קה:
שני
דייני פרק שלשה עשר כתובות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אפילו
צדיק גמור ונוטל שוחד. והיינו ק"ו לרשעים שכבר נטל
אינו נפטר מן העולם. והכי קאמר ק"ו שיסמא את עיניו כשיהא טפש
ד א ב
א) ב)
ג)
בסופו וישב לדון: שאינו צריך כלום. שהוא עשיר ואין צריך להחניף:
שוחד בפעם ראשונה דבפעם ראשונה כשנוטל אכתי צדיק
ד) ה)
דשאיל שאילתא. דרגיל לישאל מבני עירו בהמות וכלים: מאי טעמא
הוי שעדיין לא נטלו וק"ו לטפשים בפעם שניה שנוטל שוחד שכבר
ו) ז)
❖
דשוחדא. למה אסור ליטלו
לזכות את הזכאי: אין אדם רואה חובה
נעשה טפש מפעם ראשונה שנטלו. מ"ר. ורשב"ם פי' דהאי קל וחומר
ח)
לעצמו. אין דעתו מתקרב לצד החובה
לטפשים אינו מן הברייתא אלא
ה ג
מדתניא חכמים וצדיקים משמע שרוצה
לחייב את עצמו ואפילו מתכוין לדין
אפילו צדיק גמור ולוקח שוחד אינו נפטר מן
ו ד
תוספות רי"ד
אמת: שהוא חד. הנותן והמקבל
לומר ק"ו לטפשים ולכך מתמה וכי
העולם בלא טירוף דעת כי אתא רב דימי
אמר רב פפא לא לידון
נעשים לב אחד: בני מחוזא. עירו
הם בני דינא ומשני הכי קאמר ולא
אמר דרש רב נחמן בר כהן מאי דכתיב
ז ה ו ז
איניש לא למאן דרחים
של רבא: מינייהו. מקצתם אוהבים
נידוק כמו שאמר והכי נמי אמרינן
ליה ולא למאן דסני ליה
1 מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות
אם מרחם. אם
ת"ר
אותי אותם שזכיתי:
בהמקבל בסופו
דרחים ליה לא חזי ליה
יהרסנה אם דומה דיין למלך שאינו צריך
ח ח ט י
חובא ודסני ליה לא חזי
אוהבים נעשו כולם אוהביי: במברא.
אם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו
ליה זכותא ת"ר ושוחד
לכלום יעמיד ארץ ואם דומה לכהן שמחזר
גשר: יהיב ליה ידא. לסומכו: כנתא
ומשמע הא עשיר שכב ומשני הכי
ט כ
לא תקח אינו צ"ל שוחד
קאמר: מאי דכתיב מלך במשפט
❖
על הגרנות יהרסנה אמר רבה בר רב שילא
דפירי. סל פירות מפרדס של רבי
ממון אלא אפילו שוחד
דברים אסור מדלא כתיב
ישמעאל: זוזא. זוג: בהדי דאזיל
האי דיינא דשאיל שאילתא פסול למידן
יעמיד ארץ אם דומה דיין למלך שאינו
א
בצע לא תקח ה"ד שוחד
צריך לכלום. הכא משמע דצריכות
ואתי. בכל אשר הולך ובא היה לבו
דינא ולא אמרן אלא דלית ליה לאושולי
דברים כי הא דשמואל
ב
תורה אור השלם
הוה עבר במעברא אתא
ממון קאמר משום שוחד מדמסיק
לזכותו של אותו אריס ובאין לו פתחי
אבל אית ליה לאושולי לית לן בה איני והא
1. מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד
האי גברא והב ליה ידי'
זכיות ואומר בלבו הלואי ויטעון כך וכך
עליה האי דיינא דשאיל שאילתא ולעיל
רבא שאיל שאילתא מדבי בר מריון אע"ג
א"ל מאי עבידתיך א"ל
אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת
ויזכה בדין: ראשית הגז. בכל שנה שגוזז
נמי ממילי דשוחד איירי ובסנהדרין
דינא אית לי א"ל פסילנא
יֶהֶרְסֶנָּה: משלי כט ד
דלא שיילי מיניה התם לאחשובינהו הוא
ג
2. וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי
לך לדינא. אמימר הוה
בפ"ק מייתי הך דרשא
