החולץ ליבמתו פרק רביעי יבמות
לז.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
מי
עביד רבנן תקנתא או לא. בעיא זו אליבא
באורתא אמר רבא
הכי. כדקאמרת: לצפרא הדר ביה. ושמעתי
דרבנן ולא אליבא
כ
א) שבת קלו:, ב) [ס"א
א ב מיי' פי"א מהל'
שריתוה], ג) [סנהדרין
גירושין הלכה כח סמג
מפיו שאינה חולצת: הכא מאי. לר' יהושע בריה דרב אידי קבעי
דר' מאיר ומכאן מדקדק בה"ג ובשאלתות דהא דאמר בפ'
סט.], ד) לקמן ק:, ה) ס"א
עשין נ טוש"ע אה"ע סימן
לה: מי עבוד רבנן תקנתא לכהן. דאע"ג דלישראל בעינן יוציא
אע"פ (כתובות דף ס: ושם) דהלכה כר"מ בגזרותיו היינו דוקא
אינו ספק, ו) קדושין עד.,
יג סעיף יב:
אי
בגזרותיו ולא בקנסותיוי): כל היולדת כו'. כה"ג דייק ברפ"ב
כא ג מיי' פ"א מהלכות
בגט עד שיגיע זמנו התם הוא דלכשיגיע זמנו מצי לאהדורה אבל
ז) [שם עה.], ח) צ"ל אלעזר,
ט) [צ"ל קודם ד"ה וכולן
יבום הלכה כג סמג
הכא דאי מגרש לה לא מצי מהדר לה
דכתובות (דף טז:) גבי כל הנישאת
מותרין], י) [וע"ע תוס'
לאוין קיז טוש"ע שם סימן
באורתא אמר רבא הכי ובצפרא הדר ביה
תסגי בהפרשה בעלמא: עבדינן
בתולה יש לה קול כו' ובפ' המפלת
א)
ב"ק ל: סד"ה וחכמים
ד סעיף כה וסימן קסד
כרבנן. וסמכינן אולד: קדשה בתוך
(נדה דף כט.) גבי כל היולדות
א"ל שריתו יהא רעוא דתשתרו אף תרבא
ותוס' ב"מ עב. ד"ה קונסין
סעיף ו:
ב)
כב ד מיי' פט"ו מהל'
ותוס' ב"ב צד: ד"ה וחכ"א
שלשה. שום אלמנה או גרושה:
מטנפות אבל בפרק ואלו טריפות
הכא גבי מעוברת חבירו ומינקת חבירו
איסורי ביאה הלכה
ותוס' בכורות כח. ד"ה ר"מ
עירוקיה מסתייה. לא בעי למיכפייה
(חולין דף נג.) גבי כל הדורס אין
הנשואה לכהן מאי מי עבוד רבנן תקנתא
כא סמג שם טוש"ע שם
ותוס' זבחים קד. ד"ה אמר
❖
דלכתוב גט דגלי דעתיה דלא בעי
צפרנו נשמטת לא דייק אע"ג דכל
סימן ד סעיף כד:
ר"ע],
לכהן או לא אמר ליה הכי השתא בשלמא
לאו דוקא: רוב היולדת לט' כו'.
כג ה מיי' שם וטוש"ע
א
לכנוס עד זמנו: ורוב נשים לט' ילדן.
