רבן גמליאל פרק חמישי
יבמות
נג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבינא
אמר דכ"ע יש תנאי בחליצה. תימא לר"י דהני אמוראי
יש זיקה. האי דתפיס מאמר בעלמא בכי האי לישנא משום דיש זיקה
מב א מיי' פ"ד מהלכות
א) [לעיל יז: וש"נ],
ב) [שם], ג) [קידושין סא.],
יבום הלכה כד סמג
והשתא אתאי חליצתה פקעתה וליכא למימר הכי: אין זיקה. אין כח
אתו דלא כהלכתא דקי"ל בפרק מצות חליצה (לקמן דף
ד) [לעיל נא: לקמן צו:],
עשין נב טוש"ע אה"ע
לזיקה ואפי' הכי מעיקרא הוי מאמר: רב שרביא אמר. אי דאמר
קו.) ובהמדיר (כתובות דף עד. ושם) דחליצה מוטעת כשירה דאין
ה) לעיל כז., ו) [לעיל יא: יב.
סימן קסט סעיף נ:
מג ב מיי' פ"ו מהל'
לה בזיקת יבמין כ"ע לא פליגי דלא מהני דיש זיקה ואתיא חליצה
תנאי בחליצה משום דגמרינן מתנאי בני גד ובני ראובן דבעינן
מד.], ז) [לעיל כו: נא:],
ח) [לעיל י:], ט) [לעיל ג.
אישות הלכה ב סמג
ואפקעתה: והכא בחליצה פסולה.
דאיפשר לקיימו ע"י שליח דאי סבירא
וש"נ], י) [לעיל נא: ד"ה
עשין מח טוש"ע שם סימן
יש זיקה ואתאי חליצה אפקעתיה לזיקה
כגון שחלץ אחר הגט קמיפלגי רבנן
להו דאין תנאי לא הוה להו לאוקמי
❖
א)
ואין מאמר], כ) שייך לע"ב,
לח סעי' ב:
מד ג מיי' פ"ה מהלכות
סברי לא אפקעתה שפיר ויש אחריה
פלוגתא דרבי ורבנן בהכי ועוד
ורבנן סברי אין זיקה מעיקרא אילו אמר
ב)
יבום הלכה יד טוש"ע
כלום הלכך קני מאמר: יש תנאי
אדמיפלגי ביש תנאי בחליצה לענין
לה התקדשי לי בזיקת יבמין מי לא מהני
שם סימן קע סעיף יב:
הגהות הב"ח
בחליצה. שחלץ לה על מנת שתתן
מאמר שאחריה ליפלגו לענין התרה
מה ד מיי' שם הלכה יב
השתא נמי מהני רב שרביא אמר בחליצה
(א) גמ' (אביי ורבא דאמרי
לשוק ואר"י דלענין התרה לשוק
לו מאתים זוז. רבי סבר אין תנאי
טוש"ע שם סעיף ה:
כשירה אי דאמר לה התקדשי לי בזיקת
מו ה מיי' פ"ד מהל'
תרוייהו תני) תא"מ ונ"ב
לכ"ע הויא חליצה כדקי"ל דאין תנאי אישות הלכה יב סמג
מועיל בחליצה ואפילו לא נתנה לו
❖
ס"א אביי ורבא תנו:
יבמין כ"ע לא פליגי דלא מהני והכא בחליצה
בחליצה אלא לענין דהויא חליצה
אין תנאי מועיל והוי חליצה הלכך לא
עשין מח טוש"ע שם סימן
פסולה קמיפלגי מר סבר חליצה פסולה
❖
מד סעי' ו:
פסולה דלא מפקע לה זיקה לגמרי
תפיס מאמר שעשה בלשון זיקת
פוטרת ומר סבר חליצה פסולה אינה פוטרת
מוסף רש"י
שלא יועיל אחריה מאמר בלשון זיקת
יבמין אבתרה דהא אפקעתה לזיקתו
רב אשי אמר דכ"ע חליצה פסולה אינה
יבמין קאמר דיש תנאי ושוב מצא ר"י
ולרבנן יש תנאי וכל כמה דלא קיימא
יש מאמר אחר מאמר
תוספות ישנים
בשם ר"ת : לימא מסייע ליה
בשני יבמין ויבמה
לא פקע זיקה וכי אמר לה התקדשי
פוטרת והכא ביש תנאי בחליצה קמיפלגי
א)
א) ועוד דקאמר לעיל
אחת. דתרוייהו מעיקרא
לשמואל ותיובתא לרב יוסף. אמאמר
לי ע"י כסף זה בזיקת יבמין קני:
מר סבר יש תנאי בחליצה ומר סבר אין
לענין זיקה כי הדדי נינהו
דכ"ע חליצה פסולה אינה
א
ה"ג רבינא אמר דכ"ע יש תנאי
לזו וחלץ לזו קאי ואם תאמר אמאי
ומאמר דקמא לאו קנין
פוטרת ובשלהי מתני'
תנאי בחליצה רבינא אמר דכ"ע יש תנאי
גמור הוא דביאה הוא
אמרינן אין אחר חליצה
בחליצה. אע"ג דקי"ל (לקמן דף קו.)
