נ:
רבן גמליאל
פרק חמישי יבמות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עשה
מאמר בזו ומאמר בזו צריכות ב' גיטין וחליצה. הכא שייך
אחת יבמה אחת ליבם אחד ואחת שתי
יבמות ליבם אחד. שוין א) [לקמן נא: קיא.],
ז א מיי' פ"ה מהלכות
אחר ביאה שבתחלה או אחר חליצה כלום: כיצד. בשתי יבמות ליבם ❖
ב) [דברים כה],
יבום הלכה יד טוש"ע
להקשות דיתן גט לאחת מהן למאמרו ותשתרי אידך ולעיל
כמו שאמרנו שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין
פי' (דף לב. ד"ה גט): צריכות ב' גיטין וחליצה. למ"ד חליצה
אה"ע סימן קע סעיף ו:
ח ב מיי' שם הלכה ו
אחד: צריכות שני גיטין. כרבנן דיש מאמר אחר מאמר וייבומי
פסולה צריכה לחזור הכא בעו ב' חליצות וקאי נמי צריכות אחליצה
טוש"ע שם סעיף ז:
הגהות הב"ח
ט ג מיי' שם טוש"ע שם
ובסמוך דקתני עשה מאמר ונתן
לא דהיכי ליעביד אי לייבומי לתרוייהו
(א) רש"י ד"ה ואי ביאה
סעיף ח:
אחת יבמה אחת ליבם אחד ואחת שתי
גט צריכה גט וחליצה הא דלא קתני
הוו להו שני בתים ואי לחדא הואיל וכו' להכי תנן צריכות שני
י ד מיי' שם טוש"ע שם
וצריכות חליצה לשון רבים איידי דקתני
וחברתה ביה אגידא הוה ליה בונה גיטין וחליצה:
יבמות ליבם אחד כיצד עשה מאמר בזו
סעיף ז:
א
יא ה מיי' שם הלכה טו
שני בתים: וחליצה. לאחת מהן
צריכה גט לשון יחיד נקט נמי גבי
ומאמר בזו צריכות שני גיטין וחליצה מאמר
ב
טוש"ע שם סעיף א
חליצה לשון יחיד: מדגט לא מהני
ופוטרת צרתה: מאמר לזו וגט לזו.
בזו וגט לזו צריכה גט וחליצה מאמר בזו
וסעיף ה:
ג
יב ו טוש"ע שם סעיף יא:
חליצה נמי לא מהניא. באשה דעלמא
פסל גט של אחרונה את הראשונה
ובעל את זו צריכות ב' גיטין וחליצה מאמר
יג ז שם סעיף יא:
ד
ליכא למיחש שמא יאמרו מדחליצה לא
דקם ליה בלא יבנה וצריכה גט
ב)
יד ח שם סעיף ט:
בזו וחלץ לזו הראשונה צריכה גט ה גט לזו
מהני גט נמי לא מהני דבאשה לא
למאמרו וחליצה לזיקתו דחליצה לא
טו ט שם סעיף יג:
וגט
לזו צריכות הימנו חליצה גט לזו ובעל
טז י מיי' שם הלכה ט
ו
שייך חליצה וקריאה ואין לומר דתיבעי
מפקעא קידושין וגט לא מפקע זיקה:
טוש"ע שם סעיף יד:
את זו צריכה גט וחליצה ז גט לזו ומאמר
מאמר לזו ובעל את זו. אסור לקיימה
יבמה גט וחליצה משום דלא יאמרו
יז כ מיי' שם הלכה ז
בזו
צריכה גט וחליצה גט לזו וחלץ לזו
מדחליצה לחודה מהניא גט נמי מהני
דהואיל וקמייתא אגידא ביה הוו להו
ח
טוש"ע שם סעי' א:
יח ל מיי' שם הלכה ב
דבהא לא יטעו שיפטרוה בלא חליצה
שני בתים וצריכות שני גיטין זו גט
אחר חליצה כלום ט חלץ וחלץ או חלץ
אין
טוש"ע שם סעי' ב:
דבהדיא הצריך הכתוב חליצה אבל
למאמרו וזו גט לביאתו וחליצה לאחת
ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ובעל
יט מ נ מיי' שם הלכה ט
❖
הכא חיישינן שיאמרו מה שהצריך
מהן ופוטרת צרתה אבל בגט לחודיה
טוש"ע שם סעיף יד:
או בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר
הכתוב חליצה היינו מלבד הגט שהוא
לא נפקא בעלת ביאה הואיל דביאה
חליצה כלום בין יבם אחד לשתי יבמות
פסולה היא: מאמר בזו וחלץ לזו.
בכל הנשים ויאמרו מדגט לחודיה לא
בין שני יבמין ליבמה אחת חלץ ועשה
תוספות ישנים
בעלת מאמר הראשונה צריכה גט
מהני חליצה נמי לא מהניא ואתי למיבעל
אחר חליצה: ואתי למיבעל אחר
מאמר נתן גט ובעל או בעל ועשה מאמר
ומדגט לא מהני חליצה נמי
למאמר דחליצה דאידך לא מפקעה
לא מהניא. ואם תאמר והלא
ונתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום בין
ביאה. אבל השתא דמהני לא חיישינן
למאמרו: צריכות הימנו חליצה.
כתיבא בקרא בהדיא חליצה
שמא יאמרו כי היכי דמהני ביאה
אחת ואסור בקרובות שניה דרבנן
בתחלה בין באמצע בין בסוף והבעילה
וי"ל שיאמרו דצריך חליצה
י
עם גט דשאר נשים ויצטרך
הוא דאמרי יש גט אחר גט: גט לזו
אחר גט ומאמר מהני נמי אחר
בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום באמצע
ביבמה גט וחליצה אבל אין
ובעל את זו צריכה גט וחליצה.
ביאה וחליצה ואתי למיבעל אחר
לומר דבאשה בעלמא נמי
ובסוף יש אחריה כלום רבי נחמיה אומר
א)
תועיל חליצה דאי חליצה
ביאה כמו אחר מאמר דאחר מאמר
ואסור לקיימה דקמה עליה בלא יבנה
אחת בעילה ואחת חליצה בין בתחלה בין
לא מהניא יאמרו דגט נמי
נמי אסור למיבעל:
משום גט דראשונה ובגט לחודיה לא
באמצע בין בסוף אין אחריה כלום: גמ' עד
לא מהניא [ואם פשטה
דמספקא
נפקא משום דביאה פסולה היא:
ידיה וקבלה קידושיה מאחר
כאן לא פליגי אלא בגט אחר גט ומאמר
יאמרו דאינה צריכה גט
אין לאחר חליצה כלום. דאי הדר
משני] והא דכתב בהדיא גט
אחר מאמר כ אבל גט אחד ביבמה [ומאמר אחד ביבמה] מהני מ"ט אמור
מקדש לה לצרתה לא תפסי בה
נאמר דהיינו עם חליצה כמו
רבנן גט ביבמה מהני משום דמהני בעלמא דאי אמרת לא מהני אמרי
קידושין כרבי עקיבא: חלץ וחלץ או
דאמרינן בחליצה שביבמה.
וי"ל דדוקא ביבמה שייך
חלץ ועשה מאמר ונתן גט ובעל. וקתני
גט להוציאה וחליצה להוציאה ומדגט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי
שפיר גט וחליצה אבל בשאר
סיפא אין לאחר חליצה כלום. והכי
למיבעל אחר חליצה ומאי טעמא אמור רבנן מאמר ביבמה מהני משום
נשים לא שייך קריאה כמו
ל
פירושו חלץ לזו וחלץ לזו מותר
ביבמה ולא שייך בהו חליצה
דמהני בעלמא דאי אמרת לא מהני אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות
כלל ולא אתי למטעי שלא
בקרובות שניה שאין אחר חליצה
ומדמאמר לא מהני ביאה נמי לא מהניא ואתי למיבעל אחר ביאה
יועיל גט בשאר נשים:
ראשונה שום זיקת יבמין וחליצה
ומ"ט אמור רבנן מ ביאה פסולה יש אחריה כלום אמרי אי ביאה אחר הגט
בתרייתא לאו כלום היא וכן חלץ לזו
היא גזירה ביאה
אחר הגט משום ביאה
אחר חליצה ואי ביאה אחר
ומאמר לזו וכן נתן גט לזו אחר
מאמר היא גזירה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה ומ"ט אמור
חליצת זו וכן בעל לזו אחר חליצה
של זו אין מעשה האחרון כלום: או
רבנן האי חליצה
פסולה אין אחריה כלום
אמרי מאי לגזור נגזור חליצה
נ
בעל. תחלה וחזר ובעל לשניה: או
אחר הגט משום
חליצה אחר חליצה כל
כי הני תחלוץ ותיזיל ליגזור
בעל ועשה מאמר. בשניה או נתן
חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה אטו חליצה אחר מאמר מי
גט לשניה או חלץ לשניה אין אחר
לא בעיא גט למאמרו חליצה אחר ביאה נמי בעיא גט לביאתו אמר רבא
ביאה ראשונה כלום ומעשה אחרון
מ"ט
לא חשיב ומותר בקרובות שניה:
