ארבעה אחין פרק שלישי
יבמות
לא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כיון דקמצרכת חליצה לצרה מידע ידעי. דקידושי דבת אחיו לאו
למאן דחייש לספק
דרוסה כדאמר בריש אלו
טרפות (חולין דף מג.
כז א מיי' פ"ה מהל'
א) לקמן סז:, ב) [עירובין
סג: וש"נ], ג) גיטין עח.,
גירושין הלכה יג סמג
קידושין והאי דלא מתייבמת צרתה חומרא בעלמא הוא: ליתני.
ושם) וארי שנכנס לבין השוורים ופסק התם אמימר הלכתא דחוששין
ח)
ד) [שם:], ה) כתובות כ.,
עשין כ טוש"ע אה"ע סימן
ספק קרוב לו: מידע ידעי דחומרא בעלמא הוא. כלומר אי חיישת
לספק דרוסה אע"ג דאמרינן התם איכא למימר הכי ואיכא למימר קלט סעיף יג:
ו) [לעיל ב:], ז) [דף עח.],
כח ב מיי' פכ"ט מהל'
הכי מ"מ מסתברא טעמא לאיסורא טפי מלהתירא תדע דהא בספק
דלא לימרו אינשי מדחלצה ודאי גירושין גמורין נינהו דאי קדיש לה
ח) [חולין נג:], ט) [עי'
תוס' ב"ב קסט: ד"ה
מכירה הלכה ה סמג
כלבא ספק שונרא אמרינן התם (דף
למגורשת איניש דעלמא והדר קדיש
❖
בחזקה],
עשין פב טוש"ע ח"מ סימן
כיון דקא מצרכת חליצה מידע ידעי דחומרא
לאחותה דקמייתא (א) קדיש דבתרייתא
נג:) אימור כלבא אפי' לשמואל דחייש
❖
רלה סעיף כא בהג"ה:
לספק דרוסה: הכא נמי אם אתה
לאו קידושין לא תיחוש להכי דמדלא
בעלמא הוא א"ה גירושין נמי ליתני וליצרכה
מתייבמת צרתה מידע ידעי דחליצה
אומר חולצת מתייבמת. תימה דמעיקרא
הגהות הב"ח
חליצה ומידע ידעי דחומרא בעלמא הוא אם
תוספות ישנים
חומרא בעלמא הוא: מתייבמת.
פריך ואל תאסרנה מספק ורוצה
(א) רש"י ד"ה מידע
אתה אומר חולצת מתייבמת הכא נמי אם
וקמייבם צרת ערוה דאוקמה אחזקה
להתירה ליבם לכתחילה והשתא פריך
וכו' דקמייתא קידושין
שאם אתה אומר חולצת
אתה אומר חולצת מתייבמת ותתייבם ואין
דבתרייתא: (ב) תוס' ד"ה
מתייבמת. וא"ת לעיל
ופגע בכרת: הכא נמי. גבי קידושין
דאפילו חליצה לא תיבעי גזרה שמא
ואמר' למאי הלכתא:
שאמרנו בפ' כיצד חולצת
בכך כלום אחזקה קא קיימא איתיביה אביי
אמאי חולצת הא אתי לייבומי ודלמא
תתייבם ויש לומר דהכא הכי קאמר
(ג) ד"ה אי בשתי וכו'
(יז.) ולא מתייבמת אמאי
נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע
א)
ואין בכך כלום והא
לא אמרינן שאם אתה אומר
קידושי ערוה קידושי הוו וקמייבם
מה מועיל שאתה אוסרה לייבם וכיון
קיימי עדים: (ד) בא"ד
חולצת מתייבמת. וי"ל
איזה מהם מת ראשון צרתה חולצת ולא
לצרת ערוה: אחזקה קיימא. בחזקת
דחולצת יבוא מתוך כך לייבם ומשני
אבל אי בקידושין הוה
דהתם נמי אינה אסורה
מתייבמת אמאי הכא נמי נימא אשה זו
היתר לייבם: ועל בת אחיו. והיא
דחולצת ממה נפשך ואם יבא באקראי
מיירי וכו' דכבר תנן לה
לייבם אלא מדרבנן וא"כ
וכו' דקידושין מיירי נמי
תתייבם ואין בכך כלום
בעלמא לייבם אין בכך כלום:
אשתו צרתה חולצת לא מיפטרא בולא
בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא
❖
נפל הבית וכו'. כאן יש תימה
כדאמרינן הכא. וא"ת ולר'
בכת אחת:
כלום משום צרת ערוה שמא היא מתה
לאוסרה אל תאסרנה מספק וכי תימא ה"נ
שמעון דאסר שתי אחיות
ראשונה ואח"כ מת הוא ותנן וכולן אם
אמאי חשיב לה טפי בחזקת היתר
בזיקה מדאורייתא (לעיל
לחומרא חומרא דאתי לידי קולא הוא שאם
כח:) וכשהאחת איסור
מתו העריות קודם לבעליהן צרותיהן
לשוק מלייבם דהא קמן ששניהם מתו
מוסף רש"י
אתה אומר חולצת מתייבמת גירושין דשכיחי
מצוה אמרינן לעיל (שם)
מותרות בפ"ק ו): ולא מתייבמת.
