13/123

סג:

הבא על

יבמתו

פרק ששי יבמות

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

מן החטא. הרהור

עבירה: עבורי מיעברא במלה. נוחה לרצות ומעברת על מדותיה: פומא. לקלל ולגדף עד זמן

סעודה כדי לצערו:

קה א טוש"ע אה"ע סי'

א) [סנהדרין כב:], ב) שם.,

ג) ברכות ח., ד) שם

א סעיף א בהג"ה:

ומהדרא ליה גבא. שלא לאכול עמו ומצערתו: מתפקקין. נסתמין לשון ויפק [משלי ח] כמו פוקקין הנקבים (שבת דף קכה:): צרתה בצדה. ישא אחרת

קו ב ג שם סעיף א:

נו. ע"ש, ה) [סנהדרין ק:

אצלה: בחברתה. מקבלת תוכחה יותר: בסילתא. קוץ: סגריר. יום ברד ורוח: דלף טורד וגו' ואשת מדינים נשתוה. שוין הן: תלוין

קז ד מיי' פט"ו מהלכות

ע"ש], ו) לעיל סב. ע"ז

בכספו. שאין לו זריעה בקרקע דכל שעה מיצר ודואג שמא תייקר התבואה או ינעלו שערי שבר:

אין אלהים. מי שאמר אין אלהים קרי

ה. נדה יג:, ז) [בילקוט

אישות הלכה ג טור

❖

ש"ע שם סעיף ד:

ובע"י איתא רבי עקיבא

נבל: חברי. פרסיים רשעים ומבזין

וכן איתא בשאלתות פ' נח

צרתה

מן החטא מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק

בצדה. רבא לטעמיה

ואינם מכירים כבודם של ישראל:

א)

סימן ה וע"ע תוספתא

דאמר בסוף פירקין (לקמן

שגא. כפף: נפל. מרוב צער שהיו בני

פ"ח], ח) [ב"ק פג. ע"ש],

בריה ומוצא אני מר ממות את האשה א"ל

תורה אור השלם

ט) ס"א וסמך רש"ל,

סה.) נושא אדם כמה נשים על אשתו:

הישיבה מסורים בידם: אמרו ליה

כגון מאן כגון אמך והא מתני ליה רב

❖

ב)

(א)

י) [רש"ל], כ) [רש"ל],

שיתקיים ע"י אחרים. אע"ג

1. וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת

מקבלי שוחדא. לבטל גזירתא: תריץ

יהודה לרב יצחק בריה אין אדם מוצא קורת

אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא

דמשמע בפרק אע"פ

יתיב. ושמח: אמרו ליה על שלשה

ט)

מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ

רוח אלא מאשתו ראשונה שנאמר יהי

אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי

שנשא בתו של

גזרו. אמר להם מפני שלשה עבירות

הגהות הב"ח

(כתובות דף סג. ושם)

מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך וא"ל כגון

הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה

ר"ע דקאמר התם ברתיה של ר"ע

שהיו ביד בני בבל: גזרו על הבשר.

(א) גמ' כגון אמך איני

וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ:

מאן כגון אמך מתקיף תקיפא ועבורי מיעברא

והא מתני: (ב) שם מתנה

עבדא ליה לבן עזאי הכי הא אמר

שלא יאכלו בשר שחוטה: אמר להם

קהלת ז כו

2. יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ

טובה בחיק ירא כצ"ל

במלה היכי דמי אשה רעה אמר אביי

בפ"ק דסוטה (דף ד:) דנשא וגירש:

מפני עבירה שבידם שהיו גוזלים

ותיבות לבעלה וכתיב טובה

וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ:

יוציא מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא רבא

מתנות כהונה זרוע ולחיים וקיבה:

נמחק: (ג) רש"י ד"ה

משלי ה יח

3. מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב

שנאמר כי רוח וכו' שאני

[ועל המרחצאות מפני הטבילה. שלא

אמר מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא אמר רבי חמא בר חנינא א כיון

י)

עשיתי יעטוף ומסיפא

וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְיָ:

היו זהירין בה: מחטטי שכבי. מוציאים

❖

שנשא אדם אשה עונותיו מתפקקין שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון

לרישיה מידרש:

משלי יח כב

הנקברים מקבריהם]: ששמחים ביום

4. גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן

וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן: מה' ג)במערבא כי נסיב אינש איתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא

אידם. באה עליהם זו הגזרה להתאבל

דכתיב מצא אשה מצא טוב מוצא דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה

משלי כב י

תוספות ישנים

בה: בכם ובאבותיכם. ואבותם כבר

5. דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר

אמר רבא אשה רעה מצוה לגרשה דכתיב 4 גרש לץ ויצא מדון וישבות דין

מתו ומה מכה יש בהן כ)[אלא] חטוטי

אתו חברי לבבל שגא פל

וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה:

וקלון ואמר רבא אשה רעה וכתובתה מרובה צרתה בצדה דאמרי אינשי

מפורש בשבת (פ"ק) [דף

משלי כז טו

שכבי: וכתיב ונבחר מות מחיים.

