13/241

קכב:

האשה

בתרא פרק

ששה עשר יבמות

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

פונדקית

עובדת כוכבים (אחת) היתה ומסיחה לפי תומה.

והא איה חבירנו קאמרי לה. אלמא לאו לפי תומה הוה: הוה בכיא.

מא א מיי' פי"ג מהל'

א) [גירסת הה"מ והלח"מ

גירושין הל' יד סמג

בפ' יג מהל' גירושין דין טו

והיינו לפי תומה דקודם ששאלוה התחילה לומר: ונתלה בייחור של

וא"ת מאי מייתו רבנן ראיה מן הפונדקית דהא

עשין נ טוש"ע אה"ע סי'

אין בודקין עדי נשים

תאנה. אחז בנוף של תאנה ופשחו לעשות ממנו מקל: פשחו.

יז סעי' טו: מסיחה לפי תומה היתה ויש לומר דלא היתה ממש מסיחה לפי תומה

בדרישה וחקירה ר"ע ור"ט

נתקו: יישר כחך אריה. גבור חיל ולב אריה יש לך: יפה כוונת את שמי

מב ב מיי' שם הל' טו

דמה שהוציאה מקלו ותרמילו (מה) [זה] היתה יכולה לעשות כן לעדות

אומרים בודקין וכו' וכך

טוש"ע שם סע"ה:

היא הגי' בב"י סי' יז וכן

אריה. שכך קורין אותי בעירי: לא

ור' עקיבא אמר להם כי אין זה ראיה

מג ג מיי' שם הלכה טו

דודאי אין לך מסיח לפי תומה גדול גמ' מאי גריעותא דפונדקית אמר רב כהנא

איתא בתוספתא סוף פ' י"ד

כך אמרת לי יוחנן בן יונתן. דורש

כט טוש"ע שם סעיף

וע' בלח"מ שזכרתי כתב

מזה כיון דכי [חזיתינהו] בכיא כן

וחוקר היה אולי יהפוך את דבריו לא

פונדקית עובדת כוכבים היתה ומסיחה

כא:

פירוש אסוגיא זו ועי'

מד ד מיי' פ"ג מהל'

רש"א], ב) סנהדרין ב: לב.,

משמע קצת בירושלמי דקאמר עשו

כך אמרת לי דמכפר שיחיא אריה

לפי תומה היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה

ג) ברכות סד. כריתות כח:

עדות הל' א סמג

אותה כמסיחה לפי תומה משמע

שהכפר היו קורין אריה ולא אותו:

תמיד לב: נזיר סו:, ד) [אל

קבר שקברתיו בו וכן תני אבא בריה דרב

עשין קט טוש"ע ח"מ

❖

דרישה. בדיקות כי האי גוונא לכוין

שלא היתה ממש מסיחה לפי תומה

תקרי בניך אלא בוניך כן

סימן ל סעי' א:

מניומי בר חייא פונדקית עובדת כוכבים

❖

איתא בברכות סד.],

את דבריו: וחקירה. באיזה יום

אלא שמביאין ראיה דלא גרעה

היתה ומסיחה לפי תומה היתה זה מקלו וזה

ובאיזה שעה: משפט אחד יהיה לכם.

מעד אחד:

תוספות ישנים

אין בודקין עדי נשים בדרישה

תרמילו וזה קבר שקברתיו בו והא איה

וכיון דאשכחן דכתיב בדיני נפשות

תורה אור השלם

ר' עקיבא ור"ט אומרים

וחקירה. פירש רבינו חננאל חברנו קאמרי לה א כיון דחזיתינהו בכיא

ודרשת וחקרת וגו' (דברים יג) הוא

1. מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה

בודקים. וא"ת לדידהו

אמרו לה איה חברנו אמרה להם מת

הדין לדיני ממונות: כיון דאיכא

דקיימא לן כהאי תנא דלא בעי

אמאי לא בעי חקירה דאיזה

לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי

יום ואיזה שנה ותירץ

כתובה למשקל. כשתנשא על פיהם

דרישה וחקירה:

וקברתיו תנו רבנן מעשה באדם אחד שבא

אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם:

הקדוש דדרישה [וחקירה]

ויקרא כד כב

תטול כתובה דמספר כתובה נלמוד

הדרן עלך מסכת יבמות להעיד על האשה לפני רבי טרפון אמר לו

2. וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרַב

דאיזה יום אינו בשביל

כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב

לעמוד על בירור העדות

שְׁלוֹם בָּנָיִךְ:

בני היאך אתה יודע בעדות אשה זו אמר אני

❖

שהרי מהני העדות שראו

ישעיהו נד יג

ליכי: כדיני נפשות דמי. דהבא על

והוא היינו הולכים בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור של זית ופשחו והחזיר

מעשה א) מה מהניא הך

אשת איש בחנק הלכך עדי נשים

בדיקה אלא אינה אלא כדי

את הגייס לאחוריו אמרתי לו אריה יישר כחך אמר לי מנין אתה יודע שאריה

בדרישה וחקירה: הכי גרסינן אמר

שיבואו העדים לידי הזמה

הגהות הגר"א

שמי כך קורין אותי בעירי יוחנן ברבי יהונתן אריה דמכפר שיחיא לימים חלה

ודוקא בדיני נפשות הוא

ר' אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי

[א] גמ' בדרישה וחקירה

דבעינן ליה כדי להציל את

ומת והשיא רבי טרפון את אשתו ורבי טרפון לא בעי דרישה וחקירה והתניא

חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר

הנדון אבל בעדות אשה כי

ר"ע ור"ט אומרים בודקין

וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך:

מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון להעיד עדות אשה אמר לו בני היאך

נמי בעינן דרישה וחקירה

כצ"ל (וכ"כ רבינו באה"ע

❖

כמו בדיני נפשות היינו

סי' יז ס"ק עט):

אתה יודע עדות זו אמר לי אני והוא היינו הולכין בדרך ורדף אחרינו גייס

הדרן עלך מסכת יבמות

מגוף העדות לבוא לידי

אמת כמו כליו שחורים

ונתלה בייחור תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו יישר כחך

וה"ה בלשון שהעיד בו כמו

מוסף רש"י

אריה אמר לי יפה כוונת לשמי שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא לימים חלה ומת באמר

הכא אבל איזה יום לא צריך

בדרישה וחקירה. צריך

ופסק ר"ת דלא בעינן

לו לא כך אמרת לי יוחנן בן יונתן דמכפר שיחיא אריה אמר ליה לא אלא כך אמרתי לך יוחנן בן יונתן אריה

דרישה וחקירה דקי"ל

לבדוק את העדים באיזה

דמכפר שיחיא ודקדק עליו שנים ושלשה פעמים וכיון את דבריו והשיא רבי טרפון את אשתו תנאי היא

כת"ק:

יום באיזו שעה הלוהו

(סנהדרין ב:). שנאמר

דתניא א) ג אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה [א] דברי ר"ע רבי טרפון אומר בודקין וקמיפלגי בדר' חנינא

משפט אחד יהיה לכם.

א) נראה דצ"ל שהרי מהני

דאמר רבי חנינא דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה

ממונות כנפשות, וכיון

ב)

העדות שאומרים שראו

דכתיב דרישה וחקירה

המעשה ולא איצטריך הדרישה

לכם ומה טעם אמרו דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה שלא תנעול דלת בפני לוין ובמאי קמיפלגי מר סבר

בדיני נפשות, דכתיב

וחקירה אלא כדי שיבואו

❖

כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמי ומר סבר כיון דקא שרינן אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמי אמר

ודרשת וחקרת, הוא הדין

העדים לידי הזמה וכו'.

ג)

לדיני ממונות (שם ג.).

רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר 2וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך ד):

שלא תנעול דלת בפנו

לוין. שימנעו מלהלות,

הדרן עלך האשה בתרא וסליקא לה מסכת יבמות

תוס' חד מקמאי

שמא יכפור והעדים יטעו

תניא אין בודקין עדי

ולא תהא עדותן מכוונת

ויפסיד (שם)

נשים בדרישה וחקירה.

הדרן עלך מסכת

ר"ט ור"ע אומרים בודקין עדי אשה בדרישה וחקירה קא מיפלגי בדר' חנינא דא"ר חנינא ד"ת אחד דיני נפשות ואחד דיני ממונות בודקין בדרישה ובחקירה שנא' משפט אחד יהיה לכם. ומ"ט אמרו דיני ממונות א"צ

יבמות

בדיקה בדרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין מ"ס כיון דאיכא למשקל כתובה כדיני ממונות [דמיא] ומ"ס כיון דשרינן אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמיא והלכה כרבנן דרבים נינהו. ועוד כיון דמפי אשה

ומפי עבד ושפחה משיאין א) משום תקנת עגונא הקילו ולא עבדינן דרישה וחקירה וכן פסק הרמב"ם ז"ל:

א) נראה דצ"ל משיאין דמשום תקנת עגונא הקילו הלכך לא עבדינן דרישה וחקירה.

אחר השלמת המסכתא יאמר זה

ויועיל לזכרון בעזרת

השם יתברך

*) הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת יְבָמוֹת וְהַדְרָךְ

עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ

מַסֶּכֶת

יְבָמוֹת וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת

יְבָמוֹת וְלֹא תִתְנְשֵׁי מִינָן

לֹא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא

בְּעָלְמָא דְּאָתֵי:

יאמר כן שלשה פעמים ואחר כך יאמר:

**)

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ

יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא

תוֹרָתְךָ

אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם

הַבָּא. חֲנִינָא בַּר פָּפָּא

רָמִי

בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר

פָּפָּא אַחָאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר פָּפָּא רָכִישׁ בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא אַדָּא בַּר פָּפָּא דָּרוּ בַּר פָּפָּא:

הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ

וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ: מֵאוֹיְבָי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ:

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: בָּרוּךְ

אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ

מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים.

אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָן מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ

רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם

וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת יְבָמוֹת כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת

וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא תַמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע

זַרְעִי עַד עוֹלָם. וְתִתְקַיֵּם בִּי בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ

שְׁנוֹת חַיִּים: אוֹרֶךְ יָמִים

בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד: יְיָ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחְיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עַלְמָא, וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֵם,

וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלֵיהּ בְּגַּוֵהּ,

וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵיהּ וִיקָרֵיהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ].

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר

וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְאַתְרָא (קַדִּישָׁא) הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר,

יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא מִן ק¢ דָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ

אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא

מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו

יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל

יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

*) פי' הגון על זה תמצא בספר החיים שחיבר אחי הגאון מהר"ל מפראג בספר זכיות ח"א פ"ג,

**) בסיומא וסוף תשובת הרמ"א ז"ל וכן בסוף יש"ש בב"ק

כתוב רמזים על הזכרת שמות הללו.