וכן יכול להיות שהיא מתה תחלה
נפל הבית עליו ועל בת
חולצת ולא מתייבמת ואמאי
גזרו בהו רבנן ב)מפולת דלא שכיחי לא גזרו
שמא הוא מת ראשון והויא לה הך
כמו הבעל וי"ל דמשום הכי חשיב לה
אחיו. שהיא אשתו, ספק
לא גזרינן שאם אתה אומר
בהו רבנן אי נמי גירושין דקיימא ערוה דקא
חולצת מתייבמת דהא
הוא מת תחלה ונפלו
צרת בתו: ה"ג חומרא דאתי לידי
טפי בחזקת היתר לשוק מלייבם משום
מדאורייתא היא וא"א לומר
שתיהן לפני אחיו ופוטרת
מוכח וצרתה קמצרכת לה חליצה אמרי קמו
קולא הוא שאם אתה אומר חולצת
דבמיתת הבעל משתריא לשוק אבל
תתייבם ואין בכך כלום.
צרתה משום צרת הבת,
מתייבמת: גזרו בהו רבנן. דספק
במיתת הערוה אינה ניתרת לייבם עד
ביה רבנן בגיטא דגיטא מעליא הוא ואתו
וי"ל דאחיות בזיקה והאחת
ספק בת אחיו מתה
שימות הבעל עמה: ואין ידוע
איסור מצוה מלתא דלא
ראשונה ובשעת נפילה
גירושין בערוה לא תחלוץ הצרה שאם
לייבומי לצרה מפולת מי קמו בהו רבנן
שכיחא היא ולא גזור בה
ליבם לא הואי צרתה צרת
איזה מהם מת ראשונה. קסבר האי
אתה אומר חולצת מתייבמת: דקיימא
ערוה, דתנן (לעיל ב:)
רבנן: נפל הבית עליו ועל
במפולת וגבי גירושין מי לא תנן והתנן
ערוה. קמן וקמוכחת דהכל רואין
תנא דמיתה מפלת:
וכולן אם מתו או מיאנו
בת אחיו וכו' ואמאי נימא
היתה עומדת ברה"ר וזרקו לה קרוב לה
למאי הלכתא. תימא דמשנה
ג)א
צרתיהן מותרות (לקמן
אשה זו בחזקת היתר לשוק
שזו צרת ערוה היתה ואתה מצרכת
(ב)
סז:). דבר שטיא זבין
עומדת. וא"ת אדרבה נימא
מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על
חליצה אתו למימר קמו ביה רבנן
זו בגיטין בהזורק (דף
נכסי. מכר קרקעותיו
בחזקת היתר לייבם
מחצה מגורשת ואינה מגורשת ואמרינן
(כתובות כ.). חלים. בריא
[כ]שמתה הערוה מתחלה
בגיטא וגיטא מעליא הוא ואין זו
עח.) ולא מסיק התם בגמרא למאי
ט)
הלכתא: אי בשתי כיתי עדים
מספק אתה בא לאוסרה
(שם).
