רבן גמליאל פרק
חמישי יבמות
נא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דמספקא
ליה גט אי דחי אי לא דחי. לא מצי למימר דפשיטא
מאי טעמא דר"ג. דאמר אין גט אחר גט בשתי יבמות או בשני יבמין
כ א מיי' פ"ה מהלכות
א) לעיל כז:, ב) לעיל כז.,
ג) [לעיל יז: וש"נ], ד) ס"א
יבום הלכה טו טוש"ע
דלא מיתסר בתרא בקרובותיה: שיש גט אחר מאמר. מאמר לזו
ליה דגט ודאי דחי ומאמר ודאי קונה דא"כ אמאי
כל זה אינו, ה) [פסול
אה"ע סימן קע סעי' ג ד:
וגט לזו פסל את הראשונה ואסור בקרובות שתיהן: ומאמר אחר גט.
מהני מאמר אחר הגט וגט אחר מאמר ואע"ג דאכתי לא ידע
כא ב מיי' שם וטוש"ע
רש"ל], ו) [לעיל נ:],
❖
גט לזו ומאמר לזו בעלת מאמר צריכה גט: (א) וגט אחר ביאה ומאמר.
ברייתא דבסמוך דמודה ר"ג דיש גט אחר מאמר כו' מתניתין שם סעיף ו:
ז) בס"א: של אחריו תחלה,
❖
ח) [צ"ל אחר ד"ה מאמר],
משתמע ליה דיש גט אחר מאמר
אחר ביאה שאחר מאמר כגון מאמר
מ"ט דר"ג דמספקא ליה גט אי דחי אי לא
לר"ג דדוקא נקט גט אחר גט ומאמר
לזו ובעל לזו וגט לשלישית מהני גט
תוספות ישנים
אחר מאמר דלא מהני אבל מאמר
ואסור בקרובותיה: ד)(דביאה פסולה
דחי מאמר אי קני אי לא קני גט אי דחי אי
הגהות הב"ח
עדיפא ממאמר. ואין
אחר הגט או איפכא מהני:
היא בשניה דמאחר שעשה מאמר
לא דחי אי קמא דחי בתרא מאי קעביד אי
(א) רש"י ד"ה וגט אחר
להקשות ומאי עדיפותא
עדיפא
ממאמר דאילו מאמר
בראשונה פסולות ה) בשניה): ומאמר
הד"א עם ד"ה דביאה וכו'
הוא הלא כמו כן יש
קמא לא דחי בתרא נמי לא דחי מאמר אי
כו'. דמאמר האחרון אין
אחר ביאה וגט. גט לזו ובעל לזו
פסול בשניה הס"ד:
גט אחר מאמר אע"ג
קני אי לא קני אי קמא קני בתרא מאי קעביד
(ב) ד"ה חולץ וכו' דשניה
דלא עדיף ממאמר אלא
ומאמר לשלישית קונה מאמר וצריכה
יכול לתפוס במקום שתפס הראשון
❖
אינו גט:
דכוותיה די"ל שאני גט
ואי קמא לא קני בתרא נמי לא קני איתיביה
גט ואסור בקרובותיה: ואי אמרת
וביאה פסולה תופסת אחר מאמר
ומאמר דזה דוחה וזה קונה
אביי ומודה ר"ג שיש גט אחר מאמר
אבל הכא הכי פירושא
מספקא ליה. בדחיית הגט וקניית
א)
אותו צד עצמו שתפס המאמר דסברא
עדיפא ממאמר דמאמר
ומאמר אחר הגט וגט אחר ביאה ומאמר
מאמר: תיהוי. הך ביאה אמצעית
תוס' חד מקמאי
הוא שאין תופס אלא אותו צד שתופס
אחר מאמר לא מהני דלא
כביאה בתחלה ותיקני ולא תהני
המאמר דתרוייהו לקנות והיינו משום
ומאמר אחר ביאה וגט ואי מספקא ליה לר"ג
פרק ר"ג ת"ר (כיוצא בו)
עדיף מאמר בתרא ממאמר
קמא ואינו יכול לתפוס
[כיצד] אמר ר"ג אין גט
מעשה שלישית בין בגט אחר ביאה
דעדיף ממאמר לפי שהיא דאורייתא
תהוי כביאה דלכתחלה ותקני דהא תנן
במה שתפס מאמר ראשון.
