קו:
מצות
חליצה פרק
שנים עשר יבמות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבא
מתני'
אמר אפסוקי מילתא לית לן בה. וא"ת דאמר רבא בפרק
עצה ההוגנת לו. כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך
פט א מיי' פ"ד מהלכות
א) סנהדרין מט:, ב) [שם
ולעיל קה.], ג) סוכה לט.
יבום הלכה א סמג
ביתך: בלשון הקדש היו אומרים. במסכת סוטה (דף לב.)
לולב הגזול (סוכה לח: ושם) לא לימא איניש ברוך הבא והדר
ע"ש, ד) [גירסת הערוך
עשין כא טוש"ע אה"ע
נפקא לן מקראי בפ' אלו נאמרין: בכפר עיטם. בתלמידים היושבים
בשם ה' רב ספרא אמר אפסוקי מילתא היא ולית לן בה ויש לומר
בערך סק אסוקי וכו' וכן
סימן קסו סעיף א:
גמ'
לפני רבן בשעת החליצה: קוראה. מאן יבמי (דברים כה):
צ ב מיי' שם הלכה ט
דקבלה מרב ספרא או
שמא יש לחלק:
שם
תוספות בסוכה לח: ד"ה
מודה רבא בלא אבה יבמי.
וסמג שם טוש"ע שם
אמר רבא וכו' העתיקו
וקורא. לא חפצתי לקחתה (שם):
מתני' מצות חליצה בא הוא ויבמתו
סימן קסט סעיף כט
סוגיא דהכא אסוקי מילתא
חולצת ורוקקה וקוראה. ככה יעשה
לא אבה כתיב בספרים
א) א
ובסדר חליצה סעיף מח
לית לן בה וכן נכון להיות],
לאיש (שם): דמקרי גט חליצה.
מדויקים וכן מוכח במסורה לא אבה
ה) לעיל קא:, ו) [תוס'
לבית דין והן משיאין לו עצה ההוגנת לו
ובפירוש סדר חליצה סעיף
פי"ב], ז) לעיל קא: קדושין
סה:
ג' דסמיכי לא אבה ה' השחיתך
המקרא את האשה בשעת חליצתה:
שנאמר וקראו לו זקני עירו ודברו אליו
❖
צא ג מיי' שם טוש"ע שם
1
יד.,
מודה רבא בלא אבה יבמי. דבעינן
(דברים י) לא אבה יבמי (שם כה)
והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם
בהלכות חליצה ובסדר
ב
2
ישראל לא אבה לי (תהלים פא) ויש
שלא יפסיק דאי מפסיק משמע דהאי
חליצה סעי' מט ובפירוש
בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא
ג
1
סדר חליצה שם:
שנים ריש פסוק במשנה תורה ולא
לא ארישא קאי דאמרה מאן יבמי
תורה אור השלם
צב ד מיי' שם הלכה ח
חפצתי לקחתה ד ובלשון הקדש היו אומרים
אבה סיחון (דברים ב) ולא אבה ה'
להקים לאחיו שם בישראל לא כלומר
1. וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ
טוש"ע בהלכות
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה
חליצה שם ובסדר חליצה
לשמוע אל בלעם (שם כג) ויש עוד
לא מאן אלא אבה יבמי אבל בלא
וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר
סעיף מח ובפירוש סדר
נעלו מעל רגלו וירקה בפניו ה רוק הנראה
לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ:
פסוקים דלא שייכי לאותו מסורת ולא
חפצתי לקחתה שהיא פתיחת קריאתו
חליצה סעיף סז:
דברים כה ח
לדיינים וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש
אבה נושא כליו דשאול (שמואל א לא)
ליכא למימר הכי לא לעיל קאי ואי
צג ה מיי' שם הלכה כג
2. וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ
3
טוש"ע שם בהל'
מפסיק לית לן בה: ממאן עד יבמי.
וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה
אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן היו
לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה
חליצה סעיף לח ובסדר
יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל
דיפתח (שופטים יא):
ומפני שהגט אינו משורטט לא בעי
מקרין וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה
חליצה סעיף נג ובפירוש
הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי
עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל.
