נט:
הבא על יבמתו
פרק ששי יבמות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הא מני ר"מ. דאמר בתוליה עד שיהו כל בתוליה קיימין פרט לבוגרת
הבא על אחותו ומשני משעת העראה הוא דפגמה איפטר ליה מקטלא
סג א מיי' פי"ז מהל'
א) לקמן סא: עו.
איסורי ביאה הל' יד:
סנהדרין נא. תמורה ל.,
ואייתר ליה בבתוליה למעוטי בעולה שלא כדרכה דשריא: ורב דאמר.
ממונא לא משלם עד גמר ביאה ופירש בקונטרס דאין משלם קנס עד
סד ב מיי' שם הל' יח:
ב) [מפרזקיא], ג) תמורה
גמר ביאה שיש שם השרת בתולים ומפרש ר"ת וריב"א דודאי משלם
פסולה כרבי אלעזר דאמר לעיל בתוליה מקצת בתולים לרבויי בוגרת
סה ג ד מיי' פי"ח שם
ל: סוטה כו:, ד) [תמורה
ואתא בבתוליה למעוטי בעולה שלא כדרכה כדלעיל: דהויא לה זונה.
קנס אהעראה ואשלא כדרכה אע"ג דאין משיר בתולים והתם דוקא
הל' א סמג לאוין
ל. ע"ש ל: וגם בסוטה
כו:], ה) [ובערוך פי' כלב
קפא טוש"ע אה"ע סימן ו
ואפי' לכהן הדיוט אסורה: דהא אמר
קאמר דלא משלם עד גמר ביאה משום
הא מני ר' מאיר היא $ורב דאמר כר' אלעזר
קטן שצווח בלילה במדברות
סעיף ח:
רבי אלעזר כו'. לקמן בפירקין (דף
דמעיקרא קם לי' בדרבה מיניה דניתן
❖
סו ה מיי' פ"ד מהל'
מן כפרים],
אי כרבי אלעזר מאי איריא משום בעולה
סא:): איסור זונה ליכא. דילפינן
להצילה בנפשו והא דנקט התם כגון
איסורי מזבח הל' יח:
סז ו מיי' פ"א מהל'
תיפוק ליה דהויא לה זונה דהא א"ר אלעזר
לקמן בשמעתין אין זנות לבהמה: אי
שבא עליה שלא כדרכה וחזר ובא
נערה בתולה הל' ו
תורה אור השלם
פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות
זונה לא הויא. א"כ לאו ביאה היא
עליה בכדרכה הוה מצי למינקט וחזר
א)
ופי"ז מהלכות איסורי ביאה
ואפי' לכהן גדול תשתרי: וכ"ת מידי
ובא עליה שלא כדרכה כיון דחייב קנס
1. לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה
הל' טו טז:
עשאה זונה אמר רב יוסף כגון שנבעלה
סח ז מיי' פי"ט מהל'
וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְיָ
דהויא אמוכת עץ. דהא רבי אלעזר
אשלא כדרכה ועוד מצינו למימר
לבהמה דהתם משום בעולה איכא משום זונה
איסורי ביאה הל' ג
אֱלֹהֶיךָ לְכָל נֶדֶר כִּי
דאע"ג דיש קנס בשלא כדרכה
קאמר במתני' לא ישא את מוכת עץ
טוש"ע אה"ע סימן ג סעיף
ליכא אמר ליה אביי ממה נפשך אי בעולה
תוֹעֲבַת יְיָ אֱלֹהֶיךָ גַּם
❖
יב:
בהעראה אין קנס לפי שלא נתרבתה
ותיבעי למימר דאפי' במוכת עץ שלא
שְׁנֵיהֶם: דברים כג יט
הויא זונה נמי הויא ואי זונה לא הויא
סט ח מיי' שם פי"ז הל'
כדרכה פסולה: א"כ אין לך אשה
העראה להיות כגמר ביאה לענין קנס
טו טז ופ"א מהלכות
א בעולה נמי לא הויא וכי תימא מידי דהויא
❖
שכשרה לכהונה גדולה שלא נעשית
דהא לעריות וחייבי לאוין וחייבי עשה
נערה בתולה הלכה ו:
גליון הש"ס
אמוכת עץ שלא כדרכה אם כן אין לך
מוכת עץ על ידי צרור. של קינוח בית
ואשה לבעלה ויבמה מצרכינן קראי
גמ' ורב דאמר כרבי
אשה שכשרה לכהונה שלא נעשית מוכת
הכסא: אלא א"ר זירא. משכחת לה
לעיל (דף נה.) לרבות העראה וכן
אלעזר. עיין תשובת