הוי תיובתא לרב יוסף דהא דאין
בחליצה והכא בתנאי כפול קמיפלגי מר
דכתב רחמנא ורבנן הוא
כלום וכן הא א) דקאמר רב
ג)
חליצה מוטעת כשירה הני תנאי לא
חולץ לבעלת מאמר משום דשמואל
דאמור ליהני משום גזירה
אשי דכו"ע חליצה פסולה
סבר ב בעינן תנאי כפול ומר סבר לא בעינן
סבירא להו: והכא בתנאי כפול
דחלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה
כדמפרש לעיל (נ:) הילכך
אינה פוטרת היינו לענין
תנאי כפול: חלץ ועשה מאמר ונתן גט
לא גרע בתרא מקמא דלכל
דחייל מאמר אבתרה:
קמיפלגי. וכגון דלא כפליה לתנאי.
וי"ל דה"ק לימא מסייע ליה לשמואל
חד וחד תקינו מאמר בה
לימא מסייעא ליה לרבה
ובעל וכו': וניתני נמי אין אחר ביאה כלום
לרבי בעינן תנאי כפול כתנאי בני גד
או תיהוי תיובתא דרב יוסף דאי לא
(לקמן צו:). ואין מאמר
בר רב הונא פי' לעיל בהאי
ובני ראובן והאי דלא כפליה אם
תסייע לשמואל ומיפטרה צרה בחליצת
(א) אביי ורבא דאמרי תרוייהו תני אין אחר
אחר מאמר בשתי
פרקא (נא.): אביי ורבא
ג
יבמות ויבם אחד. שכל
דאמרי תרוייהו תני אין
תתני תהא חליצה ואם לא תתני לא
בעלת מאמר א"כ האי דנקט מאמר
ביאה כלום ותנא דידן התרת יבמה לשוק
כחו וקנינו שהיה לו לענין
אחר ביאה כלום ותנא דידן
תהא חליצה לא הוי תנאי לבטולי
לזו וחלץ לזו לאשמועינן דחולץ לאיזו
מאמר נתן בראשונה ודחה
התרת יבמה לשוק עדיפא
עדיפא ליה: אחד יבמה אחת אחד שתי
לחליצה: וניתני נמי אין לאחר ביאה
שירצה לאפוקי מדרב יוסף דקאמר
את השנייה (שם, וראה
ליה והקשה הר' נתנאל
יבמות: מתני' דלא כבן עזאי דתניא בן
ד)
רש"י לעיל נא:). חלץ
למאי קאמר ותנא דידן הא
כלום. דהא ביאה שייכא למימר
לא ישפוך מי בורו ואחרים צריכים לו:
לבעלת מאמר. עשה
אמר תני במתני' וא"כ אינו
עזאי אומר יש מאמר אחר מאמר בשני
איצטריך
לאשמועינן דאין
בסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר
כי אם מגיה המשנה ואין
מאמר באחת מנשי אחיו
יבמין ויבמה אחת ואין מאמר אחר מאמר
המת ואח"כ חלץ לה, לא
זה תנא אחר ותירץ דה"ג
קידושין תופסין
ונתן גט וחלץ דהא או או קתני ובבעל
נפטרה צרתה. שחליצה זו
תנא אין אחר ביאה כלום
בשתי יבמות ויבם אחד: כיצד מאמר לזו
בחייבי לאוין. אע"ג דכבר אשמועינן
ועשה מאמר או בבעל ונתן גט מאי
דברייתא היא בתוספתא ב)
