האשה רבה פרק
עשירי יבמות
צא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר
רב ששת קנסא. ולא מצי לשנויי דמתניתין כרבי מאיר לז א ב מיי' פ"א מהלכות
פשיטא. זונה היא:
לויה שנשבית. וחיישינן שמא נבעלה לעובד
א) [בכורות מז.],
ב) כתובות נג., ג) [לעיל
מעשר הל' ב סמג עשין
כוכבים: או שנבעלה בעילת זנות. כגון לעובד כוכבים ועבד וחלל
דאמר (לעיל דף פה:) מעשר ראשון אסור לזרים דגמר
פח:], ד) [כתובות יט. ב"ב
קלח טוש"ע סי' שלא סעי'
מתרומה וה"ק מה תרומה מיתסרא לזונה אף מעשר כן דאפילו ר"מ
וכל הנך דאמר באלמנה לכ"ג (לעיל סח.) דמפסלא בהו בת כהן מתרומה
קלג.], ה) [לעיל כד: וש"נ],
סז:
גבי לויה לא פסלי ממעשר: בתרומה דרבנן. דאילו בתרומה דאורייתא
מודה דזונה לא מיתסרא במעשר דלא ילפי' מתרומה לגבי הא משום לח ג מיי' פ"י מהל'
ו) [שבת נז: קו: וש"נ],
❖
ז) [לעיל פח:],
גירושין הלכה ט
דמה תרומה לא מיפסלה מתרומה
לא איצטריך למיתני דכיון דקנסוה
טוש"ע אה"ע סימן טו
פשיטא בת לוי מן המעשר איצטריכא ליה
אמעשר כ"ש אתרומה: כתובה מאי
אלא בביאה דמיפסלה לכהונה אף
סעיף כז:
במעשר נמי לא מיפסלה במעשר
עבידתה. הא תנן ברישא אין לה
ובת לוי מן המעשר מי מיפסלא בזנות והתני'
הגהות הב"ח
אלא בביאה דמיפסלה בה ללויה
כתובה: כתובת בנין דיכרין. דתנן
לויה שנשבית או שנבעלה בעילת זנות
א) א
(א) גמ' כל עריות שאמרו
דע"כ ברייתא דפריך מינה ר' מאיר
בכתובות (דף נב:) כתובת בנין דיכרין
נותנין לה מעשר ואוכלת אמר רב ששת
אין צריכות הימנו גט:
(ב) רש"י ד"ה כתובת בנין
היא דלרבנן לא איצטריך למיתני
דיהוין ליכי מינאי אינון ירתין
(ב)
קנסא: בת כהן מן התרומה: אפי' בתרומה
ב
דיכרין וכו' דיכרין בנין
זונה אוכלת במעשר דמהיכא ס"ד
כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם
דיכרין דיהוין ליכי מינאי:
דרבנן: ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה
דמיפסלה אלא ודאי לר"מ נמי שריא
אחוהון ואם מתה בחייו ונשא שניה
(ג) תוס' ד"ה הני וכו'
יורשין כתובתה וכו': כתובה מאי עבידתה
❖
ב)
שמא יאמרו גירשה זה:
אם לא מטעם קנסא כדקאמר ושמא
וילדה לו ומת הוא בני שניה אפי' הן
אמר רב פפא כתובת בנין דיכרין פשיטא
לרבי מאיר דוקא מיפסלה באכילת
נקבות נוטלין כתובת אמן כחוב גמור
מהו דתימא לדידה דעבדא איסורא קנסוה
מעשר דקנסוה שתחשב כזרה וזר
שהרי נתאלמנה מאביהן ובני ראשונה
מוסף רש"י
אסור במעשר אבל לרבנן לא שייך
רבנן לזרעה לא קנסו רבנן קמ"ל: אחיו של
אם יש זכרים נוטלין כתובת אמן
נותנין לה מעשר. מעשר
לקונסה דלא גרעה מזר ומתני' ר"מ
ואף על גב דמתה בחייו דרבנן תקון
זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין: אחיו
ראשון שנאכל ללוים
