ארבעה אחין פרק שלישי יבמות
כט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אחותה
משום לתא דידה. דאי נפקא בלא חליצה משום דנעשו
והאמר ר' שמעון שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות. והכא אמאי
טו א מיי' פ"ז מהלכות
א) לקמן נא: עדיות פ"ד
מ"ט, ב) לקמן קט.,
יבום הלכה ו סמג
בעי חליצה הא כיון דמדאורייתא חזיא ליבומי זקוקה היא והוו להו
צרות זו לזו אתי לאפוקי מהאי טעמא נמי ההיא דאיסור
ג) לקמן לט. [נדרים עד.],
עשין נא טוש"ע אה"ע
כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ור"ש פוטר אחות זקוקה
מצוה ואתי למישרי נמי איסור מצוה דעלמא ופרכינן והא גבי ערוה לא
❖
ד) נ"א לישנא אחרינא,
סימן קעה סעיף ו:
מחליצה: גזירה משום איסור מצוה דעלמא. אי פטרת להו לגמרי מאן
גזרו שתחלץ אלא יוצאה בלא חליצה ולא חיישינן שמא יסברו דמטעם
ה) [לקמן קט.], ו) [לקמן
נד. קדושין יד.], ז) מאמר
דחזי סבר טעמא לאו משום אחות
(א) אחותה יוצאה ואתי לאפוקי אידך
❖
חברתה דחי לגמרי כצ"ל,
ב"ש
והא א"ר שמעון שתי אחיות לא חולצות
אומרים אשתו
תוספות ישנים (המשך)
זקוקה אלא משום דאיסור מצוה הויא
בלא חליצה:
עמו כו'. בגמ' גבי השתא ארוסה
כערוה ופטורה מחליצה ואתי למיפטר
ולא מתייבמות גזירה משום איסור מצוה
מדאורייתא הוא מדקאמר
והלזו תצא משום אחות
איסור מצוה דעלמא דלאו אחיות
דעלמא כו' עשה בה מאמר מיבעיא
הגהות הב"ח
דעלמא הא תינח איהי אחותה מאי איכא
אשה ונפקא לן מדכתיב
מחליצה: תינח איהי. איסור מצוה:
פירש בקונטרס דמאמר יבמין מדרבנן
(א) תוס' ד"ה אחותה וכו'
למימר גזירה אחותה משום לתא דידה והא
(דברים כה ה) ולקחה לו
אחותה. אמאי חלצה תיפטר משום
אפילו לבית שמאי דמדאורייתא יבמה
דמטעם אחות אשה
לאשה כאשה מה אשה
גבי ערוה לא גזרינן שאני ערוה דמגמר גמירי
יוצאה ואתי: (ב) ד"ה ב"ש
בשטר אף יבמה בשטר
יבא עליה כתיב ואין נראה לריב"ם
אחות זקוקה דהכא מאי אמרת:
לה אינשי וקלא אית לה: מתני' א)שלשה
וכו' משמע דלב"ש
ודלא כפ"ה דפי' בגמרא
משום לתא דידה. משום מזל דידה
דא"כ אמאי תצא הלזו משום אחות
במאמר לחוד יוצאת
עביד בה מאמר מיבעיא.
אחין שנים נשואים שתי אחיות ואחד מופנה
שניה: (ג) ד"ה לא תימא
ופ"ה דמאמר אינו אלא
אשה במאמר זה ומיהו י"ל דתצא
דאיסור מצוה. האי לתא יתור לשון
וכו' מ"מ אמרינן לעיל
מדרבנן ולפי' שפירשנו י"ל
מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה
הוא: והא גבי ערוה לא גזרינן.
