מציאת האשה פרק ששי כתובות
סז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
זהב
הרי הוא כשוויו. פירש ר"ח דבכלי זהב מיירי כגון נזמים
מציעין תחתיו. תחת רגליו להלך עליהם: לפום גמלא שיחנא. לפי
יב א
א) ב)
ג)
כח הגמל יטעינוהו משא: אם לא תדעי. אם לא תתני לב כנסת
וטבעות וא"ת מאי קאמר לא ככלים של זהב דלא פחתי הא
ד)
ישראל לשמור את התורה צאי לך וגו' סופך לצאת בעקבי הצאן
בכלים איירי וי"ל דהכי פירושו מאי לאו ככלים דכסף דפחתי דהא
יג ב
ולרעות את גדיותיך: זהב. חתיכות זהב:
והרי הוא כשוויו. לא יוסיף
זהב כיון שהיא לובשת תמיד
נזמים וטבעות אע"פ שאינם נפחתים
ה) ו)
שליש ולא יפחות חומש: זהב הרי הוא
אשה רוצה להתקשט בהן ולהיות
מציעין תחתיו ובאין עניים ומקפלין אותן
ככלים. זהב שבור הרי הוא ככלים.
פוחתת חומש ומשני לא ככלים של
ז)
מאחריו איבעית אימא לכבודו הוא דעבד
❖
יד ג
ומפרש ואזיל מאי כלים: דינרי זהב.
זהב דלא פחתי פירוש כגון כוסות
ח)
ואיבעית אימא כדבעי ליה למיעבד לא
שהן טבועין: הרי הן ככספים.
וקערות של זהב דאע"ג דכי משתמשי
טו ד ה
להוסיף שליש לפי שמזומנים לשכר:
בהן פחתי כשל כסף מיהו אגב יוקרם
עבד כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא
תורה אור השלם
לפורטן. שיש להן קצבת מטבע
אין משתמשין בהן תמיד ובהנהו
תניא אמר ר' אלעזר ברבי צדוק אראה
1. אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ
להחליפן תמיד בדינרי כסף ובפרוטות
פשיטא שהם כשוויין דלא משתמשין
בנחמה אם לא ראיתיה שהיתה מלקטת
טז ו ז
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ
להוצאה ולסחורה: (א) דפחתי. לפי
בהם כולי האי דפחתי הכי נמי נזמים
בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת
שעורים מבין טלפי סוסים בעכו קראתי עליה
❖
וטבעות משום קישוט שלהן אינה רוצה
שמשתמשין בהן והוא מקבלן בפחות
גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת
מקרא זה אם לא תדעי לך היפה בנשים
1
הָרֹעִים:
חומש: אי נימא אסיפא. אדינרי
לפחות ככליו מיבעי ליה פי' שעומד
❖
שיר השירים א ח
צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך אל
זהב: ואיבעית אימא. ככלים של
בכלותיו ובחשיבותו ואינו פוחת חומש
לעזי רש"י
תקרי גדיותיך אלא גויותיך: אמר רב שמן
ומסיק בדהבא פריכא פירוש ברייתא
כסף דפחתי ולא תקשי לר' יוחנן דכי
פלאל"א [פיילול"א].
הגהות הב"ח
בר אבא אמר ר' יוחנן הכניסה לו זהב שמין
בדהבא פריכא איירי פי' זהב שבור
אמר רבי יוחנן בגרוטאות גדולות
❖
רסיסי (זהב), פירורי (זהב).
והכי קתני זהב שבור הרי הוא ככלים
ומתניתין בדהבא פריכא גרוטאות
(א) רש"י
אותו והרי הוא כשוויו מיתיבי הזהב הרי
❖
דהיינו ככלים של זהב כמו שאמר רבי
דקות שנופל מהן כשממשמשין בהן:
הוא ככלים מאי לאו ככלים של כסף דפחתי
בממלא. דק דק של זהב שקורין
יוחנן אע"פ שהוא שבור כיון שאינו
תוספות רי"ד (המשך)
לא ככלים של זהב דלא פחתי א"כ ככליו
פלאל"א: בשמים של אנטוכיא. הוא
פוחת חשוב ככלים:
דיתמי דשביק אבוהון:
מוסף רש"י
מיבעי ליה ועוד תניא זהב הרי הוא ככלים
ממלא. זהב הניטל מן הארץ
מתני' המשיא את בתו
עיקר סחורתן ואשה שהכניסה לבעלה
לפום גמלא שיחנא.
סתם לא יפחות לה
דינרי זהב הרי הן ככספים רבן שמעון בן
ממוצאו:
שום מהם הרי הן ככספים להוסיף
(לקמן
מנ' זוז פסק להכניסה
אלא ארישא. מדרבנן פריך:
גמליאל אומר במקום שנהגו שלא לפורטן
שליש: פרנא. ריוח שליש: תותבי
קד.)