אינה פוטרת לגמרי,
וכו': לימא מסייע ליה לשמואל דאמר שמואל
חליצה איכא: תני אין לאחר ביאה
לעיל קתני לה נמי הכא אגב שאר
שעדיין צריכה גט למאמרו
והשתא ניחא דקאמר ותנא
כדתנן (לעיל נ:) עשה
דידן דלא תני במתני' הכי
כלום. ולא צריך למיתני נמי אין
גווני כיון דלאו מילתא דפשיטא היא:
ה) חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרתה
מאמר וחלץ צריכה הימנו
ומשני התרת יבמה לשוק
איצטריך לאשמועינן דאין עדיפא ליה וכו':
לאחר חליצה כלום דכיון דתנא אין
ותיובתא דרב יוסף מי קתני חולץ חלץ
גט ואע"ג דיהיב לה גט
ו)
קידושין תופסין באשת
אחר ביאה כלום ה"ה נמי דאין אחר
אחר דחלץ לה הוא דמהניא
קתני דיעבד: גט לזו וגט לזו כו': לימא
אבל צרתה צריכה חליצה
א) נראה דצ"ל לכן נראה דהא.
איש. פירוש דקתני סיפא וכן בשני
חליצה כלום ולישנא קלילא הוא למיתני
מסייע ליה לרבה בר רב הונא דאמר רבה
(לעיל כז.). חליצה
ב) כ"ה באמת בתוספתא פ"ז
ז)
חדא או ביאה או חליצה: ותנא דידן.
יבמין ויבמה אחת ותימא דלמא הא
פסולה. כלומר גרועה,
חלץ את זו וכו' אין אחר
בר רב הונא ד חליצה פסולה צריכה לחזר
דלא נקט ביאה ואע"ג דאיירי בה
דנקט בעל ועשה מאמר משום שתי
צריכה לחזר על כל
בעילה כלום אך דיש שם ט"ס
על כל האחין מאי צריכות צריכות דעלמא:
האחין. דלא מיפקעא
דבבבא קמייתא גבי בעל את זו
בסיפא משום דהיתר יבמה לשוק
יבמות ויבם אחד נקטיה:
זיקה דתרוייהו בחליצה
צריך לסיים אין אחר בעילה
סלקא
גט לזו וחלץ לזו: לימא מסייע ליה לשמואל
דעתך אמינא ליגזור
❖
חביבא ליה לאורויי ומינה שמעינן
כ)
דחדא משום דאלימא זיקה
כלום ע"ש.
דאין אחר ביאה כלום וטריחא לתנא
ותהוי תיובתא דרב יוסף מי קתני חולץ חלץ
ורמיא אתרוייהו (לעיל
מאמר דבתר חליצה כו'.
כו:).
למיתני תרתי אין אחר ביאה ואין
תימה מה צריך לטעם זה דלעיל הוה
קתני דיעבד: חלץ וחלץ או חלץ וכו':
❖
הדרן עלך רבן גמליאל
תוס' חד מקמאי (המשך)
אחר חליצה כלום: מתניתין. דקתני אחת
ניחא לר' יוחנן דאיצטריך לאשמועי'
וליתני נמי אין אחר ביאה כלום (א) אביי ורבא
שתי יבמות עשה מאמר בזו ומאמר בזו
דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין
תנאי בחליצה דתניא
דאמרי תרוייהו תני אין אחר ביאה כלום
חליצה מוטעת כשרה
צריכות שני גיטין: דלא כבן עזאי.