משום אחות אשה היינו אחר שיבעול
דפוטר גבי אשת אחיו
דהוי מדאורייתא וכדפרשתי
מאמר ואח"כ מת אחיו השני בש"א אשתו
בעלת המאמר אבל קשה דלעיל פ"ב
דאם היתה אחת מהן אסורה עליו
שלא היה בעולמו ולקמן
לקמן דהכי קאמר השתא
גבי אחות אשה: (ד) ד"ה
ארוסה בעלמא דהוו
(דף יח. ושם) דקאמר הא דקתני
איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה
עמו והלזו תצא משום אחות אשה וב"ה
אלא וכו' דהיתירא דחיא
קדושין מפורשים בהדיא
הערוה יוצאה בלא חליצה ולא אמרינן
מאמר לאפוקי מב"ש משמע דלב"ש (ב)
❖
אומרים מוציא את אשתו בגט ובחליצה
דחייה גמורה:
בקרא וכו' עביד בה מאמר
א
יוצאה שניה משום צרת אשת אחיו
תחלוץ ערוה גזירה משום אחותה
דלא ידעינן אלא מקדושין
ואשת אחיו בחליצה זו היא שאמרו ב) אוי לו
מיבעיא: א) ועוי"ל דלא
שלא היה בעולמו וכן נמי קאמרינן
שאין ערוה וראויה לייבום והא נמי
על אשתו ואוי לו על אשת אחיו: גמ' זו
דמי דלעיל איירי שמיאנה
תוספות ישנים
לקמן בפירקין (דף ל.)
גבי אחות אשה
לרבי שמעון ערוה היא משנעשו צרות
ביבם לבד ולא בבעל ואינו
היא למעוטי מאי למעוטי הך דר' יהושע דלא
אלמא מאמר קני דאורייתא לב"ש
ואמאי מצרכת לה חליצה משום גזרת
והאמר ר"ש וכו' וא"כ
נראה כעוקרת נשואי המת
עבדינן כוותיה אלא אי כר"ג אי כר"א א"ר
אמאי אמרינן במתני'
אבל הכא שממאנת הקטנה
ג)
אחותה: דמגמר גמירי לה אינשי.
וכולה סוגיא דגמרא מוכח הכי והא
בבעלה ורואין העולם
חולצות. וא"ת ודלמא משום
אלעזר לא תימא מאמר לב"ש קונה קנין
דקאמר השתא ארוסה דעלמא כו'
והכל יודעין שאין צריכה חליצה ואחותה
דאיסור מצוה פקעה קצת
שיוצאה מבעלה במיאון
לאו אחות זקוקה היא ולא אתי למשרי
עבד בה מאמר מיבעיא אע"ג דמאמר
גמור דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיטא אלא
זיקה. ונראה לר"ם דפריך
יודעין העולם שלא היו
נשואיה נשואין ולא היתה
מאיסור מצוה גופה אמאי
אחותה בלא חליצה אבל ערוה דנעשו
נמי מדאורייתא מ"מ קאמר מאמר
מאמר לב"ש אינו קונה אלא לדחות בצרה
חולצת דממה נפשך היה לנו
[הגדולה] אחות אשה:
צרות דר"ש לא כ"ע גמירי הלכתא
מיבעיא משום דהא דמאמר קני
ב) והקשה הרב רבינו
לומר דלא חלצה דאי איסור
בלבד אמר רבי אבין
אף אנן נמי תנינא
נתנאל חדא דלפי הך
דאיסור שתיהן שוות ואי מפקת לה
מדאורייתא היינו משום דגמרינן
מצוה משוי לה ערוה א"כ
בש"א יקיימו יקיימו
אין לכתחלה לא
פטורה היא גם מחליצה ואי
פירושה הך צרה ר"ל באשה
בלא חליצה אתי נמי למיפק אחותה
מקידושין דעלמא הלכך לא עדיף
לא משוי לה כערוה א"כ יש
אחרת ובהא לא איירי
ואי
שהיא איסור מצוה בלא חליצה ונפקא
מקידושין ודיו לבא מן הדין להיות
במתני' כי אם באחותה
בהן זיקה כמו שתי אחיות
כנדון:אוי לו על אשתו כו'. אר"י דבכל הני דפ' חרש (לקמן קיב:
דעלמא דאינן חולצות. והא
שנפלה מאח אחר. ועוד
מינה חורבה לאיסור מצוה בעלמא: מגמר גמירי אינשי. וידעי
ד)
דקא פריך אחותה מאי
דפי' דדוחה צרתה משום
דלא רמיא קמיה ואחותה לאו אחות זקוקה היא ולא אתי למישרי
קיד:) דתנן מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה לא קתני
בית א' הוא בונה קשה אטו
איכא למימר אין זה ממה
מתני'
אשתו עמו. דמאמר ככנוסה דמיא
אחות זקוקה דעלמא:
אוי לו כי הכא משום דאוי לו משמע לשון צער כלומר ראוי לו להצטער
נפשך דהא אי איסור מצוה
מאמר בנין מקרי הא
ערוה היא א"כ מותר
אמרינן בעשרה יוחסין
וכי נפלה אחותה לא מיתסרא הך עליה משום אחות זקוקה: והלזו
שהפסיד אשתו בלא פשיעתו והכא והא דאייתי בגמ' פלוגתא דר"א
באחותה דאינה אחות
(קידושין עח.) הכל מודים
תצא. אף מן החליצה משום אחות אשה: גמ' הך דרבי יהושע.
