קכא:
האשה בתרא פרק
ששה עשר
יבמות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמרו
לו תחלתו מכבה וסופו מבעיר. אית דגרסי לעיל ליורה
שמא חבר הוא. יודע ללחוש: אגב איצצא. שדוחקן
כשעומד עליהם.
כה א מיי' פי"ג מהל'
א) [ברכות לג.],
ב) [תוספתא פי"ד],
גירושין הל' יז סמג
מלאה יין ושמן אין מעידין עליו והוי האי תנא שלישי
אבל גוב אריות רחב הוא ואין עומד עליהן ופעמים שאינם רעבים
ג) [ברכות ס. חולין מג.],
עשין נ טוש"ע אה"ע סימן
ואין אוכלין אותו: ליורה מלאה יין ושמן. מרותחת על האור: שהוא
ולספרים דגרסי לעיל מעידין עליו הוי תנא קמא וכן פר"ח דתנא
ד) סוכה נג. נדרים טו.
יז סעיף ל:
מבעיר. כשנפל אדם לתוכו
כו ב מיי' פ"ה מהלכות דסיפא לא פליג אתנא קמא אלא מפרש טעמא דמילתיה:
וניתז השמן על האור ומבעירו יותר
שבועות כה., ה) ב"ק נ.
אין מזכירין מעשה נסים. תימה
שבועות הל' כ סמג
ע"ש שקלים פ"ה ה"א:,
ויותר ולא שבתה רתיחת היורה
ו) [במשנה שבמשניות
לאוין רלח טוש"ע י"ד סימן
לר"י והא קאמר לעיל נפל
וצמקו רגליו ולא יכול לצאת ומת:
שמא חבר הוא ות"ק אגב איצצא מזקי ליה
הגירסא עד שיהא], ז) [צ"ל
א)
רלו סעיף ד:
כז ג מיי' פי"ג מהל'
מפני שהוא מכבה. כשניתז על
לגוב אריות אין מעידים עליו וכן מים
שהתריס ערוך ערך תריס
תנו רבנן ב) א נפל לתוך כבשן האש מעידין
גירושין הל' כט סמג
ב' ע"ש פירושו וכ"א בב"י
שאין להם סוף וי"ל דאינו ממש מעשה
האור כיבהו. ואע"פ שלא יכול לצאת
עליו ליורה מלאה יין ושמן מעידין עליו
אה"ע סימן יז], ח) [גיטין
עשין ז טוש"ע אה"ע סימן
נסים אלא יש לתלות שאינם רעבים
לא מת שהיורה נתקררה לאחר זמן
יט: כח: ב"ק קיד:],
יז סעיף ג וסע"ה:
משום רבי אחא אמרו של שמן מעידין עליו
כח ד מיי' שם הל' ט
ט) [גירסת הערוך לחיותא
ובמים שאין להם סוף יש לתלות בדף
ששבתו רתיחותיה כשכבה האש:
מפני שהוא מבעיר של יין אין מעידין עליו
בערך קטל], י) [עי'
טוש"ע שם סעיף יג:
וסופו
מבעיר. דרך בקעת שמכבין
של ספינה וגל טורד ומיהו יש בירושל'
כט ה מיי' שם הל' יא
תוספות סנהדרין עד: ד"ה
מפני שהוא מכבה אמרו לו תחלתו מכבה
נפל לגוב של אריות אין מעידין עליו
אותה
במים להיות חוזרת ודולקת
קטול], כ) גירסת רש"ל
טוש"ע שם סעיף
❖
וסופו מבעיר: א"ר מאיר מעשה באחד שנפל
(ב) יד:
ולפ"ז רבנן חולקין,
יותר מבתחלתה: מעשה נסים.