אין אחר חליצה כלום. ארישא קאי ואסיפא שייך למימר אין אחר ביאה כלום ובגמרא [נג.] קמיבעיא לה: בין שני יבמין ליבמה אחת. בכל
הדין האמור למעלה ביבם א' ובב' יבמות: חלץ ועשה מאמר ונתן גט ובעל כו'. איבם א' ואיבמה אחת קמהדר. ואע"ג דתניא לעיל
הדר תניא הכא משום סיפא דבעי לפלוגי בין ביאה לחליצה כדקתני חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריה כלום והבעילה
בזמן שהיא בתחלה כו' ולאשמועינן פלוגתא דרבי נחמיה ורבנן: בין בתחלה בין באמצע. בין מאמר לגט כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר
ועשה בה מאמר או בבעלת הגט לא מהני מאמר ולא בעיא גט למאמרו: בסוף. אחר מאמר וגט חלץ אין אחריה כלום וחליצה
גמורה היא ואי הדר עביד מאמר לא בעיא גט דחליצה גירושין גמורים היא וקמה בלאו גמור עליה ואע"ג דחליצה פסולה הואי: הביאה
באמצע. כגון גט לזו ובעל לזו וחזר ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה: ובסוף. גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא על האחת יש אחר
ביאה זו זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי לה בגט: אין אחריה כלום. ונפקא בגט ובלא חליצה ואי הדר קדיש לאידך אחר
ביאה לא מהני: גמ' אבל גט אחד ביבמה או מאמר אחד ביבמה מהני. גט ביבמה למיקם עליה בלא יבנה ושוב לא ייבם ומאמר
ביבמה מהני לה להצריכה גט למאמרו אי בעי לאפוקה: מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני. הא מדאורייתא חליצה הוא דמהני בה ומשום
גט לא קרינא בה שלא בנה: משום דבעלמא מהני. בכל הנשים להתגרש ואי אמרת הכא לא מהני ואם רצה לכונסה אחר הגט יכנוס:
אמרי. אינשי גט להוציא וחליצה נמי להוציא מדגט לא מהני ליה כו': ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני. לאסור חברתה עליו הא מן
התורה קנין לא הוי ביבמה אלא בביאה: משום דמהני בעלמא. קידושי אשה קונים אותה: ואתי למבעל אחר ביאה. והוה ליה בונה שתי
בתים דאיסורא דאורייתא: ומ"ט אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה. זיקת יבמין כדתנן לעיל מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין
וחליצה ולא אמרינן תיסגי לבעלת ביאה בגט בלא חליצה ותיפטר אף חברתה בביאתה מן החליצה: אי ביאה אחר הגט היא. כגון גט לזו
ובעל לזו דאמרינן צריכה גט וחליצה ולא סגי בגט לחודיה כשאר יבמה שכונסה: גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה. דאי
אמרת תיסגי לה בגט אתי למימר מדקניא ביאה אחר הגט בביאה גרידתא אלמא מעליותא היא ואתי למיבעל לכתחלה אחר חליצה: ואי
ביאה אחר מאמר היא. כגון מאמר לזו ובעל לזו להכי תנן צריכות (א) שנים גט וחליצה דאי אמרת בגט סגי לה אמרי ביאה של זו
אחר קנין של זו מעליותא היא ואתי למעבד ביאה אחר ביאה וקא פגע באיסור אשת אח: חליצה פסולה. שאחר גט או אחר מאמר:
אין אחריה כלום. דאי הדר עבד מאמר או גט לשלישית לא מהני: משום חליצה אחר חליצה. דלא ליתי למיחלץ לשתי יבמות זו אחר
זו או שני יבמין ליבמה אחת זה אחר זה: כל כי הני תחלוץ ותיזיל. כלומר מאי איכפת לן כל ימיה תחלוץ:
משום חליצה אחר ביאה.
דלא ליתי למימר יבמה כנוסה יוצאת בחליצה בלא גט לא אתו למימר הכי דאטו חליצה אחר מאמר מי לא
בעיא גט למאמרו. והא
דאמרינן אין אחריה
כלום בדבר העשוי אחריה קאמר
דאי הדר
עביד גט או מאמר או חליצה בחברתה
לא מיתסר בקרובותיה:
מאי