עח:
האשה שנפלו פרק שמיני כתובות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לא
ב א כך השיב ר"ג לחכמים. פירוש על הארוסה ששאלו לא הוצרך
תא שמע אמר רבי יהודה כו' הואיל וזו אשתו. נשואה: וזו אשתו.
א) ב)
ג)
ארוסה. מה נשואה נפלו לה משנשאת מכרה בטל כדקתני במתניתין
להשיבם כדאמרינן דתשובה מעולה ונצחת השיבם על הארוסה:
תני מוכרת ונותנת וקיים. זו היא גירסת הקונטרס ופירש תני
ד)
הבעל מוציא כו': אף זו. שנפלו לה כשהיא ארוסה יהא מכרה
ג ב ג
❖
בטל ואפי' כשהיא עודה ארוסה: אמר להם על החדשים. שאתם
במתני' וקשה לרבינו יצחק בן
רבינו מאיר דאדרבה היה לו
ה) ו)
ז)
להגיה הברייתא מקמי מתני' ועוד
אומרים עליהם מה זו מכרה בטל
❖
דאם היה מגיה הברייתא הוי ר"ג
אנו בושים על מה שאמרנו בטל
ת"ש דתניא א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל
תוספות רי"ד
שפיר כב"ה והשתא דמגיה מתני'
אלא שאתם אומרים לי עליהם מה זו
וזו אשתו וזו אשתו זו מכרה בטל אף זו
רב שמואל דאמרי תרוייהו
הוי ר"ג כב"ש דלב"ה אפי' באירוסין
מכרה בטל כו'. ולא גרסינן אמר להם
גליון הש"ס
מכרה בטל אמר להן על החדשים אנו בושים
בין שנפלו לה נכסים
לא תמכור לכתחילה ועוד כי היכי
אף זו לא תמכור וכן מצאתי
גמ' אינהו דאמרי
עד שלא תתארס בין
אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים
❖
בתוספתא: שמע מינה. מדקאמרי
דפריך בסמוך לרב פפא ור' חנינא
כרבותינו.
שנפלו לה משנתארסה
שמע מינה דיעבד קאמר שמע מינה תניא
ונשאת הבעל מוציא מיד
ליה אף זו מכרה בטל שמע מינה
בן עקביא כב"ש טפי ה"ל למיפרך
הלקוחות אינהו דאמרו
אמר רבי חנינא בן עקביא לא כך השיבן
דיעבד נמי קשיא להו: לא כך השיבן.
לרב זביד דלדידיה ליכא לשנויי לא
כרבותינו דתניא רבותינו
הגהות הב"ח
רבן גמליאל לחכמים אלא כך השיבן לא אם
בעוד שדנו לפניו במוכרת בעודה
נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דאם ר'
חזרו ונמנו בין שנפלו
(א) גמ'
לה עד שלא תתארס בין
אמרתם בנשואה שכן בעלה זכאי במציאתה
ארוסה לא כך הוצרך להשיבם על
חנינא בן עקביא ור"י שניהם לא
❖
שנפלו לה משנתארסה
החדשים אנו בושים שהרי תשובה
שנו פלוגתא דב"ש וב"ה אם כן מי
ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה תאמרו
ונשאת הבעל מוציא
מיד הלקוחות: נפלו לה
נצחת יש כאן שיש להפריש בין ארוסה
שנאה ונראה דגרסינן תני אם מכרה
בארוסה שאין בעלה זכאי לא במציאתה
משנשאת וכו'. נימא תנינא
מוסף רש"י
לנשואה וכן השיבן עליה לא אם
ונתנה קיים ומגיה הברייתא ורבינו
ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה אמרו
לתקנות אושא דאר"י ב"ח
אמרתם כו': ולא בהפרת נדריה.
חננאל גריס במתני' מוכרת ונותנת
אמר להן אף זו.
באושא התקינו האשה
לו רבי מכרה (א) לה עד שלא נשאת נשאת
שמכרה בנ"מ בחיי בעלה
ובברייתא אם מכרה ונתנה ומשני
לבדו אלא אם כן אביה עמו דתנן ה)
ואח"כ מכרה מהו אמר להו אף זו מוכרת
ומתה הבעל מוציא מיד
אביה ובעלה מפירין נדריה: אמרו
רב זביד תני אם מכרה כו' ומגיה
(רש"ע
הלקוחו' מתני' בחייה
ונותנת וקיים אמרו לו הואיל וזכה באשה
לו רבי מכרה עד שלא ניסת. נראין
מתניתין מקמי ברייתא כדי שלא
דפוס ספרד) באושא
ולפירות תקנת אושא
התקינו.