ור' יהושע דקטנה וגדולה לא פשע להכי קתני אוי לו אבל התם פשע
זקוקתו. אבל מ"מ פריך
במחזיר גרושתו בקידש ולא
בפרק ב"ש ה) דקאמר נמי אי לו על אשתו אי לו על אשת אחיו
שהכניס עצמו בספק חרשות שלא היה לו לישא חרשת וכן ההיא
שפיר דכיון דלא מחזקינן
בעל דאינו לוקה מאי טעמא
איסור מצוה לערוה ולא
דרך בנין אסרה תורה
ופליגי עלה רבן גמליאל ורבי אלעזר: לא תימא מאמר לב"ש
דהחולץ (לקמן דף מא. ושם) דשומרת יבם שקידש אחיו את אחותה כו'
אמרי' אלא משום גזרה
אלמא לא מקרי בנין אלא
קונה קנין גמור. ותהוי כאשתו ואי בעי לאפוקי תיסגי לה בגיטא:
להכי נמי קאמר בגמרא למעוטי דר' יהושע דשייך התם לשון אוי לו כי
משום איסור מצוה בעלמא.
ביאה. לכן נראה לרבינו
אי
הכא ולא קאמר למעוטי כל הני: כר"ג. דאמר תמתין עד שתגדיל
אלא מאמר לב"ש אין קונה אלא לדחות בצרה. כלומר לדחות אחותה
א"כ אחותה הוי אחות
נתנאל לפרש שיטה אחרת
מראש ועד סוף. מאמר
זקוקה: והא גבי ערוה לא
שלא תאסרנה לזו משום אחות זקוקה: יקיימו. אם קדמו וכנסו
ויבעול ותצא הלזו משום אחות אשה אע"ג דקדושי קטנה דרבנן מ"מ
אינו קונה אלא לדחות צרה
גזרינן. פי' דאמרינן אסור
בריש פירקין [כו.]: לכתחילה לא. מייבמו משום אחות זקוקתו:
הקילו בה מבבעלת מאמר משום דכנוסה היא אצלו קודם זמן גדולה
בלבד כלומר דצרתה מאחיו
בה ומותר באחותה ואמאי
ואי
והא דפריך מינה לעיל בריש פ"ב (דף יח.) אהא דר"מ אוסר לבטל
שהיא אחותה של בעלת
לא אמרינן דחלצה גזרה
מאמר לא בעיא חליצה אבל
משום אחותה דשמא יאמרו
מצות יבמין ור"ג שרי לבטל מצות יבמין אע"ג דהכא כנוסה אצלו מעיקרא מ"מ פריך אהא דר"מ חייש לספיקא ור"ג אפילו לודאי לא
איהי לא סגיא בגט וב"ש
העולם דכי היכי דפטורה
אי
חייש: כרבי אלעזר. דאמר מלמדין הקטנה שתמאן ומותר בגדולה לייבם וא"ת ואמאי שרי והא בשעת נפילה נראית כאחות
לטעמייהו דהכי מפרש
איהי תפטר אחותה וזה
בירושלמי אמר ר' אליעזר
אינו דהא מותר בה. א"נ לא
אשה כדאמרינן לעיל בפ"ק (דף יב.) גבי צרת בתו הממאנת דבשעת נפילה נראית כצרת בתו ובשעת נפילה נראית ככלתו וי"ל דלא דמי
לא
בן ערך גירש לבעלת מאמר
היה לנו להתיר אחותה
דהתם כשהבעל מת אין דומה כ"כ עוקרת נישואין קמאי כי הכא שהבעל קיים א): תימא מאמר לב"ש קונה קנין גמור כו'. אע"ג
לא תהא צריכה חליצה א"ר
היכא דאיכא נמי איסור
דאין קונה קנין גמור מ"מ אמרי' לעיל (ג) ולקמן (דף ל.) גבי אחות אשה דפוטרת צרתה לב"ש ע"י מאמר תימה מאי קאמר ר"ש לעיל
