קיא:
שני
דייני
פרק שלשה עשר כתובות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
שאין בה סמיכה. כמו במטות או בקתדראות יש סמיכה בספסלין וכסאות אין סמיכה: אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור. מספקא
עד א
א)
ב)
ליה אי חוששין לזרע האב אי לא הלכך אפי' היא בת חמורה נקבה אין מרביעין עליה חמור שמא חוששין לזרע האב ונמצא מרביע כלאים.
ג)
ורבנן פליגי עליה ואמרי אין חוששין לזרע האב ואם בת סוסיא היא מרביעין עליה סוס ואם בת חמורה היא מרביעין עליה חמור. הכי
❖
ד)
איתא בפרק אותו ואת בנו : רפאים בל יקומו. מ) מרפה עצמו מדברי תורה: וארץ רפאים תפיל. וארץ לרפאים תפיל: מצאתי להם
ה)
ו)
תקנה. יהנו לתלמידי חכמים מנכסיהם:
ז)
בלבושיהן. משמע בלבושיהן
תורה אור השלם
העושה פרקמטיא. מתעסק בממון
שאין בה סמיכה עמידה שיש בה סמיכה
ח)
ת"ח כדי להגיע לידם שכר והם
ט)
1. מֵתִים בַּל יִחְיוּ רְפָאִים
שנקברו דהיינו
נוחה הימנה וכן אמרו יצחק ושמעון
בַּל יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ
פנויין לעסוק בתורה ע"י אלו וכתיב
תכריכין אבל בירושלמי דהנושא אמר
ואושעיא אמרו דבר אחד הלכה כר' יהודה
י)
וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל
חיים כולכם היום ע"י דיבוקן של
רבי לבניו מעטו בתכריכין שעתידין
כ)
זֵכֶר לָמוֹ: ישעיה כו יד
בפרדות דתניא רבי יהודה אומר א פרדה
ל) מ)
תלמידי חכמים יזכו לחיות: גלוסקאות
2. יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי
צדיקים שיעמדו בלבושיהן משמע
❖
שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא
יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי
וכלי מילת. דרוש פסת בר לשון
מעטו בתכריכין שעתידין צדיקים שלא
עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ
חמור אלא מינה אמר רב נחמן בר יצחק
פיסת היד שהיא רחבה וחטה רחבה
וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל: יעמדו בתכריכין אלא $ בלבושיהן
יצחק זה רבי יצחק נפחא שמעון זה ר"ש
לא משכחת אלא פת אפויה. וכלי
ישעיה כו יט
מחיים:
גליון הש"ס
3. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ
בן פזי ואמרי לה ר"ל אושעיא זה רבי
מילת דרוש פסת לשון כתונת פסים:
מנשק
תוס' ד"ה בלבושיהן
אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם
שתתמר. לשון תומר דקל: קינן
אושעיא ברבי אמר ר' אלעזר עמי הארצות אינן חיים שנאמר מתים בל
וכו' בלבושיהן מחיים.
דברים ד ד
הַיּוֹם:
1
4. כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ
בלפת. ניקב בו עד שעשה לידתו
יחיו וגו' תניא נמי הכי מתים בל יחיו יכול לכל ת"ל רפאים בל יקומו במרפה
אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא:
בתוכו ואעפ"כ שקלו את המותר
עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר א"ל ר' יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת
דברים ד כד
ששים ליטרין: נפשח. נבדל אחד
5. לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ
להו הכי ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב א"ל מקרא
מהן מן הקלח: והיינו עולים בסולם.
לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ
אחר אני דורש דכתיב 2 כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל כל
כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ
ללקט עליו העליונים: ודם ענב
❖
לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה
תשתה. מתוך הענבה תשתהו ולא
נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֶיךָ
אין אור תורה מחייהו כיון דחזייה דקמצטער א"ל רבי מצאתי להן תקנה
תצטרך לדורכו: חומר. כור והוא
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב
לָתֵת לָהֶם: דברים ל כ
הגהות הגר"א
שלשים סאין: גרבי. סאה: אין לך
מן התורה ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום וכי אפשר לדבוקי
6. יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ
3
כל אילן סרק. שלא יעשה פרי:
[א] גמ'
בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ
בשכינה והכתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה אלא כל המשיא בתו לתלמיד
4
❖
כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר
אין בו יין. אין בו ליחלוח בפרי:
חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו
כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ:
סותה. לשון הסתה שהיין מסית את
תהלים עב טז
מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה כיוצא בדבר אתה אומר 5 לאהבה
השכור: רמוז לי בעיניך. ותתרגם
7. וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר
לעזי רש"י
את ה' אלהיך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה אלא כל המשיא
הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי
לשון שחוק ומחוך. חוך לי בעינים
טריליא"ה [טרייל"א].
וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי:
בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי
❖
שלך וטוב לי מיין כשתראני פנים
מלכים ב יט לד
גפן מוגבה על כלונסאות.
חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה א"ר חייא בר
8. חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן
צהובות ושוחקות: ואחוי לי שיניך.
עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים
יוסף עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים שנאמר ויציצו מעיר כעשב
אף זו לשון שחוק שהשוחק שיניו
6
בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם
מוסף רש"י
נגלין: איפגר. לשון בטול: דלית.
הארץ ואין עיר אלא ירושלים שנאמר וגנותי אל העיר הזאת וא"ר חייא
חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם
7
לא ניחא למרייהו
כרם המודל על גבי כלונסות.
עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר:
בר יוסף עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן ק"ו מחטה מה חטה שנקברה
דאמרת להו הכי.
דברים לב יד
טריליא"ה בלע"ז: הוה עבדא טפי.
9. אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ
ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברו בלבושיהן על אחת כמה
שהרי ראית שבכל יום היין מתמעט
וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס
וכמה וא"ר חייא בר יוסף עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר
(סנהדרין קיא.) יהי פיסת
מן האשכולות וזהו עונש הבטול:
בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים
בר.
סוּתוֹ: בראשית מט יא
6 יהי פסת בר בארץ ת"ר יהי פסת בר בארץ בראש הרים אמרו עתידה
קדמתי בנשף. קודם עמוד השחר:
01. חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן
חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים ושמא תאמר יש צער לקוצרה
והוה
וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב:
בראשית מט יב
תלמוד לומר 6 ירעש כלבנון פריו הקב"ה מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה ואדם
יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו עם חלב כליות חטה אמרו
8
עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול ואל תתמה שהרי שועל קינן בלפת ושקלוהו ומצאו
(שבת ל:) קלח
בו ששים ליטרין בליטרא של צפורי תניא אמר רב יוסף מעשה בשיחין באחד שהניח לו אביו שלשה
של כרוב.
בדי חרדל ונפשח אחד מהן ונמצאו בו תשעה קבין חרדל ועציו סיככו בו סוכת יוצרין: אמר ר"ש בן
(ביצה ג:) זבת
תחליפא קלח של כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים ויורדים בו בסולם ודם ענב תשתה חמר אמרו לא
חלב ודבש.
[א]
8
כעולם הזה העולם הבא העולם הזה יש בו צער לבצור ולדרוך העולם הבא מביא ענבה אחת בקרון או
בספינה ומניחה בזוית ביתו ומספק הימנה כפטוס גדול ועציו מסיקין תחת התבשיל ואין לך כל ענבה
(מגילה
ו.) שיתסר מילין.
וענבה שאין בה שלשים גרבי יין שנא' ודם ענב תשתה חמר אל תקרי חמר אלא חומר כי אתא רב דימי אמר
(שם) לדידי חזי לי זבת
מאי דכתיב אוסרי לגפן עירה אין לך כל גפן וגפן שבא"י שאין צריך עיר אחת לבצור ולשורקה בני
9
9
חלב ודבש של כל ארץ
אתונו אין לך כל אילן סרק שבא"י שאינו מוציא משוי שתי אתונות ושמא תאמר אין בו יין ת"ל כבס
9
ישראל.
ביין לבושו ושמא תאמר אינו אדום ת"ל ודם ענב תשתה חמר ושמא תאמר אינו מרוה ת"ל סותה
ושמא תאמר אין בו טעם ת"ל חכלילי עינים מיין כל חיך שטועמו אומר לי לי ושמא תאמר לנערים יפה
01
(שם,
לגי' הגמ' שם)
ולזקנים אינו יפה ת"ל ולבן שנים מחלב אל תיקרי לבן שינים אלא לבן שנים פשטיה דקרא במאי כתיב כי אתא
רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם רמוז בעיניך דבסים מחמרא ואחוי לי
שיניך דבסים מחלבא מסייע ליה לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב
שנאמר ולבן שנים מחלב אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים רב חייא בר אדא מקרי דרדקי דר"ל הוה איפגר
תלתא יומי ולא אתא כי אתא א"ל אמאי איפגרת א"ל דלית אחת הניח לי אבא ובצרתי ממנה יום ראשון
ג' מאות אשכולות אשכול לגרב יום שני בצרתי ג' מאות אשכולות שתי אשכולות לגרב יום שלישי בצרתי
ממנה ג' מאות אשכולות שלש אשכולות לגרב והפקרתי יותר מחציה א"ל אי לאו דאיפגרת הוה עבדא טפי
רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף
מנייהו ומיערב בהדי הדדי אמר היינו זבת חלב ודבש א"ר יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין פעם אחת
קדמתי בנשף
והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים אמר ר"ל לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של צפורי והוי
שיתסר מילין
אשיתסר מילין
אמר
רבה בר בר חנה
לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של
כל ארץ ישראל
והויא