אף על פי פרק
חמישי כתובות
סא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הכניסה
לו שפחה אחת. קצת תימה אם הוא זן אותה א"כ מה
בריי. בריאים: עינני. עיניהם גדולות: חנני. בעלי חן: כרפסא.
פ
א)
א
אפי"א: כוסברתא. אליינדר"א בלע"ז: צערא דידה הוא. החלב רב
מרויח הבעל דבלא שפחה היא היתה עושה הכל ולא
בדדיה ומצערה: דלאו אורחה. אין דרך משפחתה להניק: בחריקאי.
היה זן אלא אותה לבדה ועתה זן אותה ואת שפחתה:
ב)
ואחת
שצמצמה לו משלה גרסי'. פירוש צמצמה לו ממה שהוא
פא ב
במקומי. ולי נראה י)לשון חידקי קרן כלומר לשון פקידת מקום בפקד
ג)
ד)
מקומי ובפגמי: אורחי. אורחים
חייב ליתן לה כמו קופה של בשמים
ה) ו)
המשתהים שבת או חדש: פרחי.
ושאר דברים וצמצמה כל כך שיכול
בריי דאכלה ביעי הוו
לה בני עינני דאכלה
פב ג
עוברים לדרכם. לפי שבמקום שיש
לקנות מזה כמה שפחות רבינו תם
ז)
כוורי הוו לה בני חינני דאכלה כרפסא הוו
ח) ט)
בני בית רבים נוהגים להתארח
ויש גורסין שמצאה לו משלו כלומר
לה בני זיותני דאכלה כוסברתא הוו לה
י)
עוברי דרך: הא שארא. כגון דברים
שהוא עשיר שיכול לקנות הרבה
פג ד
בני בישרני דאכלה אתרוגא הוו לה בני
כ) ל)
קטנים: שראויה להכניס. שהכניסה
שפחות כפי צרכה:
אבל מוזגת לו את הכוס ומצעת
ריחני ברתיה דשבור מלכא אכלה בה אמה
נדוניא רבה ויש כדאי למביאה נדוניא
❖
פד ה
אתרוגא והוו מסקי לה לקמיה אבוה בריש
לו המטה. והא דתנן שלש
זו לקנות ממקצתה שפחות להכניס
פה ו ז ח
ריחני אמר רב הונא בדק לן רב הונא בר
ולשמשה: אבל מוזגת לו כוס ומצעת
אינה מצעת כתבתי בריש מכילתין
לו מטה. לפרוס סדין ולבדין דבר
תוספות רי"ד
חיננא היא אומרת להניק והוא אומר שלא
[דלא הוי כמו הצעת המטה
א
מחלפא
דביתהו
שאינו טורח ומשום דמילי דחיבה
דמתני']:
להניק שומעין לה צערא דידה הוא הוא אומר
אמר ר"פ בדיק לן ר"ה
בידא דשמאלא. במחזור ויטרי פי'
ב"ח היא אומרת להניק
נינהו כדי שתתחבב עליו. ולא דמי
להניק והיא אומרת שלא להניק מהו כל
ב
והוא אומר שלא להניק
הרב ר' שמעיה שהיה נזהר רש"י
למצעת דמתני' דהוי דבר של טורח.
היכא דלאו אורחה שומעין לה היא אורחה
שומעים לה דצערא דידה
פו ט י כ
אפי' שלא ליתן מפתח מידו לידה
ובכפייה הני לא כפי לה אלא חכמים
הוא. הוא אומר להניק
והוא לאו אורחיה מאי בתר דידיה אזלינן
והיא אומר' שלא להניק
ומכאן אין ראיה דשאני מזיגת כוס
השיאוה עצה טובה להנהיג זאת
או בתר דידה אזלינן ופשיטנא ליה מהא
מהו כל היכא דלאו
בישראל: חוץ ממזיגת כוס. כל שהוא
שהוא דבר של חיבה ואסורה אפילו
אורחא לה שומעים אורחא
עולה עמו ואינה יורדת עמו אמר רב
להביא לפניו על השולחן אלא למר
דברים של קירוב וחיבה ומביאין
ג
ולאו אורחא מאי בתר
❖
דידיה אזלינן או בתר
הונא מאי קראה והיא בעולת בעל בעלייתו
לידי הרגל דבר: מיחלפא ליה. בימי
מנחא ליה אבי סדיא ולמר אפומא
1
דידה אזלינן. ופשיטנא לי'
ליבונה: אבי סדיא. מראשותיו:
דכובא ומסדר אליהו דקתני גבי
של בעל ולא בירידתו של בעל ר' אלעזר
עולה עמו ואינה יורדת.
