מי שהיה נשוי פרק עשירי כתובות
צה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
וכי
כתבה ליה מאי הוי. תימה מאי קא פריך והלא לא בא עדיין
טירפא. לטרוף לקוחות מר"ח אייר שהרי מכרה לו באחריות: יכלי
לב א
א)
ב)
למימר. לקוחות: את בר חד בניסן את. ושטרך קודם ושלא כדין
לידה והוי כמו כותב לה ועודה ארוסה ואומר אני דשפיר
ג) ד)
נטלה ממך: מאי תקנתיה. דהאי: נכתבו הרשאה להדדי. יבקש מאת
פריך דהכא הוי כמו כותב לה והיא נשואה ולא דמי לארוסה כלל
לג ב
ה)
חברו בר חמשה בניסן וימסור לו שטרו ויכתוב לו הרשאה עליו
דארוסה אם מכרה ונתנה קיים אבל הכא אינו יכול למכור שלא תטרוף
ו) ז)
כל שעה: הכא במאי עסקינן
ח) ט)
לטרוף לקוחות ואם יאמרו לו בר חד
❖
י)
בשקנו מידה. אע"ג דגבי נשואה
בניסן את אומר להם אני בא לטרוף
טירפא מאייר ואילך א"ל יכלי למימר לך את
לד ג ד
אמר רב יוסף בריש הכותב
בשביל מעות של חמשה בניסן שהרי
בר חד בניסן את מאי תקנתיה נכתבו הרשאה
להדדי: מתני' מי שהיה נשוי ב' נשים
מוסף רש"י לשנינו מכרה באחריות ואני בא
מדין ודברים קנו מידו נשואה הוי
א
טפי ידו כידה מהכא גבי לוקח ידה
בהרשאה עליכם מכחו ואם יאמרו לו
האומר לחבירו דין
ומכר את שדהו וכתבה ראשונה ללוקח
תימא
לה ה
נחת רוח עשיתי
כידו:
הוא קדם ואת בר כ"ט בניסן היית
ודברים אין לי על שדה
דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה
זו כו'.
לבעלי מי לא תנן כו'. ליכא לשנויי
אומר להם אני בא מחמת עצמי:
מהלוקח וראשונה מן השניה והלוקח מן
מתני' ומכר את שדהו. המשועבד
כשלקח מהאשה תחלה דאז הוי קיים
לו ו ז
הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה
(לעיל פג. וכעי"ז
לכתובות: הראשונה. שנשא תחלה:
כדקתני בסיפא לקח מן האשה וחזר
ה)
גיטין עז.) ואין לי עסק
השניה מוציאה. כשימות בעלה: וכן
ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב:
ולקח מן האיש מקחו קיים דבמתני'
ב
בה.
גמ' וכי כתבה ליה מאי הוי והתניא האומר
❖
בעל חוב וכן אשה בעלת חוב. מפרש
משמע דאחר מכירת השדה כתבה
בגמ' : גמ' בשקנו מידה. ואמרי'
ללוקח דהכי קתני ומכר שדהו וכתבה
ו)
לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי
הא
ר"מ הא רבי יהודה
כו':
בהכותב לאשתו ז) דהיכא דקנו מידו
(רשב"ם ב"ב מג.) לא אמר
עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום
גליון הש"ס
דתניא כו'. והא דקתני דלא אמרינן
מגופה של קרקע קנו מידו: מקחו
כלום.
הכא במאי עסקינן בשקנו מידה וכי קנו מידה
תוס' ד"ה התם וכו' לשנויי
(לעיל פג.)
בטל. משמע לגמרי ואפי' בחיי הבעל.
נחת רוח עשיתי לבעלי ר"מ היא ופי'
(כריתות כד:)
אלא קושיא אחרונה.
מאי הוי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא
ובבבא בתרא מוקמינן לה באחת
לנו רבי דצריכינן למימר דהשתא הא
תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה
❖
מאותן שלש שדות או ייחדה לה
דנקט בברייתא כתבה לראשון ולא
ג
(גיטין עז.)
מקחו בטל אלמא יכולה היא שתאמר נחת
לכתובתה או כתב לה בתוך הכתובה
חתמה לו רבותא נקט דאע"ג דאיכא
או שהכניסה לו שום משלה: כתב
למימר הך אתתא כי חתמה נמי לשני
רוח עשיתי לבעלי א"ר זירא אמר רב חסדא
תוספות רי"ד (המשך)
לראשון. שטר מכר על שדה אחת:
לאו שהודית באותו מכר אלא לנחת
לא קשיא הא ר"מ הא ר' יהודה דתניא כתב
לו מבית אביה וא' שייחד
ולא חתמה לו. לא הודית באותו מכר
רוח מכוונת דהא כבר ראינוה שלא
לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה
לה בכתובתה וא' שכתב שום
(רשב"ם ב"ב מט. ועי"ש מג.
