שני
דייני פרק שלשה עשר כתובות
קו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והיינו
דאמרינן סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא. א"ר לפי
האי עשה והאי עשה. מצות הדיינים עשה ושפטתם צדק ד): עשה דכבוד
י א
א) ב)
ג)
תורה. דיניה דהאי גברא דהוא עשה דאיכא כבוד תורה דרב ענן
שהפסיק בלמודו לרב ענן חלקו לשני סדרים ובפעם ראשון
ד)
בהדיה עדיף: סדר אליהו רבה. שלמד חוץ לתיבה. סדר אליהו זוטא
למד ממנו יותר מן הארבע ידות קרי לראשון סדר אליהו רבה
ה) ו)
מבקרי
מומין שבירושלים היו נוטלין שכרן.
שלמד בתוך התיבה: הוה ריתחא. כעס של מקום ובא רעב לעולם:
ולבתרא קרי זוטא:
ז) ח)
❖
יא ב ג ד
ט)
דכי מיפטרי. תלמידיו ממנו לעמוד
תימה דהתנן בבכורות פרק עד כמה
מבית המדרש: הוו פיישי גביה. אוכלי
הנוטל שכר להיות רואה
האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה
יב ה
א
יג ו ז
שלחנו תרי אלפים ומאתים דכתיב ה)
בכורות אין שוחטין אותן על פיו וי"ל
עדיף סלקיה לדינא דיתמי ואחתיה לדיניה
תורה אור השלם
כמו שתרצתי למעלה ועוד דהתם דוקא
עשרים לחם ולחם בכורים הא עשרים
❖
כיון דחזא בעל דיניה יקרא דקא עביד ליה
יד ח
1. וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתוֹ מָה
בבכורות שיש לחוש שמא משום שכר
וחד וכרמל הרי עשרים ותרתין וכל אחד
אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ
איסתתם טענתיה: רב ענן הוה רגיל אליהו
יתירנו אבל הכא מיירי בבדיקת מומי
לפני מאה איש הרי תרי אלפין ומאתים:
וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ
דאתי גביה דהוה מתני ליה סדר דאליהו כיון
כִּי כֹה אָמַר יְיָ אָכֹל
בתליסר אמוראי. השומעין מפיו
שאר קדשים והכי איתא בשילהי פרק
תוספות רי"ד
❖
וְהוֹתֵר: מלכים ב ד מג
דעבד הכי איסתלק יתיב בתעניתא ובעא
ומשמיעין לרבים זה מכאן וזה מכאן
התרומה בשקלי' דאמר מבקרי
אחתיה קמיה אמר האי
רחמי ואתא כי אתא הוה מבעית ליה בעותי
מומי קדשים נוטלים שכרן מתרומת
ומלפנים ומלאחור ומתחלקין למקומות
עשה והאי עשה עשה
הלשכה: מלמדין הלכות קמיצה.
דכבוד תורה עדיף סלקיה
הרבה שהיה העם רב: וכסי ליה ליומא.