הילא בשם ר' אליעזר מודה
ערוה גזרה משום שתי
ב"ש שאם גירש לבעלת
אחיות שאין בהם ערוה
בפ"ב (דף יט.) אם מאמרו של שני מאמר אשת שני הוא בועל כי הוי נמי מאמר אשת שניהם בועל דהא אפילו לב"ש דמאמר קונה אינו
מאמר צריכה הימנו חליצה
ומשני ערוה מגמר גמרי
קונה לגמרי אלא קונה ומשייר וכ"ת דלר"ש אי קני קני לגמרי טפי מלב"ש א"כ מנא ליה לר' אלעזר דלא קני לגמרי לב"ש כמו לר"ש:
אלמא לב"ש לא סגי לה
אינשי: שנים מהם נשואים
אלא
לדחות בצרה בלבד. פי' בקונטרס צרה דכולהו שמעתין אחותה שנופלת עמה וקשה לרב אשי דאמר דוחה ומשייר היא וצרתה בעיא
בגט. וא"ת כיון דלא אלים
שתי אחיות וא' מופנה האי
כח בעלת מאמר לפטור
דלא נקט הכא וא' נשוי
חליצה הא קתני במתני' תצא משום אחות אשה משמע דיוצאה בלא חליצה ועוד אי בעיא חליצה היאך מקיים את זו וי"ל דסבר רב אשי
בגט היכי אלימא לפטור
נכרית כמו במשנה
דמהני מאמר להסיר הזיקה ודחי לצרה לענין שלא תאסור את זו משום אחות זקוקתו ואחר שיבעול בעלת המאמר קאמר דתצא אחותה
צרתה מחליצה י"ל דלא גרע
דבסמוך. נראה משום דבעי
משום אחות אשה וא"ת והיכי מייתי לה סייעתא ממתניתין יקיימו אין לכתחלה לא הא מהני מאמר לרב אשי לכל הפחות דדחי לצרה ושריא
מקדושין דעלמא דהכא נמי
למימר זו היא שאמרו אוי לו
כתיב ולקחה זו מאמר ואם
על אשתו ועל אשת אחיו
בעלת מאמר לכתחלה וי"ל דהכי מייתי דאי ס"ד דבמאמר דהיתירא (ד) דוחה דחייה גמורה לפטור צרתה בלא חליצה א"כ מאמר דאיסור
קדש אשה ואח"כ מת אחיו
לכך מוקים לה דהוי מופנה
דחי נמי לצרה לענין שלא תאסור את זו משום אחות זקוקה וזה יעשה מאמר וידחה כו' ופריך ואלא הא קתני בש"א אשתו עמו כו' משמע
נשוי אחותה פשיטא דלא
דהשתא הוי בלא אשה כלל:
דדוחה דחייה גמורה אלא יבמה דחזיא לכולהו כו' פי' דמאמר דהיתירא דחי דחייה גמורה יבמה דלא חזיא לכולהו דהיינו מאמר דאיסור לא
תצא המאורסת הכא נמי
אשתו עמו משום דקסבר
❖
הא בעלת מאמר ומ"מ
ב"ש מאמר קונה ומשמע
דחי למקצתה ולא דחי ההוא מאמר כלל כן צריך לפרש לפי' הקונטרס אבל קשה דצרה דבכל דוכתי היינו שנופלת עמה מבית אחד
ההיא גופה לא סגי לה בגט
ועוד שמגיה הספרים אלא יבמה דחזיא לכולהו כו' שלא היה כתוב בספרים אלא ועוד דלמה שינה הלשון יבמה דחזיא כו' ולא נקט לישנא
אע"ג דאלים בעלת מאמר
כקדושין דעלמא לענין שלא
דנקט מעיקרא מאמר דהיתירא קני דאיסורא לא קני ונראה לר"י דצרה היינו שעמה בבית אחד וה"פ לא תימא מאמר לב"ש כו' אלא לדחות
מוסף רש"י
תהא צרה צריכה חליצה
