יש
מותרות
פרק תשיעי יבמות
פו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תרומה
לכהן ומעשר ראשון ללוי. פי' בקונטרס דדייק מדקתני
תרומה לכהן. נתינתה לכהן
ומעשר ראשון ללוי. קתני מעשר ללוי
יח א מיי' פ"ו מהל'
א) מכות טז:, ב) [לקמן
ק.], ג) נ"א בת כהן מי לא
תרומות הל"א ופ"ב
דומיא דתרומה לכהן מה תרומה אכילתה כנתינתה לכהן ולא לזר אף
מעשר ראשון ללוי דומיא דתרומה לכהן דאכילתה
אכלה בתרומה וליטעמיך
הלכ' יד סמג לאוין רנד:
מעשר ללוי אכילתו ללוי ולא לזר דאי לאו הכי סבירא ליה לר' מאיר
כנתינתה דאי לאו הכי תרומה למאי קתני לה וקשה דא"כ לימא נמי
יט ב מיי' פ"א מהל'
גרושה בת לוי מי לא אכלה
תרומה למאי קתני נהי דמעשר איצטריכא ליה לאורויי דלא יהבינן
ר"ע היא דקתני נמי לקמן
כי האי לישנא ואי משום דסתם משנה מעשר הלכה א סמג
במעשר, ד) כתובות כו. ב"ב
פא: חולין קלא: ע"ש,
עשין קלח:
ליה לכהן כר' אלעזר בן עזריה אלא
רבי מאיר הא אמרינן (סנהדרין דף
כ ג ד מיי' פ"י מהלכות
ה) [ע"ב], ו) [שם],
תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי
תרומה ל"ל ועוד מדקמהדר ליה ר"א
פו.) וכולהו אליבא דר"ע ומדמהדר
❖
א
ב
ז) [בס"א: ובת כהן ללוי],
מאכלות אסורות ה"כ:
לשון היתר מכלל דר"מ נמי באיסור
נמי ר"א לשון היתר אין לדקדק
ח) תוס' ד"ה אי וכו' דשמא
רבי מאיר רבי אלעזר בן עזריה מתירו לכהן
אין בו מיתה. נ"ב עי'
והיתר איירי: מכלל דאיכא למאן
דדלמא הא דאיירי ר"מ באיסור
מתירו מכלל דאיכא מאן דאסר אלא אימא
ברמב"ם פ"י מהלכות מ"א
תוספות ישנים
דאסר. מעשר לכהן לאכול בתמיה
והיתר היינו בתרומה דאסורה ללוי
נותנו אף לכהן מ"ט דר' מאיר אמר רב אחא
ה"כ אבל במדרש איכה
ושריא לכהן ופירש ריב"ן דגרסינן
והא ודאי כהנים לאו זרים נינהו
או א) אינו אלא אפילו
בפסוק גלתה יהודה מעוני
בריה דרבה משמיה דגמרא כי את מעשר
1
מעשר עני. דאין בו קדושה
מפורש שחייב מיתה.
בהדיא בדברי ר"מ מעשר ראשון
כדאמר לקמן דכהנים איקרו לוים:
ה)
❖
כלל: אף שעריך האמור
הגהות מהר"י לנדא,
בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מה
רבי
אסור לזרים: אלעזר מתירו
נותנו אף לכהן. כדקאמר לקמן
ו)
כאן מעשר עני. וא"ת
תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון
לכהן. ל"ג בן עזריה דר"א בן עזריה
ומעשר ראשון מנלן אי
טעמא: משמיה דגמרא. כך קיבל
מכ"ש דמעשר עני הא
אסור לזרים אי מה תרומה חייבין עליו מיתה
תורה אור השלם
מרבו ורבו מרבו עד ר"מ ששמע
$ קדים טובא לר"מ ולקמן בברייתא
אין מזהירין מן הדין וי"ל
וחומש אף מעשר חייבין עליו מיתה וחומש
משמו ולאו מן דעתיה קמפרש
דר"ע גרס ר' אלעזר בן עזריה דהוא
1. כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי
דאין זה אלא גלוי מלתא
בר פלוגתיה: מה תרומה טובלת.