שם סעיף לו וסעיף
התם כיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרשב"ג
❖
ולייתי חטאת דודאי בר קמא הוא
וא"ת מה מועיל המתנת ג' חדשים
לא:
הגהות הב"ח
דאמרי אע"ג דלא שהא ולד מעליא הוי גבי
ואשת אח בת בנים בעל: וזו הואיל
משום הבחנה אכתי יכול לבא לידי
(א) גמ' ר' אליעזר בן
אשת כהן כיון דלא אפשר עבדינן כרבנן
ולא הוכר עוברה לשליש ימיה. דאי
ספק אם תנשא מיד ותלד לו' חדשים
יעקב אומר אינו ספק
מוסף רש"י
אבל הכא כמאן נעביד אי כר' מאיר הא אמר
הוכר לא הוה מספקא לן: לשליש
ויום אחד או אפילו ג' ימים דיש
ממזר אלא ודאי: (ב) רש"י
ד"ה ר' אליעזר בן יעקב
באורתא אמר רבא
ימיה. דכתיב ויהי כמשלש חדשים
להסתפק אם הוא בנו של ראשון ולא
יוציא ולא יחזיר עולמית ואי כרבנן האמרי
אומר אין ממזר: (ג) ד"ה
הכי. כדקאמרת דאחת זו
(בראשית לח): איתרע לה רובא. דלא
נקלט הזרע עד יום ג' או הוא בנו
בגט איתמר קדשה בתוך שלשה וברח
ואחת זו חולצת, ובצפרא
וכולן וכו' אי אמרת
❖
של שני דיולדת לשבעה יולדת
תשדייה בתר רוב נשים אלא ספק
בשלמא ספקן:
הדר ביה. ואמר אשת
פליגי בה רב אחא ורפרם חד אמר משמתינן
כהן אינה חולצת (שבת
בתר מיעוט ספק בתר רוב: ראשון.
למקוטעים וזהו תימה לומר שתהא
ליה וחד אמר עירוקיה מסתייה הוה עובדא
קלו:). א"ל. רב משרשיא
האשה צריכה להמתין ג' חדשים וג'
דספק הוה ראוי להיות כהן גדול
לרבינא (שם: רב שרביא
ואמר להו רפרם עירוקיה מסתייה: ספק
תוס' חד מקמאי
ב
ממה נפשך: והשני. אם קיימה עד
ימים דלקמן משמע דג' חדשים דוקא
לרבינא לפי הגירסא בגמ'
בן תשע וכו': אמר ליה רבא לרב נחמן
שם). שריתו. בלא חליצה
דפיהק ומת ד"ה (מותר)
דאמר חוץ מיום שמת בו ויום
שילדה לו בן ודאי ממזר מספק שמא
ועבריתו אדרבן שמעון,
[נפל] הוא. עמד וקדשה
לימא הלך אחר רוב נשים ורוב נשים לתשעה
שנתארסה בו ואין לומר כיון דהמתינה
ראשון בן המת הוה וקאי עליה בכרת
יהא רעוא דתשתרו
בתוך ג' חדשים וברח
ג' חדשים שריא לינשא ולא חיישינן
ואישתכח האי שני ולד חייבי כריתות
ילדן אמר ליה נשי דידן לשבעה ילדן א"ל
אף תרבא. דתשרון
פליגי רב אחא ורפרם חד
חלב באכילה (שם). ודאן
אמר משמתין ליה עד
וממזר: מאי קאמר. ר"א בן יעקב
שמא תלד משני לסוף ששה חדשים וב'
נשי דידכו הוו רובא דעלמא א"ל הכי
בודאן מותר. כגון
שיוציאה בגט (ושמואל)
היכי מצי לאפוקי מספק ממזר: אמר
ימים או ג' דסמכינן ארובא דלט'
ממזרים בנתינים (קדושין
קאמינא רוב נשים ילדן לתשעה ומיעוט
[וחד אמר] ערקויי מסתייה
אביי כו' ספק ממזר הוי ואסור
עד.). ודאן בספיקן.
ילדן וא"כ דסמכינן ארובא דלט'
דגלי דעתיה שאין דעתו
לשבעה וכל היולדת לתשעה עוברה ניכר
ג)
כגון ממזרי ונתיני בשתוקי
לכנסה עד אחר שלשה
בממזרת. ובכשרה: ר"א אומר
ילדן א"כ אפילו תוך ג' חדשים תנשא
(ב)
. ספיקן
ואסופי
חדשים והלכתא ערקויי
לשליש ימיה וזו הואיל ולא הוכר עוברה
(שם)
אין ממזר מספק אלא כודאי ממזר
דסמכינן ארובא ואין צריך להמתין
בודאן. שתוקי ואסופי
מסתייה אבל לא ברח
לשליש ימיה איתרע ליה רובא אי כל היולדת
בממזרי ונתיני (שם).