הגהות הב"ח
ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה
לדינא דיתמי ואחתיה
מאפיל את החמה והיה ניכר בא"י:
והא דלא חשיב הלכות מליקה שבכלל
(א) גמ'
סידריה והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה סדר
לדיניה כיון דחזי בעל
הלכות שחיטה הן: שבעה כנגד
מגיהי ספרים. של כל אדם ואדם
דיניה הכי איסתתים
אליהו זוטא בשני דרב יוסף הוה ריתחא
טענתיה. רב ענן הוה רגיל
ז' שערים. לשבעה שערי עזרה קאמר
שאסור להשהות ספר שאינו מוגה ו)
אמרי ליה רבנן לרב יוסף ליבעי מר רחמי אמר
אליהו דהוה מתני ליה סדר
אומר רבי דס"ל כתנא דמתני' דמס'
משום אל תשכן באהליך עולה וראו
ז)
(ב) תוס'
אליהו כיון דעביד הכי לא
להו השתא ומה אלישע דכי הוו רבנן מיפטרי
ואיכא תנא
אתא יתיב בתעניתא ובעא
מדות בפ"ק דתנן ז' שערים
בית דין שהיו מתעצלין בדבר והפקירו
דאמר שבעה
מקמיה הוו פיישי תרי אלפן ומאתן רבנן
רחמי ואתא ואפ"ה הוה
היו בעזרה ג' בצפון וג' בדרום ואחד
תרומת הלשכה לכך: בית אבטינס
מבעית הוי יתיב בתיבותא
בעידן ריתחא לא הוה בעי רחמי אנא איבעי
במזרח והא דתנן התם לעיל בשלשה
ובית גרמו במסכת יומא :
(ג) בא"ד
ומתני והיינו דאמרי סדר
מברייתא
אליהו רבה וסדר
רחמי וממאי דפיישי הכי דכתיב ויאמר
בדבבי. בפרכות שכנגד הפתחים
מקומות הכהנים שומרים כו' על חמשה
1
❖
דלצניעותא עבידי ואינן תחת בנין אבל
שערי העזרה כו' במס' תמיד בפ"ק
משרתו מה אתן זה לפני מאה איש מאי לפני
כל צורך בנין כגון פרכות המבדילות
פריך להו ומשני אביי תרי
מאה איש אילימא דכולהו לפני מאה איש
בין היכל לקדשי הקדשים שהיו במקדש
מנייהו לא בעי שימור ורבא משני תנאי
מוסף רש"י
בשני בצורת טובא הוו אלא דכל חד וחד
היא דתניא אין פוחתין [מג' גזברין וז'
שני במקום אמה טרקסין שעשה שלמה
שבעה כנגד שבעה
קמי מאה איש כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב
שערים.
אמרכלין רבי נתן אומר אין פוחתין]
בבנין ראשון ואנשי הגולה עשו את
הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן מבי רב הונא
(יומא נד.)
מי"ג גזברים כנגד י"ג שערים דל
ההיכל גבוה מאד ולא יכול בנין בעובי
שתים בדביר.
הוו פיישי תמני מאה רבנן רב הונא הוה
חמשה דהר הבית פשו להו תמניא אלו
אמה להתקיים בגובה כזהח) ולהרחיבו
ושתים
דריש בתליסר אמוראי כי הוו קיימי רבנן
כנגדן בעליה.
לא יכלו לפי שמקצרים את ההיכל או
ח' דעזרה אלמא איכא תנא דאמר
ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלימייהו הוה
תמניא הוו (ב) ואיכא תנא דאמר
את קדשי הקדשים ועשו שתי פרכות
(שם)
חמשה הוו תימה אמאי מייתי רבא
וביניהם אמה כדאמרינן במסכת יומא
סליק אבקא וכסי ליה ליומא ואמרי במערבא
ואותן פרכות נעשו מקדשי
הנך תנאי (ג) ממתניתין דמדות היה
קמו ליה ממתיבתא דרב הונא בבלאה כי
בדק הבית: ז' שערים. לעזרה:
יכול להביא דתנן התם בפ' שני
מיפטרי רבנן מבי רבה ורב יוסף הוו פיישי
שתים בדביר. תחת אמה טרקסין:
שלש עשרה השתחוואות היו שם
ארבע מאה רבנן וקרו לנפשייהו יתמי כי הוו
ושתים כנגדן בעליה. להבדיל בין
אבא יוסף בן חנן אומר כנגד י"ג
מיפטרי רבנן מבי אביי ואמרי לה מבי רב
עליית היכל לעליית קדשי הקדשים וגם
שערים ועוד תימה דהרי כאן מחלוקת
פפא ואמרי לה מבי רב אשי הוו פיישי מאתן
הן במקום אמה טרקסין: המגדלות
רביעי דעל כרחין לההוא תנא דס"ל
רבנן וקרו נפשייהו יתמי דיתמי א"ר יצחק בר
בניהן לפרה. בחצרות הבנויות בסלעים
די"ג שערים היו בעזרה לא מצי למימר
בירושלים ותחתיהם חלל מפני קבר
דקסבר ח' ודל חמשה דהר הבית דהא
רדיפא א"ר אמי מבקרי מומין שבירושלים
ב
התהום כדתנן במס' פרה
מפרש התם שמם של אותן שערים
היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה אמר רב
ומייתינן לה בפרק הישן תחת המטה
ואין מזכירין אפי' אחד מאותן שערים
יהודה אמר שמואל ג ת"ח המלמדין הלכות
דהר הבית המפורש בפ"ק דמדות שני
ובאין נשים עוברות
שחיטה לכהנים היו נוטלין שכרן מתרומת
שערי חולדה מן הדרום וקיפונוס מן
ויולדות שם ומגדלות שם בניהם
הלשכה אמר רב גידל אמר רב ד ת"ח
המערב וטדי מן הצפון שער מזרחי
לצורכי פרה אדומה לעסוק בשריפתה
המלמדים הלכות קמיצה לכהנים נוטלין
שושן הבירה עליו צורה ואומר ר"ת
ומילוי מימיה ולהזות כל שבעה על
שכרן מתרומת הלשכה אמר רבה בר בר
דלעולם ס"ל לההוא תנא דז' שערים
כהן השורפה כדאמרינן במסכת יומא
חנה אמר ר' יוחנן מגיהי ספרים שבירושלים
היו בעזרה והא דחשיב י"ג היינו עם
. ומעלה זו עשו לה להתעסק
ה
בה תינוקות שלא נטמאו מימיהם מפני
השערים הקטנים דהכל חשיב תדע
היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה אמר רב
דהא חשיב פישפשין שהיו לשער נקנור
שזלזלו בה לעשותה בטבול יום
נחמן אמר רב נשים האורגות בפרכות נוטלות
כדתנןט) מטמאין היו הכהן השורף את
אבל גדולים לא היו בעזרה אלא ז' והן
שכרן מתרומת הלשכה ו ואני אומר מקדשי
אותן המפורשים בפ"ק והמעיין שם
הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן
בדק הבית הואיל ופרכות תחת בנין עשויות
ימצא דשער הקרבן דפ"ק הוא שער
של צדוקין שהיו אומרין במעורבי
מיתיבי נשים האורגות בפרכות ובית גרמו על
שמש היתה נעשית: נשים יקרות.
הבכורות דפ"ב ואותן י"ג שערים דמדות
מעשה לחם הפנים ובית אבטינס על מעשה
עשירות: מפרנסות. בלבוש וכסות:
שנויים נמי במסכת שקלים כל אותה
הקטרת כולן היו נוטלות שכרן מתרומת
משנה ממש בפ' י"ג שופרות אבל אין
כלי
שנוי בה אבא יוסף בן חנן כמו ששנוי
הלשכה התם בדבבי דאמר
רבי זירא אמר רב שלשה עשר פרכות
ז
במס' מדות ובגמרא דירושלמי קאמר
היו במקדש שני שבעה כנגד
שבעה שערים אחד לפתחו של היכל ואחד
מתני' אבא יוסף בן חנן דקאמר כנגד
לפתחו של אולם (א) ב' בדביר ב' כנגדן בעליה: ת"ר ח נשים המגדלות בניהן
י"ג שערים דלרבנן ז' שערים הוו
לפרה היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה אבא שאול אומר נשים יקרות
בעזרה דעתייהו דרבנן היכן היו
שבירושלים היו זנות אותן ומפרנסות אותן בעא מיניה רב הונא מרב
השתחוואות האלו כי ההיא דתנינן
כלי
תמן י"ג פרצות היו בה שפרצו
מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם י"ג השתחוואות ואם תאמר לרבנן נמי דתני שבעה
שערים מאי קמתמה כנגד מי הוו
השתחוואות אינהו נמי מודו דעם
הקטנים היו שלשה עשר כדפרישית ואומר רבינו תם כיון דלא חשיבי בעינייהו כל כך שיקראו
אותם שערים אין
נראה שיהא השתחוואות כנגדם
אבל אבא יוסף בן חנן קרא
אותם שערים. מ"ר:
וכי