היא אי נמי אפילו כרבנן דקנסוה
כתובת בנין דיכרין כדי שיקפוץ אדם
(בכורות מז.). כתובת בנין
של ראשון חולץ מדאורייתא ולא מייבם
דיכרין. והכי קאמר מתה
שלא ליתן מעשר לה אף על פי
ויתן לבתו כבנו. והכא לא שקלי
מדרבנן אחיו של שני חולץ מדרבנן ולא
היא בחיי שניהם וירשוה
שמותרת לאוכלו:
יורשין דילה כתובת בנין דיכרין אלא
הם, אין בנים שיש לה מזה
מייבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן: ר' יוסי
כל
שכן מציאתה ומעשה ידיה
ומזה נוטלין כתובת אמן
בני הכשרה נוטלין כתובת אמן
אומר כתובתה על נכסי בעלה וכו': אמר רב
כבנין דכרין כשבאין לחלוק
דממון הוא. דלא קניס וחשיב
והשאר חולקין בשוה: ולא מייבם
בנכסי אביהם אלא חולקין
הונא בתראי מודו לקמאי קמאי לא מודו
קנס מה שאין מציאתה ומעשה ידיה
מדרבנן. דרבנן קנסוה: אחיו של
בשוה (כתובות נג.).
לבעל משום דאיכא לה איבה וגם
לבתראי ר' שמעון מודי ליה לר' אלעזר דמה
שני חולץ מדרבנן. דמדאורייתא לא
מתוך כך אין לה מזונות ומכל
ביאה דעיקר איסורא לא קניס וכ"ש מציאתה
רמיא קמיה ורבנן הוא דאצרכוה
מקום קאמר לקמן מדידה לדידיה
חליצה משום גזירה שמא יאמרו
ומעשה ידיה דממונא הוא ור' אלעזר לא מודי
משום דסתם נשים מעשה ידיהן
גירש זה ונשא זה כדאמרן ז) לגבי
ליה לר' שמעון מציאתה ומעשה ידיה דממונא
עודפות ממזונותיהן:
גט: ביאה דעיקר איסורא לא
הוא לא קניס אבל ביאה דאיסורא הוא קניס
הני דמחיים קניס. וא"ת כיון דר'
קניס. דקתני ביאתה קונה אותה
ותרוייהו מודו ליה לר' יוסי הני דיתבא תותיה
שמעון מודה דצריכה גט מזה
לפטור צרתה: הני דיתבא תותיה.
לא קניס וכל שכן כתובה דלמשקל ומיפק
ומזה אלמא חיישינן שמא (ג) גירשה
ואיכא למימר אתי לקיומה הואיל
קאי ורבי יוסי לא מודי להו כתובה דלמשקל
זה ונשא זה דבהכי תלי טעמא כדאמר
ונוהג בה מנהג נשים ואפי' הכי לא
לעיל (דף פח:) מהאי טעמא גופיה
ומיפק הוא דלא קניס אבל הני דיתבא תותיה
קנסי כ"ש כתובה דזהו תחלת גירושין
א"כ לא תתייבם שמא יאמרו גירש זה
קניס רבי יוחנן אמר קמאי מודו לבתראי
כי שקלה כתובה: דמחיים. בחיי
ונשא זה ונמצא נושא גרושת אחיו
בעלה: נשאת שלא ברשות. רבי
בתראי לא מודו לקמאי ר' יוסי מודי ליה לר'
ואר"י דמכל מקום כיון דלא קניס
שמעון קאמר לה: בקמייתא.
אלעזר כתובה דמדידיה לדידה לא קניס וכ"ש
לאחר מיתה לא חיישינן מידי דהוה
ביאתה או חליצתה כו' בנשאת בעד
מציאתה ומעשה ידיה דמדידה לדידיה ור'
אנתקדשה ואחר כך בא בעלה
אחד: מכלל דפליגי. רבנן עליה
אלעזר לא מודי ליה מציאתה ומעשה ידיה
דמותרת לו:
דר' שמעון בסיפא בנשאת בעדים:
על פי בית דין הוא דבעיא גיטא
הוא דמדידה לדידיה לא קניס אבל כתובה
כל עריות. שאמרו שהן ערוה אין
ע"פ עדים לא בעיא גיטא.