ערומה לא יאמר הבעל
גמלים של ערביא אשה גובה
(סוטה יג:) זוזי
כשתבואי לביתי אכסה
שמין אותן והרי הן בשוויהן רשב"ג אהייא
דבי מכסי. שמלות של אותו מקום:
פשיטי.
[אותה] בכסות אלא מכסה
פרנא מהם. פי' בקונט'
אשלי. חבלים: ארנקי דמחוזא.
אילימא אסיפא מכלל דתנא קמא סבר אפי'
ועודה בבית אביה וכן
כיסין מלאין מעות: פרנא. לזה
ריוח שליש שהם ככספים שמוסיף
המשיא את היתומה לא
במקום שנהגו שלא לפורטן הא לא נפקי
יפחות לה מנ' זוז
הבעל שליש וקשה לר"ת דה"ל למימר
שמעתי כתובה מנכסי יתומים ולא
אלא לאו ארישא והכי קאמר זהב הרי הוא
ואם יש בכיס מפרנסים
הרי הן ככספים כדקאמר רבי ינאי
אמרינן מטלטלי דיתמי לא משתעבדי
אותה לפי כבודה: אמר
ככלים מאי כלים כלים של כסף רשב"ג
❖
(לעיל סה:) לבעל חוב: אסמכתייהו עלייהו.
ונראה לו דבכתובה איירי שהאשה
אביי נ' זוז פשיטי
אומר הרי הוא כדינרין של זהב במקום
פי' חמשים זוז מדינה
וגביין מטלטלי כי הני שהן להן במקום
גובה כתובתה מהן דאסמכתייהו
ממאי מדקתני אם יש
שנהגו שלא לפורטן לא לעולם אסיפא
קרקעות לפי שבעלי סחורה הם:
עלייהו כמו שפי' בקונטרס עצמו גבי
בכיס מפרנסים אותה
תוספות רי"ד
ודנפקי ע"י הדחק ובהא קמיפלגי מר סבר כיון
לפי כבודה ואמרי' מאי
דשקלי להו. הנשים האלמנות והגרושות
ארנקי דמחוזא ומכאן פוסקין דמטלטלי
אר"א קופה של
כיס וא"ר ארנקי של
דנפקי משבחינן לה ומר סבר כיון דלא נפקי
שגובות כתובתן: אארעא הוא. ואין
דידן משתעבדי לכתובה דהוו כגמלים
צדקה ואי ס"ד נ' זוז
בשמים אמר ר"א לא
גובות אלא מן הקרקע מן היתומים:
דערבי' ואשלי דקמחוניא דאסמכתייהו
אלא ע"י הדחק לא משבחינן לה איבעית
ממש אם יש בכיס
נאמרו דברים הללו
מתני' וכן המשיא את היתומה.
אלא בירושלים פירוש
כמה יהבינן לה אלא
עלייהו ואין נראה לר"ת דאי כקרקע
אימא כולה רשב"ג היא וחסורי מיחסרא והכי
ש"מ נ' זוז פשיטי.
ששם הנשים מתקשטות
גבאי צדקה: גמ' זוזי
דמו כהני דשמעתתא א"כ אם מכרם
קתני זהב הרי הוא ככלים דינרי זהב הרי הן
ת"ר יתום ויתומה שבאו
בבשמים ביותר: בעי
פשיטי. זוזי מדינה שמונה מהן זוז
הבעל תוציא אשתו מיד הלקוחות
ר"א במנה הנישום או
להתפרנס מפרנסים (אותה
ככספים בד"א במקום שנהגו לפורטן אבל
במנה המתקבל שבת
לכ') את היתומה ואח"כ
צורי: להתפרנס. מזונות של צדקה:
לאחר מותו ואם כן לדבריהם בטלה
מפרנסים היתום מפני
ראשונה או כל שבת
במקום שנהגו שלא לפורטן שמין אותם והרי
תקנת השוק אלא מחמת תקנת
שבאו
שהאיש דרכו לחזר ואין
ושבת חודש ראשון או
הן בשוויהן דברי רשב"ג שרבן שמעון בן גמליאל אומר במקום שנהגו שלא
הגאונים גביא ממטלטלי דיתמי כמו
כל חודש וחודש שנה
האשה דרכה לחזר. ואי
קשיא הא תנן בפ"ב
ראשונה או כל שנה
לפורטן שמין אותם והרי הן בשוויהן מ"מ ככליו מיבעי ליה קשיא איבעית
שכתוב בכתב רב שרירא גאון:
ושנה תיקו: אר"ש ב"נ
דהוריות האיש קודם
אמר
אביי חמשים זוזי פשיטי כו'.
