סא:
הבא על יבמתו פרק ששי יבמות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כל
גמ'
ביאה שאין בה פירצה. קטנה אתיא לכלל פירצה לכשתתגדל
פוק עיין בה. אמאי לא ישא את הקטנה:
רבי מאיר חייש
פד א מיי' פ"א מהלכות
א) [לקמן קיט. וש"נ],
ב) לקמן קיא: קיט. בכורות
יבום הלכה טז יח
למיעוטא. כדתניא לקמן קטן שמא ימצא כו' ה"נ חייש רבי אליעזר
ולא ממעט אלא היכא דלא אתיא לעולם לכלל פירצה:
אין בתולה אלא נערה. קשה דלהאי תנא אמאי איצטריך בשום
יט: נדה לב., ג) [לקמן קה:
סמג עשין נא טוש"ע
דשמא תמצא קטנה זו אילונית: קטן וקטנה. או קטן או קטנה:
קיט.], ד) [עי' תוס' נדה
אה"ע סי' קסז סעי' ג ד:
וכן
מקום לכתוב נערה בתולה: הוא אומר והנערה טובת
איש כתיב. בפרשת חליצה ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו:
פה ב ג מיי' פי"ז מהל'
לב. ד"ה שמא ותוס' לעיל
איסורי ביאה הלכ'
ב: ד"ה או ותוס' גיטין מו:
מראה מאד. תימה דהכא משמע
פוגעים בערוה. כיון דלאו בני
ד"ה המוציא], ה) לקמן
יג:
ויש לו בנים לא ישא אילונית שהיא זונה
דרבקה נערה היתה ובסדר עולם
הקמת שם נינהו פגע באשת אח
פו ד מיי' פט"ו מהל'
פה:, ו) [צ"ל אלעזר],
שלא במקום מצוה דרחמנא פטריה
(פ"א) תניא בהדיא שהיתה בת שלש
ז) [לעיל נט: וש"נ],
האמורה בתורה דאזונה כהנים הוא דמפקדי
אישות הלכה א סמג
ח) [לעיל לג:], ט) [לעיל ס.
עשין מט טוש"ע אה"ע
כשנשאה יצחק ואי אפשר להגיה דהא
דכתיב אשר תלד (דברים כה) פרט
וישראל לא מפקדי משום הכי קתני כהן
ע"ש], י) [לעיל מו. וש"נ],
סימן א סעיף א:
לאילונית כ): ואינה חולצת. דאינה
תניא התם יצחק אבינו כשנעקד על גבי
פז ה מיי' שם הלכה ד
כ) [לעיל יב.], ל) [דברים
אמר רב הונא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב
❖
המזבח היה בן שבעה ושלשים שנה
נפטרת לשוק בחליצתה דאין מעשה
טוש"ע שם סעיף ה:
כב],
אכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרוצו כל ביאה
פח ו ז ח מיי' שם הלכ'
1
ובו בפרק נולדה רבקה וכתיב ויהי
קטנה כלום אבל מתייבמת ותגדל
טז ופכ"א מהל'
שאין בה א] (א) פירצה אינה אלא בעילת זנות
אצלו ותתקיים מצות יבום: כשמה.