אחר גט ב' יבמות שנפלו
ומאמר בין במאמר אחר ביאה וגט
וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר
הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה
וביאה פסולה אע"פ שאינה
לפני יבם א' ונתן גט לזו
ממה נפשך גט אחר ביאה ומאמר
הגט קני לכוליה שיורא דגט שהרי
יכולה לתפוס מסברא רק
וגט לזו ר"ג אומר חולץ
כלום אלא אמר אביי לעולם פשיטא ליה
בצד שתפס המאמר שלפניה
ראשונה ואסור בקרובותיה
לא ליהני דאי מאמר קמא קני לגמרי
אין מאמר מועיל אחריו אבל ביאה
שהרי כיון דתרווייהו לקנות
לר"ג בגט דדחי ומאמר דקני מיהו אמור
ומותר בקרובות שניה.
תו לא מהני ביאה וגט אבתריה ואי
לא קני לכוליה שיורא דגט שהרי מאמר
סברא הוא דההוא צד דחזי
וחכ"א אסור בקרובות
רבנן הא יבמה בחד צד מהני בה גט ובחד
מאמר לא קני מידי נמצאת ביאה של
מועיל אחריה ואם היתה קונה כל
למאמר חזי לביאה ואפ"ה
שתיהן וחולץ לאחת וכן
מהניא אחר מאמר ותופסת
אתה מוצא בב' יבמין
צד מהני בה מאמר גט אחר גט לא דחי
אחריו ביאה בתחלה וכשרה ותו לא
השיור לא היה מאמר מועיל אחריה
באותו צד עצמו א"כ
ויבמה אחת פי' כשתחלוץ
מהני גט בשלישית דהא תנןו) הבעילה
לתפוש מה שתפשה הביאה דביאה
דהא דחה ליה קמא ומאמר אחר מאמר לא
אלימא היא ממאמר וגריעא
לאחת מהן ופרכינן מיניה
בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום
עדיפא ואלימא לפי שהיא דאורייתא
ממאמר דאילו מאמר אחר
לרב דאמר חליצה פסולה
קני דהא קני ליה קמא גט אחר מאמר
הגט קני לכולא שיורא דגט
צריכה לחזור על כל
וכן במאמר אחר ביאה וגט דאי גט
כדפרישית ואתי לפרושי טעמא דלא
ומאמר אחר הגט האי מילתא קא דחי והאי
שאין מאמר מועיל אחריו
האחין. ופריק דבין לר"ג
קמא דחי תו לא מהני ביאה ומאמר
תקשה הא דביאה עדיפא ממאמר
דכי אמרי' במתני' אין
בין לרבנן אין זיקה ס"ל
מילתא קא קני ורבנן כל חד וחד תקינו
אבתריה ואי גט לא דחי מידי נמצא
אע"ג דגריעא נמי ממאמר ובקונטרס
מאמר אחר מאמר ר"ל
ובגט אחר גט ובמאמר
ליה רבנן גט ומאמר ביבמה והאי ביאה
בין לאחר מאמר כשר בין
אחר מאמר נמי פליגי
ביאה שלאחריהן בתחלהז) וכשרה היא
פירש דאילו ביאה אחר גט לא קניא
לאחר מאמר פסול מדלא
וכיון דקי"ל יש זיקה לפום
פסולה עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר
וקונה ומאמר דבתריה לאו כלום היא:
לכוליה שיורא דגט דיש ביאה אחר ביאה
מפליג בין כשר לפסול
מאי דפסיקנא בפ' ד'
כמו גבי ביאה וחליצה.