וכתב שטר אחר ללוקח שני על שדה
חתמה לראשון אפ"ה אמרי' איבדה
בארוכה, הובא לעיל פג.)
משלו שהיתה שלו וכתב
כתובתה דברי ר"מ ר' יהודה אומר יכולה היא
אחרת וחתמה לו: אבדה כתובתה.
לקח מן האיש.
כתובתה וכ"ש סתמא וקשיא לי א"כ
בכתובה שהכניסתו מבית
שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אתם מה
אבי' הא אמרי' התם אי
אם אין שם בני חורין שהרי הראשון
לבסוף דמסיק רב אשי כולה ר"מ היא
למעוטי שאר נכסים כ"ש
לכם עלי ורבי סתם לה הכא כר"מ וסתם לה
אומר הנחתי ליך מקום לגבות הימנו:
ועד כאן לא קאמר ר"מ אלא בשני
דהויא לה איבה אלמא בכל
התם כר' יהודה אמר רב פפא בגרושה ודברי
יכולה היא שתאמר כו'. מן השני
לקוחות כו' אמאי הדר ביה מאותה
נכסי הבעל יכולה היא לומר
נ"ר ע"ל ולא אוקימנא בג'
תגבה: ורבי. דסתמינהו למשניות
הכל רב אשי אמר כולה ר"מ היא ועד כאן
סברא ראשונה דס"ד דיותר יש לנו
ד
(גיטין נה:)
שדות אלא משום דתני מקחו
לומר אבדה כתובתה בחד לוקח
הכא בכתובות סתם לן כר"מ ובמס'
לא קאמר ר"מ התם אלא בשני לקוחות
וחזר. ולקח
בטל דמשמע לגמרי שגם
מן האשה.
מקחו של איש בטל משא"כ
מבשני לקוחות הל"ל כולה ר' יהודה
גיטיןח) סתם לן מקחו בטל כר' יהודה:
דאמרי לה אי איתא דנחת רוח עבדת לקמא
בשאר נכסי הבעל דאילו בכל
אמר רב פפא. מתני' כשהיתה גרושה
היא ובשני לקוחות דוקא א"ר יהודה
איבעי לך למיעבד אבל בלוקח אחד אפילו
נכסיו מקח האיש קיים ומקח
ואחר כך כתבה לו ללוקח כן: רב אשי
יכולה שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי
(רשב"ם ב"ב מט:) מקחו
האשה בטל שכ"ז שהוא
רבי מאיר מודה ומתני' דכתב ליה לאחר תנן
בטל.
קיים ולא גירש אשתו מקחו
אמר. אפי' ביושבת תחתיו ותרווייהו
אבל בחד לוקח לא על כן נ"ל לס"ד
קיים אבל אם נתאלמנה או
התם האין נפרעין מנכסים משועבדים במקום
סתמי כר"מ ומתני' דגיטין דלקח מן
השתא נמי שייך יותר נחת רוח
נתגרשה היא יכולה לטרוף
שיש נכסים בני חורין ואפי' הן זיבורית איבעיא
האיש וחזר ולקח מן האשה להכי מקחו
בלוקח אחד מבשני לקוחות אבל לא
משם אם לא תמצא בני
חורין וקנינה אינה כלום
להו אישתדוף בני חרי מהו דליטרוף
בטל דעד כאן לא קאמר ר"מ בבריית'
משמע ליה שיחלוק ר"מ ונקט שני
משום דאמרה נ"ר ע"ל.
איבדה כתובתה אלא בשני לקוחות
לקוחות משום רבותא דר' יהודה:
ממשעבדי ת"ש כתב לראשון ולא חתמה לו
וה"ה נמי גבי ב"ח אם לוה
כתבה לראשון ולא חתמה לו
והא חזינן דבראשון לא עשתה נחת
ט)
מאחרים ומכר מנכסיו מקחו
לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דברי ר"מ
קיים אלא שב"ח גובה מהן
כו'. יש מקשין והא
רוח לבעלה הלכך לא מצית למימר כי
ואי סלקא דעתך אישתדוף בני חרי טריף
אם לא ימצא ב"ח. ואם
חתמה לשני נחת רוח עשיתי לבעלי:
בהנזקין אמתני' דלקח
עשאן אפותיקי לחובו א"י
ממשעבדי נהי דאיבדה כתובתה משני
ומתניתין. דהכא דאשמעינן מינה
מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו
למכרן כלל דומיא דייחד לה
מראשון מיהא תיגבי אמר רב נחמן בר יצחק
שדה לכתובה ואע"ג דאמרי
חתימתה קיימת: בדכתב. הבעל
בטל אמר רב לא שנו אלא דא"ל לך
לקוחות לכשתבא לגבות אם
מאי איבדה איבדה משני אמר רבא שתי
לאחר קודם לזה ולא חתמה לו ולזה
חזק וקני אבל בשטר קנה ותירץ רבי
לא תמצא תחזור עלינו אינו
תשובות בדבר חדא דאיבדה לגמרי
חתמה: אישתדוף בני חרי. לאחר
כלום מפני שהוא אומר להם
דהתם כשכתבה לו שטר בפני עצמה
א"א לטרוח בב"ד ולהוציא
שלקחו הלקוחות: אישתדוף. נתקלקלו:
משמע ועוד תניא לוה מן האחד ומכר
דהואיל ויכול להוציא שטר שלה בלא
ו
מידכם אלא עד שלא יפרע
מראשון מיהא תגבי. שהרי נתקלקל
שטר של בעל לא אמרי' נחת רוח אבל
(שם) כתב לראשון.
