❖
3. הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין
הכי אמר ליה ולא כתיב ויש נספה בלא
יחטאו: אדזוטר. בעודו בחור: אי
היו אומרים מהני הוה דבקדושיו לא
וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו:
משפט א"ל והכתיב דור הולך ודור בא
1
איוב טו טו
ט)
בעי האי מרבנן. להיות הולך
יאמין אי נמי לא היה תשובה נצחת:
4.וְקָרַבְתִּיאֲלֵיכֶםלַמִּשְׁפָּט
הא
אמר דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא
הגהות הב"ח
יראוני מוחלין. גבי עושק
בדרך טובים הוי חיי: מבעט
וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר
והדר משלימנא ליה לדומה א"ל סוף סוף
ברבותיו הוה. רבי אלכסנדרי היה
(א) רש"י
שכר שכיר כתיב דהוה $ ליה
בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים
כי היכי דבתאנים
וּבַנִּשְׁבָּעִיםלַשָּׁקֶרוּבְעֹשְׁקֵי
שניה מאי עבדת אמר אי איכא צורבא מרבנן
מכיר בו שלא היה מן הקדושים
לא תעשה ופליגא א] דרבי ישמעאל
(ב) תוס'
שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה
וכתיב וטוב לא יהיה לרשע ולא
בפרק בתרא דיומא דאמר
דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה והויא
וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא
יאריך ימים כצל אשר איננו ירא
תשובה תולה ויוה"כ מכפר ואיכא
יְרֵאוּנִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת:
חלופיה רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי
מלאכי ג ה
מלפני האלהים ותניא
ברייתא אחרת דאמר על עשה ולא
ותסיתני בו לבלעו חנם עבד שרבו מסיתין
5. כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה
2
תעשה תשובה מכפרת ועוד יש
במסכת קדושין מורא זו
(ב)
הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט
לו וניסת תקנה יש לו רבי יוחנן כי מטי להאי
איני יודע מהו כשהוא אומר והדרת
לחלק בין עניני תשובה יש שב ומוחלין
עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב
קרא בכי הן בקדושיו לא יאמין אי בקדושיו
וְאִם רָע: קהלת יב יד
3
פני זקן ויראת מאלהיך
לו מיד ויש שב דמוחלין לו אבל לא
6. וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ
לא יאמין במאן יאמין יומא חד הוה קא אזיל
מחילה גמורה ועדיין יש עונש ואותו
הוי אומר מורא זו כבוד חכמים:
רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת
באורחא חזייה לההוא גברא דהוה מנקיט
קלות כחמורות. עושקי שכר שכיר
עונש תולין והא דאמרינן בשבועות
וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת
לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח
כמנאפים ומכשפים: ומטי גר. בהאי
העובר על מצות עשה
תאני שביק הנך דמטו ושקיל הנך דלא מטו
מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת
קרא כתיב: ולא יראוני. ובהא קרא
ונתחרט לא זז משם עד שמוחלין לו
א"ל לאו הני מעלן טפי א"ל הני לאורחא
יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה
כתיב: כי את כל מעשה האלהים
היינו מחילה גמורה ואם שב בכל
הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל
בעינן להו הני נטרן והני לא נטרן אמר היינו
הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי:
יביא במשפט על כל נעלם. ואף על
לבו ע"י יסורין יתכפרו לו עונותיו:
(ג) ד"ה
דברים לא כא
דכתיב הן בקדושיו לא יאמין איני והא ההוא
שנעשות
צרות זו לזו כגון
הנעלמות ממנו שעשה שוגג הוא
ממציאין
7. וְחָרָה אַפִּי בוֹ
תלמידא דהוה בשיבבותיה דרבי אלכסנדרי
תליה
בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים
זיבורא ועקרבא.
