החולץ ליבמתו
פרק רביעי יבמות
מה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חייבי לאוין דתפסי בהו קדושין. דנפקא לן בפרק כיצד (לעיל דף כג.)
ומשני שאני התם דאמר רחמנא לא יחלל חילולים הוא עושה ואין
קה א מיי' פ"ד מהלכות
א) [לעיל טז: לקמן צט.
קדושין ע.], ב) לקמן נב:,
אישות הל' טו סמג
מכי תהיין לאיש שתי נשים וגו' . ועבד ועובד כוכבים לאו בני קדושין
עושה ממזרים פי' וכיון דלא הוי ממזר תפסי בה קדושין א"כ לרבי
כ)
ג) [לקמן ע.], ד) [ב"ב לו:],
עשין מח טוש"ע אה"ע
יהושע לא תפסי קדושין באלמנה אליבא דרבא דלרבי יהושע ליכא
נינהו דכתיב (בראשית כב) שבו לכם פה עם החמורל) עם הדומה לחמור
ה) [לעיל כג. קדושין עא:],
סימן מד סעיף ח:
קו ב טוש"ע אה"ע סי' ד
לאוכוחי מידי דתפסי בה קדושין מדלא הוי ממזרת ואם תאמר בקדושין
ועובד כוכבים נמי ליתיה בכלל קדושין דכתיב (דברים ז) בז' אומות לא
ו) [לקמן ע. ע"ש], ז) [לעיל
טו: מד: נדה סט:],
סעי' ה וסעיף יט:
תתחתן בם לא יהא לך בהן חיתון
בהאומר (דף סח: ושם) אמאי דוחק
קז ג מיי' פי"ח מהלכות
ח) לקמן סח: סוטה כו:
מחייבי לאוין דתפסי
בהו קדושין אבל הכא
ובשאר אומות כתיב (שם כא) ואחר כך
למצוא שאר עריות דלא תפסי בהו
קדושין עה:, ט) [שבת לב:
איסורי ביאה הלכה ב
תבא מכלל דמעיקרא לית בה הויה
קדושין מנלן כיון דכבר אשכחן דלא
קדושין סג.], י) [עי' תוס'
עובד כוכבים ועבד כיון דלא תפסי בהו
טוש"ע אה"ע סימן ו סעיף
א
❖
לקמן מז. ד"ה במוחזק
ח:
ומהני קראי נפקא לן בקדושין (דף
תפסי באשת אב קדושין דמהשתא
קדושין כחייבי כריתות דמי מיתיבי עובד
א)
ותוס' פסחים ג: ד"ה
תיפוק לן כל עריות דהוי מינייהו
סח:) דלא תפסי קדושין בעובדת
ואנא], כ) [דברים כא],
כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד
ל) [לקמן סב.], מ) [פ'
כוכבים ועובד כוכבים נמי מצי למילף
ממזר וי"ל דממזרים גופייהו לא
(ג)
תוספות ישנים
ממזר רבי שמעון בן יהודה אומר אין ממזר
וישלח סימן כה], נ) [עי'
מינייהו הלכך אין ביאתו ביאה לשם
שמעינן בכל חייבי כריתות כל כמה
דקאמר אבל עובד כוכבים
היטב לקמן סח: ברש"י
אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת
דלא מייתי היקישא דרבי יונה דמלא
קדושין ודמיא לחייבי כריתות. ובשאלתות
ד"ה עבד], ס) [מודה
ועבד דלא תפשי בהו קדושי
אלא אמר רב יוסף מאן הכל מודים רבי אף
רש"ש], ע) צ"ל בן הכותי.
