הבא על
יבמתו
פרק ששי יבמות
נט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מהו
בתר נישואין אזלינן. מתוך פירוש הקונטרס משמע דשמואל
מהו. לכונסה משבגרה או לא: בתר. קיחה דאירוסין אזלינן ושריא
נה א מיי' פי"ז מהל'
א) [לעיל נו:], ב) [לקמן
סא.], ג) רש"ל וס"א,
איסורי ביאה הל' יב
ליה או בתר נישואין אזלינן וכיון דבגרה אסירא ליה: מן האירוסין
ידע דמיבעיא ליה אם מותר לכונסה משבגרה או לא אע"ג
ד) [צ"ל מן האירוסין בין מן
סמג לאוין קכה ועשין כו:
כשרות. אלמא בפסול כהונה בתר נישואין אזלינן מדלא פסיל אלמנה
דמתניתין לא איירי באיסור קיחה מ"מ שמואל הוה מדמי איסור קיחה
נו ב מיי' שם הל' יז:
הנשואין אף וכו' וכ"א
שנתארסה לכ"ג ומת: יכנוס. אלמא בתר אירוסין אזלינן: שאני התם
נז ג מיי' שם הלכה א:
לאיסור חללה וקשה לר"י דמעיקרא פשט ליה שמואל דבתר נישואין
בילקוט], ה) כתובות צז:,
❖
נח ד מיי' שם הל' יא:
ו) [לקמן ס.],
דכתיב אשה. כי אם בתולה מעמיו
אזלינן ובתר הכי פשט ליה דבתר
נט ה מיי' שם הל' יג:
מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין
אירוסין אזלינן ועוד דלא הוה ליה
יקח אשה והאי אשה קרא יתירא הוא
ס ו מיי' שם הל' יח
למימר לשוויה חללה לא קמיבעיא לי
ומיניה מרבינן לקמן בפירקין (דף סא.)
אזלינן א"ל תניתוה נתארמלו או נתגרשו מן
טוש"ע אה"ע סימן ו
א)
תורה אור השלם
סעיף א:
כיון דאיהו נמי ידע דלא קמיבעיא
דאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כהן
הנשואין פסולות מן האירוסין כשרות אמר ליה
סא ז מיי' שם הלכה יד:
1. וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ
גדול יכנוס: אחת ולא שתים. תירוצא
ליה אלא לענין קיחה אלא שהיה
סב ח מיי' פ"א מהל'
לשוויה חללה לא קמיבעיא לי דביאה היא
ויקרא כא יג
יִקָּח:
מדמה זה לזה והכי הוה ליה למימר
הוא אחת יש לך לרבות ולא שתים:
2. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה
נערה בתולה הל' ה
דמשוויה חללה כי קמיבעיא לי והוא אשה
1
סמג לאוין פד טוש"ע
וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא
הא אישתני גופה. בוגרת נשתנה
שאני איסור קיחה מאיסור חללה
❖
אה"ע סי' קעז סעיף ד:
בבתוליה יקח מאי קיחה דקדושין בעינן או
יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה
ונראה לר"י דשמואל היה סבר
גופה מן אירוסין לנישואין אלמנה לא
מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה:
קיחה דנישואין בעינן אמר ליה הא נמי
נשתנית: מתני' ולא ישא את
דמיבעיא ליה אי חשיב ליה לר"מ
ויקרא כא יד
3. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר
תניתוה ב)א אירס את האלמנה ונתמנה להיות
הבוגרת. פלוגתייהו מפרש בגמ':
משתמרת לביאה פסולה כיון שהקידושין
תוס' חד מקמאי (המשך)
כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית
גמ'
כהן גדול יכנוס שאני התם דכתיב יקח אשה
פשיטא. אלמנה סתמא משמע:
היו בהיתר או לא והיה יכול להשיבו
2
קושיא דלמא רב ס"ל
אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי
מתמר. שבי אלמנה (בראשית לח):
כר"א בשלא כדרכה ופליג
דזו ביאה כשרה היא דמותר לכנוס
הכא נמי כתיב אשה אחת ולא שתים ומה
כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא
עליה בפנוי הבא על
כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב
דומיא דגרושה. ובגרושה פשיטא ליה
כדקאמר בסמוך אלא לפי דבריו
ראית הא אישתני גופה והא לא אישתני
ב
הפנויה. ועוד לישני ליה
בֵּית אָבִיהָ:
גופה: מתני' גכהן גדול לא ישא אלמנה דבין
דסתמא היא דלית לך למילף כדילפינן
שסבור דאסור לכנוס משיב לו
רב דאמר כר"ש. ועוד
בראשית לח יא
4. וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב
לישני ליה דבאנס מיירי
ג"ש באלמנה: בתולה. אי הוה כתיב
תנינא דמן הנישואין פסולות וכיון
אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין
דבכה"ג לא עשה זונה
עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ
דעיקר חללות מן הנשואין סברא
בתולה יקח מקצת בתולים משמע והואי
בפנוי הבא על הפנויה
חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה
ה ולא ישא את הבוגרת ר' אלעזר ור' שמעון
מישתרי בוגרת השתא דכתיב בתוליה
הוא דבתר נישואין אזלינן אפי' הוי
(ועוד לישני ליה) דאלת"ה
לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ
הקידושין בהיתר: הא לא אישתני
מכשירין בבוגרת [ולא ישא את מוכת עץ]:
קשיא דרב אדרב דהא
ג)
לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל
מיתסרא בוגרת דמשמע דבעינן כל
❖
גמ' תנו רבנן אלמנה לא יקח בין אלמנה
אמר רב בפ"ק דכתובות
דברים כב כט
יָמָיו:
גופה.