דמדידיה לדידה קניס ותרוייהו מודו ליה לר'
צריכות גט ממנו אם ניסת למי שהיא
וא"ת היכי מדקדק מזה דע"פ עדים
שמעון ומה הני דמחיים לא קנסי ביאה
ערוה עליו: חוץ מאשת איש
מותרת לחזור לרבנן לעולם אימא
דלאחר מיתה לא כ"ש ור' שמעון לא מודי
שניסת. בעד אחד ע"פ בית דין
לך דאסורה אע"ג דלא בעיא גט מידי
דאצרכוה רבנן גיטא כדאמרן במתני':
להו ביאה הוא דלאחר מיתה לא קניס אבל
דהוה אנשאת ע"פ ב"ד לר' שמעון
לא בעיא גט. דאנוסה היא:
הני דמחיים קניס: נשאת שלא ברשות וכו':
דאמר אידי ואידי לא בעיא גט
עשו בהוראתן. הורוה לינשא בעד
אמר רב הונא אמר רב הכי הלכתא א"ל
ג)
ואפ"ה מודה ר"ש בנשאת בעד אחד
אחד: כזדון איש באשה. כהבא בזדון
רב נחמן ד) גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך
דתצא מזה ומזה ואר"י דאין ראיה
על אשת איש ונאסרה על בעלה:
כרבי שמעון אימא הלכה כרבי שמעון
מדרבי שמעון לרבנן דלרבי שמעון
כשגגת איש באשה. ולא נאסרה:
לית ליה קנסא דגט בשום מקום אבל
דשמעתיך כרבי שמעון קאזלה וכי תימא אי
אידי ואידי לא בעיא גט. מדקא
רבנן דקנסו להצריכה גט מזה ומזה
אמינא הלכה כרבי שמעון משמע אפילו
מדמי ליה לזדון ולשוגג: אלא לאו
בעד אחד אם איתא דהוה קנסינן
בקמייתא אימא הלכה כר' שמעון באחרונה
רבנן היא. ושמע מיניה בעדים מודו:
בב' עדים הוה בעיא גיטא ומדלא
לעולם רבי שמעון היא. הך קמייתא
קשיא א"ר ששת אמינא כי ניים ושכיב רב
ה)
בעיא גט שמע מינה דלא קנסוה
דקתני חוץ מאשת איש כו': ככוונת
אמרה להא שמעתתא הלכה מכלל דפליגי
ו)
בשני עדים ומותרת לחזור:
איש באשה. כפנויה שנתכוון לקדשה
מאי הוה לה למיעבד מיאנס אנסה ועוד תניא
רבינא
דבעיא גיטא: כשלא בכוונה. כבא
גכל עריות (א) שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מאשת איש שניסת על פי
על הפנויה שלא לשם קדושין:
ב"ד על פי בית דין הוא דבעיא גיטא על פי עדים לא בעיא גיטא מני
לענין איסורא. ולעולם כדקא ס"ד
אילימא רבי שמעון על פי בית דין מי בעיא גט והתניא ר' שמעון
מעיקרא כזדון איש באשת איש
אומר עשו ב"ד בהוראתן כזדון איש באשה על פי עדים כשגגת איש
ומיהו לענין גט לא קמיירי דאע"ג
באשה אידי ואידי לא בעיא גט אלא לאו רבנן היא לעולם רבי שמעון היא
דמדמי לה לזדון בעיא גיטא:
ולא ותריץ הכי ר"ש אומר עשו ב"ד בהוראתן ככוונת איש באשה [ובעיא גט] על
פי עדים כשלא
בכוונת איש באשה [ולא בעיא גט] רב אשי אמר לענין איסורא קתני והכי קאמר עשו ב"ד
בהוראתן כזדון
איש באשה ומיתסרא על בעלה על
פי
עדים כשגגת איש באשה ולא מיתסרא על בעלה
רבינא