הולד ממזר וצ"ל דלר"ש
דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת
יקח ולא יגלה דמייתי בסוף פירקין
מ)
רש"ש, פ) [ועי' תוס' ע"ז
התימני וגם לר' עקיבא
על גב דרבי אומר ב)אין הדברים הללו אמורים
בעל (בראשית כ) ודרשינן בסנהדרין
(לקמן דף מט.) דכתיבי באשת אב
❖
נט. ד"ה עובד כוכבים],
הא תליא בהא אבל לרבי
אלא לדברי ר"ע שהיה עושה חלוצה כערוה
ובשומרת יבם של אביו לא שמעינן
(דף נז:) בעולת בעל יש להם נכנסה
יהושע לא אמרינן הא
תליא בהא וכן מפורש
ממזרות בשאר עריות כגון אשת איש
לחופה ולא נבעלה אין להם וכל שכן
וליה לא סבירא ליה בעובד כוכבים ועבד
בקדושין (דף סז: וע"ש
תורה אור השלם
שיש לה היתר בחיי אוסרה ואחות
דארוסה לית להו וביאה לשם קדושין
מודה דכי אתא רב דימי אמר רב יצחק
תוד"ה מה"מ): מיתיבי
ג)
אשה וכל דכוותייהו אבל בסוף דמייתי
נמי לית להו דאיתקוש הויות להדדינ):
1. וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה
עובד כוכבים ועבד וכו' ר'
בר אבודימי משום רבינו עובד כוכבים ועבד
[שמעון בן] יהודה אמר אין
אין ממזר וכו'. והא האי תנא כשמעון
היקישא איכא למילף בעלמא כדפרשי':
אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין
הבא על בת ישראל הולד ממזר רבי אחא
ממזר אלא ממי שאיסורו
יצאו
לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ
עובד כוכבים ועבד שאין לו
התימני סבירא ליה וקתני בעובד
איסור ערוה וענוש (מיתה)
כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ
שר הבירה ור' תנחום בריה דרבי חייא איש
אלמנות וגירושין בה. וא"ת
כוכבים ועבד דאין ממזר: אף על גב
[כרת] א) וכמו האי קאמר
תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל
❖
כפר עכו פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון
ר' שמעון התימני דאין
ויקרא כב יג
דקאמר רבי. בפרק ר"ג אין ביאה
בּוֹ:
והא רבי יוחנן אית ליה לעיל דעובד
ממזר אלא מחייבי מיתות
לטבריא הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים
אחר חליצה דאם חלץ לזו ובעל את
כוכבים ועבד הבא על בת ישראל
וכו' וכמו דהך דס"ל דאין
זו אינה צריכה הימנו גט וקאמר
הולד ממזר אם כן למה לי קרא
ואתו לקמיה דר' אמי אמר להו ר' יוחנן ור'
ממזר אלא מחייבי כריתות
גליון הש"ס
סבר דעובד כוכבים ועבד
אין הדברים הללו אמורים דביאה אחר
דהשתא ממזר הוי מפסיל בביאתו
אלעזר ור' חנינא דאמרי עובד כוכבים ועבד
גמ' ה"נ כיון שנבעלה
הבא וכו' הולד כשר דהכי
חליצה לא תפסה אלא לדברי ר"ע כו'
מיבעיא וי"ל הא דידיה והא דרביה
משמע דפליג את"ק דלעיל
פסלה. עיין לקמן עז ע"א
הבא על בת ישראל הולד ממזר אמר רב
אבל לדידיה לא סבירא ליה אפילו הכי
ועוד דאמוראי נינהו ואליבא דרבי
מיניה כמו כן יש לנו לומר
תד"ה רבי יוחנן אמר
יוסף רבותא למחשב גברי הא רב ושמואל
ד)
כשרה: שם דאמר רבי
לרבי שמעון התימני: זיל
בעובד כוכבים ועבד מודים : דכי
יוחנן כדאמרינן ספ"ק (לעיל טז:) ושם
ס)
גלי או נסיב בת מינך.
יוחנן משום ר"ש מנין
בבבל ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ
אתא רב דימי כו' משום רבינו. רבי:
פירשתי אמאי הוי ממזר מעובד
לעובד כוכבים וכו'. לקמן
וא"ת ומה מועיל לו זה
ישראל ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי
סח ע"ב ובסוטה דף כו
הא אמרינן (כתובות כד.)