עדיפא ממאמר דאילו מאמר אחר מאמר לא
אלא. פשיטא ליה דגט דחי קצת
פסולה ותימה דלא אשכחן בהדיא להאי
אחין כרב דאמר חליצה
ואילו ביאה לא קניא ליה
פסולה צריכה לחזור על
ומאמר קני קצת הלכך ביאה של
מילתא שתהא לר"ג ביאה אחר ביאה
מהני ואילו ביאה אחר מאמר מהני וגריעא
לכולא שיורא דגט שהרי
כל האחין לית הלכתא
אחריהן אינה תחלה. ומיהו מ"ט יש
פסולה מיהו יש לדקדק דיש ביאה
מאמר מועיל אחריה ואם
כי הא מתני' דקתני וכן
ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני לכוליה
הוה קני לכולא שיורא
אתה מוצא בב' יבמין
מאמר אחר גט וגט אחר מאמר ואין
אחר ביאה פסולה לר"ג דאי אין ביאה
שיורא דגט ואילו ביאה אחר הגט לא קניא
דגט כמו מאמר לא היה
ויבמה אחת ומדאקשינן
מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט
אחר ביאה פסולה משום שכל קנין
מועיל מאמר אחריה שאין
לרב מסיפא דשני יבמין
ליה לכוליה שיורא דגט ת"ר כיצד אר"ג אין
דאמור רבנן בחד צד מהני בה גט
הראוי לביאה עשתה ביאה הראשונה
מאמר יכול לתפוס הצד
ולא מקשינן מרישא דשתי
גט אחר גט שתי יבמות שנפלו לפני יבם
שהביאה תפסה: הא אמר
יבמות דקתני חליצה לא'
לדחות חציה וחד צד מהני בה מאמר
ואין האחרונה יכולה לתפוש אחריה
שמואל חלץ לבעלת הגט לא
מהן אלמא לרב לא פליג
אחד ונתן גט לזו וגט לזו ר"ג אומר חולץ
לקנות חציה: גט אחר גט לא דחי
אע"ג דראשונה לא קניא כוליה שיורא
נפטרה צרה. פ"ה דדוקא
בהדי שמואל דאמר חלץ
דהא דחה ליה קמא. כל כח גט הלכך
דגט א"כ מנא ליה שמאמר קונה
לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות
לר"ג קא פריך דאמר
לבעלת הגט לא נפטרת
חולץ לראשונה ומפטרא
צרה. לצרה נפטרת בעלת
לאו כלום הוא ומותר בקרובותיה וכן
כוליה שיורא דגט שמא גט ומאמר
שניה וחכמים אומרים נתן גט לזו וגט לזו
א
אידך אבל לרבנן לא פריך
הגט ולא מילתא דתליין
מאמר אחר מאמר דהא קנה קמא
משייר אלא שאין במאמר אחר כח
אע"ג וכו' ותימה דלעיל
אסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן
אהדדי נינהו והא דאמר
כל כח מאמר: האי מילתא כו'.
לחול אחריו במה ששייר כמו שאין
(כז.) משמע דאף בפסולות
ח)
נמי חולץ לראשונה לית
וכן אתה אומר בשני יבמים ויבמה אחת כיצד
קאמר שמואל דבחדא לא
הלכתא כותיה דאיהו ס"ל
גט אחר מאמר מאי דשייר מאמר מן
ביאה אחר ביאה פסולה אף על
מפטרא אידך גבי התחיל
אין זיקה. וקי"ל דיש
אמר ר"ג אין מאמר אחר מאמר שתי
קמייתא דחי גט בבתרייתא וכן בשני
פי ששייר לקונה מאמר אחריה:
באחיות לא יגמרו בצרות
זיקה וקי"ל כשמואל חלץ
יבמות שנפלו לפני יבם אחד ועשה מאמר
כולהו
וצ"ל דה"ה דהוי מצי
יבמין מאי דשייר מאמר דקמא דחי
לבעלת הגט לא נפטרת
למיפרך לרבנן אכן פריך
צרה:
בזו ומאמר בזו רבן גמליאל אומר נותן גט לראשונה וחולץ לה
ואסור
גט דבתרא: מאמר אחר הגט.
בהדיא לר"ג דפטר שניה
מאי דשייר גט דקמא מן הזיקה דלא
בקרובותיה ומותר בקרובות שניה וחכמים אומרים נותן גט לשתיהן
ואסור
דמציא לחלוץ חליצה כשרה
ב
בחליצה ראשונה שהיא
דחייה קני מאמר דבתרא: ורבנן.
ויבמה פסולה:
בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן וכן אתה אומר בשני יבמים
❖
דפליגי עליה דר"ג דאמרי יש גט אחר
אחת אמר מר נותן גט לזו וגט לזו ר"ג אומר חולץ לראשונה
ואסור
גט אמרי לך: כל חד וחד. מן
בקרובותיה ומותר בקרובות שניה לימא תיהוי תיובתא דשמואל דאמר
היבמין תיקנו ליה רבנן גט ומאמר
מוסף רש"י
שמואל ב) חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרה אמר לך שמואל כי אמרי אנא
בכל היבמות הלכך ליכא למימר קמא
ומודה ר"ג. דאמר אין
אליבא דמאן דאמר יש זיקה ור"ג סבר אין זיקה ומדר"ג סבר אין זיקה
דחה כל כח הגט דקמא כל כח הגט
ג)
גט אחר גט, מודה הוא
שיש גט אחר מאמר.