❖

6. לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי

מה]:

בחברתה ולא בסילתא ואמר רבא קשה אשה רעה כיום סגריר שנאמר דלף

בתריה דההוא קרא דהואיל ואין

מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר

ניתנים לקבורה היאך יבחרו החיים

טורד ביום סגריר ואשת מדינים נשתוה ואמר רבא בא וראה כמה טובה אשה

לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה

וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע

למות: א"ל. האי נבחר לא קאמר שיהו

מוסף רש"י

טובה וכמה רעה אשה רעה כמה טובה אשה טובה דכתיב מצא אשה מצא

אֲלֵיהֶם: ירמיהו יא יא

הן בוחרין מות מחיים אלא נביא הוא

7. נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ

בסילתא. בקעת עבה

טוב אי בגוה משתעי קרא כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה אי

(נדה סו:). זו חטוטי

דקאמר להו מוטב להן לרשעים שימותו

יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי

בתורה משתעי קרא כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה כמה רעה

שכבי. והיא מכת בזיון

הִכְשִׁיל כֹּחִי נְתָנַנִי אֲדֹנָי

ממה שיחטאו ויחיו: מספר ימיו כפלים.

של המתים

אשה רעה דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה אי בגוה משתעי קרא

בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם:

(שמואל א

כלומר שמח בחלקו ודומה לו כאילו

יב טו). מספר ימיו

איכה א יד

כמה רעה אשה רעה שהכתוב מגנה אי בגיהנם משתעי קרא כמה רעה אשה

8. בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים

כפלים. מרוב הנאה

ימיו כפלים: מאשת חן. של אחרים:

חשובין ככפליים (סנהדרין

רעה שגיהנם נמשלה בה 6 הנני מביא רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה אמר

לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת

רוכל. המוכר בשמים לנשים להתקשט

. רבים היו פצעי

וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם

ק:)

רב נחמן אמר רבה בר אבוה זו אשה רעה וכתובתה מרובה נתנני ה' בידי

בהן ומצוי בו ניאוף ובא בעלה ופצעו:

רוכל. כמה וכמה מכות

וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ:

מקבל רוכל המחזיר בעיר

דברים כח לב

כניצוץ אש המבעיר גחלת. כן יצרו

לא אוכל קום אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בר חייא זו אשה רעה וכתובתה

9. הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל

ונושא תכשיטי נשים ועסקו

מבעירו: ככלוב. קן עופות: מחר.

מרובה במערבא אמרו זה שמזונותיו תלוין בכספו בניך ובנותיך נתונים לעם

עמהם, שפעמים שמוצאו

כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי

מת ואיננו בעולם ולא יראה אותה

בעלה עמה מתיחד עם

אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי

אחר ד) אמר רב חנן בר רבא אמר רב זו אשת האב 9 בגוי נבל אכעיסם אמר

אשתו ומכהו ופוצעו (שם).

דאגה שהוא מיצר וירא ודואג עליה

נָבָל אַכְעִיסֵם:

רב חנן בר רבא אמר רב זו אשה רעה וכתובתה מרובה רבי אליעזר אומר

המרגילים לדבר ערוה.

דברים לב כא

ונמצא שנצטער אתמול על עולם שאין

01. לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר

ניאוף הרי הן כניצוץ

אלו הצדוקים וכן הוא אומר 01 אמר נבל בלבו אין אלהים וגו' במתניתא תנא

שלו: גוף. פרגוד שחוצץ בין שכינה

המבעיר את הגחלת, כשביב

נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים

אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שמהלכין ערומים בשוק שאין לך משוקץ

המבעיר את הפחם, כך כל

הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה

למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות

אשר להם כלה והולך. גחלת

אֵין עֹשֵׂה טוֹב:

ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום רבי יוחנן אמר אלו חברים

שנבראו מששת ימי בראשית העתידות

איקרי פחם שאינו בוער

תהלים יד א

להנתן בגופים העתידים להבראות:

11. וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ

אמרו ליה לר' יוחנן אתו חברי לבבל שגא נפל אמרו ליה מקבלי שוחדא תריץ

כדאמרינן (ברכות נג:)

גחלים עוממות (סנהדרין

בְּקוֹל יְיָ וּמְרִיתֶם אֶת פִּי יְיָ

שנאמר כי רוח מלפני יעטוף. הגאולה

יתיב גזרו על ג' מפני ג' גזרו על הבשר מפני המתנות גזרו על המרחצאות

. ככלוב. דירה של

וְהָיְתָה יַד יְיָ בָּכֶם

שם)

ונשמות שאני עשיתי (ג): יעטוף.

