טז:
חמש
עשרה נשים
פרק ראשון
יבמות
תוספות ישנים
מסורת הש"ס
רבי
ט) יוחנן וסביא אמרי אין מקבלין גרים מן התרמודיים. תימה
ואפי' מתרמוד. אלמא לאו
בספק ישראל קיימי: מקבלים גרים. ולא
א) נדה נו:, ב) שבת מו.
והאמר ר' יוחנן הלכה
וש"נ, ג) [גיטין פא: חולין
כסתם משנה. וא"ת ולימא
אמרי' ישראלים ממזרים הם: מתרמוד מ"ט לא. מקבלים: עבדי
היכי פליג ר' יוחנן אחגי הנביא ושמא סבר ר' יוחנן שלא
דקאמר כאידך סתמא
מג. מנחות נב: נדה נו:],
קא
אמרה חגי מעולם: פסיק ותני אפי' מתרמוד. תימה דלמא
שלמה. שנשאו בנות ישראל (א) מחמת עושרן ודרין שם בחזקת עובדי
ד) [לקמן מה. צט. קידושין
דאמרינן לקמן (ד' סט)
לבד מתרמוד כדאמרי' בפ"ק דגיטין (דף ו.) לא לבר מבבל:
כוכבים וקסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד
ע.], ה) [קדושין עב: וע"ש
עובד כוכבים ועבד הבא על
אמוראי נינהו ואליבא דרבי
שהוא רב יהודה], ו) [יומא
בת ישראל הולד ממזר
ממזר: משום בנות ירושלים. לקמיה
פד: וש"נ], ז) [קדושין
ולדידיה אין מקבלין גרים
קפסיק ותני מבין העובדי כוכבים ואפי' מן
יוחנן. דההוא דסבר
מפרש לה בנות ירושלים בחורבנה
א)
עב.], ח) [ע"א], ט) [שייך
מן התרמוד משום עבדי
אין מקבלים גרים מן התרמוד לית
כשבאו עובדי כוכבים ונשאום: ה"ג
תרמוד ואמר רבי יוחנן זאת אומרת מקבלין
לעמוד א' קודם ד"ה כל
שלמה שבאו על בת ישראל.
הכתמים], י) [ביוצר לשמחת
וי"ל מ"מ פריך שפיר דמאי
אלא למ"ד משום בנות ירושלים מאי
ליה אליבא דרבי יוחנן שתהא הלכה
גרים מתרמוד וכי תימא זאת ולא ס"ל
תורה], כ) [ועי' היטב תוס'
אולמיה דהך סתמא מהך
היא: קשתויי. מושכי קשת: נער
כסתם משנה א"נ סבר מן העובדי
❖
והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה
חולין ס. ד"ה פסוק וכו'
סתמא:
ב)
הייתי. איידי דאזכריה הא דלעיל
כוכבים טהורים לבד מתרמוד ומיהו
מ"ש בשם יוסיפון],
(ב)
ח)
אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן מתרמוד
ג)
ל) באונקלוס ובירושל' ליתא,
נקט ליה הכא: שר העולם. מלאך:
ע"כ צ"ל דל"ל הלכה כסתם משנה
❖
מ) [זוטא ספ"א],
מאי טעמא לא פליגי בה רבי יוחנן וסביא
מוסף רש"י
הומניא לפום נהרא. בהומניא יונים
דהא קסבר עובד כוכבים ועבד
חד אמר משום עבדי שלמה וחד אמר משום
קפסיק ותני. הבאין מבין
הבא על ישראלית הולד ממזר וסתם
הם ומצירין לבני פום נהרא שהם
העובדי כוכבים טהורין
בנות ירושלים בשלמא למ"ד משום עבדי
ישראל עניים: מעשרת שבטים הוא.
תורה אור השלם
מתני' דהאומר (קדושין דף סו:) סברה
ואפילו מן תרמוד.
שלמה קסבר עובד כוכבים ועבד הבא על
$דהולד כשר דלר"ע דוקא דאמר אין
שנשאו עובדות כוכבים וקסבר
1. נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת
ד)
אלמא בני תרמוד עובד
כוכבים גמורים הן (נדה
קידושין תופסין בחייבי לאוין הוא
דעובדת כוכבים שילדה מישראל הולד
בת ישראל הולד ממזר אלא למ"ד משום
בְּעָרֵי יְהוּדָה:
נו:). זאת אומרת
איכה ה יא
ממזר וחוששין לקידושי ממזר: בדוכתא
דהוי ממזר מעובד כוכבים ועבד
בנות ירושלים מאי היא פליגי בה רב יוסף
מקבלין גרים מתרמוד.
2. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי
דקביעי. בני עשרת השבטים וכל
כדמוכח בפרק עשרה יוחסין (שם
וכשרין לבא בקהל ולא
וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב
ורבנן ותרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה
אמרינן ממזרים הן
עה: ושם) ומתני' דהאומר סוברת
קבוע כמחצה על מחצה דמי. והיכא
וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם:
חד אמר תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי
שנתערבו בבנות עשרת
תהלים לז כה
דקידושין תופסין בחייבי לאוין דקתני
קביעי כדכתיב וינחם בחלח ובחבור:
3. יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל
השבטים ועכו"ם ועבד
קשתויי וחד אמר תריסר אלפי גברי
זו
כל מקום שיש קידושין ויש שם עבירה
הבא על בת ישראל הולד
מַחֲמַדֶּיהָ כִּי רָאֲתָה גוֹיִם
ומנייהו שיתא אלפי קשתויי בשעה שנכנסו
ממזר (שם). הלכה כסתם
בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר
כגון
ממזרת ונתינה לישראל וא"כ
משנה. רבי הוא סידר
צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל
עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על בנות ירושלים
אין
ממזר מעובד כוכבים ועבד
המשנה וכשראה דברי חכם
איכה א י
לָךְ:
והא דקתני התם כל מי שאין לה
שנאמר נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה אמר רבי
שמואל בר נחמני
4. לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי
וישרו בעיניו שנאן סתם
1
ולא הזכיר שם אומרו
בִּקְהַל יְיָ גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי
עליו
קידושין אבל יש עליה קידושין
אמר רבי יונתן פסוק זה שר העולם אמרו 2נער הייתי גם
זקנתי מאן אמריה
עליהן כדי שלא יהו שנויה
לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְיָ
מעל אחרים הולד ממזר היינו כמו
מפי יחיד ונראין כאילו נשנו
אילימא קודשא בריך הוא מי איכא זקנה קמיה ואלא דוד אמריה מי קשיש
עַד עוֹלָם: דברים כג ד
5. פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין
מפי המרובים ויעשו כמותן
שמפרש התם ואיזו היא כגון הבא
כולי האי אלא ש"מ שר העולם אמרו ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי
(ביצה ב:). אמוראי נינהו
מְנַחֵם לָהּ צִוָּה יְיָ לְיַעֲקֹב
על אחת מכל עריות שבתורה ולא
ואליבא דר' יוחנן. מר
יונתן מאי דכתיב 3 ידו פרש צר על כל מחמדיה זה עמון ומואב בשעה
סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה
מעובד כוכבים ועבד נמי אע"ג דעובד
אמר כסתם משנה אמר ר'
יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם:
שנכנסו עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על ס"ת אמרו
יוחנן ומר אמר כו' (מנחות
כוכבים ועבד נמי אין לה עליו
איכה א יז
6. וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת
נב:) דלא כייל ר' יוחנן
זה שכתוב בו 4לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' ישרף באש 5 צוה ה' ליעקב
קידושין ויש עליה קידושין מעל
למימר הלכה כסתם משנה,
יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם
סביביו צריו אמר רב כגון הומניא לפום נהרא אמר רב יהודה א"ר אסי
אחרים וכה"ג איכא בגמרא ואע"ג
אלא היכא דסבירא ליה
ה)
בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן
אמר בהדיא הלכה כמשנה
דאיכא סתמא אחרינא לקמן בפרק
וְעָרֵי מָדָי:
עובד כוכבים שקידש בזמן הזה חוששין לקדושין שמא מעשרת השבטים הוא
❖
זו, ואמורא אחרינא אמר
מלכים ב יח יא
אלמנה (דף סט:) דסברה דיש ממזר
והא כל דפריש מרובא פריש בדוכתא דקביעי דאמר רבי אבא בר
משמיה דר' יוחנן הלכה
ו)
מעובד כוכבים ועבד מ"מ מאי
כסתם משנה (חולין מג.).
כהנא ז) 6 וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי חלח זה חלזון וחבור
צוה ה' ליעקב סביביו
אולמיה דהך סתמא מהך סתמא
גליון הש"ס
זו
צריו. צרים שהיו סובבים
דכה"ג פריך בריש שבועות (דף ד.)