אשרשיפא. ספסל: הכל משהין לפני
ההוא עובדא דמייתי בפ"ק דשבת
אמר ר"ה והיא בעולת
אמר מהכא כי היא היתה אם כל חי לחיים
תורה אור השלם
2
בעל בעליתו של בעל
שמש. המשמש בסעודה ואוכלין
באדם אחד שקרא הרבה
ניתנה ולא לצער ניתנה: הכניסה לו
1. וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל
ולא בירידתו של בעל:
בפניו ושוהין מלהאכילו עד שיקומו
ושנה הרבה כו' ששאל אליהו לאשתו
הכניסה לו שפחה א'. א"ר
אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה
שפחה וכו': הא שארא עבדא ותימא ליה
הקרואים: חוץ מבשר שמן כו'.
שמא הבאת לו את הפך שמא הבאת
חגא ואיתימא רשב"נ לא
וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל
עיילית לך איתתא בחריקאי משום דאמר
שהכניסה לו ממש אלא
הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא
שמתאוה להם ומצטער: בתקופת
לו את השמן ואמרה לו חס ושלום
כיון שראויה להכניסה
בְּעֻלַת בָּעַל:
לה הא טרחא לדידי ולדידה קמי דידך מאן
תמוז. שריחו חזק וחום היום מחרחר
אפי' באצבע קטנה לא נגע בי נמי
בראשית כ ג
אע"פ שלא הכניסה פירוש
טרח: שתים אינה מבשלת ואינה מניקה
2. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם
בו כארס: תבשילא דארדי. מין
אין ראיה דמצינן לפרש דשלא על
כיון שהכניסה לו כספים
כ)
לקנותה ממקצתן. תניא
אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה
כמהין ופטריות: אסתכני. הייתי
וכו': הא שארא עבדא ותימא ליה עיילית
הבאת הפך היה מקפיד אלא הכי
❖
בראשית ג כ
אחד שהכניסה לו וא'
אֵם כָּל חָי:
קאמר שמא בשעת הבאת הפך
מסוכן לאחזני בולמוס מחמת תאות
לך איתתא אחריתי דטרחה לדידי ולדידה
שמצאתה לו בתוך ביתו.
ארבע יושבת בקתדרא.
רעבוני: גרגלידי. חתיכות דקות
לא נזהרת ונגע ביך וכן משמע שהשיבתו
וחדא לדידך ולדידה משום דאמר לה קמי
אר"י ב"ח אמר ר"ה
לעזי רש"י
ועגולות. רודילי"ש בלע"ז: תמרתא
אפילו באצבע קטנה לא נגע בי אבל
אורחי ופרחי מאן טרח: שלש אינה מצעת
אע"פ שאמרו ד' יושבת
דהנוניתא. תמרה שמינה כמו קריב
שלא הביאה לו לא קאמרה ומה
בקתדרא אבל מוזגת לו
אפי"א. כרפס.
המטה: הא שארא עבדא ותימא ליה עיילית
אליינדר"א. כוסבר.
את הכוס ומצעת לו
שפירש דמחלפא ליה בידא דשמאלא
לגבי דהינא ואידהן :
רודילי"ש.
את המטה ומרחצת פניו
לך אחריתי לאורחי ופרחי משום דאמר לה
קיוהא. קיהיון שיניים. איגרו"ר בלע"ז:
בימי לבונה דמשמע שיש להקל בימי
ידיו ורגליו (פי' הרב
פלחים עגולים דקים.
נפיש בני ביתא נפיש אורחי ופרחי אי הכי
כל דאית ליה ריחא או קיוהא.
לבונה מבימי נדותה וכן מצינו בפרק
איגרו"ר.
שאינו דומה הצעה זו
להצעה דמתני' והצעה
חדות, חריפות.
אפי' ארבע נמי ארבע כיון דנפישי להו
מזיק את מי שאוכלין לפניו ואינו
קמא דשבת בההוא עובדא
דמתני' מתפרש לקמן
שינישקלאקו"ש
אוכל: חד ספי. מאכיל את השמש
שהבאתי לעיל דקאמר בימי נדותיך
מסייען אהדדי א"ר חנא ואיתימא ר' שמואל
המטה והכרים והכסתות
[שינישקל"ש].
❖
מכל מין ומין: וחד ספי ליה ממין
מהו אצלך בימי לבוניך מהו אצלך
ויש שם טורח יותר
ממונה על משק-הבית.