מביאו במשפט: על כל. אפי' דבר
ממציאין לו
וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם
ושכיב אדזוטר ואמר אי בעי האי מרבנן
מועט במשמע: ונמאס. קצה דעת
פר"ת רפואה לנשיכה זו קשה לנשיכה
❖
מעות
וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ
הוה חיי ואם איתא דלמא מהן בקדושיו לא
חבירו בדבר: מאי אם טוב. דמשמע
זו וכן אמרינן ריש פרק ב' דע"ז
רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר
בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל
יאמין הוה ההוא מבעט ברבותיו הוה רבי
חמימי לעקרבא קרירי
אף על הטובה מביאו במשפט:
כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי
גליון הש"ס
לזיבורא: זה הממציא מעות לעני
שאינו מחותך. שאינו מנוקר מן החלב
יוחנן כי מטי להאי קרא בכי וקרבתי אליכם
מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה:
4
❖
תוס' ד"ה הא יראוני וכו'
בשעת דוחקו. פרש"י דקאי אדלעיל
ומן הגידין האסורים: בערבי
דברים לא יז
למשפט והייתי עד ממהר במכשפים
דהוה ליה ל"ת.
שבתות. שמתוך שממהרין לעשות
אם טוב ואם רע שממתין לו עד
ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר
צורכי שבת אינן נותנין לב אם
שעת היוקר ונמצא קונה ביוקר
❖
שכיר עבד שרבו מקרבו לדונו וממהר
רבינו חננאל (המשך)
מנוקר הוא: צרות סמוכות זו לזו.
לתליתא לקנות פת לפי שעה כמו
להעידו תקנה יש לו אמר רבי יוחנן בן זכאי
ששקל הקלות עושק שכר
לשון וכעסתה צרתה
שקונהו בסלו כדאמרינן תלא לסילתי
שכיר וכיוצא בו הקישו
אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות
שתי נשים יחד: זיבורא ועקרבא.
תלא למזוניה וקשיא לר"ת חדא
הגהות מהר"ב
למנאף ולמכשף ר"ל אמר
אמר ריש לקיש כל המטה דינו של גר כאילו
י)
ומטה גר ומטי גר כתיב
ז) נקיט הכי משום דאמרינן במסכת
למה נקט כולי האי ואפסקיה באידך
רנשבורג
כלומר כאלו מטה דין של
ע"ז בפרק אין מעמידין
קרא והיה כי תמצאן אותו רעות
מטה דינו של מעלה שנאמר ומטי גר ומטי
א] תוס'
4
מעלה וכל העושה דבר
רבות וצרות ועוד דאמרינן המלוה
חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא
ומתחרט בו מוחלין לו
כתיב א"ר חנינא בר פפא כל העושה דבר
שנאמר ולא יראוני הא
לעני בשעת דוחקו עליו נאמר אז
וחילופא סכנתא הלכך היכא דנכתיה
ומתחרט בו מוחלין לו מיד שנאמר ולא
4
יראוני אני מוחל להם. כי
תקרא וה' יענה בפרק
זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו
את כל מעשה האלהים
יראוני הא יראוני מוחלין להם מיד רבי
❖
הבא על יבמתו
דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה
יביא במשפט על כל
יוחנן כי מטי להאי קרא בכי כי את כל
נעלם. היה ר' יוחנן אומר
5
מיהו התם מחלק הריב"ן בין מלוה
לעקרב ולא בחמימי דקשה לזיבורא:
עבד שרבו שוקל שגגות
מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם
זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו.
לממציא ועוד דנקט הש"ס מילתא
כזדונות תקנה יש לו.
רבינו חננאל
עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה
דלא שכיח לתלות הלחם דאמר
אלעיל קאי אם טוב ואם רע הרגיל
על כל נעלם זה שהורג
כינה לפני חבירו ונמאס
יש נספה בלא משפט
יש לו מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג
בערבי פסחים תלאי
להמציא צדקתו לעני בשעת דוחקו
אם טוב ואם רע כלומר
מעשה דמרים מגדלא
בביתא קשי לעניותא ומפרש ר"ת
ולא קודם שעת הדחק שיכול לבקש
כינה בפני חברו ונמאס בה ושמואל אמר
אפילו רצה לעשות טוב
נשיא ומרים [מגדלא]
צרות רבות ורעות זהו הממציא מעות
מזונותיו ולקנותן בשעת הזול:
ועלה בידו רע כגון שנתן
דרדקי דאתחלף ליה
זה הרק בפני חבירו ונמאס מאי אם טוב
צדקה לעני בפרהסיא
לשליחא ואייתי מרים
לעללא. לקנות התבואה ח) דמתרגם
לעני בשעת דוחקו כגון שתפסו
ואם רע אמרי דבי ר' ינאי זה הנותן צדקה
שנמצא מביישו ר' שילא
מגדלא שער נשיא ויש
: לתליתא.