אימא הכא במאי עסקינן בדהבא פריכא רב אשי אמר בממלא אמר רבי ינאי
אר"י גמלים של ערביא
לאשה להחיות ולהשב
וא"ת אמאי איצטריך למיפשט
אבידה והאשה קודמת
אשה גובה פורנא מהם
בשמים של אנטוכיא הרי הן ככספים אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי
לאיש לכסות ולהוציאה
א"ר פפי הני תותבי
ממתני' תפשוט מדרב יהודה אמר
יוחנן גמלים של ערביא אשה גובה פרנא מהם אמר רב פפי הני תותבי
דבי מכסי אשה גובה
מבית השביה ובזמן
א
רב דאמר בפרק קמא דקדושין
ששניהם עומדים בקלקלה
פורנא מהן פי' כתובתה
דבי מכסי אשה גובה פרנא מהם ואמר רב פפי הני שקי דרודיא ואשלי
האיש קודם לאשה בכל
שאע"פ שאינה נגבית
בשל דבריהם כסף מדינה וי"ל
דקמחוניא אשה גובה פרנא מהן אמר רבא מריש הוה אמינא הני ארנקי
ממטלטלי אלא ממקרקעי
מעשיו פי' אשה קודמה
דרב יהודה לא נתן סימן אלא
לאיש לכסות מפני שבושת
כיון שמו"מ היה באלו
דמחוזא אשה גובה פרנא מהם מאי טעמא אסמכתייהו עלייהו כיון דחזאי
אסילעין לחודייהו ולא אזוזי ואמנה
האשה מרובה משל האיש
המטלטלים וברוב כתוב'
דשקלי להו ונפקי וכי משכחי ארעא זבני בהו אמינא אסמכתייהו אארעא
ללכת ערומה אבל למזונות
הם נמצאים כל אשה
דהא אמרינן בהחובל
הוא: מתני' המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז פסק
האיש קודם וזה להחיות
סמכא דעתה עליהן כמו
התוקע לחבירו באזנו נותן לו סלע
ב
ג
והיכי תני הכא מפרנסים
שסומכין על הקרקע וגובה
רבי יוסי הגלילי אומר מנה ואמרינן
להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסנה לביתי אכסנה בכסותי אלא
היתומה קודם וא"ל האי
מהן: א"ר מריש הוה
פרנסה פרנסת כסות דא"כ
אמינא הני ארנקי במחוזא
מאי מנה מנה צורי תנן או מנה
מכסה ועודה בבית אביה וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמשים
ד
אמאי תלי טעמא שאין
אשה גובה פורנא מהן
זוז אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה: גמ' אמר אביי חמשים זוזי
מדינה תנן ופשט דמנה צורי תנן ולא
האשה דרכה לחזר ת"ל
מאי טעמא אסמכתייהו
פריך מדרב יהודה וכתובה נמי אפילו
משום שמתביישת היא
עלייהו כיון דחזי דשקילי
פשיטי ממאי מדקתני סיפא אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה ואמרינן
ה
בערמימותה י"ל ברייתא
להו ונפקי וכי משכחי
למאן דאמר כתובה דרבנן הוי מאתים
זו מיירי בעיר שיכול
ארעא זבני בהו אמינא
מאי כיס אמר רחבה ארנקי של צדקה ואי סלקא דעתין חמשים זוזי ממש
זוז צוריים כמו למאן דאמר דאורייתא
היתום לחזור ולהתפרנס
שמע מיניה אסמכתא
אם יש בכיס כמה יהבינן לה אלא שמע מינה חמשים זוזי פשיטי ת"ר יתום
דלא פליגי אלא בנשא אשה
ו
אם לא ניתן לו מכיס של
אקרקע היא פי' הנשים
צדקה ויותר גדולה בושת
הגובות כתובתן כשהיו
ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסין את היתומה ואחר כך מפרנסין את היתום
בארץ ישראל וגירשה בקפוטקיא אם
האשה לחזר משל איש
מגבין להם מהנהו ארנקי
נותן ממעות ארץ ישראל או ממעות
מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים ואין אשה דרכה לחזור יתום ויתומה
ז
ומתני' דהתם מיירי במדבר
היו קונין בהן קרקע
קפוטקיא וכן מנה דאלמנה דהוי לכולי
או בספינה
שאינו מוצא
וכבר תיקנו הגאונים
שבאו
לחזר ואם
לא יפרנסנו
בישיבות שכתובת אשה
עלמא דרבנן הוי
מנה צורי כדמשמע
בפרק
קמא גבי
בית
דין של כהנים גובים כו' דכתובת אלמנה
מחצה כשל תורה:
ימות התם
האיש קודם
ובע"ח גובין מטלטלין
וחכ"א