שמא נעשה לו נס כדניאל נפל לכבשן
ל ו מיי' שם הלכה ט
לבור הגדול וכו': תניא אמרו לו לרבי מאיר
של אש אין מעידין עליו חוששין שמא
אפילו
אינו מת מחמת המים היה לו
טוש"ע שם סעיף יג:
למות מחמת דבר אחר: כיפין על
נעשה לו נס כחנניה מישאל ועזריה
לא ז מיי' שם הל' כה
אין מזכירין מעשה נסים מאי מעשה נסים
ג)
תורה אור השלם
טוש"ע שם סעיף יד:
גבי כיפין. כיפין כמין בנינים
רוצה לומר שנפל באש וברח לו מן
אילימא דלא אכיל ולא אישתי והכתיב
לב ח מיי' שם הל' יא
1. לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל
ואולמות ונשען עליהן וישן: דשישא
האש בשום ענין כ) ור' מאיר חולק
❖
1וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו אלא דלא
טוש"ע שם סעיף לד:
הַיְּהוּדִים
הַנִּמְצְאִים
אברייתא דלעיל: אף על פי כן מת
הוי. וחלקין ומעומד אין אדם ישן:
בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל
ניים דאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן
ד) ב
בנו בצמא. מכל מקום לא הוי דבר
מסריך. מתחזק ונדבק עליהן מעט:
תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ
שלשה ימים מלקין אותו ויישן לאלתר ורבי
שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם
מוסף רש"י
חופר שיחין. לעולי רגלים ומים
א] שנצטער בו הצדיק (א) שלא עשה
גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן
הבור: הרי אנו באין מלספוד
מאיר מאי טעמא אמר רב כהנא כיפין על גב
מתכנסים בהן והיו שותין הן
אגב איצצא. כשנפל
וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ
עליהם ודחקם הזיקוהו
כיפין הוו ורבנן דשישא הוו ור"מ א"א דלא
כו'. ומתני' הכי
ובהמתן: שלום. שעדיין יכולה לחיות
אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר
פירושא הרי אנו
(ברכות לג.). אין מזכירין
אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי:
הולכין לביתינו שבאנו מלספוד:
וכן בשניה אבל שלישית שאינה יכולה
מסריך וניים פורתא ת"ר מעשה בבתו של
מעשה נסים. להביא
ה)
אסתר ד טז
של
לחיות אמר להן עלתה לה שידוע היה
2. יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל
ראיה מהן (חולין מג.).
נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור הגדול
שבועה שלא אישן
יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל
לו שלא תמות שם כדלקמן דבר שהיה
ובאו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה
שלשה ימים מלקין
וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד:
מתעסק בו אותו צדיק אביה לא יכשל
אותו. שנשבע לשוא
תהלים נ ג
אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמר לה בתי מי העלך אמרה לו
בו זרעו: של רחלים. זה אילו של
3. אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד
ומשעה שיצאת שבועה
זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא
מפיו הרי הוא כנשבע על
קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל
יצחק: זקן אחד מנהיגו. זה אברהם:
העמוד של אבן שהוא של
כָּל סְבִיבָיו:
אנכי ולא בן נביא אנכי אלא דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בו זרעו אמר רבי
❖
נביא אתה. לידע שלא תמות:
זהב, שאף זה נשבע על דבר
תהלים פט ח
אבא אע"פ כן מת בנו בצמא שנאמר וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש
שאי אפשר, ובשבועות
מתעסק בו. בטורח עשייתו: אע"פ
2
(כט.) תנן דהיינו שבועת
כן מת בנו. של ר' נחוניא בצמא שכך
ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה ר' חנינא אמר מהכא אל נערץ
3
שוא וחייבים על זדונה
גליון הש"ס
בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו: מתני' ג אפילו שמע מן הנשים
דרכו של מקום לדקדק עם החסידים:
מכות וכגון שהתרו בו
גמ' א"ר נחמן האלקים
(סוכה נג.) דדבר שאי
וסביביו נשערה. לשון חוט השערה.
אומרות מת איש פלוני דיו ר' יהודה אומר אפי' שמע מן התינוקות אומרים
ד
אפשר הוא ומשנשבע יצתה
כו'. בתשובת מיי' ס' נשים
עם סביביו עם צדיקים ההולכים
לשקר (שבועות ה.) או:
סימן יב כ' ואין לתמוה על
הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני בין שהוא מתכוין ובין שאינו
מתני'
אפילו שמע מן
אחריו:
לאלתר מלקין אותו שיישן
ר"נ דאשתבע דאכלי כוורי
מתכוין ר' יהודה בן בבא אומר בישראל אע"פ שהוא מתכוין ובעובד כוכבים
ה
ו)
הואיל דנדר בדבר שאין
לחסא היכי אשתבע הכי
הנשים. שלא היו מתכוונות להעיד
אם היה מתכוין אין עדותו עדות: גמ' ודלמא לא אזלי אמר רב יהודה אמר
יכול לעמוד בו (נדרים טו.).
כיון דאמר אשתו אסורה
ומסיחות לפי תומן: דיו. ויכול
חופר שיחין. לעולי
אלמא מספקא ליה אי מיית
שמואל דקאמרי הרינו באין מלספוד ומלקבור את איש פלוני ודלמא קמצא
לילך להעיד ולהשיא את אשתו: בין
ו
רגלים בדרכים (ב"ק נ.).