תוספות ישנים
❖
עץ על ידי צרור אלא
אמר רבי זירא
משמע מתוך הך דשמעתין דאי יש
להא דרב אליבא דרבי אלעזר דהויא
הרשב"א סי' אלף רל"א:
הוו בכשרות הא ודאי בתר
קנס בהעראה הוה ליה לשנויי כגון
בעולה ולא זונה ולא אלמנה ולא גרושה
ב בממאנת אמר רב שימי בר חייא ג נבעלה
נשואין אזלינן והוו נשואי
שלא עשה אלא נשיקה ובנשיקה אינו
בקטנה יתומה הנישאת לבעל ובעלה
לבהמה כשרה לכהונה
תניא נמי הכי
פסלות אבל (ר' יוחנן)
הגהות הב"ח
משיר בתולים כדמשמע בפרק בן
שלא כדרכה ומיאנה בו דאין כאן פסול
[לשמואל] אליבא דנפשיה
ד נבעלה למי שאינו איש אע"פ שבסקילה
(א) רש"י ד"ה אתנן כלב.
סבר דשרי לכונסה כמו
סורר (סנהדרין דף עג: ושם) וא"ת
זנות ואלמנות וגירושין ואשמעינן רב
כשרה לכהונה כי אתא רב דימי אמר
שהשיב לו לבסוף דקיחה
נ"ב ובמסכת תמורה דף
דיש כאן פסול בעולה לכהן גדול: כשרה
ואי אין קנס בהעראה היאך איש
דאירוסין קאמר קרא: אי
ל' פרש"י הילך טלה זה
מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת
לכהונה. אפי' לכהן גדול דמוכת עץ
מתחייב קנס למאן דאמר העראה זו
ותלין כלבתך אצלי אלא
כר"א מאי איריא. ותימה
את הבית ורבעה כלב כופרי מאחריה
דסוגיא דהכא ורבעה כלב
דאטו משום דס"ל כרבי
הכנסת עטרה דבהכנסת עטרה הוא
בעלמא היא ומאן דשרי במוכת עץ
כופרי כו' משמע דמיירי
אלעזר במילתא דשלא
והכשירה רבי לכהונה אמר שמואל ולכהן
שרי בה: למי שאינו איש. בהמה:
משיר בתוליה כדמוכח בבן סורר (ג"ז
בנבעלת לכלב וכן בסוטה
כדרכה יסבור כמותו מכל
דף כו ע"ב: (ב) תוס'
שבסקילה. אם יש עדים והתראה היכא
שם) ואז היא כבר בעולה ורחמנא
וכל. וא"כ מאי פריך מאי
גדול בימי רבי כהן גדול מי הוה אלא ראויה
ד"ה שנים וכו' ומיהו ודאי
אריא משום בעולה תיפוק
אמר בתולה ולא בעולה וי"ל דבהכי
דליכא עדים והתראה כשרה לכהונה:
לכהן גדול א"ל רבא מפרקין לרב אשי מנא
ב)
לי' דהוה לה זונה דאמר
למאן דאמר משמע וכו'
בהיתלו. שם מקום: כופרי. כלבים
חייב רחמנא הואיל ובבעילה זו
ובפ' כל האיסורין בלאו
ר"א פנוי הבא על הפנויה
הא מילתא דאמור רבנן ג) אין זנות לבהמה
❖
האי דרשא:
עשאה זונה דלמא לא סבר
גדולים שצדין בהן חיות : מאחריה.
נעשית בעולה אע"ג דלא מתחיל
ה)
דכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב
לה כוותיה במילתא דפנוי
1
חיוב קנס עד אח"כ דאי לא תימא
שלא כדרכה דאי כדרכה לא גרעה
הבא על הפנויה עשאה
ותנן ד) ה אתנן כלב ומחיר זונה מותרין
הכי למה ליה למכתב העראה כלל
ממוכת עץ: רבי לאחר חורבן הבית
זונה וע"ק דהלכה כרב
מוסף רש"י
(משום) שנאמר גם שניהם שנים ולא
באיסורי וא"כ הלכה כר'
1
לילף העראה מנערה המאורסה בכל
היה כמה דורות שהוא סוף התנאים
פנוי הבא על הפנויה
אלעזר דבתולה שלימה
ארבעה ת"ר ו אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא
העריות דאיתקוש כולם להדדי
ובימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית
כו' עשאה זונה. ליפסל
משמע וא"כ היכי הוי מנהג
ישא ואם נשא נשוי אנוסת חבירו ומפותת
כדאמרי' בריש פירקין (דף נה.)
