ס:
הבא על
יבמתו פרק ששי יבמות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והא
אמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע. תימה דלעיל פריך
מדשבקיה (ב) לבר זוגיה. דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר' שמעון
עה א מיי' פי"ח מהל'
א) [לקמן פג.], ב) קידושין
[עד:] עח., ג) צ"ל חנא,
איסורי ביאה הלכה ג
למה לי לרבות הבוגרת והא אמר רבי מאיר בתולה אפילו
לחודיה ושבקיה ר' יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ
ד) שבת לג., ה) [כתובות
סמג לאוין קנא טוש"ע
כר' מאיר סבירא ליה לר' יוסי דמטמא לה: מלא היתה. דדריש
מקצת בתולים ט)[משמע] משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה לא הוה
❖
י:], ו) [שבת לט: עירובין
אה"ע סימן ו סעיף ח:
על ידי איש: והא אפקיה. ר' יוסי
קשה לן מידי והשתא פריך איפכא
ואומר ר"י דהכא פריך הכי
ליה לר' מאיר מי שהוייתה
מו. ועי' ברכות ט.],
ז) [ברכות יב. וש"נ],
להוציא את הארוסה: חד מלא היתה.
והאמר רבי שמעון בתולה שלימה
ח) [דף נט.], ט) רש"ל,
תוספות ישנים
והא אמר רבי שמעון ראויה לכהן גדול
להוציא את הארוסה: מלאיש.
משמע ולהכי מכשיר התם בכהן גדול
י) [וע' בתוספות בכורות
❖
בוגרת ואם כן למה לי הכא אליו
למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על
מטמא לה שאין ראויה לכהן גדול אין
והאמר ר' שמעון בתולה
מד: ד"ה לידי כו'],
שלמה משמע. וא"ת ומאי
ידי איש: והא אמר ר' שמעון. לעילח)
לרבות בוגרת נילף בתולה בתולה
מטמא לה שאני התם דרבי רחמנא קרובה
פריך אדרבה היא הנותנת
מהתם ומשני טעמא דידיה נמי מהכא
בתולה שלימה משמע מדאיצטריך
א"ה מוכת עץ נמי [רבי] קרובה אחת ולא
[משום] דסד"א בתולה
תורה אור השלם
בתוליה למישרי בוגרת לכ"ג: כשרה
ואם תאמר מאחר דמרבינן הכא
שלמה משמע איצטריך אליו
שתים ומה ראית הא אתעביד בה מעשה
1. וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר
לרבות בוגרת. דהכי משמע
לכהונה. לא מחזקינן לה כזונה:
בוגרת למה לי יו"ד דבתוליה לעיל
לעיל הך סברא דפריך לר"מ
הא לא אתעביד בה מעשה ורבי יוסי
לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר
אי הכי אפילו בת ג' שנים נמי.
להכשיר בוגרת נילף מהכא ואמר
האמר [בתולה] מקצת
הַחֲיוּ לָכֶם:
מדשבקיה לבר זוגיה מכלל דבמוכת
א)
(א)
בתולה משמע משמע הא
ר"י דצריך למכתב התם בתוליה
ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא
במדבר לא יח
2. וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר
אי אמרינן בתולה שלמה
עץ כרבי מאיר סבירא ליה מנא ליה מלא
ביו"ד משום דבענין אחר לא אפשר
תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא
משמע דניחא דאצטריך
בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת
היתה לאיש והא אפיקתיה חד מלא היתה
למכתב יתור של בי"ת דבבתוליה
דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין
אליו לרבות בוגרת ונראה
אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ:
לפרש דה"ק והאמר ר"ש
נבעלת החיו לכם: כדרב הונא. לא
במדבר לא יז
למדרש מיניה עד שיהו כל בתוליה
וחד מלאיש אליו לרבות הבוגרת והא אמר
3. וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ
בתולה שלמה משמע ואינו
קיימין למעוטי שלא כדרכה ומוכת
מצית אמרת דבת ג' שנים לימא קרא
ר' שמעון בתולה בתולה שלימה משמע
מייתי רק תחלת דבר
גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה
הא
אינה
החיו: דרב הונא רמי. אשה
עץ כדפרישית לעיל:
ור"ל בתולה שלמה משמע
בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה
טעמא דידיה נמי התם מהכא דדריש הכי
ובבתולה מקצת בתולים
יודעת יקיימוה. לא היה צריך למידק
משמע גדולה וקאמר קרא יודעת
אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר וַיָּבִיאוּ
מדאליו לרבות הבוגרת מכלל דבתולה
דהיינו מלתיה דלעיל וא"כ
אוֹתָם אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה
הכי אלא הא טף אפי' יודעת יקיימו
הרוגו ושאינה יודעת החיו מכלל דטף
למה לי אליו לרבות
אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
בתולה שלימה משמע ב) תניא ר' שמעון בן
כו' אלא שרוצה להקשות משניהם
לא שנא הכי ולא שנא הכי החיו וכתיב
בוגרת תיפוק ליה דניליף
שופטים כא יב
יוחי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים
4. וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן
מהתם ודוחק הוא דהא
וכל הטף וגו': הוי אומר. מדקשו
דכל אשה יודעת משמע דאינה יודעת
לא מייתי קרא דבבתוליה.
וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן
ויום אחד כשירה לכהונה שנאמר וכל הטף
קיימו וטף נמי אפילו יודעת קיימו
קראי אהדדי על כרחך יודעת דקרא
1
ונ"ל דה"ק והאמר רבי
הַקּ¢ דָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ
ובאידך קרא דטף אשר לא ידעו
ואשר לא ידעו לאו ידיעה ממש
בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו
שמעון בתולה שלמה משמע
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת
ואמאי קאמר ר' שמעון כן
קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ
משמע הא ידעו או גדולה ואפי' לא
קאמר דאם כן לא מיתרצא דוקיא
לכם והרי פנחס עמהם ורבנן לעבדים
הו"ל למיגמר מהכא דלאו
תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי
בראויה
ליבעל
❖
ידעה הרוגו:
דקרא אלא בראויה ליבעל הכתוב
שלמה משמע דהא אמרינן
ולשפחות אי הכי בת שלש שנים ויום
שמות כח לח
יְיָ:
הכתוב מדבר. ויודעת איש היינו
מדבר דכל אשה הראויה לידע הרוגו
אליו לרבות את הבוגרת:
אחד נמי כדרב הונא דרב הונא רמי כתיב
טעמא דידי נמי מהכא
ראויה לדעת איש והא דכתיב אשה
והשתא משמע אשה אפילו טף בת ג'
מדאיצטריך אליו לרבות את
2 כל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו
הגהות הב"ח
דמשמע דוקא גדולה היינו משום
דראויה לידע ולא תידוק הא טף בין
הבוגרת א"כ בתולה משמע
הא אינה יודעת קיימו מכלל דהטף בין ידעו
(א) גמ' ורבי יוסי מדשבקיה
בתולה שלמה והקשה הר'
דליקשו קראי ומתוך כך מוקמינן
ידעי בין לא ידעי החיו דהא בראויה
בר זוגיה כצ"ל ואות ל'
ידידיה היכי קאמר ר"ש
בין לא ידעו קיימו וכתיב וכל הטף בנשים
דבראויה ליבעל הכתוב מדבר דאי
קא מישתעי קרא אלא החיו לכם דקאמר
נמחק: (ב) רש"י ד"ה
מדאצטריך לרבות הבוגרת
אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם הא
לא כתיב אשה אלא סתם וכל יודעת
רחמנא בפחותה מבת שלש קאמר:
מדשבקיה בר זוגיה וכו'
א"כ בתולה משמע בתולה
❖
ושבקיה לרבי יוסי דהוה:
שלמה דלמא לעולם אימא
בראויה ליבעל. אע"פ שלא נבעלה:
איש הוה אמינא דהאי קרא נמי
ידעי הרוגו הוי אומר בראויה ליבעל הכתוב
לך מקצת בתולים משמע
כשהוא אומר וכל הטף אשר לא ידעו
בטף איירי ובטף יודעת הרוגו ושאינה
מדבר תניא נמי הכי וכל אשה יודעת איש
ומ"מ איצטריך אליו לרבות
החיו. הא אשה אע"פ שלא ידעה
יודעת יקיימו אבל גדולה אפילו אין
בוגרת דלא ניליף בתולה
בראויה ליבעל הכתוב מדבר אתה אומר
מוסף רש"י
יודעת הרוגו: סימן לעבירה
בתולה מהתם דלדריש
הרוגו הוי בראויה ליבעל קמשתעי
בראויה ליבעל או אינו אלא נבעלה ממש
והרי פנחס עמהם. בין
בתולה מקצת בתולים
הדרוקן. ע"י העבירה בא הדרוקן
קרא: פניה מוריקות. נס היה:
משמע בבתוליה עד שיהיו
היוצאים למלחמת מדין
כשהוא אומר וכל הטף בנשים אשר לא
הדרוקן. פניהן של עוברי עבירה
כדאמרינן בבמה מדליקין (שבת דף
כל בתוליה קיימין כמו
שנאמר להם המקרא הזה
ידעו משכב זכר הוי אומר בראויה ליבעל
(קדושין עח.). הדרוקן.
דאמר ר"מ לעיל (נט.)
מוריקין: מאנשי יבש גלעד. בימי
לג.) והדרוקן לאו היינו ירקון כדאמר
ונראה לראש"י דהא לא
חולי הוא (שבת לג.).
הכתוב מדבר מנא ידעי אמר רב הונא
בהרואה (ברכות דף סב:) אבל קצת
פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש
ג)
בעולה ריחה נודף.