בגופה של קרקע. פי'
לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים
דבריך במוכרת בעודה ארוסה: ניסת
להעמיד ר"ג כב"ש ובתר הכי פריך
מאי דתנן במתני' שהבעל
ואחר כך מכרה. נכסים שנפלו לה
לרב פפא דלא מגיה מתניתין ור"י
אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את
מוציא מיד הלקוחות הוא
קודם נישואין מהו: אמר להן אף
כב"ש ולא גרסינן רבי חנינא בן
כ"ז שהיא בחייה ומפני
הישנים והאנן תנן עד שלא נשאת ונשאת
(ב"מ לה.) האשה
שהפירות משועבדים לו
זו מוכרת וקיים אמרו לו הואיל וזכה
עקביא כב"ש ולגירסא זו לא גרסינן
ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רב
שמכרה בנכסי מלוג.
אבל לאחר מיתה נתקיים
באשה. למציאתה ולמעשה ידיה
בברייתא דלעיל אף זו לא תמכור
(לעיל נ.) בחיי
המכר ללוקח שאין לו
זביד תני מוכרת ונותנת וקיים רב פפא
בעלה.
דהא מתני' קתני מוכרת לכתחילה
והפרת נדריה לא יזכה בנכסים
לבעל אלא פירות בחייה
אמר לא קשיא הא ר' יהודה אליבא דר"ג הא
ויורשה לאחר מיתתה. ואם
ולרב פפא דלא מגיה מתני' תיקשי
שתיקנו לאכול פירותיהן בחייה והיאך
(ב"מ
קדמה ומכרה נכסי' בחייו
ר' חנינא בן עקביא אליבא דר"ג ור' חנינא
מכרה קיים: ה"ג והא אנן תנן עד
ומיהו קשה קצת דהיכי משני דלר"י
לה.)
מכרה מכר שאין הבעל
בן עקביא כב"ש ה"ק לא נחלקו ב"ש וב"ה
שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר
לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה הא
יורש אלא מה שנמצא
לה לאחר מיתה דומיא
אם מכרה ונתנה קיים אמר רב זביד
משמע מתני' דר"י שנה פלוגתא דב"ש
על דבר זה רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין
דבן שיורש את אביו
לא
וב"ה דעלייהו קאי: כר"י ולא
תני מוכרת ונותנת וקיים: ורב פפא
שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה בין
ואם מכר אביו בחייו הוי
כר' חנינא בן עקביא. פי' לא כאמרו
מכר. אבל באושא התקינו
אמר לא קשיא כו'. מתני' ו)[דקתני אם
שנפלו לה נכסים משנתארסה וניסת הבעל
שיוציא מיד הלקוחות
לפניו דר"י ולא כאמרו לפניו דרבי
מכרה] רבי יהודה היא דאיהו מסיק
מוציא מיד הלקוחות כמאן דלא כרבי יהודה
אפילו גוף הנכסים לאחר
חנינא דתרוייהו מודו בעד שלא
ואמר לה [דסבירא ליה אליבא דרבן
מיתתה שעשו הבעל
ולא כר' חנינא בן עקביא $ אינהו דאמרי
כלוקח ראשון כשנשאה
נתארסה וניסת דמכרה קיים ולא
גמליאל אפי' בעודה ארוסה לא
כאילו קנה כל נכסיה וכיון
כרבותינו דתניא רבותינו חזרו ונמנו בין
פליגי אלא כשנתארסה וניסת והא
תמכור לכתחילה וכל שכן בנשאת
שהוא לוקח ראשון מוציא
שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה
דמשמע לקמן בהכותב דעד
קודם מכירה]. ואף על גב דאיירי
(רשב"ם ב"ב קלט:)
מלוקח שני בלא דמים
ומתה.
ולוקח שני מפסיד דאיהו
משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד
שלא ניסת וניסת מכרה בטל דתנן
רבי חנינא בסיפא לאו דמודה לרבי
(ב"מ צו:)
הוא דאפסיד אנפשיה
א"כ למה כתב לה דין ודברים שאם
יהודה דרבן גמליאל אם מכרה אית
הלקוחות: משניסת אלו ואלו מודים: לימא
הבעל מוציא.
אך אם ידוע שהדמים
מכרה ונתנה קיים ומוקי לה בגמרא
ליה אלא מוכרת לכתחילה ומאי דלא
היה ביד אשה בעת
תנינא לתקנת אושא דא"ר יוסי בר' חנינא
מיתה או אם נתנתן
בכותב לה ועודה ארוסה א"כ אותם
פריש רבי חנינא במתניתין פריש
באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג
לבעל שחייב להחזיר להם
בברייתא: ה"ג ורבי חנינא בן עקביא
נכסים נפלו לה עד שלא ניסת
(ב"מ לה.)
הדמים . (עיין בערך
בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד
דאמר כמאן כבית שמאי. בתמיה.
ובניסת איירי דהא ז) משמע דאם
מו בס"ה): ר"ש חולק
הלקוחות מתניתין בחייה ולפירות תקנת
(לעיל נ.)