אותן חייב ליתן לכהן אחד מששים ו):
דבעי אמר רבא מאי טעמא דשוחדא כיון
יתיב גדפא ארישי' אתא
הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים
גילדני דבי גילי. דגים קטנים: וכי
גופה דרב נחמן בר כהן אדיין שאינו
ההוא גברא שקילי' מרישי'
וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים:
דקביל ליה שוחדא מיניה איקרבא ליה דעתיה
אלישע אוכל ביכורים היה. והלא לא
בקי וצריך לשאול הוראות ודינין
א"ל אמאי הא א"ל אית
שמות כג ח
3. וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל
לי דינא א"ל פסילנא לך
לגביה והוי כגופיה ואין אדם רואה חובה
דמסיק התם דרש רב נחמן בר כהן
כהן היה שהרי מצינו בדברי הימים
לדינא מר עוקבא הוה
שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ
מאי דכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ
שנתייחס אביו על שבט גד דכתי' ויעני
לעצמו מאי שוחד שהוא חד א"ר פפא לא
ד
יתיב ושדי רוקא קמיה
הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים
ובתר הכי מסיק דבי נשיאה אוקמו
ושפט בבשן ומצינו במסכת פסחים
ז)
אתא ההוא גברא כסיי'
עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים
לידון איניש דינא למאן דרחים ליה ולא למאן
א"ל מאי האי א"ל דינא
וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן
דיינא דלא גמיר וכולה שמעתא דהתם
באלו דברים דשפט דהאי
דסני ליה דרחים ליה לא חזי ליה חובה דסני
אית לי א"ל פסילנא לך
לָעָם וְיֹאכֵלוּ:
❖
קרא הוא אביו של אלישע: שמע מינה
מיירי בדיינא שאינו הגון מחמת שאינו
לדינא. ר"י בר"י הוה
מלכים ב ד מב
ליה לא חזי ליה זכותא אמר אביי האי צורבא
קריביה הוא. להכי פסול ליה לדינא:
בקי ואומר ר"ת דמהאי קרא איכא
רגיל אריסי' למיתי ליה
מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום
כנתא דפירי כל מעלי
למידק שאינו צריך לא לממון ולא
האי
דשבתא זימנא חדא אייתי
לא
דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא אמר רבא מריש הוה
מוסף רש"י
למאן
לדברי תורה. מ"ר:
ליה בחמשה [בשבתא]
אמינא הני בני מחוזא כולהו רחמו לי כיון דהואי דיינא אמינא מינייהו סנו לי
אם דומה דיין למלך.
דסני ליה ולא למאן דרחים ליה. לאו
א"ל מ"ש האידנא א"ל
דינא אית לי ואמינא אגב
ומינייהו רחמו לי כיון דחזאי דמאן דמיחייב ליה האידנא קא זכי למחר אמינא
באוהב ושונא דאיירי ביה רבי יהודה
אורחי אייתי ליה למר
ורבנן ח) גבי עדות איירי דלגבי דיין
אם מרחם כולהו רחמו לי אי מסנו כולהו סנו לי ת"ר ושוחד לא תקח אינו
(סנהדרין ז:)
א"ל פסילנא לך לדינא
2
ולא קביל מיניה אותיב
אפי' רבנן מודו דפסול כדמסיק מקרא
צריך לומר שוחד ממון אלא אפילו שוחד דברים נמי אסור מדלא כתיב בצע
ה
(משלי כט
זוגא מרבנן וקדייני ליה
בפ' זה בורר דא"כ
ד) ואם דומה לכהן
לא תקח היכי דמי שוחד דברים ו כי הא דשמואל הוה עבר במברא אתא
בהדי דאזיל ואתי אמר
הוה ליה לאתויי הכא קרא דהתם אלא
שמחזר על הגרנות.
אי בעי טעון הכי ואי
ההוא גברא יהיב ליה ידיה אמר ליה מאי עבידתיך אמר ליה דינא אית לי
בעי טעון הכי אמר תפח
התם באוהב כגון שושבינו ושונא שלא
רוחן של מקבלי שוחד
א"ל פסילנא לך לדינא זאמימר הוה יתיב וקא דאין דינא פרח גדפא ארישיה
דיבר עמו שלשה ימים אבל הכא באוהב
(סנהדרין שם)
ומה אני שלא נטלתי
אתא ההוא גברא שקליה א"ל מאי עבידתיך א"ל דינא אית לי אמר ליה
כי הנך דפרח גדפא ארישא אתא ההוא
ואם נטלתי שלי נטלתי
כך מקבלי שוחד על
פסילנא לך לדינא מר עוקבא הוה שדי רוקא קמיה אתא ההוא גברא כסייה
גברא שקליה דאינו אלא חומרא
ח
אחת כמה וכמה. וכן
בעלמא שהיו מחמירין על עצמן
א"ל מאי עבידתיך א"ל דינא אית לי א"ל פסילנא לך לדינא ר' ישמעאל בר'
ט
עשה נמי ר' ישמעאל
כדאשכחן בכמה דברים אבל פסולין
בן אלישע רב ענן אייתי
יוסי הוה רגיל אריסיה דהוה מייתי ליה כל מעלי שבתא כנתא דפירי יומא
לא הוו. מ"ר: וכי אלישע אוכל
ליה ההוא גברא כנתא
חד אייתי ליה בה' בשבתא א"ל מאי שנא האידנא א"ל דינא אית לי ואמינא
דגילדני דבי גילא פי'
בכורים היה. אין צריך לדחוק כפי'
דגים קטנים של נהר
אגב אורחי אייתי ליה למר לא קביל מיניה א"ל פסילנא לך לדינא אותיב
הקונטרס דהכי פי' וכי אלישע אוכל
פלוני א"ל מאי עבידתיך
זוזא דרבנן וקדיינין ליה בהדי דקאזיל ואתי אמר אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין
א"ל דינא אית לי א"ל
בכורים היה והלא בשומרון היה ואין
פסילנא לך לדינא ולא
הכי אמר תיפח נפשם של מקבלי שוחד ומה אני שלא נטלתי ואם נטלתי שלי
בכורים נאכלין חוץ לחומה כדמוכח
קביל מיניה א"ל דינא
נטלתי כך מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה: ר' ישמעאל בר אלישע אייתי
דמר לא בעינא קבולי
בריש אלו הן הלוקין ובפ'
י
לקביל מר דלא מימנען
ליה ההוא גברא ראשית הגז אמר ליה מהיכא את א"ל מדוך פלן ומהתם
בהמה המקשה
מלאקרובי בכורים דכתיב
והכי איתא בהדיא בסדר אליהו זוטא
להכא לא הוה כהן למיתבא ליה א"ל דינא אית לי ואמינא אגב אורחאי אייתי
ואיש בא מבעל שלישה
ויבא לאיש האלהים לחם
דתלמידי חכמים כפרה להם לישראל
ליה למר א"ל פסילנא לך לדינא לא קביל מיניה אותיב ליה זוגא דרבנן
בכורים עשרים לחם
בכל מקום מושבותיהם שנא' תקריב
וקדייני ליה בהדי דקאזיל ואתי אמר אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין הכי אמר
שעורים וכרמל בצקלונו
מנחת בכורים ואומר ואיש בא מבעל
וכי אלישע אוכל בכורים
תיפח נפשם של מקבלי שוחד ומה אני שלא נטלתי ואם נטלתי שלי נטלתי
היה אלא לומר לך כל
שלישה וגו' וכי אלישע אוכל בכורים
המביא דורון לתלמיד חכם
כך מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה: רב ענן אייתי ליה ההוא גברא כנתא
היה והלא אין שם מקדש ולא מזבח
כאילו הקריב בכורים א"ל
דגילדני דבי גילי א"ל מאי עבידתיך א"ל דינא אית לי לא קביל מיניה א"ל
ולא כהן גדול אלא אלישע ותלמידיו
קבולי לא בעאי לאקבולי
השתא דאמרת לן טעמא
פסילנא לך לדינא אמר ליה דינא דמר לא בעינא קבולי לקביל מר דלא
יושבין לפניו מכאן אמרו וכו':
מקבילנא קביל מידן לא
והיינו
למנען מר מאקרובי בכורים דתניא ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש
דאיננא לך שדריה לקמיה
3
דרב נחמן א"ל לידייניה
האלהים לחם בכורים עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו וכי אלישע אוכל בכורים הוה אלא לומר
מר להאי גברא דאנא
לך כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים אמר ליה קבולי לא בעינן דאיקביל השתא
ענן פסילנא ליה לדינא
אמר מדשלח לי הכי
דאמרת לי טעמא מקבילנא כ שדריה לקמיה דרב נחמן שלח ליה נידייניה מר להאי גברא דאנא
ש"מ קריביה הוא הוה
ענן פסילנא ליה לדינא אמר
מדשלח לי הכי שמע
מינה קריביה הוא הוה
קאים דינא דיתמי קמיה אמר
קאים דינא דיתמי קמיה
האי