תוס' ד"ה אמוראי וכו'
אותם בארצם, דהיינו עמון
ובמרובה (ב"ק סט:) ובכמה דוכתי והכא דפריך ומי א"ר יוחנן הכי הוה מצי למיפרך מסתם דמתני' דפרק האומר אלא דניחא ליה למיפרך
ומואב שהצירו להם יותר
דהולד כשר דלר"ע וכו'.
מן הכל כדאמרינן בחלק
ע' לקמן מד ע"א ודף ע
ממתני' דנדה דאמר רבי יוחנן בהדיא דמקבלים גרים מן התרמוד ולעיל אמר דאין מקבלים ועוד דמתני' דנדה אלימא טפי לאקשויי מינה
ע"א וצע"ג: ד"ה פסוק זה
(סנהדרין צו:) עמון ומואב
משום דהתם מוכח דלא באו עליהן עובד כוכבים ועבד דאי באו עליהם אמאי כתמיהן טהורים וליכא למימר משום דסברה דהולד
שכיני בישי דירושלים היו,
וכו' ועוד דאגדות
כשר דבתר עובד כוכבים ועבד שדינן ליה דהא משמע דאתיא נמי כרבי יהודה דאיירי ברישא ורבי יהודה על כרחך סבר דעובד
אותם צוה שיהיו סובבים
חולקות. כפי' רשב"ם ב"ב
כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר כדפי' לעיל גבי מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת: בשלמא למ"ד משום עבדי
אותם אף בגלותם, כגון
ד' קכא ע"ב ד"ה קפלו:
ד"ה עובד כוכבים
הומניא. דעמונאי היא
שלמה קסבר כו'. וא"ת ל"ל למיתלי טעמא משום ממזרות הוה ליה למימר משום עבדי שלמה דעבדים אסורין בישראלית וי"ל דמסתמא
הושיבם סנחריב בבבל והיו
שקידש וכו' וה"ה הבא
נתייאשו הבעלים מהם ואיכא למ"ד בפ' השולח (גיטין לט:) נתיאשתי מפלוני עבדי אינו צריך גט שחרור: קסבר עובד כוכבים
מצירים לישראל שבפום
על שפחה. עיין לקמן סט
❖
נהרא (קדושין עב:). וינחם
ע"ב במתני' וצע"ג:
ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. וכן בפ' החולץ (לקמן מה. ושם) סוגיא דהש"ס אזלא דר' יוחנן אית ליה עובד כוכבים ועבד הבא
בחלח ובחבור. בעשרת
על בת ישראל הולד ממזר מ"מ נראה אמת דלרבי יוחנן הולד כשר דבכל דוכתי קי"ל דרבי יוחנן אית ליה כסתם משנה וסתם משנה דהאומר
השבטים שהגלה סנחריב
משתעי (קדושין עב.).
(קדושין סו:) סברה דהולד כשר אע"ג דמתני' דפרק אלמנה (לקמן סט:) סברה דהולד ממזר מעובד כוכבים ועבד מ"מ נראה לסמוך טפי
הגהות הב"ח
אסתמא דמתני' דהאומר [משום דמיתניא גבי הילכתא פסיקתא דקדושין] (ג) וכיוצא בה קרי הלכתא פסיקתא בהגוזל קמא
(א) רש"י ד"ה עבדי שלמה
(ב"ק קב.) וכל הנהו דסברי הולד ממזר אתו כר"ע כדאמרינן בעשרה יוחסין (קדושין עה:) וסברי לה כר"ע דאמר עובד כוכבים ועבד הבא
שנשאו בנות ישראל בחזקת
עושרן: (ב) ד"ה נער וכו'
על בת ישראל הולד ממזר והתם נמי משמע דרבי יוחנן משום ר' ישמעאל סבר הולד כשר וא"ת והיכי פשיטא ליה התם דלר"ע הוי
דאזכריה להאי קרא
ממזר מעובד כוכבים ועבד דלמא גמר מאשת אב או מאנוסת אביו דלא תפסי בה לדידיה [אבל לאחריני תפסי] לאפוקי הני דלא
לעיל נקט ליה הכא:
תפסי לא לדידיה ולא לאחריני דהכי איכא מ"ד בפ' החולץ (לקמן מה:) וי"ל דתנן בהדיא בפ' אלמנה (לקמן סט:) דעובד כוכבים ועבד הבא
(ג) תוספות ד"ה קסבר
וכו' דכיוצא בה:
על בת ישראל הולד ממזר וע"כ ר"ע היא וא"ת בשלמא מעבד הוי ממזר דבעבד איכא לאו אלא מעובד כוכבים אמאי הוי ממזר ב"ד של
(ד) בא"ד לר"ע אע"ג
שם גזרו ומדאורייתא ביאת היתר היא וי"ל אע"ג דביאת היתר היא מדאורייתא בצנעא מ"מ כיון דלא תפסי בה קידושין הוי ממזר כמו
דלא כצ"ל ואות ד' נמחק:
(ה) ד"ה פסוק וכו' גם
בעבד דאפילו ר"ש התימני היה מודה אי לאו משום דלא תפסי בה קידושין לא לדידיה ולא לאחריני והואיל דמעבד הוי ממזר
זקנתי אלא שכן היה
לר"ע (ד) דאע"ג דלא תפסי ביה קדושין לא לדידיה ולא לאחריני ה"ה מעובד כוכבים א"נ מעובד כוכבים לא הוי ממזר אלא מדרבנן
שמו נער ובפסיקתא:
ובכל מקום מזכיר עובד כוכבים אגב עבד כמו שמזכיר חלוצה אגב גרושה בכל דוכתי ובאלו הן הלוקין (מכות יג.) והראשון עיקר:
פסוק
זה שר העולם אמרו. קשיא לר"ת דעשה הפייט י) השר המשרת נער נקרא הוא מטטרון הנכבד והנורא אלמא מטטרון הוא
שר העולם שנקרא נער ובפיוט אחר יסד תוקף מטטרון שר הנהפך לאש מבשר משמע דחנוך הוא מטטרון ואי אפשר
שיהיה חנוך שר העולם דבפרק אלו טרפות (חולין ס. ושם) אמר דבששת ימי בראשית פתח שר העולם ואמר ישמח ה' במעשיו וחנוך לא
היה במעשה בראשית וי"ל דמטטרון אין זה שר העולם והא דנקרא נער לא משום דכתיב נער הייתי וגם זקנתי אלא (ה) נער שכן היה
שמו ובפסיקתא כ)בח' שמות של מטטרון מונה נמי נער $ ועוד דאגדות חולקות זו על זו דבבראשית רבה י"א דחנוך מת ל) כדמתרגמי'
עובד
כוכבים שקדש בזמן הזה
כי לקח אותו (בראשית ה) המית יתיה ובריש מסכת דרך ארץ מ) משמע דנכנס לג"ע בחייו:
חוששין לקידושין חיישינן כו'. פי' בקונטרס דקסבר עובדת כוכבים שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר ותימה דבכמה
משניות מוכח דאין מתייחס אלא אחריה דתנן לקמן בפ"ב (ד' כב.) מי שיש לו בן מכל מקום [פוטר אשת אביו מן הייבום] חוץ ממי שיש לו
מן השפחה ומן העובדת כוכבים ותנן נמי בפרק האומר (קדושין סו: ושם) דולד שפחה ועובדת כוכבים כמותה ולא הוי ממזר ונראה
דלא קשיא כל כך דהנהו משניות סברי דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וה"ה איפכא ורב אסי סבר כר"ע דאמר
אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והולד ממזר מעובד כוכבים ועבד $והוא הדין הבא על שפחה ועובדת כוכבים ונראה דטעמא דרב
יהודה אמר רב אסי משום בנות ולית ליה בנתיה דההוא דרא איצטרויי איצטרו ועל כרחך רבי יוחנן דאמר וכולן לפסול לא משום שבאו
על העובדות כוכבים דהא בפ' שני (לקמן כג. ושם) בהדיא סבר כשמואל דאין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה אלא משום
בנות הוא דקאמר לפסול ולית ליה דאיצטרויי איצטרו ואע"ג דרב יהודה אית ליה בהחולץ (לקמן מה.) דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל
הולד כשר הכא משמיה דרב אסי קאמר: בדוכתא דקביעי. דבדוכתייהו הוו רובא מעשרת שבטים ולא כמו שפירש בקונטרס
משום
דכל קבוע
כמחצה על מחצה דמי דאי אזיל איהו לגבה כל
דפריש מרובא פריש
כדאמרינן
בסוף פרק
קמא
דכתובות (דף טו.):
ואין