הוי ומותר בממזרת. דקסבר ספיקן
אלא חדש אחד ושוב אין ספק דאם
יוציא בגט אפי' קדשה
ספיקן בספיקן. שתוקי
ביום השלמת שלשה
לתשעה עוברה ניכר לשליש ימיה הא מדלא
בודאן מותר: ושני ממזר ודאי הוי
תלד לסוף ט' ממיתת ראשון אין
בשתוקית, אסופי באסופית
חדשים דקי"ל צריכה
הוכר לשליש ימיה עוברה ודאי בר שבעה
מספק. כלומר מתוך ספק זה נעשה
להסתפק שמא הוא מז' לאחרון דאזלינן
אסופי בשתוקית (שם).
להמתין ג' חדשים חוץ
אסור. שמא זה כשר וזה
מיום שמת בו וחוץ מיום
כודאי ממזר ומותר בממזרת: וקמיפלגי.
בתר רוב נשים דלט' ילדן אלא ע"כ
לבתראה הוא אלא אימא רוב היולדת
פסול (שם). וכותי. בגמ'
שנתארסה בו. הרב אלפס
אביי ורבא דמר מוקי רבי אליעזר
כל מקום שיכול לבא לידי ספק החמירו
לתשעה עוברה ניכר לשליש ימיה והאי
מפרש מאי ספיקייהו,
כתב לאלמנת חבירו
בן יעקב להיתירא ומר מוקי ליה
חכמים וי"ל דכ"כ לא היה משתהא
וכותים אותם שהושיב
ולגרושת חבירו בתוך ג'
מדלא הוכר לשליש ימיה איתרע ליה רובא
סנחריב בערי שומרון,
חדשים משמע דהא אם
לאיסורא פליגי בדרבי ח)אליעזר: ודאן
הכרת העובר של ראשון עד שליש
ת"ר ראשון ראוי להיות כהן גדול ושני ממזר
כדכתיב (מלכים ב יז)
קדש אלמנת אחיו א) לא
ד)
וזו
ימיה מן השני: הואיל ולא הוכר.
בספיקן אסור. שמא הספק כשר
ויבא מלך אשור מבבל
איבעיא ג' חדשים אלא
מספק רבי אליעזר בן יעקב אומר ה) אין ממזר
הוא ונמצא בא ממזר בקהל וכן ספק
תימה דאמאי לא מוקמינן לה בחזקת
ומכותה וגו' ועל שם
אמר ערקויי מסתייה
מספק מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר
שהביאם מכותה נקראו
והראב"ד כתב דה"ה אם
ממזר בספק ממזרת דשמא זה פסול
היתר ליבם ולא יתחייב באשם תלוי
כותים ונתגיירו מאימת
קדש אשת אחיו דהא לא
ראשון ראוי להיות כהן גדול ושני ספק ממזר
וזה כשר: שתוקי. שקורא אביו ואמו
ויהא נמי ולד שני כשר דסמוך מיעוט
האריות כדכתיב (שם)
פסקא דמתני' אתמהא הא
משתקתו: אסופי. שנאסף מן השוק.
יולדת לשבעה אחזקה ואיתרע ליה
ואסור בממזרת ר' אליעזר (א) אומר אינו ספק
וישלח ה' בהם את האריות
שמעתא:
וגו' (קדושין שם). הלל
ובכולהו איכא למיחש שמא מפסול
רובא ונסמוך ארובא דעוברה ניכר
ממזר אלא ודאי ממזר ומותר בממזרת רבא
שנה. משנה אחת בברייתא
א) נראה דצ"ל בתוך ג' חדשים
נתעברה: כותי. אין מקפיד על
לשליש ימיה דלעיל בפ' ד' אחין (דף
עשרה יוחסין כו' וכל
אמר גהכי קאמר ראשון ראוי להיות כהן גדול
לא אמרינן דערוקיה מסתייה
האסורין שבהם מותרין
קידושי כסף ושטר דלית ליה גזירה
ל:) חשבינן לה חזקה גבי ספק קידושין
דהא אפסקא דמתניתין אתמר
ושני ממזר ודאי מספק ומותר בממזרת ורבי
לבא זה בזה (שם עה.)
