אף על פי פרק
חמישי כתובות
סב.
עין משפט
מסורת
הש"ס
נר מצוה
אלא
אורחא דמילתא כמה. פי' בקונטרס שלא ישא עליו חטא ואפי'
אורחא דמילתא. דרך ארץ שלא ישא עליו חטא ואפי' הוא יכול
צב א ב
א) ב)
לפתותה שתתן לו רשות: לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש
הוא יכול לפתותה וא"ת והיאך יצא ר"ע וכל הנהו דלקמן וי"ל
ג)
בחדש. בדברי הימים במחלקות שהיו עובדים את דוד כל מחלקות
דהתם בלא פתוי היו שמחות שהיו בעליהן הולכין ללמוד תורה ולהיות
ד)
צג ג
תלמידי חכמים ואדרבה אדעתא דהכי נשאו שילכו ללמוד תורה ונראה
חדש. ואע"ג דמשמעותא דעניינא משמע שלא היה פורש מביתו
❖
ה)
לר"י דאפועלים קאי ולא אתלמידים
אלא חדש אחד בשנה ואין ללמוד
דהא אפי' שלא ברשות יוצאין לעולם
משם אלא חדש כאן וי"א חדשים
אורחא דמילתא כמה
אמר רב חדש כאן
ל' יום ויחזור לביתו יום אחד והכא
בביתו רב קרא יתירא דהבאה
וחדש בבית שנאמר 1 לכל דבר המחלקות
תוספות רי"ד
קרא קאמר חדש בביתו או ב' חדשים
והיוצאת דריש דהוה ליה למכתב
❖
הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה
ו)
בדיני: הטיילים וכו'. כי
למ"ד דאע"פ שהוא ברשות אלא
המשרתים את המלך לכל דבר
אתא רב דימי אמר כגון
ור' יוחנן אמר חדש כאן ושנים בביתו שנאמר
אפועלים קאי וקרא נמי דמייתי
המחלקות חדשי השנה וכתב דבר
מפנקי דמערבא: הפועלים
חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ורב
וכו'. אמר ר"פ לאביי
2
בפועלים איירי וא"ת והיכי קאמר
המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש
תורה אור השלם
איכפל תנא לאשמועינן
נמי מ"ט לא אמר מההיא שאני בנין
בית
בסמוך שאני התם דאית להו רווחא
לכל חדשי השנה משמע שהיו שתי
1. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִסְפָּרָם
במדיר את אשתו טייל
המקדש דאפשר ע"י אחרים ור' יוחנן מ"ט
פועלים דמתני' נמי אית להו רווחא
מחלקות נצבים ומשרתים שמשרתים
ופועל פי' דלא מתוקמא
רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי
מתני' דקתני שבת א'
הָאֲלָפִים
וְהַמֵּאוֹת
לא אמר מההיא שאני התם דאית
ליה
וי"ל רווחא דהתם דמלאכת המלך
עם השאר זו ו' חדשים בדילוג וזו ו'
אלא בטיילים ופועל
וְשֹׁטְרֵיהֶם הַמְשָׁרְתִים אֶת
גופו שאני
שמועת בית המקדש
חדשים בדילוג זו באה וזו יוצאה מדי
נפיש:
הרווחה אמר רב אנחה שוברת חצי
דאי חמרין א' בשבת
הַמֶּלֶךְ
לְכֹל דְּבַר
דתקיפא טובא. וא"ת והא האי קרא
וכ"ש ספנין וגמלין ות"ח
חדש בחדש הרי חדש בבית המלך
הַמַּחְלְקוֹת
הַבָּאָה
של אדם שנאמר ואתה בן אדם האנח
3
נמי א' בשבת א"ל
וְהַיֹּצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ
וחדש בביתו ואף כאן חדש בבית רבו
דואתה בן אדם האנח בשברון מתנים
בשברון מתנים ובמרירות תאנח ורבי יוחנן
לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה
וחדש בביתו: ושנים חדשים בביתו.