רבנן
דידיה דאית ליה בהך יבמה הוא
כגון ב' יבמות מאח
דדחה אבל כח גט דאחוה בהך יבמה וכח גיטא דידיה בצרתה לא דחה וכן לענין מאמר: והאי ביאה פסולה כו'. כלומר להכי אמר ר"ג יש
אחד ועשה מאמר בזו
גט אחר ביאה שאחר מאמר ויש מאמר אחר ביאה וגט דהא ביאה אמצעית שהיא פסולה עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר: עדיפא ממאמר
ואח"כ נתן גט לזו מהני
גט לפסול הראשונה עליו
כו'. דאילו ביאה אחר מאמר מהניא כדקתני גט אחר ביאה ומאמר אלמא יש ביאה אחר מאמר: וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט
משום לא יבנה ולהאסר
קני ליה לכוליה שיורא דגט. כל מה ששייר גט למאמר ואין מאמר אחר מועיל כלום אחריו אם חזר ועשה מאמר בשלישית כדקאמר רבן
בקרובות שנייה כבראשונה
ולא אמרינן מאמר ככנוסה
גמליאל [לעיל נ.] אין מאמר אחר מאמר ולא שנא אי הוה מאמר ראשון אחר גט אי לא אין מאמר אחריו ולא פלוג בין שהיה מאמר ראשון בתחלה
ואדחאי שניה מיניה ולא
בין שהיה אחר הגט מדלא קתני מודה רבן גמליאל שיש מאמר אחר מאמר וגט: ואילו ביאה אחר הגט לא קניא ליה לכוליה שיורא דגט.
מהני בה גט
(לעיל
כל מה ששייר גט לביאה דיש מאמר אחר ביאה וגט כדתנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום אבל באמצע יש אחריה כלום
כז:). ומאמר אחר גט.
אם נתן גט לראשונה
וכדאמר טעמא לעיל [נ:] מ"ט אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום כו': ה"ג ונתן גט לזו וגט לזו ר"ג כו': חולץ לראשונה. וכ"ש דאי חלץ
ואח"כ עשה מאמר בצרתה,
לשניה הוי חליצה מעלייתא לאיפטורי קמייתא דכיון דגט דשניה (ב) אין גט חליצה דידה מעלייתא היא אלא עצה טובה אשמועינן שלא יאסור
לא אמרינן גט קמא
עצמו בקרובות שניה שאם יחלוץ לה נמצא זו גרושתו וזו חלוצתו ואסור בקרובות שתיהן: וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת. נתן זה גט
במקום חליצה קאי ותו לא
קני מאמר יבמין בצרה,
וזה גט ר"ג אומר חולץ לה הראשון והשני מותר בקרובותיה ולדברי חכמים שניהם אסורין בקרובות: מאמר בזו ומאמר בזו ר"ג אומר נותן
אלא ודאי מהני וצריכה
גט לראשונה כו'. לקמן [ע"ב] פריך כיון דאין מאמר אחר מאמר ייבומי נמי תתייבם קמייתא דהא לא איפסלה עליה: לימא תיהוי תיובתא דשמואל
גט למאמרו ואסור גם
דאמר שמואל חלץ לבעלת הגט. נפלו לפניו שתי יבמות ונתן גט לאחת מהן ואח"כ חלץ לה לא נפטרה צרתה משום דקלישא זיקתה ולא אלימא
בקרובותיה (שם). חלץ
לבעלת הגט לא נפטרה
חליצה לאפקועי זיקה אלימתא דצרתה והא הכא כיון דאמר ר"ג אין גט אחר גט נמצאת זיקה שניה שלימה וקתני חולץ לראשונה וקשה
צרה. ב' יבמות מאח אחד
לשמואל. ומדרבנן ליכא לאותובי לשמואל אע"ג דאמרי רבנן וחליצה לאחת מהן אלמא חליצת בעלת גט פוטרת צרתה לא קשה לשמואל דהכא
ונתן יבם גט לאחת מהן,
היינו טעמא דתרוייהו זיקתא קלישא דהא אמרי רבנן יש גט אחר גט: יש זיקה. אלימא זיקתה ולא פקעה זיקה שלימה אלא בחליצה
שוב אין חליצתה הוגנת כל
כך, דקלישא זיקתה ואם
מעלייתא: ר"ג סבר אין זיקה. כדאמר בפרק ב"ש (לקמן דף קט.) אם מיאנה
מיאנה כו' הלכך כיון דלאו אלימא זיקה פקעה בחליצה כל דהו:
חלץ לה לא נפטרה צרה
רבנן
(לעיל כז.).