שבוייתא מן ארמון. לאנטוכי: אלא
כוכבים כיון דביאת היתר היא
מדאורייתאפ): זיל איטמר. וישיאוך
ע"ב ובקדושין דף עה ע"ב
כשאומר אני כהן אינו נאמן
זקני דרום דאמרי ה)עובד כוכבים ועבד הבא
אמר רב יוסף רבי היא. לא תחשוב
❖
איתא משום רבי ישמעאל:
להשיאו אשה וע"ק התם
על בת ישראל הולד כשר אלא אמר רב יוסף
גברי דהאי משום רבותא דרבים לא
מיוחסת וא"ת והא בעי ראיה כדאמר
אמאי אינו נאמן להשיאו
אשה הא אמרינן (קדושין
תפסיל ליה דהא נמי רבים אכשרי
בפ"ב בכתובות (דף כד: ושם) דמעלין
רבי היא ו) דכי אתא רב דימי אמר רבי יצחק
עב:) כל המשפחות בחזקת
הגהות הב"ח
אלא משום ההיא דר' איכא למיפסליה
מתרומה ליוחסין ויש לומר דהתם
בר אבודימי משום רבינו אמרו עובד כוכבים
כשרות הן עומדות וי"ל
דהלכה כמותו: והאמר רבי יהושע בן
להשיא בתו לכהן העובד על גבי
(א) גמ' דאמר ר' יוחנן
דהתם מיירי להשיאו אשה
ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר רבי
מיוחסת מד' אמהות (עי'
משום ר' שמעון. נ"ב עיין
לוי. לעיל הולד כשר: זו שאיסורה
המזבח כמו שמוכיח שם רבינו תם
יהושע בן לוי אומר הולד מקולקל למאן
קידושין עו.) וזה אינו
בדף סח ע"ב דמשמע
שוה בכל. עובד כוכבים אסור בין
א"נ התם כר"מ אבל חכמים אומרי' כל
כן דזה לא מצי להיות
מדברי התוספות דגרסי'
אילימא לקהל הא אמר רבי יהושע הולד
בכהנת בין בלויה בין בישראלית:
משפחות בחזקת כשרות הם עומדות
בנו כהן דחיישינן ליה
רבי ישמעאל ע"ש ד"ה
כשר אלא לכהונה דכולהו אמוראי דמכשרי
כמאן כר"ע: (ב) שם ולא
משום חללות ובתו פסולה
שבנה פגום. בנה פגום לאו דוקא
בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עב:):
רקדא א"ל אי הוי כיהושע:
מספק היא דשמא חלל הוא
מודו שהולד פגום לכהונה מק"ו מאלמנה
דהא פשיטא בן ע)העובדת כוכבים לאו
משום ובת חלל פסולה לכהונה.
ב
ז)
(ג) תוס' ד"ה עשאה וכו'
כהן הוא ואי משום דלא ישא כהנת
דהוי מינייהו ממזר לא
מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה
עי"מ דהתם מיירי בדנפק
תפסי בהו קדושין וי"ל
עליה קלא דבן גרושה
כיון דמותר בישראלית מותר נמי
בכל אינו דין שבנה פגום מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת
❖
ולהכי אמרי' דאינו נאמן
דממזרים:
בכהנת שאין קדושה בנשים דאפילו
להשיאו אשה ולהכי קאמר
$ הכא נמי כיון שנבעלה פסלה ח)$דאמר רבי יוחנן משום רבי (א) שמעון ג מנין
זיל איטמר דלא ליפוק
כשרות מותרות לפסולים דקיימא לן
לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית שפסלוה
עליה קלא ודוחק וז"ל
(קדושין דף עג.) לא הוזהרו כשרות
הגהות מהר"ב
מורי דלעולם נימא דהא
שנאמר 1 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין
רנשבורג
מלינשא לפסולים אלא משום בתה נקט
דקאמר אינו נאמן להשיאו
בה יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה אמר ליה אביי
א] רש"י ד"ה מי שיש לו
אשה ר"ל אף ישראלית
דאם תלד בת פסולה לכהונה: פסלה.
אף להנשא בתו לישראל
כו' כגון ישראלית הוא כו'
מאי חזית דסמכת אדרב דימי סמוך אדרבין דכי אתא רבין אמר רבי נתן ורבי
אפי' מתרומה דבי נשא וכ"ש מלהנשא
ומיירי בדנפק עליה קלא
מלת ישראלית נמחק ונ"ב
❖
יהודה הנשיא מורים בה להיתירא ומאן רבי יהודה הנשיא רבי ואף רב
לכהן: שפסלוה. כהנת מתרומת אביה
דממזרות א"נ נוכל לומר
ישראל:
ט)
ולויה וישראלית כגון שנישאו לכהן
מורה בה היתירא דההוא דאתא לקמיה דרב אמר ליה עובד כוכבים
א) נראה דצ"ל וכמו האי
וילדו לו בנים וכשמתו בעליהן היו
ועבד הבא על בת ישראל מהו אמר לו הולד כשר אמר ליה הב לי ברתך
דקאמר שמעון התימני דאין
מוסף רש"י
אוכלות בתרומה בשביל בניהם ואם
ממזר אלא במי שחייבין עליו
לא יהיבנא לך אמר שימי בר חייא לרב אמרי אינשי גמלא במדי אקבא
❖
עובד כוכבים ועבד
כרת בידי שמים וכו'.