דתנן (ר"ה דף כט:) משחרב בית
שאנו כותבין בכתובות
מן הכהונה (סנהדרין נא.)
בוגרת כסף זוזי מאתן דחזו
דלבעילת זנות קרי זונה
ובנערה המאורסה ע"כ מיחייב
המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי וכו':
חבירו לא ישא ואם נשא ר' אליעזר בן
(תמורה ל.). אין זנות
ליכי מדאורייתא הלא כתיב
אתנן כלב. (א) שאם אמר אדם לזונה
בהעראה דאי בגמר ביאה כבר
יעקב אומר ז הולד חלל וחכמים אומרים
לבהמה. אינה נעשית
כי יפתה איש נערה בתולה
השיר בתוליה בהכנסת עטרה
הילך טלה זה והבעלי לכלבי
דבתולה שלימה משמע
זונה בבעילת בהמה ואינה
הולד כשר: אם נשא נשוי: אמר רב הונא
ומינה שמעינן מוהר
נאסרת על בעלה (סוטה
ורחמנא אמר בתולה ולא בעולה
ומחיר זונה שהחליף זונה בטלה
אמר רב ומוציא בגט ואלא הא דקתני אם
כו:). אתנן זונה. נתן
הבתולות שהוא מאתים
ח
כדדרשינן בפ' ד' מיתות (סנהדרין סו:)
מותרים למזבח. ומדשרי אתנן
וא"כ אין בוגרת כבתולה.
טלה באתננה (סוטה כו:).
נשא נשוי אמר רב
אחא
בר יעקב לומר
כלב אלמא לאו זנות הוא: לא
אלא ע"כ אפי' לא מחייב אלא עד
ומחיר כלב. החליף כלב
וע"ק דודאי רב לא מצי
שאין
בטלה (שם). אתנן כלב.
סבר כרבי אלעזר דבפ"ק
ישא. כהן גדול דכתיב בתולה
גמר ביאה כיון דבביאה זו נעשית
דכתובות (טו.) פסק רב
שאם אדם אומר לזונה
בעולה חייב רחמנא אבל קשה אי לא מחייב קנס בהעראה
יקח (ויקרא כא) בשעת ליקוחין תהיה בתולה:
כר' יוסי דאמר אם רוב
היליך טלה והבעלי לכלבי
שאין
העיר משיאין לכהונה תנשא
(שם) או: הילך טלה זה
א"כ מאי פריך בבן סורר הניחא למ"ד העראה זו נשיקה אלא למאן
לכהונה ולא אמרינן עשאה
ותלין כלבתך אצלי (תמורה
דאמר העראה זו הכנסת עטרה מאי איכא למימר הא לדידיה נמי אתי שפיר דהא לא מיחייב קנס בהכנסת עטרה אלא בגמר ביאה ממש:
. ומחיר זונה. שהחליף
זונה משום פנוי הבא על
ל.)
הא
מני ר' מאיר. אע"ג דלר' מאיר חייבי לאוין וכריתות בני קנס דרב גופיה מוקי מתניתין דריש אלו נערות (כתובות דף כט.) כרבי מאיר
הפנויה שלא לשם אישות
טלה בזונה וקנאה לשפחה
ועוד דלקמן קאמר רב
באותו טלה (שם) או: היתה
הכא לאו מקנס ממעט להו אלא לענין שאין ראויה לקיימה כדקתני נמי סיפא באלו נערות (שם לט.) אם לא היתה ראויה לבא
בוגרת לא ישא אלמא לאו
לו שפחה זונה והחליפה
בישראל אינו רשאי לקיימה שנאמר ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו תימה דהתם (דף מ.) פריך עלה וליתי עשה ולידחי לא תעשה
כר' אלעזר ס"ל דמכשר
בטלה, ומדקאמר אתנן כלב
ומאי פריך שאני הכא דגלי קרא וי"ל דפריך הכי וניתי עשה וכי תימא שאני הכא דגלי קרא אם כן נגמר מהכא בכל מקום דלא
בבוגרת וע"ק דהלכה כרב
מותר מכלל דלאו זנות הוא,
ולקמן פסקינן הלכה
דאי זנות הוא הוה חייל
דחי א"נ פריך דלא הוה ליה לאוקמי קרא בחייבי לאוין אלא בחייבי כריתות דוקא דהוה אמינא שמותר לקיימה הואיל ואיתרבו
כראב"י דלא ס"ל כר"א
עליה שם אתנן (סוטה שם).