קשה מידי דהכי נמי
יש להדרוקן ירוקת פנים כדאמר
גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט
בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא העבירום
מצי להקשות אמאי לא
מפיה מריחין ריח היין
קאמר ר"ש כר"מ בהדיא
שנכנס לה דרך פתח
דכל שפניה מוריקות י):
בנימין כשאר אחים והחיו כל שלא
לפני הציץ כל שפניה מוריקות בידוע שהיא
הפתוח (כתובות י:). ואי
ובהא ודאי מצינו שפיר
קברי
נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין
מכללא מאי. וכי אמר
למימר טעם דדלמא ר'
ראויה ליבעל כל שאין פניה מוריקות בידוע
א)
שמעון ניחא ליה שפיר
ליה מכללא מאי גריעותא
לנשים: בפירוש שמיע לך. מיניה
שאינה ראויה ליבעל אמר רב נחמן סימן לעבירה הדרוקן כיוצא בדבר אתה
ד)
איכא, דאמר לאו בפירוש
לומר בתולה שלמה ואצטריך
דרבי יהושע בן לוי: או מכללא.
איתמר
אליו למעט ממשמעותיה
מה
אומר 3 וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו
(ברכות יב.)
דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה
דקרא משנאמר כר' מאיר
לנו אי איתמר מכלל
איש למשכב זכר מנא ידעי אמר רב כהנא הושיבום על פי חבית של
דבתולה משמע ואצטריך
אי בפירוש, הא מהאי
דסבירא ליה כר' שמעון: מאי כללא.
אליו דלא נילף בתולה
כללא שפיר שמעינן, ואמאי
יין ה) בעולה ריחה נודף בתולה אין ריחה נודף ונעברינהו לפני ציץ אמר
מאיזה כלל היה לו לומר: ערער.
מהתם דהתם נמי משמע
אשמעינן גמרא דלאו
רב כהנא בריה דרב נתן לרצון להם כתיב לרצון ולא לפורענות אי
לפסול משפחת העיר: רומנוס גרסינן:
בתולה מקצת בתולים רק
בפירוש איתמר ומה יש לנו
4
דמפקינן מבתוליה עד
לגמגם בכלל זה (חולין
והכשירה. הניחה תחת בעלה כהן:
הכי במדין נמי אמר רב אשי להם כתיב להם לרצון ולא לפורענות
דאיכא כל בתולים. ועוד ב)
צד.).
ואי מכללא מאי. ואי מהאי כללא
ולעובדי כוכבים אפילו לפורענות אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי
מדקא"ל לר' שמעון למצוא
שמיע ליה לר' יעקב מאי אית ליה
טעם להעמיד דבתולה
יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה רבי זירא לרבי
שלמה משמע מלומר מקצת
לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה
יעקב בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מאי כללא דאמר
בתולים ועוד אינו רוצה
ו)
בפירוש שמיע לך או מכללא: הכא
לדרוש בתולה מקצת בתולים
ר' יהושע בן לוי עיר אחת היתה בארץ ישראל שקרא עליה ערער ושגר רבי
סופה להיות זונה תחתיו. בתמיה. אי
משמע בבתוליה עד שיהיו
את רבי רומנוס ובדקה ומצא בה בת גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד
כל בתוליה קיימין דא"כ לא
סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא
מצינו לאסור שלא כדרכה
והכשירה רבי לכהונה אמר ליה בפירוש שמיע לי ואי מכללא מאי דלמא
ליה ואם כן לא שנא לכתחלה ולא
ז)
דלא מצינו למדרש בבתוליה
שנא דיעבד אסירא: וקשיא ליה.
בין בכדרכה בין שלא
שאני התם הואיל ואנסיב אנסיב דהא רב ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו בוגרת
כדרכה דא"כ לשתוק קרא
כדאקשי דלמא התם הואיל ואינסיב
ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי הכי השתא בשלמא התם סופה
מיניה ומבתוליה שמעינן לה
אינסיב: ומשני הכי. כדשנינן בשלמא
דבעינן לעולם כל בתולים
להיות בוגרת תחתיו סופה להיות בעולה תחתיו הכא סופה להיות זונה
כדפרישית לעיל לר' מאיר
התם סופה להיות בעולה תחתיו כו':
תחתיו רב ספרא מתני לה מכללא וקשיא ליה ומשני ליה הכי ההוא
וא"כ היינו צריכים לדרוש
מפיקנא לך ר' יעקב מאונך. כלומר
בבתוליה כדרכה אין שלא
כהנא דאנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד אמר ליה ר"נ בר
משמתינן לך ותפיק על כרחך:
כדרכה לא [דלא] בעינן כל
יצחק מאי האי אמר ליה דאמר רבי יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי הלכה
בתולים ור' שמעון לא ניחא
אין
לדורשה שלא כדרכה כיון
כר"ש בן יוחאי אמר ליה אזיל אפיק ואי לא מפיקנא לך ר' יעקב בר אידי מאונך תניא וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר
דמצינו לומר איפכא ולפסול
קברי
שלא כדרכה:
א) אולי צ"ל ניחא ליה טפי לומר בתולה שלמה משמע מדאיצטריך אליו למעט ממשמעותיה דקרא משנאמר כר"מ דבתולה מקצת בתולה משמע כו'. ב) אולי צ"ל ועוד דניחא ליה טפי למצוא טעם לר"ש להעמיד דבתולה וכו'.