נכסיו לשנים וכתב בעל חוב ללוקח שני
אותו אי אפשר שימכור מה
(ב"ק נט:)
ששיעבד לו (ובזה חולק
הכא מיירי שחתמה לו בשטר של בעל
זכותה במקום שהניח לה לגבות והוה
דין ודברים אין לי עמך אין לו על לוקח
לשני וחתמה לו איבדה
הרב ואומר דוקא אם עשאו
ליה כאישתדוף: ועוד תניא. דמראשון
דהואיל ואינו יכול להוציא שטר שלה
כתובתה.
ראשון כלום מפני שיכול לומר הנחתי
אפותיקי לאשתו מכרו בטל
לא תגבה: הכי גרסינן התם איהו
שלא יראו שטר של בעל עמו יכולה
אבל לב"ח מכרו קיים): אר"ז
לך מקום לגבות הימנו התם איהו דאפסיד
ז
אר"ח ל"ק הא ר"מ והא
דאפסיד אנפשיה. וכולה רבא קאמר לה.
היא ודאי שתאמר נחת רוח עשיתי
❖
(שם)
ר"י דתניא כ' לראשון ולא
נפשיה בידים א"ל
רב יימר לרב אשי
לבעלי ועוד אמר לן רבי דאפי' בשטר
לא תימא מאי איבדה כתובתה משני
חתמה לו לב' וחתמה לו
והא
עצמו של בעל איירי אלא שכתבה
דאף מראשון איבדה אפ"ה לא נפשוט
אבדה כתובתה דברי ר"מ
ר"י אומר יכולה היא שתאמר
שהיא עצמה מכרה ללקוחות אבל חתמה לו דשמעתין היינו שמוחלת
מינה אישתדוף בני חרי לא טריף ממשעבדי דהתם היא דאבדה
תוספות רי"ד
נ"ר ע"ל אתם מה לכם
שיעבוד שיש לה על הקרקע וכן משמע לשון חתמה כלומר שנתרצית
כתובתה והא דקתני אין לו על לוקח ראשון כלום חד טעמא
עלי. פי' מכר הבעל שדה
מאייר ואילך פי' לטרוף
במקח ולא מחתה בו עוד תירץ רבי דהתם ה"ק לא שנו אלא דא"ל לך
הוא האי דלא הדר גבי מהראשון משום דאפסיד נפשיה בידים
א' ללוקח א' ולא הסכימה
הלקוחות שלקחו ממנו
לו אשתו ואח"כ מכר שדה
מאייר ואילך שבאחריות
חזק וקני אבל בשטר קנה בהדי לך חזק וקני ולא נתיישב לי תירוץ זה
שכתב לשני דין ודברים אין לי עמך ולא דמי לאישתדוף:
אחרת ללוקח ב' והסכימה לו
מכרה לו א"ל יכלי לקוחות
דפריך התם לרב מהא דתניא לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו
והא
אבדה כתובתה אם אין שם
למימר לך את בר חד בניסן
בטל עד שתכתוב לו אחריות נכסים דקאמר נימא תהוי תיובתא דרב ומאי תיובתא נמי האי דקתני דשטר אינו מועיל עד שתכתוב אחריות נכסים
יותר ב"ח שהראשון שלא
את ושטרך קודם ושלא כדין
הסכימה לו אומר לה הנחתי
נטלה ממך מאי תקנתייהו
בדלא אמר לך חזק וקני וכי קאמר רב בדאמר לך חזק וקני בהדי שטר ולתירוץ ראשון לא קשה כולי האי. :
לך מקום לגבות הימנו וכגון
יכתבו הרשאה זה לזה יבקש
הכי
איתא גירסא ישנה מתני' דכתבה לאחר וזה לאחר שני הוא מכלל דמכר הבעל לראשון י) (שדה אחרת) ולא חתמה לו ולישנא דהך
שהשדה הב' היא כשיעור
מאת חבירו בר ה' בניסן
כתובה ועל הב' אינה יכולה
וימסר לו שטרו ויכתוב לו
משנה דקמשני נקט דאי האי אחר ראשון הוא וגרסינן וכתב דזבין ליה לאחר הו"ל למימר:
התם איהו דאפסיד נפשיה. מה שפירש בקו' וכולה רבא קאמר לה לא נהירא לר"ת דא"כ הל"ל אלא התם הוא דאפסיד אנפשיה אלא
לילך שהרי הסכימה לו ור"י
הרשאה עליו וילך זה לטרוף
סבר הולכת לב' שהסכמתה
לקוחות ואם יאמרו לו בר
הש"ס הוא דמתרץ התם הוא בבעל חוב דאפסיד נפשיה בידים דידע דדיניה עלויה לפרוע אבל אשה ליכא למימר כל כך איהי היא
אינו כלום שתוכל לומר נ"ר
חד בניסן את יאמר להם אני
ע"ל: ומקשה ור' הכא סתם
בא לטרוף עבור חבירי של
דאפסידה נפשה דהא בעת שכתבה לו לא היתה ראויה עדיין לגבות בברור שהרי לא נתנה כתובה לגבות מחיים וכן פי' רבינו חננאל ובכמה
לן כר"מ והתם במס' גיטין
ה' בניסן שהרי לשנינו מכרה
מקומות בש"ס דלא חייש $לשנויי אלא קושיא אחרונה ועוד דאינה פירכא כל כך מקמייתא דלר"נ בר יצחק לא משמע ליה לגמרי אלא משני:
סתם לן כר"י. אמר ר"פ
באחריות ואני בא עליכם
ומוקמינן בגרושה וד"ה פי' מתני' מיירי
בהרשאה מכחו ואם יאמרו
בגרושה ואח"כ כתבה ללוקח
לך הוא קודם ואת בר כ"ט
בניסן היית אומר להם אני בא מחמת עצמי: מתני' מי שהיה נשוי ב' נשים מכר את שדהו וכתבה הא' ללוקח דו"ד אין לי עמך
שאין לה לומר עכשיו נרע"ל: ר"א אמר כולה ר"מ היא וע"כ ל"ק ר"מ אלא בב' לקוחות דא"ל א"א דנ"ר עבדת מקמא איבעי'
לך למיעבד אבל בחד לוקח אפילו ר"מ מודה ומתני' דהכא בדכתב לאחר שכ' הבעל ללוקח אחר ולא חתמה לו ולזה חתמה לו
הב' מוציאה מיד הלוקח והא' מיד הב' והלוקח מיד הא' וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה וכן ב"ח וכן אשה ב"ח. פי' מכר
והתם בלוקח א' ולעולם מתני' ביושבת תחת בעלה מיירי שלא בגרושה. ואע"ג דפליגי ר"מ ור"י הל' (כר"י) [כר"מ] כיון דר"א
שדהו המשועבד להן לכתובתן ללוקח ומת והראשונה מסתלקת מעל הלוקח אבל הב' לא נסתלקה מעל הלוקח והא' ג"כ לא
דהוא בתרא אוקי סתם מתני' בב' לקוחות וכר"מ קי"ל מחלוקת דברייתא וסתם דמתני' הל' כסתם מתני': תנן התם אין נפרעין
נסתלקה מעל הב' אלא בכל שעה היא קודמת לטרוף הלכך חוזרים חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם: וכי כתבה לי' מאי הוי
מנכסים משועבדים במקום שיש ב"ח אפי' הן זיבורית איבעי' להו אישתדוף בני חרי לאחר שלקחו הלקוחות מהו לטרוף
והתניא האומר לחבירו דו"ד אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא"כ הב"ע בשקנו מידה וכי קנו מידה מאי
ממשעבדי ומסיק תלמודא והל' אישתדוף בני חרי טריף ממשעבדי תניא בתוספתא בפרק מי שהיה נשוי המלוה את חבירו על
הוי יכולה היא שתאמר נ"ר עשיתי לבעלי מי לא תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אלמא יכולה היא שתאמר
החבילה גובה משאר נכסיו עשה שדהו אפותיקו לכתובת אשתו ושטפה נהר גובה משאר נכסים ואם א"ל לא יהא לך פרעון
נ"ר ע"ל ה"נ יכולה היא שתאמר נ"ר ע"ל פי' ואע"ג דאוקימניה בחזקת הבתים באותן ג' שדות א' שכ' לה בכתובתה שהכניסה