הא שמעתתא.
שוה דקיחה קיחה וכי מקדש חד
ולקמן בפ' בתרא (דף קיט. ושם)
אליעזר בן יעקב אומר אין ודאי ממזר מספק
מנסבא לאידך לפיכך כולן ספק
אפילו היתה צרתה מעוברת חשבינן
אלא ספק ממזר ואסור בממזרת וקמיפלגי
לה בחזקת זקוקה וכ"ת דאיכא רובא
ממזרים הם שמא נתקדשה אמו לאחר:
בדרבי אלעזר דתנן ו) רבי אלעזר אומר ד ודאן
כי אמריתה. רב יהודה מסיים
אחרינא דרוב נשים מתעברות ויולדות
בודאן מותר ודאן בספקן וספקן בודאן וספקן
למילתיה ואזיל כי אמריתה להא
לפיכך יש להחזיקה כמעוברת מן
שמעתא דרב אמר הלכה כר"א קמיה
הראשון דאין סברא כלל לומר בנשים
בספקן אסור ה ואלו הן ספקן שתוקי ואסופי
דשמואל אמר לי כו': וכולן מותרין
ששהו עם בעליהן כמה שנים ולא
וכותי ואמר רב יהודה אמר רב הלכה כר'
ז)
לבא זה בזה. אי אמרת (ג) ספיקן
עיברו ומתו בעליהם דרוב מעוברות
אלעזר כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי
ולקמן (דף קיט.) הוא דאמר לה גבי
בודאן מותר וכ"ש ספיקן בספיקן היינו
הלל שנה עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לויי
דמשכחת ליה כולן מותרין זה בזה.
האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת
הים: ראשון ראוי להיות כה"ג.
וישראלי חללי גירי חרורי ממזרי נתיני שתוקי
כהנים לוים וישראלים מותרין זה בזה.
ואסופי וכולן מותרין לבא זה בזה ואת אמרת
והא דאמר בפ"ק דכתובות (דף יג:
לויי וישראלי חללי גירי וחרורי עבדים
הלכה כרבי אלעזר אביי סבר לה כשמואל
ושם) גבי עשר כהנים שפירש אחד
משוחררים מותרים זה בזה. גירי
מהן ובעל הולד שתוקי שמשתקין אותו
וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי
דאמר הלכה כהלל ומוקי לה רבי אליעזר בן
מדין כהונה דבעינן זרעו מיוחס
מותרים זה בזה דקהל גרים לא איקרי
יעקב אליבא דהלכתא כי היכי דלא תקשי
אחריו לקמן בפ' נושאין (דף ק:)
קהל לפיכך ממזרים מותרים בהן.
הלכתא אהלכתא רבא סבר לה כרב דאמר
פריך לה ומשני זרעו מיוחס אחריו
וכסדר הזה שנויים בקדושין (דף סט.):
הלכה כר' אלעזר ומוקי לה לדרבי אליעזר בן
ואת אמרת הלכה כר"א. שאין ממזר
דרבנן וכי גזור רבנן בזנות בנישואין
יעקב אליבא דהלכתא כי היכי דלא תקשי
לא גזור: סבר לה כרב דאמר
מותר בשתוקי ולא שתוקי בשתוקי ולא
הלכתא הלכה כר' אלעזר. והא דפריך
שתוקי באסופי (א"כ לא משכחת לה
כולהו מעורבים): ט)נתיני. גבעונים שנתגיירו בימי יהושע בערמה ויש בהן בעשרה יוחסין (קידושין דף עג. ושם) גבי הא דאמר רבא
צד עבדות דכתיב (יהושע ט) ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לעדה: דבר תורה כו' שתוקי כשר אלא מעתה שתוקי שתוקית
הלכתא
לא ישא לאו משום דלרבא שרי שתוקי בשתוקית אלא משום
דגם אליבא דרבנן
אמר רבא מילתיה דהתם להכי
פריך דלרבנן נמי שתוקי
שתוקית לא ישא:
יחודי