יצחק בן ארבעים שנה וגו' נמצאת
איסורי ביאה הלכה כו
תורה אור השלם
תניא רבי אליעזר אומר כהן לא ישא את
❖
טוש"ע שם סעי' ח:
שהיתה בת ג' וה"ר שמואל חסיד
לשון טועה שטועה מתחת בעלה
1. וְאָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ
הקטנה $ אמר ליה רב חסדא לרבה פוק עיין
משפיר"א הוכיח שהיתה בת י"ד
לאחרים דלרבי אליעזר אין זונה אלא
הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ כִּי אֶת יְיָ
בה דלאורתא בעי לה רב הונא מינך נפק
אשת איש: מופקרת. ואפי' פנויה
מדתניא בספרי ו' זוגות שנותיהן שוות
עָזְבוּ לִשְׁמֹר: הושע ד י
הגהות מהר"ב
2. וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ
רנשבורג וקחשיב קהת ורבקה וקהת חיה קל"ג
מאחר שהפקירה עצמה לכל קרויה
עיין בה רבי אליעזר סבר לה כרבי מאיר
לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה
כדכתיב בקרא ואם היתה בת י"ד
זונה אבל משום בעילה אחת לא הויא
וסבר לה כרבי יהודה סבר לה כרבי מאיר
א] גמ' כל ביאה שאין בה
יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל
זונה הפנויה: הלך בעלה. לב"ד
כשנשאה אז החשבון מכוון דכשנולד
פירצה. נ"ב מלשון ופרצת
הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי
א) דחייש למיעוטא וסבר לה כרבי יהודה
❖
ימה וקדמה:
יעקב היתה בת ל"ד א) ויעקב היה בן
הגדול והוליכה להשקותה מי המרים
לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם
דאמר אילונית זונה הויא וכרבי מאיר מי
בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי:
צ"ט כשמתה רבקה הרי קל"ג שהרי
שקינא לה ונסתרה ואסורה לו עד
דברים כה ז
סבר לה והתניא ב) קטן וקטנה לא חולצין ולא
כשנתברך היה בן ס"ג שאז מת
שתשתה עשאה זונה הואיל ונבעלה
3. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה
תוספות ישנים
מיבמין דברי רבי מאיר אמרו לו לרבי מאיר
וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא
ישמעאל וכל שנותיו של ישמעאל קל"ז
לפסול לה ואם מת אסורה לכהן:
פנוי הבא על הפנויה שלא
יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה
יפה אמרת שאין חולצין איש כתיב בפרשה
אלא גיורת. דנבעלה בנכריותה לעובדי
כדכתיב וישמעאל (גדול מיצחק י"ד
א
2
לשם אישות עשאה זונה.
מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה:
שנה ויצחק בן ס' שנה בלדת אותם
כוכבים וכן משוחררת דעובד כוכבים
ומקשינן אשה לאיש אלא מאי טעמא אין
ואיכא בינו לרבי עקיבא דר'
ויקרא כא יד
ג)
4. וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה
עקיבא אומר זונה זו
א"כ ישמעאל) בן ע"ד ונשאר מלידת
ועבד הואיל ולאו בני קדושין נינהו
מיבמין [א"ל] קטן שמא ימצא סריס קטנה
מופקרת רגילה בזנות כמה
מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא
פסלי: ושנבעלה. לפסול לה כגון
יעקב עד סוף שני ישמעאל ס"ג
פעמים אבל בביאה ראשונה
שמא תמצא אילונית ונמצאו פוגעין בערוה
יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה
ד)
וי"ד נטמן בבית עבר כדאמרינן
א' מכל העריות וכגון בת ישראל
לא עשאה זונה ולר' אליעזר
וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל:
ותניא קטנה מתייבמת ואינה חולצת דברי
עשאה זונה בפעם אחת:
בראשית כד טז
לנתין וממזר: לכי גדלה. דקידושי
במגילה (דף יז.) ועשרים שנה בבית
א) ובזה ניחא דפריך לקמן
5. זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם
רבי אליעזר וכרבי יהודה מי סבר לה
לבן ושתי שנים בדרך ואז מתה
קטנה לאו כלום הן והויא ליה כאנוסת
(סד.) וליליף מיצחק פי'
וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת
והתניא זונה זונה כשמה דברי רבי אליעזר
שנשתהה כ' שנה ואי כפ"ה
עצמו ומפותת עצמו: מכלי לב. כמו
רבקה כדדרשינן (מדרש רבה קהלת פ"ב)
שְׁמָם אָדָם
בְּיוֹם
שבת ג' שנים היתה א"כ
הִבָּרְאָם: בראשית ה ב
$רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת רבי מתיא
מבלי לב: [אי דקדשה אבוה כו'].
אלון בכות שתי בכיות של רבקה
6. וַיֹּאמֶר יְיָ אֱלֹהִים לֹא
משעה שהיתה ראויה
בן חרש אומר אפי' הלך בעלה להשקותה
ומניקתה הרי צ"ט וצריך לומר
האב זכאי לקדש בתו קטנה בפ"ק
להריון דהיינו מי"ג
ה)
טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ
(בסמוך) [שנה] לא שהתה
דמדרשות חלוקים זה על זה:
דקידושין (דף ג:) את בתי נתתי לאיש
אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה
רק עשר שנים אלא ודאי בת
פנוי
בראשית ב יח
הבא על הפנויה כו'. לאו
הזה ל): הא רבי אליעזר היא ולא רבנן.