אע"ג דכבר אשמועינן ליה מרישא
תוס' חד מקמאי
ואוקימנא בפרק המדיר
ותנא דידן התרת יבמה לשוק עדיפא ליה:
דאמר אין מאמר אחר מאמר בשתי
והכי נמי תינח ליה הכא מהאי
דאין תנאי בחליצה. דמכדי
לזיקה ורבנן סברי אין
בין יבם אחד לשתי יבמות כו': בשלמא
כל תנאי מהיכא גמרינן
זיקה מעיקרא כו' (וקי"ל
יבמות ויבם אחד ומתני' בשתי יבמות
טעמא גופיה:
ליה מתנאי בני גד ובני
יש זיקה): רב שרביא אמר
ח) לרבי יוחנן דאמר כולה ביתא בלאו קאי
ויבם אחד קא מיירי. וללישנא בתרא
הדרן עלך רבן גמליאל
ראובן תנאה דאפשר
בחליצה פסולה קא
איצטריך לאשמועינן דאין קדושין תופסין
דגרסינן י) למילתיה דבן עזאי איפכא
לקיומי ע"י שליח כי התם
מיפלגי רבי סבר חליצה
הוי תנאיה תנאה דלא
פסולה פוטרת ורבנן סברי
קיימא הך אתקפתא אסיפא דמתני'
בחייבי לאוין אלא לר"ל דאמר כולה ביתא בכרת קאי איצטריך לאשמועינן
אפשר לקיומי ע"י שליח
חליצה פסולה אינה
דקתני בין יבם אחד לשתי יבמות
דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות אמר לך ר"ל וליטעמיך סיפא דקתני
לא הוי תנאיה תנאה.
פוטרת [פי' רבי סבר
ה
בין שני יבמין ויבמה אחת. ומיסתברא
ומיהו מעקרא קס"ד בפ'
דפוטרת] ושריא לעלמא
בעל ועשה מאמר איצטריך לאשמועינן דאין קדושין תופסין באשת איש
המדיר דהיינו טעמא
ודחי' לה מהאי ביתה ואין
כלישנא קמא דא"כ לא הוה לן
אלא איידי דתנא התרת יבם אחד ויבמה אחת תנא נמי שתי יבמות ויבם
דחליצה מוטעת כשירה
(כלל) [כאן] יבמות כלל.
לאיתויי הך אתקפתא הכא אלא
דכיון דעבד מעשה אחולי
ולפיכך אינה צריכה הימנו
אחד ואיידי דתנא שתי יבמות ויבם אחד תנא נמי שתי יבמין ויבמה אחת:
ט)
בגמרא דסיפא דלקמן: לימא מסייע
אחליה לתנאיה ולהאי
גט ורבנן סברי אינה
חלץ
טעמא אי אדכר תנאיה
פוטרת ולא אידחיא מהאי
ליה לשמואל. אמאמר לזו וחלץ לזו
בשעת חליצה הוי תנאיה
ביתא ויש כאן יבמות.
קאי. מדלא נקט חליצה אבעלת מאמר מסייע לשמואל דאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרתה דכיון דבעי גט למאמרו לא הויא חליצה
תנאה ואפ"ה הלכתא
והרב אלפס פי' דבחליצה
מעלייתא לאפוקי זיקה דחברתה: ותיובתא דרב יוסף. דאמר בהחולץ (לעיל דף מד.) לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם
כטעמא בתראה כהאי
פסולה צריכה לחזר על כל
מסקנא ואפי' אידכר
האחין קמיפלגי וס"ל
דהא הכא דחלץ לחברתה וקמייתא בעיא גט ונמצא פוסל את שתיהן מן הכהונה ולא אמרינן ליחלוץ לקמייתא ותהא חברתה כשירה:
התנאי בשעת חליצה לא
לרבנן צריכה לחזר על כל
צריכות. משמע חליצה לכל אחת דכיון דחליצת שתיהן רעועה אין אחת מהן פוטרת חברתה וקתני סיפא וכן שני יבמין ליבמה
הוי תנאיה תנאה דלא
האחין וכל זה סיוע
אחת דאם נתן זה גט וזה גט צריכה חליצה משניהן: לימא מסייע ליה לרבה כו': ה"ג גט לזו וחלץ לזו לימא מסייע ליה לשמואל.