למאי הלכתא דאי כהן הוא אסורה ליה ואי
צרת ערוה ואתא לייבומי: אבל מפולת.
לומר שמת האיש קודם ואל
ערוה היא צרתה בעיא חליצה ולא אמרינן
תתייבם ואין בכך כלום. פ"ה דחוק
א"נ מצרכת לה חליצה מי אתי למימר
תאסרנה מספק וי"ל
דסברא הוא להחזיקה
קמו בהו רבנן במפולת אלו
הוא דאיך עלה על דעת המתרץ לומר
שאם אתה אומר חולצת מתייבמת הא איתמר
בחזקת היתר לשוק יותר
הדיינים המצריכים אותה חליצה
כן ועוד דבספרים ישנים גרס ודלמא
עלה רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הכא
מלייבם משום דלשוק
ד)
נביאים הם וידעו שהיא מתה ראשונה
והוא מוחק וגרס ותו ונראה לר"י
משתרייא במיתת הבעל לבד
בשתי כיתי עדים עסקינן אחת אומרת קרוב
אבל להתירה לייבם צריך
דליתי לייבם לצרה ומידע ידעי דהאי
דה"פ דומיא דקידושין וקידושין משמע
לה ואחת אומרת קרוב לו דהוה ליה ספיקא
מיתת הבעל והערוה:
דחלצה משום ספיקא היה: קרוב לו
ליה דמיירי אף בכת אחת ואע"ג דבכת
ומתניתין דהכא ממאי
דאורייתא ומתניתין דהכא בכת אחת דה"ל
אחת דאורייתא מתייבמת כיון דבב'
כו'. מפרש במסכת גיטיןז): למאי הלכתא.
דבכת אחת. נראה דאמתני'
ספיקא דרבנן וממאי דמתניתין דהכא בכת
קפריך אמאי נקט מלתיה
קתני מגורשת: דהוי לה ספקא
כיתי עדים הויא ספיקא דאורייתא
בכת אחת ומשום הכי
אחת דומיא דקדושין מה קדושין בכת אחת
דאורייתא. כיון דתרי אמרי קרוב
גזרו רבנן שלא תתייבם בכת אחת
גזרינן חליצה אטו יבום
לה לא מצי לאוקמי צרה אחזקה
אטו ב' כיתי עדים ופריך וקידושין
אף גרושין בכת אחת וקדושין גופייהו ממאי
והחליצה הוא חומרא
בעלמא ליתני בשתי כתי
ולמיפטרא לעלמא בלא חליצה: ומתני'
גופייהו ממאי דמיירי בכת אחת
דבכת אחת דלמא בב' כיתי עדים אי בב'
עדים והוי החליצה כדין ולא
דהכא בכת אחת. עד אומר קרוב לו
דלמא דוקא בב' כיתי עדים אבל בכת
נגזור אטו יבום ומשני
כיתי עדים תתייבם ואין בכך כלום קיימי
משום דבעי למתני קדושין
ועד אומר קרוב לה הלכך בקידושין
אחת מותרת להתייבם ולא גזרינן אטו
עדים וקאמרי קרוב לה ואת אמרת תתייבם
דמשום גירושין לא תנייה
הוא דאיכא למיתנייה משום דבחזקת
ב' כיתי עדים משום דב' כיתי עדים
דהא כבר תנינן לה בגיטין
ואין בכך כלום ותו בשתי כיתי עדים נמי ספיקא
היתר לייבם קיימא ומשום עד אחד
גופייהו הויא ספיקא דרבנן ומדאוריית'
(עח.) אלא משום קדושין
דרבנן היא דאמרי' אוקי תרי לבהדי תרי ואשה
תנינן לה וא"כ צריך למתני
דאמר קרוב לה לא מפקינן לה מחזקה
מתייבמת דמוקים לה אחזקה אלא
דומיא דקדושין דמיירי בכת
אוקמה אחזקה מידי דהוה אנכסי דבר שטיא
וחלצה אבל בגירושין ליכא למתנייה
מדרבנן חולצת ולא מתייבמת לחומרא
אחת:
דבר שטיא זבין נכסי אתו בי תרי ואמרי
דבחזקת היתר לשוק קיימא ועד א'
דווקא בשתי כיתי עדים אבל בכת
ה)