אומר זונה זו אילונית וחכמים אומרים אין
7. בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם
י"ד שנה כדפרישית ומ"מ
דוקא נקט פנוי דכ"ש נשוי
בתמיה. דקתני לעיל רבי אליעזר אומר
קשה להכא דמשמע שלא
וֶאֱלִיעֶזֶר:
זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת
❖
היתה בוגרת ופרשנו
דברי הימים א כג טו
שמזנה על אשתו דחשובה זונה:
כהן לא ישא את הקטנה ומשמע
זנות ר' אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה
שהיתה בת י"ד שנה ושמא
לא
ו)
ז)
יבטל אדם מפריה ורביה.
דפליגי רבנן עליה וכה"ג מי פליגי
יש הרבה מדרשים חלוקים
שלא לשם אישות עשאה זונה אלא אמר
רבנן (ב): תתפתה. ותזנה עליו לפי
אע"ג דמרישא שמעינן לה
זה מזה: הא יש לו בנים
גליון הש"ס
רב אדא בר אהבה הכא בכ"ג עסקינן לאימת
בטיל מפריה ורביה ובטיל
שאין בה דעת (ג) כלום: רב פפא
דקתני כהן הדיוט לא ישא אילונית
גמ' א"ל רב חסדא לרבה
נמי מאשה מדקאמר הכי
קני לה לכי גדלה בעולה היא אמר רבא
אמר בכהן גדול והאי תנא הוא. דאסר
ולאו דוקא כהן כדאמרינן לעיל מ"מ
ולא קאמר לא יבטל אדם
פוק. עיין גיטין דף כז
ע"א: שם ר"ע אומר זונה
קטנה מגזירת הכתוב: בתולה.
איצטריך הכא להנך דיוקי דגמרא
מכלי לב אי דקדשה אבוה מההיא שעתא
מאשה בת בנים אבל אשה
בעלמא נסיב מדלא קאמר
זו מופקרת. עי' סנהדרין
מעמיו יקח אשה: [מאשה לא בטיל].
או משום פלוגתא דבית שמאי ובית
הוא דקני לה ואי דקדשה נפשה הא רבי
הכי משמע דאף מאשה נמי
דף נ ע"ב תד"ה ת"ל ובת
❖
לא
הלל הדר תני לה:
מדקתני לא יבטל אדם מפריה ורביה
מאשה אליעזר היא ולא רבנן אלא אמר רבא לעולם
כהן: שם פתויי קטנה
בטיל כי יש לו בנים:
בטיל. פירש בקונטרס מדלא קתני
אונס הוא. וכן הוא
אלא א"כ יש לו בנים ולא קתני לא
בכהן הדיוט וחיישינן שמא תתפתה עליו
לא יבטל מאשה: א"ד מאשה
בירושלמי פ"א דסוטה
יבטל אדם מאשה אלא אם כן יש לו
הובא בתוס' בסוטה דף
א"ה ישראל נמי $ ח) פתויי קטנה אונס הוא
מוסף רש"י
בטיל. להאי לישנא דייק מדלא קתני
בנים שמע מינה הא יש לו בנים
כ"ח ע"ב ד"ה מכאן עיין
ואונס בישראל מישרא שרי רב פפא אמר
דחייש למיעוטא. בפרק
כתובות דף ט ע"א תד"ה
לא ישא אדם אשה שאינה בת בנים
מאשה לא בטיל דצריך לישא אשה
הכל שוחטין (חולין ו.) גבי
ואב"א ושם דף מ ע"ב
בכ"ג והאי תנא הוא דתניא 3 בתולה ב יכול
אלא אם כן יש לו בנים:
אבל אין צריך לחזר אחר ראויה תד"ה הא לאו:
❖
כותיים. שגזר על כל כותים
נפקא
קטנה ת"ל אשה אי אשה יכול בוגרת ת"ל
מינה למכור ספר תורה
לבנים: למכור ס"ת. כדי לישא בת
משום אותם שמצאו דמות
יונה בהר גריזים והשתחוו
בשביל בנים. כלומר להאי
בנים ואם יש לו בנים לא ימכור
בתולה גהא כיצד יצתה מכלל קטנות ולכלל
לה (לקמן קיט.). איש
הגהות הב"ח
אלא ישא עקרה או זקנה: ב"ש