גבי בהמ"ק כתיב דכתיב בתרי' והיה
הַמַּחֲלֹקֶת הָאַחַת עֶשְׂרִים
אמר אף כל גופו של אדם שנאמר והיה כי
4
כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח
האיש בביתו. שהרי ל' אלף איש היה
וְאַרְבָּעָה אָלֶף:
יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל
דברי הימים א כז א
ואמרת (להם) אל שמועה כי באה
המס וישלחם לבנונה עשרת אלפים
2. וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה
שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים
ונמס כל לב וי"ל דההוא קרא קודם
בחדש כשמחליפין אלו הולכין עשרת
עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ
וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים ורבי
חֲלִיפוֹת חֹדֶשׁ יִהְיוּ
חורבן כתיב וכן היה אומר נביא
אלפים אחרים ובחדש השלישי עשרת
בַלְּבָנוֹן שְׁנַיִם ח¢ דָשִׁים
אלפים שלישי' נמצא שעמדו הראשוני'
לישראל שהיה נאנח על שמועת בהמ"ק
יוחנן נמי הכתיב בשברון מתנים ההיא דכי
בְּבֵיתוֹ וַאֲדֹנִירָם עַל
בביתם ב' חדשים וכן כולם בחלופיהם
שעתיד ליחרב ואז ונמס כל לב מתוך
הַמַּס: מלכים א ה כח
מתחלא ממתנים מתחלא ורב נמי הכתי' ונמס
3. וְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח
כך: שאפשר ע"י אחרים. לפי מנין
האנחה שתהי' אחר החורבן על שמועת
כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח שאני
בְּשִׁבְרוֹן
מָתְנַיִם
החליפות כך היו עולים: שאני התם
בית המקדש:
וּבִמְרִירוּת
תֵּאָנַח
שמועה דבית המקדש דתקיפא טובא ההוא
טיילין.
דאית ליה הרווחה. שהיו נהנים מבית
על שם שדרכם בטולא
לְעֵינֵיהֶם:
ישראל ועובד כוכבים דהוו קאזלי באורחא
יחזקאל כא יא
המלך ואיכא רווח ביתא לפיכך מקבלת
דאפדנייהו:
4. וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ
מנדדות
בהדי הדדי לא אימצי עובד כוכבים
שינה מעיניהם.
עליה שיהי' בבית המלך [חדש] אחד
עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח
לסגויי בהדי ישראל אדכריה חורבן בית
משני חדשים שכיון שיש לו שכר יש לה
בתלמידים הלומדים
וְאָמַרְתָּ אֶל שְׁמוּעָה כִי
בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב וְרָפוּ
המקדש נגיד ואיתנח ואפ"ה לא אימצי
מזונות מרווחים ותכשיטין אבל ת"ת
בעירם קאי דאי בעיר אחרת אמאי
כָל יָדַיִם וְכִהֲתָה כָל רוּחַ
מצוה דיליה הוא: אנחה שוברת כו'.
מנדדות שינה הא אין דרך ליכנס
עובד כוכבים לסגויי בהדיה א"ל לאו אמריתו
וְכָל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם
בעיר בלילה: והתניא הפועלים
איידי דאיפלגו בה רב ורבי יוחנן
הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם
אנחה שוברת חצי גופו של אדם א"ל ה"מ
אֲדֹנָי אֱלֹהִים:
אחת בשבת. מרישא דקתני הפועלים
בדרשא דקרא נקט לה נמי הכא:
מילתא חדתי אבל הא דשנן בה לא דאמרי
יחזקאל כא יב
מתנים. באמצע הגוף: דשנן בה.
שבת אחת לא מצי למיפרך דרישא
5. שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי
אינשי דמלפי תכלי לא בהתה: הטיילין
א
הורגלנו בה כמו כיון דדש דש
לאו בדין עונה מיירי אלא אדרבה
קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי
בכל יום: מאי טיילין אמר רבא בני פירקי
לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן
: דמלפא תכלי לא בהתה. אשה
אשמועינן דשרי לשנות ולבטל עונה
לִידִידוֹ שֵׁנָא:
א"ל אביי מאן דכתיב בהו שוא לכם משכימי