למיכתב כוליה פסוק דקי"ל
סדר חליצה סעיף עז:
(גיטין
לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם
בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה הוחזקו
צד ו מיי' שם הלכה ח
והא דאמר בהחולץ (לעיל לט:
דף ו:) אין כותבין ד' תיבות בלא
בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי:
להיות גומרין כל הפרשה ונקרא שמו
טוש"ע בהלכות
דברים כה ז
4
שרטוט: משרטט. גט חליצה וכתב
ורקת קדמנא רוקא בבי דינא
ושם)
3. וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו
חליצה סעיף מב ובסדר
בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינין
דמיתחזי על ארעא ובכל ספרים
לכולא פרשתא אקרינוה לדידה מאן
חליצה סעיף נה ובפירוש
לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה
ולא מצוה בתלמידים רבי יהודה אומר
סדר חליצה סעיף פ:
נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה
איתיה וכן בסנהדרין בירושלמי שמא
יבמי וגו' וכן כולם וקיימא לן שלש
צה ז מיי' שם הלכה ט
בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה
מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ
למצוה מן המובחר הוא דבעינן הכי.
תיבות של מקרא כותבין בלא שרטוט
ו
טוש"ע שם בהלכות
כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר
גמ'
[ועי' לעיל לט: תוס' ד"ה דמתחזיא]:
ד' אין כותבין בפ' קמא דגיטין (דף
הנעל:
אמר רב יהודה מצות חליצה
חליצה סעיף מג ובפירוש
לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו:
א)
סדר חליצה סעיף סה:
דברים כה ט
ו:): והא לא נתנו ליכתב. פרשה
קוראה וקורא וחולצת ורוקקה וקוראה
הדרן עלך מצות חליצה
צו ח מיי' שם הל' ג
4. וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל
בפני עצמה במסכת גיטין בפרק
טוש"ע שם בהלכות
מאי קמשמע לן מתני' היא הא קמשמע לן
בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל:
❖
חליצה סעיף כט ובסדר
הניזקין (דף ס.) דקתני אין כותבין
דברים כה י
מצוה הכי ואי אפיך לית לן בה תניא נמי הכי בין שהקדים חליצה לרקיקה
ז
ב)
חליצה סעיף מז מח
מגילה לתינוק להתלמד בה: והלכתא
ובפירוש סדר חליצה סעיף
ובין שהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי אמר אביי האי מאן דמקרי
כמר זוטרא. דכותבין דלא דמי לכותב
סו:
גליון הש"ס
גט חליצה לא ליקרי לדידה לא לחודיה ואבה יבמי לחודיה דמשמע אבה
צז ט מיי' שם הל' כט
מגילה לתינוק להתלמד בה דהתם
גמ' מתקיף לה מר בר רב
טוש"ע שם בהלכות
יבמי אלא לא אבה יבמי ולא ליקרי לדידיה לא לחודיה חפצתי לחודיה
אדעתה דפרשתא כתיב ליה דתיהוי
חליצה סעיף נו ובפירוש
אידי. גירסת הרי"ף
❖
דמשמע חפצתי לקחתה אלא לא חפצתי לקחתה רבא אמר אפסוקי
כמגילה קטנה וקים לן (שם) תורה
סדר חליצה סעיף פב
והרא"ש מר בר רב אשי:
(א) ג)
חתומה ניתנה אבל האי ספירת
מילתא היא ד) ואפסוקי מילתא לית לן בה רב אשי אשכחיה לרב כהנא
