13/41

כב:

כיצד

פרק

שני יבמות

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

מאי

טעמא. הכא

מיזקק נמי זקיק. לאשת

לא פריך פשיטא דבנו הוא כדפריך לעיל

אחיו ליבום שאפילו

אין כאן אח אלא

נ א מיי' פ"א מהלכות

א) לקמן צ:, ב) [פירוש נכון

נחלות הלכה ז סמג

על זה תמצא ברשב"ם ב"ב

ממזר זה זקוקה לחליצה: וליטמא לו. אם כהן הוא ולו אח ממזר

פשיטא אחיו הוא אלא אדרבה בעי מאי טעמא והיינו משום

עשין צו טוש"ע ח"מ סי'

קט: קיא: וכ"א בשאלתות

מיטמא לו: כי אם לשארו. זו אשתו: לאפוקי קיימא. הלכך לאו

דשני לעיל נילף אחוה אחוה מבני יעקב כו' ולהכי בעי מאי טעמא

רעו סעיף ו:

ריש פ' אמור שארו זו אשתו

אשתו היא: האשה וילדיה.

נא ב ג מיי' פ"ב מהל'

לא ילפינן מבני יעקב דלא זקוקה ואם

כן מיפטר נמי לא ליפטר:

בשפחה כתיב: עובדת כוכבים לקמן מ)

כדכתיב שארה כסותה

בן אין לו עיין עליו. אע"ג דסתם

ועונתה], ג) [עיין תוספות

אבל הלכה ט סמג

מפרש בשמעתין מכי יסיר את בנך

סוטה כו. ד"ה וזו הואיל],

עשין כח ולאוין רלה

מיזקק נמי זקיק: ואחיו

הוא לכל דבר: למאי

מאחרי נ): ובן אין לו. מצי למכתב

טוש"ע י"ד סימן שעג אח ובן הוי אפילו ממזר כדפריך

ד) [לקמן לה: ע. קדושין ד.

ובן אן לו כדאמרינן בקדושין (דף ד.)

ב"ב קטו.], ה) [גרסת

לעיל פשיטא אחיו הוא והכא נמי לא

הלכתא ליורשו וליטמא לו פשיטא אחיו

סעיף ד:

נב ד מיי' שם הל"ג ופ"א

הערוך בערך איין איין עליו

אן כסף וכמו מאן יבמי (דברים כה)

איצטריך ובן אין לו עיין עליו אלא

הוא סד"א הואיל וכתיב כי אם לשארו

מהלכות נחלות הל' ז

וע"ע שם בערך אן א' קצת

מאן בלעם (במדבר כב) ולהכי כתב

משום דלא נילף מבני יעקב ס)[והא

טוש"ע שם וטוש"ע ח"מ

באריכות וכן עוד שם בערך

הקרוב אליו א) ואמר מר ב שארו ב) זו אשתו

אין למידרש עיין עליו דאם יש לו בן

סימן רעו סעיף ו:

עין ועיין מ"ש הסמ"ע ריש

דאיצטריך וזרע אין לה עיין עלה היינו

וכתיב לא יטמא בעל בעמיו להחלו יש

נג ה מיי' פ"א מהלכות

סימן רעו לפרש בלשון אין

בעולם פוטר: בעושה מעשה עמך.

משום] דסתם זרע לא הוי אלא זרע

יבום הלכה ג טוש"ע

ואפס ע"ש קצת באריכות

בעל שמטמא ויש בעל שאין מטמא הא

והאי אביו לאו עושה מעשה עמך הוא

כשר כדאמר בריש קדושין (דף ד.)

אה"ע סימן קנו סעיף ב:

והתוי"ט מ"ה פ"ב

כיצד מטמא הוא לאשתו כשרה ואין

נד ו ז מיי' פ"ה מהלכות

שהרי בא על הערוה והוליד ממנה

דמכילתין משיג עליו ע"ש],

אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין

ו) [ב"ב ד. ב"מ מח:],

ממרים הלכה יב טור

מטמא לאשתו פסולה ה"נ מטמא הוא לאח

ממזר: כדאמר רב פנחס. בפ' חומר

ולענין בני בנים הוי איפכא דזרע

ז) חגיגה כו. ע"ש ב"מ סב.