דאמר קרוב לה בעי לאפוקי מחזקה
אחת לא החמירו ומוכיח דשתי כיתי
כשהוא חלים זבין ואתו בי תרי ואמרו כשהוא
וכיון דליכא עדות שלם אזלינן לקולא
עדים ספיקא דרבנן כמו שמפורש
שוטה זבין ואמר רב אשי אוקי תרי להדי תרי
ב
וקא מוקמינן אחזקה ולא בעיא חליצה
לבסוף והשתא קאמר אי בב' כיתי
וארעא
שאם אתה אומר חולצת מתייבמת:
עדים דוקא אתה רוצה להעמידו אבל
אף גירושין בכת אחת. כלומר אי הוה תני להו דע"כ הוה מיתוקמא
בכת אחת מתייבמת ולא גזרינן אטו שתי כיתי עדים דשתי כיתי
דומיא דקידושין משום הכי לא תני לה: הכי גרסינן וקידושין
עדים גופייהו אינה חולצת אלא לחומרא ואם תתייבם אין בכך כלום
גופייהו ממאי דבכת אחת דלמא בשתי כיתי עדים אי בשתי כיתי
והיכי מצינן למימר דתתייבם ואין בכך כלום (ג) קיימי עדים ואמרי כו'
עדים תתייבם צרתה ואין בכך כלום קיימי עדים ואמרי קרוב
ומסיק ודלמא בשתי כיתי עדים גופייהו הויא ספיקא דרבנן כמו שהקשה
לה ואת אמרת תתייבם ואין בכך כלום ותו בשתי כיתי עדים
בתחלה והשתא לפי מסקנא זו בקידושין בכת אחת שריא להתייבם ומיהו
נמי ספיקא דרבנן הוא דאמרינן אוקי תרי כו'. והכי פירושו
ודלמא בעלמא קאמר ועוד אר"י דמצינן לפרש דמשמע ליה דבקידושין
אי בשתי כיתי עדים לא הוה תני ולא מתייבמת אלא תתייבם
איירי בכת אחת משום דבשתי כיתי עדים לא איצטריך דפשיטא שהוא
ואין בכך כלום דהא אוקמת אחזקה דמותרת לייבם הואי ופרכינן
ספיקא דאורייתא ותנן לה בגיטין (ג"ז שם) גבי ספק גירושין דחולצת
קיימי עדים כו' והאמרת שתי כיתי עדים ספיקא דאורייתא
אבל (ד) אי הוה בקידושין מיירי בשתי כיתי עדים הוה מיירי נמי בגירושין
היא ותו בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא ובגירושין גופייהו
בשתי כיתי עדים אע"ג דלא איצטריך וכבר תנן לה בגיטין ולהכי
אע"ג דכת אחת אומרת קרוב לה לא הוה לן לאפוקי מחזקת היתר
קאמר דומיא דקידושין דקידושין נמי בכת אחת ופריך וקידושין גופייהו
לשוק כיון דאיכא כת אחריתי דאמרה קרוב לו ואמאי קתני חולצת. ואית
דלמא בשתי כיתי עדים דשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן וכת א'
דמפרשי הכי אי בשתי כיתי עדים מי הוה אמרינן לעיל בספק קידושין
ושתי כיתי עדים הכל הוה שוה שהכל ספיקא דרבנן כדמפרש ואזיל:
שתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן. וא"ת וכיון דמסקינן דבשתי
תתייבם ואין בכך כלום קיימי עדים ואמרי קרוב לה ומקודשת ונעשית
הראשונה צרת ערוה ואת אמרת תתייבם אלא ודאי בכת א' ומשום
כיתי עדים הוי ספיקא דרבנן למה דחקו רבה ורב יוסף לאוקמי
ההוא
דליכא אלא חד דאמר קרוב לה אמרינן אוקי צרה אחזקתה דשריא
ליבם וכך שמעתי וקשה בעיני משום
דמייתי סייעתא למילתיה מדנפשיה דההוא תתייבם
ואין בכך
כלום דלעיל הוא
גופיה פירש הכי:
תנא