הלימודת לשכל בניה לקוברם אינה
ממה שהיה מנהגם תחלה אבל
5
תהלים קכז ב
קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן
תמיהא ומפחדת במות א' מהם שכבר
מברייתא פריך שפיר דאיירי בדין
לימודת: בני פירקי. תלמידים שהרב
עונה האמורה בתורה ולא ביציאה
לידידו שנא ואמר רב יצחק אלו נשותיהן
מצוי להם בעירן ושונים פרקם ולנים
שלא ברשות מדקתני אחת בשבת ולא
של ת"ח שמנדדות שינה מעיניהם בעוה"ז
בביתם: מאן דכתיב בהן. בשבילם
קתני שבת אחת כמו במתני' ומשני
ובאות לחיי העוה"ב ואת אמרת בני פירקי אלא
נאמר לבעלי אומניות: שוא לכם
דבעושה מלאכה בעיר אחרת איירי
אמר אביי כדרב דאמר רב כגון רב שמואל
משכימי קום מאחרי שבת. למלאכת
והיה דרכם ומנהגם כך וא"ת מאי
בר שילת דאכיל מדידיה ושתי מדידיה וגני
איריא כשמנהגם כך אפי' לשנות יכולין
הרשות אוכלי לחמם בעצב כן יתן
בטולא דאפדניה ולא חליף פריסתקא
שבת אחת כדפרישית במתני' וי"ל
הקב"ה לידידו שנא למי שמנדד
דמלכא אבביה כי אתא רבין אמר כגון מפנקי
לכבודו ולמצותו שינה: מנדדות
דבברייתא קמ"ל דאע"פ שמנהגם כך
ב
שינה. ממתינות את בעליהן שהן
דמערבא ר' אבהו הוה קאי בי באני הוו סמכי
לעשות מלאכה בעיר אחרת אם רוצי'
לשנות ולשהות יותר אין הרשות בידם
בבית רבם ושונים פירקם. אלמא
ליה תרי עבדי איפחית בי באני מתותיה
ור"י בר' ברוך היה אומר דג' מדות
בשעת שינה עודן בבית רבן ואת
איתרמי לי' עמודא סליק ואסקינהו ר' יוחנן
בפועלי' דהעושין מלאכה בעירן שתים
אמרת יש להן פנאי לעונה בכל לילה:
הוה קסליק בדרגא הוו סמכי ליה רב אמי ורב
רב שמואל בר שילת. מלמד תינוקות
בשבת כדתנן במתני' וברייתא בעושין
אסי איפחתא דרגא תותיה סליק ואסקינהו
מלאכה בעיר אחרת וחוזרין בכל יום
היה ומתפרנס מהן כדאמרי' בנערה
אמרי ליה רבנן וכי מאחר דהכי למה ליה
שנתפתתה : ולא חליף פריסתקא
לביתם אחת בשבת לפי שיש להם
למיסמכיה אמר להו א"כ מה אניח לעת
דמלכא אבביה. אין שליח מלך
טורח הדרך אבל אותם שאין חוזרין
זקנה: והפועלים שתים בשבת: והתניא
לביתם בין היה מנהגם בין לא היה
פרס עובר על פתחו לשאול לו עבודת
כמו רישא דמתני' דקתני יוצאין שבת
המלך שאין עין המלך עליו שאינו
הפועלים אחת בשבת א"ר יוסי ברבי חנינא
עשיר בעיניהם: מפנקי דמערבא.
אחת משמע שהן כל ז' בחוץ
לא קשיא כאן בעושין מלאכה בעירן כאן
וחוזרין בכל יום שמיני אבל ר"י
בני ארץ ישראל מעונגים במאכל
בעושין מלאכה בעיר אחרת תניא נמי הכי
לא פירש אלא ב' מדות שתים
ומשתה לכך הם בריאים ובעלי כח
ג הפועלים שתים בשבת במה דברים אמורים
לתשמיש: איפחית בי באני. תחת
בשבת ואחת בשבת כדפרישנא:
בעושין מלאכה בעירן אבל בעושין מלאכה
המרחצאות יש חלל שהמים נופלים
רוצה
בעיר אחרת אחת בשבת: החמרים אחת
בשבת: אמר ליה רבה בר
שם: אסקינהו. העלה את העבדים
רב חנן לאביי איכפל תנא לאשמועינן
טייל ופועל אמר ליה לא
בידו אחת ובשניה היה מטפס ועולה
אכולהו
בעמוד: מאחר
דהכי. שבעל כח
אתה: אם כן.
שאתיש את כחי ולא יסמכוני: מה אניח. כח בעצמי להשתמש בו לעת זקנה: בעירם. שתים בשבת: איכפל
תנא לאשמועינן
טייל ופועל. תנא דסתם לעיל המדיר את אשתו בית הלל אומרים שבת אחת אין לו לומר זאת לא בספן
ולא בגמל ולא
בחמר ולא בתלמידי חכמים שהרי ו) [אף החמר] עונתו אחת בשבת ובשביל יום אחד יוציא ויתן כתובה הרי
עונתו משבעה
לשבעה וכ"ש גמל
וספן אין בכלל הזה אלא
טייל
ופועל
העושה
מלאכה
בעירו שדרכו לשמש שתים בשבת:
אכולהו