בא עליה עובד כוכבים ועבד פסלה
רקדא הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא א"ל אי ניהוי כיהושע בן
הבא על בת ישראל
(ב)
מתרומה וכ"ש מכהונה: מי שיש לו
הולד כשר. דבתר אימיה
נון לא יהיבנא ליה ברתי א"ל אי הוה כיהושע בן נון אי מר לא יהיב ליה
אלמנות וגירושין בה. כגון א] ישראלית
שדינן ליה (בכורות מז.).
תוס' חד מקמאי
אחריני יהבי ליה האי אי מר לא יהיב ליה אחריני לא יהבי ליה לא הוה
מי שיש לו אלמנות
הוא דכי מת וזרע אין לה ושבה אל
וגירושין בה. הוא דכי
ואם נשא כהן בת עבד
קאזיל מקמיה יהיב ביה עיניה ושכיב ואף רב מתנה מורה בה להיתירא ואף
בית אביה וגו' (ויקרא כב): יצאו
אין לה זרע ממנו ושבה
ועובד כוכבים הבא על
עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות
אל בית אביה מלחם
רב יהודה מורה בה להיתירא דכי אתא לקמיה דרב יהודה א"ל זיל איטמר או
בת ישראל מוציאין אותה
אביה תאכל, דלא פסלה
מידו אבל בנו ינשא
וגירושין בה. שאין קדושין תופסין:
נסיב בת מינך וכי אתא לקמיה דרבא א"ל י) או גלי או נסיב בת מינך שלחו ליה
בביאתו, יצאו עובד
לכהונה לכתחלה שלא
א"ל אביי. לרב יוסף: מאי חזית דסמכת
כוכבים ועבד שאין
הוזהרו כשרות לינשא
בני בי מיכסי לרבה מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל מהו
להם אלמנות וגירושין
אדרב דימי. דאמר משמיה דרבי
לפסולין לכהונה וחציו
א"ל השתא עבד כולו אמרי' כשר חציו מיבעיא אמר רב יוסף מרא דשמעתא
בה. שלא תפסו לו בה
עבד וחציו בן חורין
הולד ממזר סמוך אדרבין דמכשר ליה
קדושין וכשמת אין שם
שבא על בת ישראל
מנו
משמיה דרבי: דההוא דאתא. בן עובד
אלמנות עליה (סוטה כו:
הולד פגום לכהונה שהיא
עצמה מתחללת ואע"פ
כוכבים מישראלית: אמרי אינשי גמלא במדי אקבא רקדא. גמל גדול מרקד בתוך קב קטן בד' רגליו במלכות מדי. וגוזמא: הא קבא והא גמלא והא
וכעי"ז לקמן סח: וקדושין
עה:).
שיש אלמנות וגירושין
מדי. יבא וירקד לפנינו כלומר אתה שהתרת דבר חידוש האמת דבריך ותן לו בתך: לא הוה אזיל מקמיה. אותו בן העובד כוכבים דקא א"ל הב לי
בה מצד החירות אין
ברתך: זיל איטמר. לך במקום שלא יכירוך ושא בת ישראל שאילו יכירוך לא יתנוה לך. אלמא לא ממזר הוא מדאכשר ליה בת ישראל שהרי ממזר
לה אלמנות וגירושין מצד
מוזהר על הכשרה: בת מינך. בת ישראל מן העובד כוכבים הכשרה כמותך אבל ממזרת ושפחה לא תשא. אלמא כשר הוא: גלי. צא לגלות
במקום שלא יכירוך ויתנו לך בת ישראל כשרה: בני בי מיכסי. מקום: מרא דשמעתא. דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל בנו כשר:
מנו