המושל ובא זה ואמר לו שילוה לו
ועללת ארעא
אמר הנותן צדקה לאשה
מי שאומר כענין חלום
לעני בפרהסיא כי הא דרבי ינאי חזייה
בסתר ומייתי לה חשדא
ראה דברים הללו. ולא
מעות על קרקעותיו ואם לא היה זה
להפסד ולאיבוד כך
שמעתי. ולי
לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא
עוד אלא רב ביבי בן
שמשיאה שם רע רבא
בא המושל היה מיקל בפדיונו לפי
נראה לקנות בשעת הדחק מזון
אביי היה מתעסק בראיית
אמר זה המשגר לאשתו
אמר ליה מוטב דלא יהבת ליה מהשתא
שהוא דחוק ועני זוזי לעללתא לא
שהוא תולה בסלו
כדאמר מר
בשר בע"ש שאינו מחותך
השדים לפיכך יש לומר
כדרך הזה ראה ואין
אלא אי קים ליה בגווא
דיהבת ליה וכספתיה דבי ר' שילא אמרי
שכיח אם היה רוצה לקנות תבואה
תלא סילתא תלא
סומכין עליו ופתרון יש
ובהימנותא כרבא בר
להאכילו לביתו אין (ג) מוציאין לו מעות
מזוני תלאי בביתא קשה לעניותא:
זה הנותן צדקה לאשה בסתר דקא מייתי
רב חסדא: והיה כי
נספה בלא וגו' כגון אדם
לתליתא כמו תלא וזבין
אינו
תמצאן אותו רעות רבות
שהרג חבירו. ותסיתני
לה לידי חשדא רבא אמר זה המשגר לאשתו
וצרות. אמר רב רעות
בו. אתה מעלה בדעתך
כשדוחקין אותו למכור משלו לתלותו
בשר שאינו מחותך בערבי שבתות והא רבא משגר שאני בת רב חסדא
שנעשות צרות זו לזו
כיון שאתה בא בדבריך
כדי שיפדה עצמו
כגון זיבורא ועקרבא כגון
הללו בעקיפין אתה מדמה
דקים ליה בגווה דבקיאה רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי 6 והיה כי תמצאן
:
להסית ואינך יכול להסית
שעקצו זיבורא ועקרב
אותו רעות רבות וצרות עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש
ביחד לאדם מי שעקצו
אלא (ברבוי מור) מיכן
שדור
שהשטן של איוב אדם
עקרב [אינו] רוצה דברים
לו מאי רעות וצרות אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו כגון זיבורא
היה. הן בקדושיו לא
קרים נמצא המועיל לאחד
ועקרבא ושמואל
אמר זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו אמר רבא היינו דאמרי אינשי
מזיק לאחר. שמואל אמר
יאמין כלומר אינו מאמין
להם לחיות הרבה שמא
זה הממציא מעות לעני
זוזא לעללא לא שכיחא לתליתא שכיח 7 וחרה
אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם
בזקנותם יטו מן הדרך
בשעה שהנוגשים עליו
אמר רב ברדלא
בר טביומי אמר רב כל שאינו
בהסתר פנים אינו מהם כל שאינו בוהיה לאכול
ומלוה אותו והנוגשים
הטובה [וקשיא לי דהא
אמרינן ביומא כיון שאדם
באין ולוקחין אותו הממון
אינו שהלוהו וכי מסתלקי והוא
עבר שלשים וששה שנה
ולא חטא שוב אינו חוטא] וההוא תלמיד דהוה בשיבבותיה דר' יוחנן ושכיב זוטר. ואמר ר' יוחנן אי
בא ונושה בו בכל יום היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיח לתוליתא שכיח. פי' זוזא לקנות בו
תבואה אינו מצוי ולמי שתולין אותו הנוגשים מצוי. כתיב והסתרתי פני מהם והיה לאכול. אמר רב כל
בעי להוטובי ארחתיה דלא לבעוט ברבותיו היה חיי. ר' יוחנן הוה בכי אמר
כתיב וקרבתי אתכם למשפט
והייתי עד ממהר וגו'
עבד שרבו מקרבו לדין
וממהר להעידו כלום
יש
בו תקנה. אריב"ז אוי לנו
שאין
בו והסתרתי פני מהם כלומר שהתפלל ואין נענה אין בו והיה לאכול כלומר שמענישין אותו