בתוליה: בבתוליה. בי"ת יתירא
קודם נישואין אחר שנתמנה
3
הלכה כר' יוסי דאמר
דמשמע הכי למדרש במקום בתוליה
להיות כ"ג וה"ה אם אירס בוגרת או
מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין פשיטא
אם רוב העיר משיאין
לכהונה ה"ז תנשא לכהונה
דהיינו כדרכה אם נבעלה נפסלה לכ"ג
קטנה ובגרה ואח"כ נתמנה להיות
הגהות הב"ח
מהו דתימא לילף אלמנה אלמנה מתמר
א)
דאראב"י גבי אנוסת
אבל בבעילה שלא כדרכה לא דלמיסר
כ"ג דדוקא נתמנה ואח"כ בגרה הוא
(א) תוס' ד"ה הא
מה להלן מן הנישואין אף כאן מן הנישואין
עצמו ומפותת עצמו הולד
בעולה שלא כדרכה ליכא למימר
דלא יכנוס דנשתנה הגוף אחר
לא אישתני וכו' דביאה
חלל. ב) ואוקימנא דראב"י
קמ"ל ואימא הכי נמי דומיא דגרושה מה
אירוסין. נ"ב בפ"ק
במפותה אבל באנוסה
מהאי קרא ולמידרש עד שיהו כל
שנתמנה וצ"ע אם אחר שנתמנה
דקידושין קא מיבעיא ליה
ליכא משום זונה בפנוי
גרושה ו בין ד) מן הנישואין בין מן האירוסין
❖
בתוליה קיימין ואפילו שלא כדרכה
נעשית מוכת עץ או בעולה אי הוי
וע"ש דף י ע"א:
הבא על הפנויה (ואנוסת
אף אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין:
כדדרשינן ליה אליבא דרבי אלעזר
נשתנה הגוף ולא יכנוס או לא וקצת
חברו דקתני משום לה
דאמר לא ישא) לכך נראה
ולא ישא את הבוגרת: ה) תנו רבנן והוא אשה
משמע בפ"ק דקדושין (דף י.) דלא
כיון דבתולה ממעט בוגרת כ"ש בעולה
מה שפירש הראב"ד דהכי
מוסף רש"י
בבתוליה יקח פרט לבוגרת שכלו לה
שלא כדרכה הלכך כי אתא קרא
חשיבא בעולה אישתני גופה דקאמר
פריך אי רב כיחידאה ס"ל
נתארמלו או נתגרשו.
ה"ל לאשמועינן הא דר"א
למישרי אתא וכדדרשינן: ורבי אלעזר
אי תחלת ביאה קונה יכול כ"ג לקדש
בתוליה דברי ר' מאיר ר' אלעזר ור' שמעון
מן הכהנים הללו,
אלא לאו ש"מ דאליבא
ורבי שמעון סברי. אי הוה כתיב
בביאה ואי חשוב כאישתני גופה היאך
מכשירין בבוגרת במאי קא מיפלגי רבי
מן הנשואין פסולות.