צח י מביהי'ג"שהם: הל' כג
דברים הוא ולאו בקדושתיה הוא
דקמצטער ומקרי לה לא אבה יבמי אמר ליה לא סבר ליה מר להא דרבא
טוש"ע שם בהל'
הגהות הב"ח
הלכך הלכתא כמר זוטרא דבמקום
חליצה סעיף לט ובפירוש
אמר ליה ח מודה רבא בלא אבה יבמי [א] אמר אביי האי מאן דכתב גיטא
(א) גמ' רבא אמר (אפסוקי
סדר חליצה סעיף עו:
מצוה שרי: וקלטתו הרוח. לרוק
צט כ מיי' שם הלכה כב
דחליצתא ליכתוב הכי אקרינוה לדידה מן מאן יבמי עד אבה יבמי ואקרינוהו
מילתא וכו' לית לן בה)
והעבירו שלא בא לפני היבם: איכא
טוש"ע בהלכות
תא"מ ונ"ב גירס' אלפסי
לדידיה מן לא עד לקחתה ואקרינוה לדידה מן ככה ועד חלוץ הנעל מר
❖
בפניו. כיון שיצא מפיה היה בפניו:
ואשר"י אסוקי מילתא היא
חליצה סעיף מא:
זוטרא משרטט וכתיב לכולא פרשה מתקיף לה $ מר בר אידי והא לא
ואסוקי מילתא לית לן בה:
להדי אפיה. לנגד פניו שיראהו למול
❖
ניתן ליכתב והלכתא כוותיה דמר זוטרא אמר אביי רקקה וקלטתו
פניו קודם שיקלטהו הרוח: תומא.
ט
י
לעזי רש"י
שומים: גרגישתא. ארזיל"א. במעבה
הרוח לא עשתה ולא כלום מאי טעמא וירקה בפניו בעינן הלכך הוא ארוך
❖
ארזיל"א. חומר, טין.
האדמה (מלכים א ז) מתרגמינן
הגהות הגר"א
והיא גוצה קלטתהו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בעינן עד דמטי
בגרגישתא דארעא:
[א] גמ' בלא אבה יבמי.
להדי אפיה והדר אזיל אמר רבא כ אכלה תומא ורקתה אכלה גרגישתא
נ"ב וכר' זירא דאמר ר"ז
תוס' חד מקמאי
הדרן עלך מצות חליצה
ורקתה לא עשתה ולא כלום מאי טעמא וירקה מעצמה בעינן וליכא ה)ואמר
כל הראוי לבילה כו'. כ"ה
גירסת רי"ף ורמב"ם (ועי'
מכירין לפיכך כותבין גט
רבא צריכי דייני למיחזי רוקא כי נפיק מפומא דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה: ונקרא שמו בישראל בית
❖
רא"ש ורשב"א ונ"י):
חליצה וגט מיאון אעפ"י
חלוץ הנעל מצוה בדיינין ולא בתלמידים: תניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבים לפני רבי טרפון
ו)
ז)
שאין מכירין חיישינן
לב"ד טועין ובהלכות
ובאתה יבמה לחלוץ
ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:
(ס') [הרי"ף] ז"ל מוחלפת
מוסף רש"י
הדרן עלך מצות חליצה
הגירסא: אמר רבא אכלה
עצה ההוגנת לו. שאם
תומא וירקה לאו כלום
היה הוא זקן והיא ילדה,
היא מ"ט וירקה מעצמה
הוא ילד והיא זקינה,
בעינן. פי' לאו כלום
קיי"ל דרקיקה לא מעכבת: אומרין לו כלך אצל שכמותך ולא תכניס קטטה לתוך ביתך (סנהדרין מט:). והיא אומרת. תחילה מאן
וכאילו לא רקקה כלל וצריכה [רקיקה] פעם אחרת
מעצמה. מיהו אם לא
רקקה
יבמי והוא אומר לה לא חפצתי ואחר כך חולצת ואחר כך רוקקת ואחר כך קוראה ככה יעשה (שם). רוק הנראה לדיינים.
שיהא בו כדי לראות כשיוצא מפיה, דבעינן לעיני הזקנים וירקה (שם). קוראה וקורא. קוראה מאן יבמי וקורא לא חפצתי לקחתה, חולצת ורוקקה וקוראה. ככה יעשה לאיש (שם). ואסוקי מילתא לית לן בה. הואיל
וכוונתו לגמור לית לן בה
(סוכה לט.). הדרן עלך מצות חליצה