בצרה בלבד שאם נתן מאמר לא' מב' יבמות שנפלו מבית אחד אע"ג דבעלת מאמר לא סגי לה בגט צרתה מיהו פטורה לגמרי בלא
אשתו עמו. דקניה
מ"מ הכא לא סגי לה בגט
חליצה דכיון שהתחיל הקנין לעשות בזו אע"פ שלא נגמר קרינן ביה בית אחד הוא בונה ואינו בונה ב' בתים וטעמא דב"ש דסברי דאהני
דביאה גומרת בה דכתיב
במאמר וכי נפלה אחותה
יבמה יבא עליה וזיקה
ולא רמיא קמיה דאחות
קרא דדרשינן ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרין בה לענין דאי בעי לאפוקי דלא סגי לה בגט ורב אשי סבר דלא מהני מאמר
ו)
דבהדי מאמר לא פקעה
אשה היא ולא מיתסרא
לפטור צרתה בלא חליצה אלא דוחה הצרה ממנו שאסור לייבמה ומשייר קצת זיקה לאוסרה לשוק עד שתחלוץ ואע"ג דלענין אחותה ז)דחי
בגט לבד אי ליכא חליצה
קמייתא עליה משום אחות
מאמר לגמרי לפוטרה לשוק כדקתני מתני' והלזו תצא משום אחות אשה התם אחותה נפלה אחר המאמר כמו שפירשתי בסמוך וקאמר אף
זקוקה (לקמן נא:). והלזו.
בהדיה:
כמו (יחזקאל לו) הארץ
אנן נמי תנינא שכשקדמה זיקה למאמר שאין המאמר מפקיע לגמרי דאי מפקיע לגמרי זה יעשה מאמר וידחה כו' ופריך אלא הך דקתני
הלזו הנשמה (לקמן שם).
בש"א אשתו עמו כו' אלמא ע"י המאמר מידחי אחותה לגמרי ה"נ תדחה צרתה לגמרי ומשני יבמה דחזיא לכולהו ול"ג אלא וה"פ יבמה
דחזיא לכולהו מילי דיבום כגון ב' יבמות שנפלו מבית אחד שכל אחת ראויה לחלוץ ולייבם בשעת נפילה וכן הא דבש"א יקיימו דבשעת נפילה
חזיא כל אחת לכל מילי דיבום מן התורה דהא חזיא אף ליבום מן התורה חזיא נמי למקצתו פי' למקצת מילי דיבמה דהיינו חליצה דכיון
דבהך זיקה איחזיא ליבום לא מפיק מאמר לההיא זיקה לגמרי ובעי חליצה אבל יבמה דלא איחזיא לכולהו מילי דיבום כגון ההיא דבש"א
אשתו עמו שלא נראית ליבום בשעת נפילה שכבר עשה המאמר באחותה לא חזיא למקצתו פי' חליצה ואידחיא ע"י מאמר חברתה לגמרי
והשתא לא מצי לשנויי כדשני לעיל מאמר דהיתירא דחי כו' שאפי' במאמר דהיתירא קאמר דלא מפקע הזיקה לגמרי להתיר צרה לשוק ב) הקשה
ה"ר יעקב דאורלינ"ש מנא לן דטעמא דב"ש משום דמאמר קונה דלמא קסברי אין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין ונקט מאמר משום
ב"ה וי"ל דלא מסתבר שיהא שום תנא מיקל לבטל בהדיא מצות יבמין ועוד דהא אמר לעיל בש"א יקיימו לכתחלה לא ועוד הקשה דלמא
טעמא דב"ש משום דזיקה ככנוסה וי"ל
דלא מסתבר ליה למימר דלא נקט מאמר אלא משום ב"ה כיון שיכול לומר דלב"ש נמי איצטריך:
יעשה