הנושא את האשה פרק
שנים עשר
כתובות קד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ומנח
תפילין. ואע"ג שחולי מעיים ו)פטורין מן התפילין לפי שאין
דמדליא. דאמרינן במסכת מגילה למה נקרא שמה צפורי
כט א
א) ב)
ג)
שיושבת בראש ההר כציפור: דעל כמה זימנין לבית הכסא. דחולי
יכולין ליזהר היטב אבל ר' היה מנהיג עצמו בקדושה יותר
ל ב ג
מדאי והיה יודע היטב ליזהר. מ"ר: לא נהניתי אפילו באצבע
ד)
מעיים הוה ליה: וחלץ תפילין ומנח להו וקא מצער. לחלוץ ולהניח:
ה)
❖
קטנה. דאמרינן במדרש עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו
פתח ואמר. הספד: אראלים ומצוקים. מלאכים וצדיקים מצוקי ארץ:
ו)
ולא נהניתי בעולם הזה. [אפילו] לפי
יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו
לא ד ה
טורח שיגעתי באצבע קטנה שלי:
ומייתי הא עובדא דרבי:
דמדליא ובסים אוירא ההוא יומא דנח נפשיה
תורה אור השלם
ומרתא
לב ו
בת ביתוס עשרים וחמש
יבואו צדיקים ויצאו לקראתו ויבא
דרבי גזרו רבנן תעניתא ובעו רחמי ואמרי כל
1. יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל
שנים. אמר לי רבי
בשלום. ואחר כך ינוחו צדיקים על
מאן דאמר נח נפשיה דר' ידקר בחרב סליקא
מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ:
משכבותם: הולך נכחו. בדרך ישרה:
דהך פירכא ליתא אליבא דבר קפרא
לג ז
ישעיה נז ב
אמתיה דרבי לאיגרא אמרה עליוני' מבקשין
❖
מתני' כל זמן שהיא בבית אביה.
דאמר לקמן לא שנו אלא מנה ומאתים
2. אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְיָ
את רבי והתחתוני' מבקשין את רבי יהי רצון
לָרְשָׁעִים:
והיורשים זנוה שם: גובה כתובתה.
אבל תוספת אית לה דלענין כתובה
ישעיה מח כב
שיכופו תחתונים את העליונים כיון דחזאי
כשתרצה: שתעשה טובה. מנכסי
דאורייתא מרתא בת בייתוס וענייה
3. הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ
תוספות רי"ד (המשך)
כמה זימני דעייל לבית הכסא וחלץ תפילין
שבישראל שוות אלא אליבא דר' יוחנן
יתומים נותנת לחם ומלח לשכניה:
מְאַזְּרֵי זִיקוֹת לְכוּ בְּאוּר
ניחא להו ליתמי משום
אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם
וחכמים אומרים. לא הוזכרו עשרים
ומנח להו וקמצטער אמרה יהי רצון $ שיכופו
דאמר דאפילו תוספת אין לה איירי
מצוה ואין מחשבים ממנה
מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם
הכא ולי נראה דאליבא דכו"ע איתא
לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן: וחמש לענין הטובה שתעשה ולא
עליונים את התחתונים ולא הוו שתקי רבנן
כלום אלא טעם איבוד
ישעיה נ יא
כ' היא מפני שכ"ז הזמן
דהכא אליבא דרבי מאיר איירי ולקמן
אפסדוה רבנן כתובה וכשהוזכרו
מלמיבעי רחמי שקלה כוזא שדייא מאיגרא
4. מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה
מחלה להן כתובתה והלכך
לא קאי בר קפרא אלא אליבא דרבנן
עשרים וחמש לענין המחילה הוזכרו
[לארעא] אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי
כ"ז שהיא בבית בעלה
וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים:
❖
דאמרי גובה כתובתה בבית אביה עד
דהואיל ושתקה ולא תבעה כל השנים
יחזקאל לב יט
וניזונית מנכסיו גובה כ'
אמרו ליה רבנן לבר קפרא זיל עיין אזל
לעולם שזה ששתקה לא
כ"ה שנים והואיל ושהתה כל כך
הללו מחלתה הלכך כל זמן שהיא בבית
אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה
מפני שמחלה אלא בעבור
מחלתה ואמר בר קפרא דדוקא מנה
בעלה אין שתיקתה מחילה אלא מפני
מזונותיה שאף אם היה
גליון הש"ס
ואהדריה לקרעיה לאחוריה פתח ואמר
ומאתים מחלה אבל תוספת דהויא
שמכבדין אותה היא בושה למחות על
רוצים להגבותה כתובתה
גמ' שיכופו עליונים.
לא היתה מקבלת היא
אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו
כמו מתנה בעלמא לא מחלה כמו
כתובתה אבל בבית אביה מששתקה
כדי שלא תפסיד מזונות
כ"ה שנים מחילה היא: מתה יורשיה
שאר בעל חוב דלא מחיל אבל לרבי
אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש
שם אין שלום אמר ה'.
וכ"ז שהיא בבית אביה
❖
מזכירין כתובתה כו'. כלומר צריכים
מאיר דמפסדה משום שיש בעשרים
ולא היה זנין אותה שם
אמרו ליה נח נפשיה אמר להו אתון קאמריתו
גובה כתובתה עד כ"ה
וחמש שנה שתעשה טובה כנגד
למחות על כתובתה בתוך כ"ה שנים:
ואנא לא קאמינא בשעת פטירתו של רבי
שנים אבל אם שהתה
גמ' ענייה שבישראל. שכתובתה
כתובה אין חילוק בין תוספת למנה
כ"ה שנים ולא תבעה
זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע
מוסף רש"י
ומאתים דלפום גמלא שיחנא דאי לא
מועטת איבדה לרבי מאיר בטובה
כ' מחלתה ודוקא כשלא
גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי
כל זמן שהיא בבית
היה זונין אותה שם אבל
שעושה בכ"ה שנים: ומרתא בת
תימא הכי אלא אדר"מ קאי אם כן
אביה.
אם היה זונין אותה שם
בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה יהי
בייתוס. שהיתה עשירה וכתובתה
מדקאמר דתוספת יש לה אלמא לית
זה ששתקה מפני המזונות
רצון מלפניך שיהא שלום במנוחתי יצתה
(לעיל נה.)
ליה דלפום גמלא שיחנא אם כן קשה
מרובה תפסיד כתובתה בטובה של
שתקה שאפילו אם היה
גובה כתובתה עשרים
רוצים להגבותה כ' היא
כ"ה שנים: לפום גמלא שיחנא.
ב"ק ואמרה יבא שלום ינוחו על משכבותם
לדידיה אלמנה דכתובתה מנה עד
1
וחמש שנים.
לא היתה מקבלת שלא
כ"ה שנים ובתולה דכתובתה מאתים
המשוי לפי הגמל. אף כאן לפי עושרה
על משכבך מיבעי ליה מסייע ליה לר' חייא
תפסיד למזונותיה וכ"כ
גם ר"ח ז"ל הא דאמרינן
טובתה: מהו שתשלש. לר"מ דטעמא
עד כ"ה שנים ודומה לי דבר פשוט
בר גמדא דאמר רבי חייא בר גמדא אמר ר'
(שם) מתה.
כ"ז שהיא בב"א גובה
משום טובה: שתשלש. שנחשוב טובתה
דאליבא דרבנן קאי לקמן דכולה
יורשיה
יוסי בן שאול בשעה שהצדיק נפטר מן
כתובתה עד כ"ה שנים
סוגיא דלקמן מיירי אליבא דרבנן:
לחשבון כתובתה לפי חשבון השנים
מזכירין כתובתה.
דוקא בשאינה ניזונית מהם
העולם אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה
היכי דמי אי דלא נקיטא כתובה
אבל אם היתה ניזונית
להפסיד לכל שנה אחת מעשרים וחמש
עד עשרים וחמש
מהם גובה כ' לעולם וכך
רבש"ע צדיק פלוני בא אומר להם יבואו
במאי גביא. תימה אמאי לא
בכתובתה אם לא שהתה כ"ה שנים
שנים.
פי' המורה בריש פ' אע"פ
צדיקים ויצאו לקראתו ואומרים לו יבא בשלום
אלא חציין או שלישית או רביעית.
דייק כמו כן במתניתין במאי גביא
דאמרן תוספת כתובה
ככתובה למאי נ"מ וכו'
ינוחו על משכבותם אמר ר' אלעזר בשעה
תשלש לשון חלוקה לפי חשבון הוא
בשלא שהתה כ"ה אלא לאו בנקיטא
א
עד כ"ז שהיא בב"א תנן
כתובה וקתני דמחלה בכ"ה וי"ל
כדתנן משלשין בממון
שהצדיק נפטר מן העולם שלש כיתות של
בהנושא כ"ז שהיא בבית
ואין משלשין במכות: כל מדת חכמים
דאמתני' ליכא למיפרך דאיכא למימר
בעלה במשך אלמנותה
מלאכי השרת יוצאות לקראתו אחת אומרת
גובה כתובתה לעולם וכ"ז
כן. העמידוה יתד ולא תמוט: אבל
דמתני' בעידי מיתה והא אליבא דרב
לו בא בשלום ואחת אומרת הולך נכחו
(שבועות מח.)
שהיא בב"א שלא היו
שטר כתובה יוצא. בבית דין מתחת
קיימא דלדידיה אלמנה גביא
לפום גמלא שיחנא.
עובדים אותה היתומים
ואחת אומרת לו יבא שלום ינוחו על
ידה: גובה כתובתה לעולם. שאילו
בעדי מיתה והא דקאמר אי דלא נקיט'
ולא זנין גובה כתובתה
משכבותם בשעה שהרשע נאבד מן העולם
(לעיל סז.)
עד כ"ה שנים ואם שהתה
כתובה בידה במאי גביא היינו גט
מחלתה היתה מוסרת להם שטר
(סוטה יג:) כל
יותר מכאן מחלתו וכן
שלש כיתות של מלאכי חבלה יוצאות
הכתובה: שלא בהזכרה. אם שתק
דכמאן דכתב ביה מנה ומאתים דמי
מדת חכמים כן היא.
כתובה והכא דפי' המורה
לקראתו אחת אומרת אין שלום $ אמר ה'
(ר"ה יג.) חסר
כ"ז שהיא בב"א והיורשים
עשרים וחמש שנים ולא מיחה על חובו
דלרב גרושה לא גביא אלא בגט:
2
קורטוב.
זנין אותה וגם זה פי'
לא הפסיד בכך: אלמנה בת אחולי
לרשעים ואחת אומרת לו למעצבה ישכב
אמר לר"מ שאין טעמו בעבור
3
ואחת אומרת לו רדה והשכבה את ערלים: מתני' כל זמן שהיא בבית
❖
היא. שנהנית מהן כל השנים הללו
(שם)
מחילה אלא בעבור הטובה
4
שעשת מנכסי יתומים ואם
וכתובתה אינה מלוה ולא חיסרה
אביה גובה כתובתה לעולם כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד
היא בב"א אע"פ שזנים
בה ממון: לעולם דלא נקיט. הלכך
עשרים וחמש שנים שיש בכ"ה שנים שתעשה טובה כנגד כתובתה דברי ר'
אותה שם אם עשת טובה
תוספות רי"ד
דווקא בעל חוב הא אלמנה דלא
ממזונותיה שלה הן ואין
מאיר שאמר משום רשב"ג וחכ"א כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה
מתני' כל זמן שהיא
ב
עולים לה בכתובתה אבל
נקטא שטרא אחילת'. ודקשיא לך במאי
בדברי חכמים דטעמייהו
בבית אביה גובה כתובתה
לעולם כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים
גביא כשחייב מודה: שונין. בעלי
לעולם וכ"ז שהיא בבית
משום מחילה אין לפרש
מתה יורשיה מזכירין כתובתה עד עשרים וחמש שנים: גמ' אמר ליה אביי
ברייתא: גרושה הרי היא כבעל חוב.
בעלה גובה כ' עד כ"ה
אלא כגון שלא היו
זנים אותה. מתה יורשיה
שנה שיש בכ"ה שנה
לרב יוסף ענייה שבישראל עד עשרים וחמש שנים ומרתא בת בייתוס עד
לגבות לעולם שלא בהזכרה דוודאי
שתעשה טובה כנגד כ'
מזכירים כתובתה עד כ"ה
לא מחלה: כשחייב מודה. שלא
עשרים וחמש שנים אמר ליה לפום גמלא שיחנא איבעיא להו לרבי מאיר
דברי ר"מ שאמר משום
שנה בפ' כל הנשבעים
נתקבלה כתובתה: בר קזא. שם חכם:
מוקי לה כשנשבעה ומתה
רשב"ג וחכ"א כ"ז שהיא
מהו שתשלש תיקו: וחכמים אומרים כל זמן: אמר ליה אביי לרב יוסף
בבית בעלה גובה כ'
שאין אדם מוריש שבועה
הרי
אתאי קודם שקיעת החמה גובה כתובתה לאחר שקיעת החמה לא גביא
לעולם וכ"ז שהיא בבית
לבניו מפני שאינו ממון:
אביה גובה כתובתה עד
א"ל אביי לרבה אתא
בההיא פורתא אחילתא אמר ליה אין כל מדת חכמים כן היא בארבעים סאה טובל בארבעים סאה חסר
קודם שקיעת החמה גביא
כ"ה שנה מתה יורשיה
קורטוב אינו יכול לטבול בהן אמר רב יהודה אמר רב העיד רבי ישמעאל ברבי יוסי לפני רבי שאמר משום
מזכירים כ' עד כ"ה שנה
כ' לאחר שקיעות החמה
פי' כ"ז שהיא בבית אביה
לא גביא כ' בהאי פורתא
אביו לא שנו אלא שאין שטר כתובה יוצא מתחת ידיה אבל שטר כתובה יוצא מתחת ידיה גובה כתובתה
ג
אחליתי' א"ל אין כל
שאינה נוגעת בנכסי בעלה
לעולם ורבי אלעזר אמר אפילו שטר כתובה יוצא מתחת ידיה אינה גובה אלא עד עשרים וחמש שנים מתיב
גובה כ' לעולם בין אם
מדות חכמים כך היא
נותנים לה מזונות בין אם
במ' סאה הוא טובל במ'
רב ששת ב"ח גובה שלא בהזכרה היכי דמי אי דלא נקט שטרא במאי גבי אלא דנקיט שטרא וב"ח הוא דלאו
ד
חסר קורטוב א"ט. אר"י
אין נותנים לה כ"ז שהיא
בר אחולי הוא הא אלמנה אחילתא הוא מותיב לה והוא מפרק לה לעולם דלא נקיט שטרא והכא במאי
בבית בעלה וניזונית שם
א"ר העיד ר"ש לפני רבי
ה
גובה כ' עד כ"ה שנה
שאמר משום אביו ל"ש
עסקינן כשחייב מודה והאמר ר' אלעא שונין גרושה הרי היא כבעל חוב היכי דמי אי דלא נקיטא כתובה
ו
אלא שאין שטר כתובה
אבל אם עברה כ"ה שנים
אבדה כ' שיש באלו הכ"ה
יוצא מת"י אבל שטר
במאי גביא אלא לאו דנקיטא כתובה וגרושה היא דלאו בת אחולי היא הא אלמנה אחילתא הכא נמי כשחייב
שנה שיעור שתעשה טובה
כתובה יוצא מת"י גובה כ'
מודה אמר רב נחמן בר יצחק תני רב יהודה
בר קזא במתניתא דבי בר קזא תבעה כתובתה
ז
לעולם פי' ל"ש שבכ"ה
וג"ח לעניים המחזירים
בבתים כנגד כתובה ואינה
שנים מחלה כתובתה אלא
הרי
רשאית ליתן לעניים מנכסי
כשאין לה כתובה כגון
במקום שאין כותבין כתובה וסומכים על תנאי ב"ד א"נ שאבדתה אבל אם שטר וכו' פי' שאילו מחלתה היתה מוסרת להן
יתומים וכל מה שנתנה אנו מחשיבים לה בכ' ושיערו חכמים שמה שנותנת בכ"ה שנים עולה לה שיעור כ' ובגמרא בעי
לר"מ מהו שתשלש פי' שאם לא שהתה כ"ה ושהתה חציה מהו שתפסיד חצי כ' בעבור טובה שעשת' בנכסי בעלה ואמרינן
שטר כתובתה ור"א אמר אפילו שטר כתובה יוצא מת"י אינו גובה אלא עד כ"ה שנה מתיב ר"ש ב"ח גובה שלא (בהכרזה)
מפסדת לפי חשבון א"ד דוקא כשעולה הטובה כנגד כתובתה דלאו בת גבי' היא כלל אז מפסדת כתובתה אבל קודם
[בהזכרה] פי' אם שתק כ"ה שנים ולא מיחה על חובו אינו מפסיד בכך ה"ד אי דלא נקט שטרא במאי גבי אלא לאו דנקט
שישלימו הכ"ה שנים דבת גבי' היא מתוך שגובה מקצת גובה הכל ואין מחשבין הטובה שעשת ואיתוקם בתיקו וחכ"א כ"ז
שטרא וב"ח הוא דלאו בר אחולי הוא הא אלמנה אחילתא פירוש האלמנה היא בת מחילה מפני שנהנית כל השנים וכתובתה
אינה מלוה ולא חסרה בה ממון אבל בע"ח למה הוא רוצה למחול חובו הוא מותיב לה והוא מפרק לה בשחייב מודה:
וכו' פירוש שמה שאמרו הראשונים שבכ"ה שנים מפסדת כ' אין הטעם מפני טובה שעשת דההיא טובה שגמלה עם עניים