לקנס מהבתולות ומנערות בריש אלו נערות (שם דף כט:) דקראי משתמעי דהיכא דאיכא קנס איכא נישואין אבל בחייבי לאוין נימא דאתי
בההיא דפנוי הבא על
עשה ודחי לא תעשה אבל קשה דמשני היכא אמרינן דדחי כגון מילה בצרעת אבל הכא אי אמרה לא בעינא ליה מי איתיה לעשה כלל א"כ
הפנויה וא"כ קשה הלכתא
אהלכתא לכנ"ל דרב כר"א
למה לי קרא למעוטי שלא ישאנה ונראה לר"י דהכא לאו מיתורא קדריש אלא הכי פירושו ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו פרט לאלמנה
ר"ל דאליבא דר"א קאמר
משום דדרשינן באלו נערות (שם דף לח.) תהיה מדעתה וכיון דבעינן מדעתה א"כ בעינן אשה הראויה לו דלא חשיב עשה דהא אי אמרה
אבל לא סבר כן ולהכי פריך
לא בעינא ליה מי איתיה לעשה כלל ומעיקרא דפריך וניתי עשה ונדחי לא תעשה סלקא דעתך דכי אמרה מיהא בעינא ליה ידחה עשה
לר' אלעזר מאי אריא משום
בעולה תיפוק ליה דהויא
את לא תעשה דלא מסיק אדעתיה דלא אתי עשה ודחי לא תעשה אלא כגון מילה בצרעת כו' א"נ מעיקרא ס"ד כדפי' דמייתורא קא
לה זונה: גם שניהם שנים
ורב
דריש: דאמר כרבי אלעזר. לא שסבר רב כרבי אלעזר דהא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ורבי אלעזר מכשיר
ולא ארבעה. מפורש
במרובה:
בוגרת אלא הכי קאמר דרב דאמר לרבי אלעזר נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה כיון דמכשיר בוגרת וליה לא סבירא ליה והשתא
ניחא דפריך אי כר' אלעזר מאי איריא משום בעולה תיפוק ליה דהויא זונה דהא אמר רבי אלעזר פנוי כו' ואי אליבא דנפשיה קאמר
מאי פריך דאטו משום דסבר לה כר' אלעזר בחדא סבר לה כותיה בכל מילי דאין שני הדברים הללו תלויין זה בזה דמה ענין זה
אצל זה ועוד דעל כרחך לא סבר כוותיה בהא דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה מדפריך ארב בסמוך ובהא אמר רב
עמרם דאין הלכה כר' אלעזר ובסוף פ"ק דכתובות (דף טו. ושם) גבי תינוקת שנאנסה פסיק לשם כר' יוסי דמכשיר והיכי הוה מכשיר
אפילו בתרי רובי אי סבר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה ודוחק לומר דלא אצטריך לפסוק אלא לבא עליה לשום אישות אלא
אליבא דר' אלעזר קאמר וליה לא סבירא ליה: שנים ולא ארבעה. וא"ת ומהיכא תיסק אדעתיה למיסר דאיצטריך קרא
למעוטי וי"ל דסלקא דעתך לאסור משום דאיתקוש וכי תימא אם איתא דהני נמי אסור לכתוב רחמנא אתנן ומחיר כלב וזונה א"כ
הוה אמינא דכל חד לחוד שרי ומיהו (ב) למאן
דאמר (ב"מ צד: ובשאר דוכתי) משמע שניהם כאחד ומשמע אחד בפני עצמו עד
שיפרוט לך הכתוב
יחדו
ה"ל למכתב
הכי ובפ' כל
האסורין
ושם) מהאי דרשא דשנים
ולא ד' נפקא לן
דאין זנות לבהמה:
(תמורה
דף ל:
שאינו