ו)
דד"ה אמר למילתיה ושני
בתולה שלימה משמע ומיתסרא בוגרת
יכנוס והלא בעולה היא בשעת נישואין
דשוייה חללה בביאתו
ליה בממאנת ודכ"ע בעל
מאיר סבר בתולה אפילו מקצת בתולים
(לעיל נו:). מן האירוסין
א' עושה אותה בעולה
השתא דכתיב בתוליה אפילו מקצת
אם תאמר דביאה אירוסין (א) עושה
משמע בתוליה עד דאיכא כל הבתולים
כשרות. דאפילו ר"מ
שלא כדרכה כדאית' בפ"ק
בתולים משמע לרבות בוגרת:
ומיהו בפ' אלו נערות (כתובות לח:
לא פסיל מן האירוסין
דקידושין: אמר רב שימי
בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא
בבתוליה. ב' יתירא משמע שתהא
ושם) חשיב בעולה שינוי הגוף גבי הא
אלא בחייהן, דמשתמרת
בר חייא נבעלה לבהמה
ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי בתולה בתולה
לביאה פסולה אבל מתו
כשרה לכהונה ואפי'
בבתוליה שלא אבדה מהם כלום על
דפריך אדרבה בתולה בתולה לגזירה
לא (שם). פרט לבוגרת.
לכ"ג דאין זנות לבהמה.
שלימה משמע בתוליה ואפי' מקצת בתולים
ידי בעילה בין כדרכה בין שלא כדרכה
שוה שהרי אני קורא בה נערה אשר
ולא אמרינן מקצת בתולים
וקטנה שנתפתתה תחת
וכיון דאיתרבאי בוגרת להיתירא
לא אורסה ומשני הא אישתני גופה
בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין בין
ככל הבתולים (כתובות צז:).
בעלה אסורה לבעלה כהן
בתולה אפילו מקצת
ומותרת לבעלה ישראל
איצטריך למיסר בעולה שלא כדרכה:
הא לא אישתני גופה והא דאמרי' בפ'
בכדרכה בין שלא כדרכה אמר רב יהודה
בתולים משמע. אי הוה
דפיתוי קטנה אונס הוא
פסולה לכהונה. לכ"ג שמצווה על
נערה בכתובות (דף מה. ושם) ודלמא
כתיב והוא אשה בתולה
אמר רב זנבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה
ואונס בישראל משרא
יקח (שם). בבתוליה
הבתולה אבל להדיוט אפילו כדרכה
כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני
שרי. הא דתניא אי אתה
מתיב רבא ולו תהיה לאשה באשה הראויה
ח
4
בכדרכה. במקום בתולים
עושה חלל מנדה ה"ק
כשרה ואין זונה אלא הנבעלת לאסור
גופה שלא בגרה התם שהיתה כבר
הקפיד הכתוב אבל נבעלה
אפילו בא עליה ב' פעמים
לו פרט לאלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה
לה: ולו תהיה לאשה. במאנס נערה
בעולה מן הבועל לא חשיב שינוי
שלא כדרכה והיא נערה
דאילו ראשונה לא צריך
לכהן הדיוט היכי דמי אלימא בכדרכה מאי
כשרה לכהן גדול (שם).
בתולה כתיב: פרט לאלמנה. מן
דהא [אין חלל אלא]
הגוף בבעילת בעל ובעילת בועל
עד שיהיו כל בתוליה
מאסור כהונה אלא כגון
איריא
משום אלמנה תיפוק ליה משום
האירוסין וזה המאנס כ"ג הוא או
אע"ג דהוי שינוי הגוף התם לא איירי
קיימין. לענין בעילה, שלא
שחזר ובא עליה ביאה
דהויא
לה בעולה אלא לאו שלא כדרכה
גרושה או חלוצה מן האירוסין היא
אלא בנשתנה הגוף אחר העבירה.
נבעלה אפילו שלא כדרכה
שניה כיון דנדה שכיח
❖
(שם צח.).
לבעלה בתר יומי נדותה
אם כהן הדיוט הוא: היכי דמי.