בר נחמני לא הכניסה לו ממש אלא כיון
ד
אבל הצעה דהכא הוא
אחד. בתחלת סעודה לשובע ומשאר
נראה דהיו רגילין לטבול אחר שבעה
שראויה להכניס אע"פ שלא הכניסה תנא
לפרוש הסדינין על המטה
לראיה כשפוסקת דלא אסירא
המינין משההו עד שיגמור סעודתו:
שהוא לקירוב וחבה דומיא
אחד שהכניסה לו ואחד שצמצמה לו משלה:
מוסף רש"י
קדים ספי. קודם שיתן לפניו:
השתא אלא מדרבנן אבל בזמן
דמזיגת הכוס) ואר"י ב"ח
ארבע יושבת בקתדרא: אמר רב יצחק בר
בדק לן.
אר"ה כל מלאכות שהאשה
מאחר ספי. מכל מין ומין לאחר
הזה שאין רגילות לטבול עד אחר
(ערובין נא.)
עושה לבעלה נדה עושה
חנניא אמר רב הונא אע"פ שאמרו יושבת
שנתן לפניו ולפני האורחין: דקדים
שבעה נקיים אין חילוק בין ימי
(חולין קלג.) חוץ
לבעלה חוץ ממז"ה
בקתדרא אבל מוזגת לו כוס ומצעת לו את
ממזיגת הכוס.
ספי משתעי אליהו בהדיה. לפי
והצעת המטה והרחצת
נדות לימי לבון כדאמרינן במסכת
ה
והצעת המטה כו'.
פניו ידיו ורגליו: א"ר
המטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו אמר
שבת תהיה בנדתה
שכשנותן לפניהן והוא רואה ומתאוה
והצעת המטה ל"א אלא
בהווייתה תהא עד שתבא במים:
ומצטער ופעמים שיש אורחין הרבה:
רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא כל
בפניו אבל שלא בפניו
ו
(לעיל ד:)
ל"ל בה: מזיגת הכוס.
אזגור. שם מלך
פרס: אטורנגא
לא
מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה
דביתהו דשמואל מחלפא
דמלכא. ל) מושיב
המנות לפני
לבעלה חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת
ליה בידא דשמאלא דאביי
השרים ובלשונינו שינישקלאקו"ש:
מנחה לי' אפומא דכובא
המטה אמר רבא לא אמרן אלא בפניו אבל שלא בפניו לית
לן בה: ומזיגת
ז
דרבא אבי סדיא דר"פ
דחוור
אשרשיפא פי' המורה בימי
הכוס ח שמואל מחלפא ליה
דביתהו בידא דשמאלא אביי מנחא ליה אפומא דכובא רבא אבי סדיא רב
ליבונה וכך פי' ר"ח ז"ל
פפא אשרשיפא אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא הכל משהין בפני השמש חוץ מבשר ויין
ואינו נ"ל דאטו קילי ימי
ליבונה מימי נדתה טרם
אמר רב חסדא בשר שמן ויין ישן אמר רבא בשר שמן כל השנה כולה יין ישן בתקופת תמוז אמר רב
שלא תטבול בכרת קיימא
ענן בר תחליפא הוה קאימנא קמיה דמר שמואל ואייתו ליה תבשילא דארדי ואי לאו דיהב לי איסתכני
ואדרבה בימי ליבונה
שכבר פסקה מראות יש
אמר רב אשי הוה קאימנא קמיה דרב כהנא ואייתו ליה גרגלידי דליפתא בחלא ואי לאו דיהב לי איסתכני
לה להתרחק יותר ויותר.
רב פפא אמר אפילו תמרתא דהנוניתא כללא דמילתא כל דאית ליה ריחא ואית ליה קיוהא אבוה
ומכאן מוכח שלא היו
ט
אוכלין בטהרה חוליהן.
בר איהי ומנימין בר איהי י חד ספי מכל מינא ומינא וחד ספי מחד מינא מר משתעי אליהו בהדיה ומר
והדין נותן שמה טהרה
לא משתעי אליהו בהדיה הנהו תרתין חסידי ואמרי לה רב מרי ורב פנחס בני רב חסדא מר קדים ספי
יכולין לעשות בח"ל
כ
שהוא מטמאה בקברות:
ומר מאחר ספי דקדים ספי אליהו משתעי בהדיה דמאחר ספי לא משתעי אליהו בהדיה אמימר ומר זוטרא
ואר"י ב"ח אר"ה. הכל
ורב אשי הוו קא יתבי אפיתחא דבי אזגור מלכא חליף ואזיל אטורנגא דמלכא חזייה רב אשי למר זוטרא
משהין בפני שמש חוץ
מבשר ויין ואר"ח בשר
דחוור
שמן ויין ישן אמר רבא
בשר שמן כל השנה ויין
ישן בתקופת תמוז. אמר
רב ענן בר"ת הוה קאימנא קמי' דמ"ש ואייתו לי' תבשילא דארדי ואי לא
דיהבי
לי
מיני'
איסתכני
ר"פ אמר אפי'
תמרי דאונניתא כללא דמילתא
כל דאית ליה ריחא