מילתא נמי נפקא מינה ול"ג למאי
בגרות לא באתה רב נחמן בר יצחק אמר
כתיב בפרשה. ואם לא
אומרים שני זכרים. אבל לא זכר
נפקא מינה דהא טובא נפקא מינה
(א) גמ' כל ביאה שאין בה
יחפוץ האיש, איש פוטרה
האי תנא הוא דתניא בתולה אין בתולה אלא
פריצה אינה: (ב) רש"י
בחליצה ולא קטן (נדה
ונקבה: ילפינן ממשה. שכיון שהיו
כדקאמר בהדיא אין לו בנים נושא
נערה וכן הוא אומר והנערה טובת מראה
לב.). ומקשינן אשה
ד"ה הא רבי אליעזר וכו'
4
אשה בת בנים יש לו בנים נושא אשה
לו שני בנים פירש מן האשה:
לאיש. דכתיב ואם לא
רבנן עליה הס"ד:
מאד בתולה ר' אלעזר אומר פנוי הבא על
מברייתו של עולם. אדם וחוה:
(ג) ד"ה תתפתה וכו' דעת
דלאו בת בנים ועוד אר"י דמצי למימר
יחפוץ האיש ולא קטן.
❖
הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אמר
חלים:
ואשה נמי אע"ג דלא כתיב
משאי
ט)
דאפילו יש לו בנים לעולם מצוה לישא
רב עמרם אין הלכה כרבי אלעזר: מתני' ד לא יבטל אדם מפריה
מיעוטא בעינן גדולה כאיש
בת בנים אלא מודו היכא דצריך
דאיתקש לה דכתיב בההוא
קרא ועלתה יבמתו השערה
למכור ספר תורה בשביל בת בנים
ורביה אלא א"כ יש לו בנים ב"ש אומרים שני זכרים וב"ה אומרים זכר
ה
תוס' חד מקמאי
(לקמן קה:). אלא מאי
גמ'
כיון דיש לו בנים לא ימכור מאחר
ונקבה שנאמר 5 זכר ונקבה בראם: הא יש לו בנים מפריה ורביה
והא דתנן וב"ה אומרים
טעמא אין מייבמין.
שמוצא שאינה
בת בנים ולא
ויגדלו יחד (נדה לב.).
בטיל מאשה לא בטיל מסייעא ליה לרב נחמן אמר שמואל דאמר ו אע"פ
זכר ונקבה. וב"ש בשני
שמא ימצא סריס. לאו
יצטרך למכור:
זכרים מקיים מצות פריה
מדעתיה שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שנאמר לא טוב
6
בר הקמת שם הוא ואינו
ורביה דזכרים עדיפי
מצווה לייבם, וכן איילונית,
מנקבות מדאמר לקמן
היות האדם לבדו ואיכא דאמרי הא יש לו בנים בטיל מפריה ורביה
וכיון דמייבם בלא מצוה
בני בנים הרי הם כבנים
ובטיל נמי מאשה נימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל לא אין לו בנים נושא אשה
ז
נושא אשת אחיו בחנם
סבר אביי למימר ברא
וערוה היא ובכרת (שם).
לברא וברתא לברתא אבל
בת בנים יש לו בנים נושא אשה דלאו בת בנים ח נפקא מינה למכור ספר תורה בשביל בנים:
ונמצאו פוגעין בערוה.
ברתא לברא לא וכו' אלמא
בית שמאי אומרים שני זכרים: מאי טעמייהו דבית שמאי ילפינן ממשה דכתיב בני משה גרשום
דכיון דאינה ראויה להוליד
זכרים עדיפי מנקבות.
7
לא קרינן בהו והיה הבכור
ואליעזר ובית הלל ילפינן מברייתו של עולם ובית
שמאי לילפי מברייתו
של עולם י) אין
דנין אפשר
אשר תלד ופקעה מהן
משאי
תורת ייבום וקיימו באיסור
אשת אח (בכורות יט:).
פנוי הבא על הפנויה כו' עשאה זונה. ליפסל מן הכהונה (סנהדרין נא.) דלבעילת זנות קרי זונה (תמורה ל.).