[וע"ע תוס' כתובות מה. ד"ה דלמא]:
ומשום
אלמנה אין
משום בעולה לא
הא דומיא דגרושה. וא"ת אדרבה
אינה מתחללת. ג) נראה
הך ביאת אונס שבא עליה כהן
בפרק עשרה יוחסין אמר
גדול זה: תיפוק ליה דהויא לה
גרושה דומיא דאלמנה
רב אסי הלכך כהן שבא
תוס' חד מקמאי
על אחותו זונה עשה לה
בעולה. ותניא לקמן [ע"ב] אנוסת עצמו ומפותת
עצמו לא ישא:
דדוקא מן הנשואין וי"ל דלחומרא מקשינן ועוד אר"י דגרושה הויא
אמר רב יהודה אמר
חללה לא עשה לה חזר
הא
אף מן האירוסין כמו גרושה דכהן הדיוט ואע"ג דבהשולח (גיטין מא. ושם)
ובא עליה עשאה חללה:
רב נבעלה שלא כדרכה
אמרי' לא דכולי עלמא ג"ש עדיפא מהקישא שאני התם דעיקר שטר נפקא לן מגזרה שוה. [וע"ע תוס' זבחים מח. ד"ה דכ"ע]: פרט לבוגרת
פסולה לכהונה פי' לכ"ג
שכלו בתוליה. לאו דוקא כלו אלא כלומר נתמעטו קצת: אפי' מקצת בתולים. לא מצי למימר לרבי מאיר בתולה שלימה משמע בין
א) נראה דצ"ל ועוד דלקמן
מתיב רבה ולו תהיה
פסק רב הלכה כראב"י גבי
לאשה באשה הראויה לו
כדרכה בין שלא כדרכה בתוליה להכשיר שלא כדרכה בבתוליה למעוטי בוגרת דלא משמע ליה למדרש מבי"ת אלא לענין שלא כדרכה
אנוסת חבירו ומפותת חבירו
פרט לאלמנה לכ"ג גרושה
בבתוליה במקום בתוליה ועוד דע"כ לר"מ בתולה מקצת בתולה דשמעינן ליה לר"מ בפרק אלמנה ניזונת (כתובות צז: ושם) דאמר מקצת
הולד חלל כו'. ב) לפנינו
וחלוצה לכהן הדיוט ה"ד
בגמ' לא אמרינן שום חילוק
אלימא כדרכה מאי איריא
כסף ככל כסף ועוד דאי אפשר דבתולה שלימה משמע למעוטי שלא כדרכה דמבתולה ליכא למעוטי שלא כדרכה דהא בקנס של
בין מפותה לאנוסה אליבא
משום אלמנה תיפוק ליה
נערה כתיב בתולה ואפילו הכי יש לה קנס כדאמר בפרק קמא דקידושין (דף י.) מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי וכן
דר"א וצ"ע. ג) נראה דצ"ל
דה"ל בעולה. פירוש הא
גרסינן בפ' עשרה יוחסין דף
לענין סקילה בנערה המאורסה לא פליג רבי אלא משום דכתיב לבדו ומיהו קשה לר"י למאן דאמר בתולה שלימה משמע אמאי
תניא לקמן אנוסת עצמו
עז ע"ב.
ומפותת עצמו לא (תצא)
איצטריך גבי קנס למעוטי בוגרת תיפוק ליה מדכתיב בתולה דמשמע שלימה וכן גבי נערה המאורסה ומיהו בתולה דגבי קנס איכא
[ישא אלא] לאו בשלא
למימר דאיצטריך לכדדרשינן בפרק אלו נערות (כתובות לח: ושם): אילימא בכדרכה תיפוק ליה דהויא בעולה.
משמע דאסירא ליה
כדרכה ומשום אלמנה
אין משום בעולה לא.
אע"פ שהיא בעולת עצמו והא דקאמר בריש אלו נערות (שם ל. ושם) איכא בינייהו בעולה לכהן גדול היינו בעולה מאותה בעילה עצמה
הא מני ר"מ היא ורב
שנאנסה בה וכן פירש ר"ח ולא כמו שדוחק שם בקונטרס לפרש שנבעלה לאחר שלא כדרכה ועוד דא"כ הוה ליה למיפרך הניחא לר"א
דאמר כר"א ושמעינן מהא
דאמר נבעלה שלא כדרכה פסולה אלא לר"מ מאי איכא למימר: אלא לאו שלא כדרכה.
משמע דמשלם קנס אביאה שלא
מתניתא שלא כדרכה יש
לה קנס. ואקשינן אי
כדרכה וכן בפ"ק דקידושין (דף י. ושם) דקאמר מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמין הקשה ריב"א מכאן על פירוש רש"י בפ' בן
כר"א מאי איריא משום
סורר מורה (סנהדרין עג. ושם) גבי רדף
אחר חייבי
לאוין ואחר
חייבי
כריתות דניתן להציל בנפשו ופריך ואלו נערות שיש להם קנס
בעולה.
וקשה לן ומאי
הבא