אפשר לקיומי ע"י שליח:
למפסק הלכתא כרב דאמר
הא דתנן מאמר לזו וחלץ
חליצה פסולה צריכה
מדלא נקט חליצה לבעלת הגט אלא לחברתה מסייע ליה לשמואל דאמר בפ' ד' אחין [לעיל כז.] חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרה: וליתני נמי אין
לזו צריכה גט ואמר עלה
לחזר אחר כל האחין דהא
אחר ביאה כלום. בסיפא דקתני או בעל ובעל או בעל ועשה מאמר כו' דהא משום הכי נקט לה דהתם לא שייך למיתני אין אחר
בגמ' לימא (תהוי תיובתא)
רבנן קיימי כותיה אעפ"י
[מסייע ליה] לשמואל
שפסק הרב אלפס דכל הני
חליצה כלום דהא ליכא חליצה: כולה ביתא. כל האחין על החלוצה ועל צרתה בלאו בעלמא כחולץ עצמו דשליחות דידהו עבד: איצטריך
דאמר חלץ לבעלת מאמר
טעמי דאתמר (בהו) [גבי]
לאשמועינן. מתני' חלץ לזו ועשה מאמר בזו אינו כלום דאע"ג דלאו בעלמא היא גביה לא תפסי קידושין וסתים לן בכולן כר' עקיבא וכן
לא נפטרת צרתה ותיובתא
פלוגתא דרבי ורבנן לא
בשני יבמין ויבמה אחת: אלא לר"ש בן לקיש דאמר. בפ"ק (דף י:) כוליה ביתא בכרת
קאי לבד מחולץ בחלוצה אבל חולץ לגבי צרה וכל
דרב יוסף דאמר לא ישפוך
סמכינן עלייהו איכא
אדם מי בורו ואחרים
מינייהו דסמכינן כגון האי
האחין בין בחלוצה בין בצרה בכרת מאי איצטריך למיתני גבי ב' יבמות ויבם אחד וב' יבמין ויבמה אחת דאין מאמר השני תופס
צריכים לו מי קתני חולץ
טעמי דאיתמר לעיל
אחר חליצה: וליטעמיך סיפא. בב' יבמין ויבמה אחת דקתני בעל הראשון ועשה השני מאמר אין אחר ביאה כלום מי איצטריך
חלץ קאמר דיעבד וכיון
מתוקמי' כרבי דלא סמכינן
לאשמועינן דאין קידושין תופסין בא"א הרי כנסה וכאשתו היא לכל דבר: אלא איידי דתני התרת יבם ויבמה אחת. דאיצטריך
דקי"ל כשמואל לכתחלה
אדרבנן דקי"ל דיש זיקה
נמי אית ליה למעבד אם
כדפרישנא. רב [אשי] אמר
לאשמועינן אפילו לר"ל דאין מאמר אחר חליצה דהא ליתא גביה אלא בלאו דלא יבנה [דברים כה] ואיצטריך למיסתמיה כרבי עקיבא תנא נמי כו':
עשה מעשה לזו חולץ
ביש תנאי בחליצה קא
חלץ לאחרת ונפטרת בעלת
מיפלגי רבי סבר אין תנאי
בחליצה ורבנן סברי יש תנאי בחליצה וכיון דלא נתקיים התנאי אין כאן חליצה ויש כאן יבמות רבינא אמר דכ"ע דיש תנאי מאמר אבל אם חלץ לבעלת מאמר לא נפטרת צרה ב) וכי חליץ לאחרת לא הוי תיובתא דרב יוסף כלומר לית ליה לשמואל
בחליצה והכא בתנאי כפול קמיפלגי דרבנן סברי דלא בעי תנאי כפול ואע"ג דלא כפילנא לתנאיה התנאי תנאי וצריך לקיימו דאם חלץ לבעלת מאמר נפטרת צרתה וה"ל למחלץ לבעלת מאמר שאחרים פסולין לה בלא חליצה ולא לצרתה שאחרים
כשירים לה בלא חליצה והשתא נפסלה לאחרים בחליצה זו ג):
וכיון שלא קיימו אין כאן חליצה ויש כאן יבמות. א) הכי אוקימנא דרב אסי ורבינא הוו להו לרבנן דלא כהלכתא דק"ל אין
א) נראה דצ"ל ולהך אוקימתא דרב אשי ורבינא. ב) אינו מובן ונראה דצ"ל ולכן חולץ לאחרת ורב יוסף לית ליה דשמואל וס"ל דאם חלץ וכו'.
ג) הדבר צ"ע דמנ"ל דרב יוסף פליג אדשמואל הא רב יוסף לא אמר זה רק אמתניתין דלעיל דף מד.