בעלמא: אי מההיא ה"א
לטעמא דר"מ: מה תרומה טובלת.
יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיְיָ
אמר קרא 2 ומתו בו כי יחללוהו 3 ויסף חמישיתו
ללאו וכו' וא"ת כיון דידעי'
תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם
שכל זמן שלא הופרשה חייבין מיתה
פי' בקונטרס בשלא הופרשה חייבין
עליו בו ולא במעשר עליו ולא על מעשר
[דחייב] מיתה ל"ל קרא
לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי
על אכילתו של טבל דהא מיתה כתיב
מיתה על אכילתו של טבל דהא
ללאו. וי"ל דאצטריך קרא
לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון
דלא תוכל למעשר עני שאין
ביה: אף מעשר ראשון טובל.
תרומה מיתה כתיבא ביה וקשה לר"י
לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה:
נמי טובל וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא
בו קדושה וא"ת ומיתה
במדבר יח כד
ג
ואע"ג דבדידיה ליכא מיתה חייבין
מעשר ראשון נמי כתיבא ביה תרומת
2. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי
מנלן למעשר עני דממעשר
א) יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו
מיתה על הטבל שלא הופרש מעשר
מעשר ועוד אי מטעם זה לא ליתסר
ראשון לא ילפינן ליה שהרי
וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא
כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא
אין במעשר עני קדושה
ראשון ממנו: או אפילו מעשר עני.
וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי
טבל לכהן כיון דתרומה שריא ליה
וי"ל כיון שראינו מלא תוכל
יְיָ מְקַדְּשָׁם: ויקרא כב ט
הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא
דקיל כצדקה בעלמא דלאו צד קדושה
ופי' ריב"ן משו' דדרשי' בפ' הנשרפין
3. וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ
שמעשר ראשון ומעשר עני
אית ביה: ואכלו בשעריך. בשנה
(סנהדרין פג. ושם) ולא יחללו את קדשי
מעשר שני ואפי' מעשר עני מנין ת"ל לא
שוין לענין לאו ה"ה לענין
בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ
4
מיתה שאין לחלק בהם:
עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת
השלישית משתעי קרא: הכי גרסינן
בני ישראל אשר ירימו בעתידים
תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר
ה"ג מר בריה דרבינא
הַקֹּדֶשׁ: ויקרא כב יד
וקאמר רחמנא לא תיכול ואי מהתם
לתרום הכתוב מדבר ויליף חילול (א)
4. לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל
אמר לומר שאין חולקין
5 ואכלו בשעריך ושבעו מה שעריך האמור
מתרומה: אף מעשר ראשון
ה"א ללאו אבל מיתה לא קמ"ל: מאי
לה מעשר בבית הגרנות.
בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ
להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן
הניחא למ"ד משום יחוד
וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת
טובל. אבל איסור זרות לא ילפינן
אינה אוכלת דקתני. כולה מתני' לגבי
אלא למ"ד משום גרושה
מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל ואי מהתם
בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ
מעשר: אינה נותנת רשות. לשלוחה
לרבנן אע"ג דאין היקש למחצה כיון
פי' שמא יגרשנה בעלה
אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ
הוה אמינא ללאו אבל מיתה לא קמ"ל לישנא
ותהא זרה והעולם לא
לתרום מעשר של ארוס ולהרים ממנו
דלא מצי לאקושי לגמרי לאסור אף
וּתְרוּמַת יָדֶךָ:
ידעו ויתנו לה תרומה:
דברים יב יז
אחרינא מעשר ראשון דטביל מדרבי יוסי
תרומת מעשר והוה ליה כתורם שלא
ללוים כמו תרומה ועוד דמיסתבר
5. כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת
גרושה בת לוי מי לא
נפקא אי מההיא ה"א ללאו אבל מיתה לא
מדעת: ואכלתם אותו בכל מקום
לאוקומי היקישא אמאי דאסר קרא
אכלה במעשר וא"כ אפילו
כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ
[אם] תתגרש יכולה לאכול:
אתם וביתכם. השוה הכתוב אשתו
בדוכתא אחרינא כמו טבל דילפינן
בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת
דקמ"ל במאי אוקימתא כר' מאיר אימא סיפא
ולטעמיך גרושה בת כהן
הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי
לו לימד על בת ישראל נשואה ללוי
בסמוך מלא תוכל לאכול ואית ביה
בת לוי מאורסת לכהן ובת כהן ללוי לא
מי לא אכלה בתרומה.
לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה
כו': ה"ג מר בריה דרבינא אמר לומר
לאו ואתא היקישא לאתויי נמי מיתה
פי' אמאי אמרי' לקמן
וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ:
תאכל לא בתרומה ולא במעשר הכא מאי
אין חולקין תרומה בבית
דברים כו יב
שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות
אבל לאוקומי בה איסורא דלא
זרות איכא אמר רב ששת מאי אינה אוכלת
6. וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל
הגרנות ולא מחלק הספר
אי
אשכחן לא מקשינן: מהתם
הניחא למ"ד משום ייחוד אלא למ"ד
בשום נשים משמע אף בבת
מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי
דקתני אינה נותנת רשות לתרום מכלל
ה"א ללאו. ומהיקישא לא הוה
משום גרושה גרושה בת לוי מי לא
כהן ואמאי אין חולקין לה
שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף
דנשואה נותנת רשות אין והתניא ואכלתם
מי לא אכלה בתרומה ואפי'
עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד:
אכלה במעשר וליטעמיך גרושה בת
שמעי' ללאו ומיתה אי לאו דאשמעינן
6
❖
אם נתגרשה. י"ג איפכא
במדבר יח לא
אותו בכל מקום אתם וביתכם לימד על
כהן מי לא אכלה בתרומה אלא גזירה
לאו מהכא כדפי' ועוד דאיצטריך לא
אלא למ"ד משום גרושה
משום גרושה בת ישראל. וה"פ רישא
תוכל לאכול למעשר עני דטביל וא"ת
נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום
גרושה בת כהן מי לא
אכלה בתרומה פי' אמאי
מנ"ל דטבל מעשר עני במיתה הא
כדאוקימנא באכילה ממש ור"מ וסיפא
גליון הש"ס
אתה אומר רשות לתרום או אינו אלא לאכול
אמרינן במתני' בת כהן
בת לוי לכהן ובת כהן ללוי דקתני
לא אתקש לתרומה וי"ל דשמא אין
תוס' ד"ה רבי אלעזר וכו'
מאורסת ללוי לא תאכל
אמרת תרומה חמורה אוכלת מעשר הקל
בתרומה: ולטעמיך גרושה
קדים טובא לרבי מאיר
לגבי מעשר לומר שאין חולקין לה
בו מיתה אי נמי כיון שאין חלוק
ח)
לא כל שכן אלא לימד על נשואה בת ישראל
וכו'. עיין בבכור שור ריש
בת לוי מי לא אכלה
מעשר בבית הגרנות בלא בעלה וה"ה
משאר טבל לענין אזהרה ה"ה
❖
ברכות:
במעשר. ולא נהירא פירוש
שנותנת רשות לתרום מר בריה דרבנא אמר
לנשואה ולקמן פריך אפי' נשואה נמי:
לענין מיתה:
זה דמאי קשיא ליה מתניתין
מאי אינה אוכלת דקתני אינה
לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות
אמאי בת כהן ללוי לא
הניחא למ"ד. בפרק נושאין על
תאכל בתרומה הלא טעמא
הניחא למאן דאמר משום ייחוד אלא למאן
הגהות הב"ח
נותנת רשות לתרום. פי'
האנוסה (לקמן דף ק.) משום ייחוד אין
ב)
רבא איכא משום דאיפסלא
דאמר משום גרושה גרושה בת לוי מי לא
חולקין תרומה לאשה בגורן אלא
בקונטרס דקאי אכולה מתניתין לגבי
(א) תוס' ד"ה מה וכו'
באירוסין כדאמרינן לעיל
ג)
ויליף חילול חילול
(סז:) האירוסין פוסלין
למ"ד טעמא משום גרושה שמא
מעשר דאינה נותנת רשות וקשה
אכלה במעשר וליטעמיך גרושה בת כהן מי
❖
ולאו טעמא משום גרושה
מתרומה:
יגרשנה בעלה ותהא זרה ואין הכל
לרבינו יצחק דהוה ליה למימר אלא
לא אכלה בתרומה אלא גזירה משום
לכן נראה גי' ראשונה:
יודעים ויחזרו ויתנו תרומה לזרה:
אמר רב ששת כיון דהדר ביה
גרושה בת ישראל אי הכי מאי איריא
א) צ"ל מעשר ראשון ולא
גרושה בת לוי מי לא אכלה במעשר.