ש"ע י"ד סימן רמא סעיף

בקדש: השתא מיהת. הואיל ושב

כשר ואין מטמא לאח פסול קמ"ל ואימא

משמע $אפי' בני בנים כדמשמע נמי

ד:

ע"ש ב"ק צד: ע"ש

ג)

נה ח מיי' פ"ב מהלכות

עושה מעשה עמך הוא ונהי נמי דעונו

סנהדרין פה. ע"ש,

התם דקאמר זרע זרעה לא צריך קרא

ה"נ התם לאפוקי קיימא הכא אחיו הוא:

ח) חגיגה ט., ט) [צ"ל

איסורי ביאה הלכה ג

גלוי ונזכר כל זמן שממזר קיים מיהו

דבני בנים הרי הן כבנים ובן לא

ד חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן

ברבי], י) [פסחים כד. מכות

ד סמג לאוין קה:

מתשובה ואילך בכלל עושה מעשה

נו ט מיי' פ"א מהלכות

ה:], כ) [פסחים יח: וש"נ],

משמע אלא בן לבדו כדאמר ביש

העובדת כוכבים: $ מ"ט אמר קרא האשה

ל) לקמן צז., מ) [דף כג.],

עמך הוא: והיא בת אשת אביו.

יבום הלכה ד טוש"ע

נוחלין (ב"ב דף קטו. ושם) אין לי אלא

❖

נ) [דברים ז], ס) רש"ל,

וילדיה תהיה לאדוניה: מי שיש לו בן מ"מ

אה"ע סימן טו סעיף י:

דעל ידי נשואין נולדה לאביו ולא

בן ובן הבן ובת הבן בן בת הבן

(ב)

נז י מיי' פ"ב מהלכות

פוטר וכו': מכל מקום לאתויי מאי אמר

❖

באונסין: מכדי כתיב ערות אחותך

איסורי ביאה הלכה ד:

מנין ונראה לר"י דמעיין עליו דהכא

בת אביך. ובין מן האונסין ובין מן

רב יהודה לאיתויי ממזר מאי טעמא דאמר

גליון הש"ס

גבי יבום אין לדרוש בן הבת ובת הבן

הנשואין משמע ערות בת אשת אביך

קרא ובן אין לו עיין עליו: וחייב על

[שיפטור מן היבום כיון דאפקינן לאתויי

גמ' מ"ט אמר קרא

ד)

ה)

תורה אור השלם

מולדת אביך למה לי הא נמי אחותו

האשה וילדיה. לקמן עח

ממזר ולהכי איצטריך לאתויי בן הבן ובת

מכתו: אמאי קרי כאן ונשיא בעמך לא

ע"א: תוס' ד"ה בן אין לו

1. כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב

בת אביו היא שמעת מינה לחייבו

הבן לענין נחלה ולא בעי למילף מדלענין

תאור בעושה מעשה עמך כדאמר רב

וכו' אפילו בני בנים

ו) ו

ז)

אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ

משום שני לאוין הללו ואם שוגג חייב

יבום בן ובן הבן כי הדדי נינהו לענין

כדמשמע נמי התם. עיין

וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:

פנחס משמיה דרב פפא בעושה תשובה

❖

שתי חטאות: אחותך היא. בהאי קרא

סנהדרין פד ע"ב:

ויקרא כא ב

נחלה נמי כי הדדי נינהו כדאמר התם

הכא נמי כשעשה תשובה והאי בר תשובה

2. לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו

דבת אשת אביך כתיב: לחייבו על

(שם דף קט. ושם) גבי בת וא"ת ונדרוש

לְהֵחַלּוֹ: ויקרא כא ד

הוא והתנן שמעון בן מנסיא אומר איזהו

אחותו. מן האונסין בת אביו ובת

ח)

3. אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ

איפכא גבי נחלה לאתויי ממזר ומאין לו

הגהות הב"ח

אמו כגון נולדו הוא והיא מן אנוסה

6 מעוות לא יוכל לתקון זה הבא על הערוה

אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ

דגבי יבום נדרוש בן הבן וי"ל דגבי

(א) רש"י ד"ה באידך וכו'

דמההוא קרא דאונסין לא שמעי' אלא

בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ

והוליד ממנה ממזר השתא מיהא עושה

נחלה א"צ לאתויי ממזר דלכל מילי בנו

מיניה דהא בנשואין וכו'

תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא

בת אביו שלא בת אמו דכתי' בת אביך

מדכתביה הכא ש"מ:

מעשה עמך הוא: תנו רבנן הבא על אחותו

שמות כא ד

הוא אלא דלענין יבום הוה ס"ד למילף

בְגַפּוֹ:

או בת אמך והא דכתיב נמי בת אשת

(ב) תוס' ד"ה בן וכו'. אין

4. כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו

מבני יעקב ולהכי ע"כ ההוא דנחלה

והיא בת אשת אביו

חייב משום אחותו

בן הבן ובת

לי אלא בן

אביך דמשמע בין אמו בין שאין אמו

וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין

אתא לרבות בן הבן והא דפשיט

הבן ובן בת הבן מנין

ומשום בת אשת אביו רבי יוסי בן יהודה

לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת

ט)

באישות הוא דכתיב אבל באונסין לא

כצ"ל: (ג) בא"ד לרבויי

ליה ביש נוחלין דלענין יבום בן ובת

הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ

❖

אומר אינו חייב אלא

משום אחותו בלבד

שמעינן להכי כתיב אחותו לרבות בת

בהדי בת:

יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ

כי הדדי נינהו נראה לר"י דנפקא לן

אביו ובת אמו: מן הדין. מק"ו אם

לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ:

ולא מפני בת אשת

אביו מאי טעמייהו

מלא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי

דברים כה ה

על בת אביו שלא בת אמו הזהיר על

דרבנן אמרי מכדי כתיב ערות אחותך

5. אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל

א"נ דבת וממזר שקולים ובת נמי

תוס' חד מקמאי

בת אביו ואמו לכ"ש: שלא תאמר

וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר:

בת אביך או בת אמך 8 ערות בת אשת

נפקא מעיין עליו דהכא ומיהו קשה

מסקנא דשמעתתא דל"ש

שמות כב כז

בעלמא מזהירין מן הדין. והוי לאו

אביך מולדת אביך אחותך היא למה לי

6. מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן

לר"י דהיכי נוכל לומר דשקולים הם

אחותו מחייבי כריתות

גמור. ומהכא לא ילפינן למימר

וכ"ש מחייבי לאוין וכ"ש

וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל

בת וממזר הא כיון דמצינו לאוקומי

ש"מ לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת

מדאיצטריך אחותך אלמא אין מזהירין

קהלת א טו

אחותו מאנוסתו אסור

לְהִמָּנוֹת:

❖

עיין עליו בבת מהיכי תיתי לאוקומי

7. עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת

אביו ורבי יוסי בר' יהודה אמר קרא אחותך

אחותו

מן הדין דאיכא לשנויי מילתא דאתיא

אף בממזר כיון דמאחוה אחוה משמע

אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ

היא משום אחותו אתה מחייבו ואי אתה

בק"ו טרח וכתב לה קרא להכי כתב

מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת

למעוטי ממזר וי"ל כיון דאחוה אחוה

היא כלומר הכא הוא דאייתר קרא

מחייבו משום בת אשת אביו ורבנן האי

חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן:

מוסף רש"י

איצטריך לדרשא אחריתי לית לן

ויקרא יח ט

אבל אזהרת דין ק"ו לאו אזהרה היא:

אחותך היא מאי עבדי ליה מיבעי להו

8. עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ

שארו זו אשתו. כדכתיב

למעוטי מיניה ממזר לענין יבום כיון

באידך קרא. גבי אחותך בת אביך

והיו לבשר אחד, וכתב נמי

לחייבו על אחותו בת אביו ובת אמו לומר

מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ

דלכל מילי חשיב בן ואח ולגבי יבום

דלא הוזכר שם אישות דנפקי אונסין

שארה כסותה ועונתה לא

הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ:

שאין מזהירין מן הדין ורבי יוסי בר' יהודה

נמי מצי לרבויי בהדיא בת מעיין

יגרע (רשב"ם ב"ב קט:).

י)

(ג)

ויקרא יח יא

מיניה (א) דבנשואין אשמעינן אף בבת

9. עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת

והוליד ממנה ממזר.

אם כן לכתוב רחמנא אחותך היא למה לי

עליו הלכך אע"ג דאיצטריך לרבויי

אביו ובבת אמו מדכתיבא הכא ש"מ

שהביא פסולין בישראל

בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי

בת לא נניח בשביל כך מלרבויי ממזר

משום אחותך אתה מחייבו ואי אתה מחייבו

למימרא דאע"ג דהיא בת אשת אביו

ויהא זכרון לעונו, לפיכך

עֶרְוָתְךָ הֵנָּה: ויקרא יח י

01. עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ

אין עונותיו נמחקין

תדע דהא ריש לקיש דריש לה בריש

לא מחייב אלא משום אחותו: שאין אישות

משום בת אשת אביו ורבנן אף על גב דכתיב

בתשובה (חגיגה ט.). שאין

לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ

החולץ (לקמן לה: ושם) למילתא אחריתי

לאביך בה. בשפחה ועובדת כוכבים

אחותך איצטריך למכתב היא שלא תאמר

מזהירין מן הדין. מדין

וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח

לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה ואפ"ה מרבינן מיניה ממזר:

קל וחומר, אף על פי

לא תפסי בה קדושין. במסכת קדושין

בעלמא מזהירין מן הדין וכ"ת אחותך דכתב

כשעשה תשובה. והא דאמר

שאדם דן קל וחומר

הֵנָּה זִמָּה הִוא:

נפקא לן מקראי בפ' האומר לחברו

❖

מעצמו, אינה אזהרה ללאו,

רחמנא למה לי מילתא דאתיא בק"ו טרח

ויקרא יח יז

כ)

בפ' הנחנקין (סנהדרין

בסופו (דף סח.) שפחה עם הדומה

במסכת מכות (ה:) נפקא לן

וכתב לה קרא כתב רחמנא היא ורבי יוסי

דף פה: ושם) לכל אין הבן נעשה שליח

(פסחים כד.). הא בת בנה

לחמור ועובדת כוכבים כדכתיב ואחר

דידה, שלא ילדה ממך,

בר' יהודה אם כן ליכתביה רחמנא לאחותך

לאביו להכותו ולקללו חוץ ממסית כו'

תוספות ישנים

כן תבא אליה ובעלתה (דברים כא)

שרי, וכתיב ערות אשה

התם כשעשה תשובה וא"ת בשלמא

היא באידך קרא ור' יוסי בר' יהודה האי בת

ומעיקרא לא: ואימא פרט לאחותו

ובתה לא תגלה. משמע

ואימא פרט לאחותו

מלקות משכחת דמחייב אע"פ שעשה

מאנוסה. פי' וגם פרט

בין שילדתה לך בין שילדתה

מאנוסתו. שלא היה אישות לאביך

אשת אביך מאי עביד ליה מיבעי ליה מי שיש

לאיש אחר, הא כיצד כאן

לאחותו משפחה ועובדת

תשובה אלא לקללו מי שעשה תשובה

בה: כאן באונסין. ערות בת בנך

לו אישות לאביך בה פרט לאחותו משפחה

באונסין כאן בנשואין.

כוכבי' דבכולהו אין אישות:

אין רשאי לקללו אפילו אחר ויש לומר

מאנוסתו לא תגלה הא בת בנה מאיש

פרט לאחותו מאנוסה.

אם אנוסתך או מפותה לך

ועובדת כוכבים שאין אישות לאביך בה ואימא

קשה להר"ם הלא כתיב

היא, אי אתה מוזהר על

דאם הזכיר שם שמים לבטלה או עשה

אחר גלה דלאו אשתך היא ומיהו

פרט לאחותו מאנוסה ההיא לא מצית אמרת

אחותך בת אביך דמיירי על

בתה אלא אם כן ממך היא

דבר שנתחייב בו נדוי אף על פי

בנו מן האונסין בנו הוא וכן בתו

כרחך באונסים דאי בנשואין

ואם אשתך היא אתה

מדרבא דרבא רמי כתיב ערות בת בנך או

ל)

שעשה תשובה חייב ולא מיפטר:

הלכך גבי אחוה נמי אחוה הוא:

תיפוק לי מאשת אביך וי"ל

מוזהר אף על בת שילדה

וכי בת בתך לא תגלה הא בת בנה דידה ובת

דה"ק ואימא דקרא דאשת

לאיש אחר (סנהדרין עה:).

פרט

אביך ימעט אנוסתו דאינה

בתה דידה שרי וכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה הא כיצד כאן באונסין כאן בנשואין

תחתיו כסדר אישות וקרא

דבת אביך מוקים לה בבת

ואימא

שיש לו מן השפחה ועובדת

כוכבים שיושבת תחתיו ואע"ג דאף לשפחה ועובדת כוכבים אין לאביו אישות בה מ"מ דרשא דאין לאביך אישות בה אין למעוטי כל אותם שאין בהם אישות אלא אחת לבד וכן משמע בסמוך דבעי קראי אחריני לשפחה ולעובדת

כוכבים. וה"נ טוב לנו למעט אנוסתו שאינה כלל תחתיו משפחה ומעובדת כוכבים העומדות תחתיו: