מי שהיה נשוי
פרק
עשירי כתובות
צא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ומר
סבר אפי' מטלטלי. פי' ר"ש וקשה
בדינר מקרקעי קמיפלגי. אי בעינן ההוא מותר שיהא שם שתי
לי אם יש שם מותר
ו א ב
א) ב)
❖
ג)
כתובות ודינר מקרקעות והכא בדליכא מותר דינר אלא מטלטלי
דינר כיון שיש שם מותר דינר מיבעי ליה כדפריך בסמוך
וי"ל דעדיפא מינה פריך: אלא הכא בפחות מדינר קמיפלגי.
מש"ה אמר ת"ק דאין בני ראשונה נוטלין ואתא ר"ש למימר הואיל
ז ג
סבר אפי' ממשעבדי. ר"ש
ויש מותר דינר כל דהו שקלי: ומר
והשתא בעי למימר דלר"ש ודאי סגי בפחות מדינר ותימה א"כ הדרא
מוסף רש"י
סבר חוב הוי מותר: ה"ג אי הכי
קשיא לדוכתיה אם יש שם כיון שיש
ח ד
שם מיבעי ליה: וכי תימא איפוך.
ויתומים
מבקשין
ר"ש אומר אם יש מותר דינר.
והכא בדינר מקרקעי קמיפלגי מר סבר
ט ה
כתובת אמן.
י ו ז
ואברייתא קאי הואיל ובדאיכא מותר
פ"ה ובניה של זו דקאמר ת"ק אבני
מקרקעי אין מטלטלי לא ומר סבר אפילו
❖
מוקמת לה אלא שמשועבד ור"ש
ראשונה קאי משמע מתוך פירושו
מטלטלי ומי מצית אמרת הכי והתנן ר"ש
לקולא קאמר הכי איבעי ליה למימר
דל"ג לעיל באים בניה של זו לאחר
אומר אפי' יש שם נכסים שאין להם אחריות
הואיל ויש שם מותר דינר אלו נוטלין
מיתת אמן דמשמע בהדיא דאבני
תוספות רי"ד (המשך)
אינן כלום עד שיהא שם נכסים שיש להן
כו': וכ"ת איפוך. פירושא דפרשי'
שניה קאי אלא גרס בניה של זו
אמן כבנ"ד. וכגון שהיתה
אחריות יתר על ב' כתובות דינר אלא הכא
בפלוגתייהו איפוך ואימא באין בניה
לאחר מיתה וקשה דבכל הספרים
כתובה א' גדולה מחברתה
בדינר משעבדי קמיפלגי מר סבר מבני חורין
של זו דקאמר ת"ק אבני ראשונה קאי
גרסינן ליה ועוד אי אבני ראשונה
ואין בכלן הנכסים שהניח
בידן אלא כדי שתי
אין ממשעבדי לא ומר סבר אפי' ממשעבדי
וקאמר דשקלי כתובת בנין דכרין
קאי מה לו להזכיר לאחר מיתה
הכתובות שלהן חולקות
ואתא ר"ש למימר אם יש שם מותר
פשיטא דבאין דקאמר לאחר מיתה
אי הכי ר"ש אומר אם יש שם מותר דינר כיון
בשוה ירושת אביהן לפי
(לעיל נ:) היה שם
הגולגולת כ"א חלקו
דינר כולם נוטלין ואם לאו אלא
דהא מתה קתני ועוד קשה לי דהואיל
שיש שם מותר דינר מיבעי ליה אלא בפחות
מותר דינר.
כשאר ירושה דאורייתא
פחות מדינר יש חולקים בשוה: והא
ובעי למימר איפוך הוה ליה לאסוקי
מדינר קמיפלגי מר סבר דינר אין פחות מדינר
כדאמרי' טעמא לעיל בפ'
ת"ק דמתני'. דקאמר ר"ש עלייהו
פלוגתייהו בכתובה נעשית מותר
אלו
נערה דבמקום דמיעקרא
לא ומר סבר אפילו פחות מדינר והא ר"ש
נוטלין כתובת אמן
ירושה דאורייתא לא תקינו
לחברתה ועוד גרסינן בפירוש ר"ח
אפי' יש שם נכסים שאין להם אחריות
ואלו נוטלין כתובת
דינר קאמר וכי תימא איפוך ת"ק דמתני' נמי
רבנן ובטל שם תנאי
אינם כלום: דינר קאמר. דקתני
בהדיא באין בניה של שניה לאחר
אמן.
בנ"ד. הי' שם יתר על ב'
דינר קאמר אלא כי הנך תרי לישנאי קמאי
מיתה על כן פי' ר"ת אבני שניה
היה שם יתר דינר כו' ות"ק דמתני'
כתובות דינר א' דמקיימי'
ביה ירושה דאורייתא אלו
ואיפוך אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא
הוא ת"ק דברייתא: אלא כי הני תרי
קאי לעולם ואיפוך סברתייהו דת"ק
נוטלין כתובת אמן ואלו
לישני קמאי. בדינר מקרקעי או
דאמר באין בני שניה ולוקחין
הלכתא אחת בחייו ואחת במותו יש להן
(שם) בסילוא דלא מבע
נוטלין כתובת אמן ואותו
בדינר משעבדי: ואיפוך. תריצותא
כתובת אמן והראשונים אין להם
דמא.
הדינר או אם יש שם יותר
כתובת בנין דכרין וכתובה נעשית מותר
חולקין לפי הגולגולת ואם
כשאין להם מותר כלל אבל אם היה
וה"ק ת"ק באין בניה של ראשונה גם
❖
לחברתה בשלמא אי אשמעינן אחת בחייו
(רשב"ם ב"ב קנא.)
אמרו היתומים הרי אנו
שם מותר אפילו בפחות מדינר יש
הם ונוטלין כתובת אמן משום תנאי
מעלים על נכסי אבינו יתר
ואחת במותו יש להן כתובת בנין דיכרין ולא
להן כתובת בנין דכרין ואתא ר"ש
בנין דכרין ואע"ג דליכא אלא מותר
דינר אין שומעין להן אלא
אשמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה הוה
שמין את הנכסים בב"ד
למימר דוקא אם יש שם מותר דינר
דינר מטלטלי או משעבדי ואתא ר"ש
תוספות רי"ד
שמשעה שמת אביהן זכו
אמינא אי איכא מותר דינר אין אי לא לא אלא
ומדרבי שמעון נשמע לת"ק דמדקאמ'
למימר אם יש מותר דינר מקרקעי
אמר מר זוטרא משמיה
שיתחלקו הנכסים בשוה
לישמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה ואנא
ובני חרי אלו נוטלין כו' והשתא דר"ש
אם יש שם משמע לדקדק דברי ת"ק
כפי גולגולותם. היה שם
דר"פ [הלכתא] א' בחייו
וא' במותו י"ל כתובת
נכסים בראוי שראוי ליפול
ידענא משום דאחת בחייו ואחת במותו יש
לחומרא ולא שייך לאותובי הואיל ויש
כשאין שם מותר כלל קאמר דוקא:
בנין דכרין וכתובה נעשית
להם ירושה מאבי אביהן
כי
הנך תרי לישני קמאי ואיפוך.
שם מבעי ליה: ואנא ידענא כו'.
להן כתובת בנין דכרין אי אשמעינן הכי הוה
מותר לחברתה פי' וכל
אחרי מות אביהן ועם
שכן ב"ח דהוי מותר
אותה הירושה יהיה שם
דאי בשתיהן בחייו דתרוייהו בתורת
וכדפרישית דת"ק אמר בני
אמינא כגון שנשא שלש נשים ומתו שתים
שאם מתו שתיהן בחייו
מותר אינן כבמוחזק דבעי'
בנין דכרין אתו לא מצי למימר כתובה
שניה גובין ולא בני ראשונה כשאין
בחייו ואחת במותו והך דמיית לאחר מיתה
ובאו הבנים של שתיהן
שיהא מותר בנכסים בעת
נעשית מותר לחברתה דהא לאו
שם מותר כלל אבל ממטלטלי או
ליטול אלו כתובת אמן
מות אביהן שהוחזק אביהן
יולדת נקבה היא ולאו בת ירושה היא אבל
ואלו כתובת אמן ויש על
באותו מותר ור"ש סבר
פריעת חוב הוא ואי הכא לא בעינן
ממשעבדי נוטלין ואתא ר"ש למימר
אביהן ב"ח שאם יגבה
דאפי' מותר מטלטלי לא
אחת בחייו ואחת במותו והא דלאחר מיתה
מותר היכא איתקן: דלאו בת ירושה.
דוקא דינר מקרקעי ובני חרי:
ב"ח ואלו (י"ל) [יטלו]
הוי מותר עד שיהא מותר
יולדת זכר היא אימא ליחוש לאינצויי קמ"ל:
כך דינר במקרקע דכי היכי
וליכא למיחש לאינצויי דהא לית לה
כתובת אמן אין שם מותר
מתני' מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא ויתומים מבקשין
דינר אמרי' שמה שגבה
דכתובת בנ"ד לא גביא
בנכסים כח אלא כתובת אמה ובני
א
ממטלטלי אלא ממקרקע
ב"ח הוא דירית במותר
שתים הראשונות שהם זכרים ובאים
כתובת אמן ואין שם אלא שתי כתובות חולקין בשוה היה שם מותר דינר
ב
והוא ירושת אביהן שעל
אבל ת"ק סבר דבכל מידי
לירש יש בהם שכתובת אמן גדולה
כל הבנים מוטל לפרוע
דמקיימי ירושה דאורייתא
אלו נוטלים כתובת אמן ואלו נוטלים כתובת אמן אם אמרו יתומים אנחנו
ג
אפי' מטלטלי הוי מותר
חוב אביהן מממון אביהם
משל חברתה ואומרים טלו כתובת
מעלים על נכסי אבינו יפה דינר כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין להן אלא
והכי אמרי' בגמ' דאפילו
ואין הל' כר"ש דיחיד
אמכם כבנין דכרין ואנו נטול כתובת
מ"ד אין כתובה נעשה
ורבים הל' כרבים: ת"ר של
שמין את הנכסים בבית דין דהיו שם נכסים בראוי אינן כבמוחזק הר"ש אומר
אמנו ואי משום דליכא מותר דינר
זו אלף ושל זו ה' מאות.
מותר לחברתה מודה הוא
אפי' יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהיו שם נכסים שיש להן
אם יש שם מותר דינר אלו
דבעל חובו נעשה מותר:
הרי פרענו בין שנינו הכתובה
אחריות יותר על שתי הכתובות דינר: גמ' ת"ר לזו אלף ולזו חמש מאות אם יש
מתני' מי שהיה נשוי ב'
נוטלין כתובת אמן ואלו
השלישית והיא נעשית מותר לשתים
נשים ומתו ואח"כ מת הוא
נוטלין כתובת אמן ואם
שם מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו יחלקו
והיתומים מבקשים כתובת
לאו חולקין בשוה פי'
שבחייו ומריבה אין כאן דאלו ואלו
אמן ואין שם אלא כדי ב'
אם בשעת מיתת אביהן
בשוה: פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהן יורשין מועטין ונתרבו מאי ת"ש
בתורת בנין דכרין נוטלין הכתובות
ו
כתובות חולקות בשוה הי'
הי' מרובים והי' שם מותר
וזו שנטלה משום חוב אין לה לריב
דניכסי דבי בר צרצור מועטין ונתרבו הוו ואתו לקמיה דרב עמרם אמר להו
שם יתר דינר אלו נוטלין
דינר קודם ששמאוהו ב"ד
כתובת אמן ואלו נוטלין
והוזלו ונתמעטו ועכשיו
שהרי אינה יורשת שתוכל לומר אתם
זילו פייסינהו לא אשגחו אמר להו אי לא מפייסיתו להו מחינא לכו בסילוא
כתובת אמן. ואם אמרו
בשעת גביותן אין שם
יורשים הכתובות יתר על החלוקה:
דלא מבע דמא שדרינהו לקמיה דרב נחמן אמר להן זכשם שמרובין ונתמעטו
היתומים הרי אנו מעלין
מותר דינר כבר זכו יורשים
ליחוש לאנצויי. שיכול לומר בנה של
על הנכסים יותר דינר כדי
המרובים ליטול כתובת
זכו אמן. מועטין ונתרבו מאי
שיטלו כ"א אין שומעין
זו בעלת חוב אתם למה תירשו את
פי' אם בשעת מיתת אביהן
להם אלא שמין את
אבא יותר ממני שאתם באים ליטול כתובת אמכם יתר על החלוקה אם נטלתי אני כתובת אמי לא מאבי ירשתי אלא מאמי: מתני' ויתומים
הנכסים בב"ד הי' נכסים
לא היה שם מותר דינר
מבקשים כתובת אמן. שכתובת אמם מרובה משל חברתה ואומרים בניה כתובת בנין דכרין נטול וכן אתם והשאר נחלוק: חולקין בשוה.
בראוי אינן כבמוחזק
וקודם שבאו לגבות ולשום
בב"ד הוקרו ויש בהן
רש"א אע"פ שיש שם
כשאר כל ירושה לפי הגולגולת: אם אמרו יתומים. בני הכתובה הגדולה: הרי אנו מעלין על נכסי אבינו. מעלין דמיהן לקבלם עלינו ביוקר
נכסים שאין להם אחריות
מותר מאי ת"ש דנכסי
כדי דינר יתר על שוויין כדי שיהיה שם מותר דינר ויטלו כתובת אמם: היו שם נכסים בראוי. שראויה ליפול להם ירושה מאבי
אינו כלום עד שיהיה שם
דבי בר צרצור מועטין
אביהם אחר מות אביהם ולכשתפול יהיה שם מותר דינר בשתי הירושות: אינן כבמוחזק. אינן נחשבין עכשיו להיות כאילו הן
ונתרבו הי' אתו לקמי'
נכסים שיש להם אחריות
מוחזקין בהן כבר ויש כאן מותר דינר: גמ' מרובים. בשעת מיתה ואילו שמאום באותה
יתר על ב' כתובות דינר.
דר"נ א"ל כשם שמרובין
שעה היה שם מותר דינר: ונתמעטו.
פי' ומתו שתיהן בחייו
שהוזלו קודם ששמאו בב"ד: כבר זכו בהם. יורשי כתובה
הגדולה לזכות בכתובת אמם משעת מיתה שהיה שם מותר דינר:
וירשם הוא ואח"כ מת הוא
זילו פייסינהו. ליורשי כתובה הגדולה:
סילוא דלא מבע
דמא.
קוץ שאינו מוציא דם
בנוקבו בבשר. כלומר שמתא ונדוי:
היתומים מבקשים כתובת
זכו