משינויא קמא ועוד דכיון דכל לא
מוסף רש"י
מאורסת אפי' נשואה נמי איידי דתנא רישא
מעשר שני אפילו מעשר עני
ואמאי בת לוי שנתארסה לכהן דקתני
תוכל היינו דאינה נותנת רשות הוה
מה שעריך האמור
מנין וכו'.
מאורסת תנא נמי סיפא מאורסת תנו רבנן
ד)
אין חולקין לה מעשר בגורן בשביל
ליה למיתני בהדיא הכי ועוד דליתני
להלן מעשר עני. דכתיב
תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי
לגר ליתום ולאלמנה,
בעלה אמאי גזור בה רבנן הא אי
אפילו בת לוי ללוי ועוד דמעוברת
ובענינא דשנה השלישית,
רבי עקיבא רבי אלעזר בן עזריה אומר
נמי מגרש לה שפיר קאכלה מעשר:
מה שייך למיתני לענין נתינת
אף בשעריך האמור כאן
וליטעמיך גרושה בת כהן מי לא
לכהן
יש ללמוד ממנו מעשר
רשות ואר"י דלרב ששת נמי מפרש
עני, וה"ק לא תוכל
אכלה בתרומה. כלומר וליטעמיך דמותבת אמתניתין לגבי מעשר
רישא דמתני' כדאמרן ועיקר מתני' אתא לאשמועינן איסור אכילה
לאכול טבל בעוד שהמעשר
ה"נ בפרק נושאין (שם) דאיתמר עיקר מילתא דקתני אשה אין חולקין
וכן בסיפא בת לוי לכהן בת כהן ללוי איצטריך לאשמועינן דלא
בתוכו שכתב בו בשעריך
(מכות טז:).
לה תרומה על הגורן ופרשינן טעמא משום גרושה ולא פליג בין בת
תאכל בתרומה דסלקא דעתך שלא יפסול בת כהן מן התרומה כיון
ישראל לכהן ובת כהן לכהן גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה אלא
דאוכלת מעשר האסור לזרים ומעשר נקט לענין נתינת רשות ואגב
גזירה משום גרושה בת ישראל. ומאן דגריס איפכא לא מיתוקמא כלל
תרומה נקט לשון לא תאכל והוא הדין אפילו בת לוי ללוי ובת כהן
דהיכי מצי פריך מתרומה דמתני' דקתני בת כהן ללוי לא תאכל
לכהן אין נותנת רשות אלא איידי דנקט בת לוי לכהן ובת כהן ללוי
בתרומה הא ודאי שפיר קתני דאיפסלה בארוסיה וטעמא לאו משום
לענין אכילה איירי בהו נמי לענין נתינת רשות:
מאי
שמא תתגרש הוא: איידי דתנא רישא מאורסת. לגבי אכילה ממש
דהתם דוקא מאורסת דגבי בת כהן לישראל וללוי לענין תרומה ובת לוי לישראל לענין מעשר אשמועינן דפסלי לה אירוסין וגבי בת ישראל
לכהן וללוי ובת לוי
לכהן ז)
אשמועינן
דלא מוכלי לה תנא
נמי
סיפא
בת כהן ללוי ובת לוי
לכהן לענין חלוקה
דמעשר מאורסת:
לכהן