וכו'. אלו הן ידועים ואלו
א
לא כתב לה דין ודברים כו' מכרה
דהא בית הלל אפילו במוכרת
הן שאינן ידועים. א"ר
אושא בגופה של קרקע ולאחר מיתה:
בטל היינו כאמרו לפני ר"ג דלר"ג
באירוסין אמרי לכתחילה לא ואם בא
ינאי ידועים קרקע שאינן
ר"ש חולק בין נכסים: אלו הן ידועין ואלו
ידועים מטלטלי. פי'
מכרה קיים ואין סברא לומר דאתיא
לוקח לבית דין לימלך אמרינן ליה לא
ב
שמקרקע שא"י להחביאן
תיזבון כ"ש משנישאת: לא נחלקו.
הן שאינן ידועין אמר ר' יוסי ברבי חנינא
כרבותינו דחזרו ונמנו:
(ב"ק
דעתו של בעל עליהן
לימא תנינא לתקנת אושא.
אלא לכתחילה תמכור: וניסת. ואחר
ידועין מקרקעי שאינן ידועין מטלטלין ור'
פח:)
ואינו מתיאש מהן אבל
המטלטלין מפני שהיא
כך מכרה: מתני' בחייה. קאמר
תימה לרבינו יצחק והא
יוחנן אמר אלו ואלו ידועין הן ואלו הן
ג
יכולה להחביאם אין דעתו
תקנת אושא הואי אפי' בנפלו לה
הבעל מוציא כדי לאכול פירות בחייה
(רשב"ם ב"ב נ.)
שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה
של בעל עליהן ומתיאש
מן האירוסין או קודם כדמשמע
ולאחר מותה יחזיר הקרקע ללוקח
מהם והילכך אם מכרה
נכסים במדינת הים תניא נמי הכי אלו
ונתנה קיים ור"י אמר
ואפי' מתה בחייו לא ירשנה הבעל
בהחובל דקאמר התם
אלו ואלו ידועים הן.
הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו
ואתו באושא ותקון דאפילו גופה של
תני חדא עבדי מלוג יוצאים בשן
ואלו הן שאינן ידועים
לה נכסים במדינת הים: ההיא איתתא
קרקע יורש הבעל: רבי שמעון חולק
ועין לאשה אבל לא לאיש ותניא
כל שנפלו לה נכסים
במדה"י פי' בודאי בהני
דבעיא דתברחינהו
לנכסה
מגברה
כו'. יש נכסים שמכרה קיים ויש
אידך לא לאיש ולא לאשה מאי לאו
כיון דבעל לא ידע מהן
נכסים שמכרה בטל: ידועין
מר אית ליה תקנת אושא ומר לית
כתבתינהו לברתה
אינסיבה ואיגרשה
ואין בלבו עליהן אם
מקרקעי. ועל מנת אותן נכסים
ליה לא דכ"ע אית להו תקנת אושא
מכו"נ קיים ותנ"ה אלו
אתאי
הן שאינן ידועים יושבת
כאן קודם תקנה כו' ואמאי לא אמר
נשאה לפיכך מכרה בטל שהיה מצפה
כאן ונפלו לה נכסים
דבעיא דתברחינהו לנכסה. אלמנה
כאן שנפלו לה באירוסין כאן שנפלו לה אחר נישואין אלא
שמע מינה
שתפול לה אותה ירושה:
במדה"י עיין הפסק בסוף
היתה ובאת להנשא והיתה מקדמת ונותנתן לבתה כדי להבריח זכות
דאפי' נפלו לה באירוסין איתא לתקנת אושא ויש לומר דבלאו הכי
הילכתן אם הל' כר"ש
ואם לאו: ההיא איתתא
בעלה מהם שלא יזכה בהם והודיעה לעדים שאין מתנה זו מתנה
משני לה שפיר:
דבעיא דתברחינהו נכסי
כתבתינהו
לברתה. פי' בקונטרס והודיעה לעדים שלהבריח
אלא להבריח ולא שתזכה בהם הבת אם תתאלמן היא או תתגרש:
מגברא כתבתנהו לברת
פי' מפני שהיתה רוצה
מתכוונת ואין נראה לרבינו יצחק דא"כ אמאי פליגי
אתאי
להנשא והיתה יראה שמא
רב ענן ורבא אדרב נחמן פשיטא דלא קנתה ונראה לרבינו יצחק דלא אמרה מידי אלא גילוי מילתא בעלמא איכא ולא הוי דברים שבלב
יזכה הבעל בהן קדמה
שאינם דברים דהכא ודאי הדבר ניכר שלא נתכוונה אלא להבריח
דנפשה עדיפא
לה כדאמרינן בסמוך :
וכתבתה לבתה במתנה פי'
המורה והודיעה לעדים
עשאום
שאין מתנה זו אלא
להבריח ולא שתזכה בהן הבת אם תתאלמן או תתגרש. ואינו נ"ל שאילו פרשה דבריה
לעדים שאינה
נותנתה לה מתנה
גמורה אלא
להבריחם מבעלה מתכוונת היכי אמרינן לקמן