עופות (שם). מה ילד

מפני הטבילה קא מחטטי שכבי מפני ששמחים ביום אידם שנאמר 11 והיתה

וּבַאֲבֹתֵיכֶם:

יום. מה אירע היום

לשון עכבה כדכתיב (בראשית ל)

שמואל א יב טו

יד ה' בכם ובאבותיכם אמר רבה בר שמואל זו חטוטי שכבי דאמר מר בעון

21. וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ

שמא למחר איננו, שמת

והיה העטופים ללבן. ורישיה משתעי

. נמצא

הוא היום (שם)

חיים מתים מתחטטין א"ל רבא לרבה בר מארי כתיב 21לא יאספו ולא יקברו

וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא

בגאולה כי לא לעולם אריב וגו':

מצטער על העולם

הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם

לדומן על פני האדמה יהיו וכתיב ונבחר מות מחיים אמר ליה נבחר מות

שאין שלו. שמיצר על

ואתם פרו ורבו. בתריה דתרוייהו

וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר

יום שאינו עתיד לראות,

לרשעים שלא יחיו בעולם הזה ויחטאו ויפלו בגיהנם ה) כתוב בספר בן סירא

הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר

כתיב הלכך כמו שעשה שתיהן הוא:

והיינו עולם שאינו שלו

דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ

מתני' שהוא מצטער עליו ודואג

אשה טובה מתנה טובה לבעלה וכתיב טובה בחיק ירא אלהים תנתן

(ב)

לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא

על חנם מיום המחרת

יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי

אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה ויתרפא מצרעתו אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו

שלא תבא עליו צרה

הָאֲדָמָה יִהְיוּ:

כפלים העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר כי בתואר

(שם). רבים יהיו דורשי

ירמיהו ח ב

31. וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים

שלומך. שתהא מתאהב

אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה כניצוץ מבעיר

עם הכל, ואף על פי

לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים

גחלת ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום שמא מחר

כן לא תגלה סודך לכולם

מִן הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה

אלא לאחד מני אלף

הַזֹּאת בְּכָל הַמְּקֹמוֹת

בא ואיננו נמצא מצטער על העולם שאין שלו מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך רבים יהיו דורשי

(שם). עד שיכלו כל

הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים

שלומך גלה סוד לאחד מאלף אמר רבי אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר כי רוח

הנשמות שבגוף. אוצר

שָׁם נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת:

ו)

יש ושמו גוף ומבראשית

ירמיהו ח ג

מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי תניא רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך

41. כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב

נוצרו כל הנשמות העתידות

להולד ונתנם לשם (ע"ז

דמים שנאמר שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתיב בתריה ואתם פרו ורבו רבי יעקב אומר כאילו

וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ

ז)

ה.) או: חדר, כי גוף

מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת

ממעט הדמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב בתריה ואתם פרו וגו' בן עזאי אומר כאילו

שם מקום המיוחד לנשמות

אֲנִי עָשִׂיתִי:

העתידים להיות נולדים

שופך דמים וממעט הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים נאה מקיים

ישעיהו נז טז

51. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם

(נדה יג:). כי רוח מלפני

ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר

יעטוף. הרוחות שלפני

בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי

שגזרתי להיות נולדים

לעולם שיתקיים על ידי אחרים תניא אידך רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך

בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת

קודם, יעטוף, מעכב את

הָאָדָם: בראשית ט ו

דמים שנאמר שופך דם האדם וסמיך ליה ואתם פרו וגו' רבי אלעזר בן עזריה אומר כאילו ממעט הדמות

61. וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ

הגאולה, דקרא בגאולה

כתיב, כי לא לעולם

שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ:

בן עזאי אומר וכו' אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש וכו' ח) ת"ר 71 ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל

אריב ולא לנצח אקצוף

בראשית ט ז

מלמד

71. וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה

וגו' ונשמות שאני עשיתי

יעטוף, ומסיפיה לרישיה

יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל:

מדריש, יעטוף כמו (בראשית ל) והעטופים ללבן (נדה יג:) כי לא לעולם אריב, לאחר זמן הגאולה, ולא לנצח אקצוף מלגאול, כי רוח אשר לפני, נשמות שבגוף, יעטוף הוא המאחר, כמו העטופים ללבן, ונשמות שאני עשיתי (ע"ז ה.).

במדבר י לו