אי לא. וי"ל דרובם אין
שהוא מתכוין. לעדות: גמ' קמצא
שעה ראשונה. שעדיין
ניצולין ור"נ שפיר אשתבע
בעלמא שכיב ליה ואסיקו ליה על שמיה דקאמרי כן וכן רבנן הוו התם כן וכן
דאפי' בדיני נפשות אזלי'
היא ראויה להיות חיה
בעלמא. חגב או נמלה המיתו
ספדני הוו התם: ובעובד כוכבים אם היה מתכוין וכו': אמר רב יהודה אמר
בתוך המים, אמר להם
בתר רובא אלא דבעריות
התינוקות והעלו לה שם איש פלוני
שלום. תעלה, וכן שניה
מחמירין ואמרי' דלכתחילה
שמואל לא שנו אלא שנתכוין להתיר אבל נתכוין להעיד עדותו עדות היכי
(שם). שלישית. דהוה לה
לא תנשא אע"ג דרובם
כדרך שהתינוקות משחקין: אבל
ידעינן אמר רב יוסף בא לבית דין ואמר איש פלוני מת השיאו את אשתו זהו
מייתי עכ"ל. ועי' תשובת
שהות שתצא נפשה אם
❖
נתכוין להעיד. ולא להתיר את
ישנה שם, אמר להם
הראנ"ח ח"ב סימן מא:
נתכוין להתיר מת סתם זהו נתכוין לעדות איתמר נמי אמר ריש לקיש לא שנו
עלתה. כבר עלתה ודאי
אשתו: עדותו עדות. ותנשא אשתו:
אלא שנתכוין להתיר אבל נתכוין להעיד עדותו עדות אמר ליה ר' יוחנן לא כך
כדאמרינן לקמן דפשיטא
היכי משכחת לה. דלא נתכוין להעיד
ליה דלא תמות שם (שם).
הגהות הב"ח
היה מעשה באושעיא ברבי שהתירם עם שמנים וחמשה זקנים אמר להם לא
ז)
ולא להתיר: חיואי. שם האיש: מאן
זכר של רחלים. אילו של
שנו אלא שנתכוין להתיר אבל נתכוין להעיד עדותו עדות ולא הודו לו חכמים
(א) תוס' ד"ה אף וכו' שלא
יצחק, וזקן מנהיגו.
איכא בי חיואי. מי מאנשי ביתו
אברהם (שם). דבר
עשה הבור. נ"ב כלומר
אלא מתניתין דקתני ובעובד כוכבים אם היה מתכוין אין עדותו עדות היכי
של בית חיואי שישמע דברי דשכיב
שהצדיק מתעסק בו.
שאין הבור עשתה זה שמת
❖
חיואי: לפרשא זריזא. גבור חיל
משכחת לה במסיח לפי תומו כי ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי
בצמא:
לחפור בורות לעולי רגלים
ח)
ז
(שם). עם סביביו. צדיקים
וישראל היה: מדיבוריה דרב נחמן.
חיואי מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי ואנסבה רב יוסף לדביתהו ההוא דהוה
הדבקים בו (שם). ונורא
דאמר אכלוה כוורי ולא אמר מי
על כל סביביו. מטיל
קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב ואנסבה רב יוסף
הגהות מהר"ב
יתן שיעלה וינצל אזלא דביתהו
אימת משפטו עליהם (שם).
רנשבורג
ואיתימא רבא לדביתהו ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חסא טבע חסא
ואינסבא: קטול אספסתא ושדי.
א] תד"ה אע"פ וכו' לא
$ אמר רב נחמן האלקים אכלו כוורי לחסא מדיבוריה דרב נחמן אזלא דביתהו
קצוץ שחת לבהמותי: שמעה
הוי דבר שנצטער בו כו'.
דחסא ואינסבא ולא אמרו לה ולא מידי אמר רב אשי שמע מינה הא
דביתהו. דההוא דאמר עובד כוכבים
נ"ב
עי' ריא"ף בחדושי
אגדות:
דאמור רבנן מים שאין להם סוף אשתו אסורה הני מילי לכתחלה אבל
עליה קטילתיה ואתת לקמיה דאביי:
ח
תלתא
אי נסיב לא מפקינן לה מיניה איכא דאמרי אנסבה רב נחמן לדביתהו
אמר חסא גברא רבה איתיה אם איתא דסליק קלא אית ליה למילתא ולא היא לא שנא גברא
רבה לא שנא לאו גברא רבה דיעבד אין לכתחלה לא: ההוא עובד כוכבים דהוה קאמר ליה
לישראל קטול
אספסתא ושדי
ט) לחיואי בשבתא ואי לא קטילנא לך כדקטילנא לפלוני בר ישראל דאמרי
ליה בשיל לי
קדירה בשבת
ולא בשיל לי י) וקטילתיה שמעה דביתהו
ואתאי
לקמיה
דאביי שהיתא
תלתא