שני דייני פרק שלשה עשר כתובות
קיב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מנשק
כיפי דעכו. משמע דמארץ ישראל הוא וכן בשילהי מי
והוה כמבי מיכסי
עד אקרא דתולבנקי. כשתצרף כל המקומות
עה א
א)
ב)
ישתער לכך: נקטו בידיה. מצאן קטנות נאחזות בידו אחת: קטפי.
שאחזו ותימה דבפ"ק דגיטין
❖
עו ב
ג) ד)
אשכולות כדמתרגמינן לא תבצור לא תקטוף: לשנה.
תנן עכו כארץ ישראל לגיטין משמע דהוי מחוץ לארץ ומפרש בירושל'
ה)
רבי
חציה בארץ וחציה בחוץ לארץ: חנינא הוה מתקל מתקליה.
לסוף שנה: בברכותיה. כשהשנה מבורכת: בישיבתה של צוען.
ו)
כלומר כדמפרש ואזיל ומצוען אתה
פירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר
לעזי רש"י
ז)
למד לארץ ישראל כדמפרש ואזיל:
עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון
❖
והויא כמבי מיכסי עד
אקרא דתולבנקי כ"ב
ח)
שאנדי"ר [שיאונדיי"ר].
❖
אני ראיתי בבקעת בית שאן. שהיא
ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר
(לחם) נעשה מקמח גרוע.
פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי רבי חלבו
משאר ארצות: בית סאה עושה
נכנסתי לארץ ישראל וכן מפרש
ור' עוירא ור' יוסי בר חנינא איקלעו לההוא
תורה אור השלם
שבעים כורים. וכיון דבשאר ארצות
בתנחומא בפרשת שלח לך כשעלה ר'
אתרא אייתו קמייהו אפרסקא דהוה כאילפס
מוסף רש"י
יש שבעים כורים כל שכן בארץ מצרים
חנינא הגדול מבבל בקש לידע אם
1. אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה
כפר הינו ואילפס כפר הינו כמה הוי ה'
אקרא.
מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ:
שאין לך מעולה בכל הארצות כמצרים
נכנס לא"י והיה שוקל אבנים כל זמן
תהלים קז לד
סאין אכלו שליש והפקירו שליש ונתנו לפני
שהרי נמשלה לגן ה' ואין במצרים
שהיו קלות אמר עדיין לא נכנסתי
2. וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו
(מגילה ו.) אפשר אדם
בהמתן שליש לשנה איקלע ר' אלעזר להתם
בונה בית לבנו קטן.
מדינה מעולה כצוען: דמרבו בה
לארץ ישראל כיון שמצאן כבידות אמר
וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן
כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי
מלכי. מצרים שנאמר כי היו בצוען
ואייתו לקמיה נקטו בידיה ואמר ארץ פרי
אין אלו אלא אבני ארץ ישראל והיה
1
שַׁחֵת יְיָ אֶת סְדֹם וְאֶת
מנשקן וקרא עליהן את הפסוק
שריו. על מלכי ישראל הכתוב מדבר
למלחה מרעת יושבי בה רבי יהושע בן לוי
(סוטה לד:) אלא
עֲמֹרָה כְּגַן יְיָ כְּאֶרֶץ
שמבונה על אחת
הזה כי רצו עבדיך את אבניה:
לגנאי שמרדו בהקב"ה וסמכו על
מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר:
איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי דהוו
משבעה בצוען.
בראשית יג י
מלכי מצרים ותמיד היו שריהם
דור
3. כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו
קיימי כי עיגלי אמר עגלים בין הגפנים
ושלוחיהם מצויין בצוען שלוחים למלך
וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ:
אמרו ליה קטופי נינהו אמר ארץ ארץ הכניסי פירותייך למי את מוציאה
(סוטה לד:) בטרשים.
ישעיה ל ד
מצרים מביאין תשורה: מבונה.
4. וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד
פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו לשנה איקלע ר' חייא
בנויה בכל טוב. מבונה לשון פרי
(שם) עמא
חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי
להתם חזנהו דהוו קיימי כעיזי אמר עזים בין הגפנים אמרו ליה זיל לא
כדכתיב ואבנה גם אנכי
פזיזא. דקדמיתו
וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק
פומייכו לאודנייכו.
תעביד לן כי חברך: תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה
ממנה: לבנו הקטן. לכנען: לבנו
וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים
נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן
גדול. למצרים: על אחת משבעה.
חמשת ריבוא כורין בישיבתה של צוען בית סאה עושה שבעים כורין
מִצְרָיִם: במדבר יג כב
הרי שבע פעמים שבעים כורים
5. וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם
דתניא אמר רבי מאיר אני ראיתי בבקעת בית שאן בית סאה עושה שבעים
(שבת פח.)
וּפוּט וּכְנָעַן: בראשית י ו
הרי ד' מאות ותשעים ובמקום שאינו
כורין ואין לך מעולה בכל ארצות יותר מארץ מצרים שנאמר כגן ה' כארץ
6. וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ
הדרן עלך שני דייני
2
טרשים כחברון יש להוסיף עד חמש
גזירות
הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה
מצרים ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יותר מצוען דהוו מרבו בה מלכים
מאות ובברכותיה כתיב מאה שערים
הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים
דכתיב כי היו בצוען שריו ואין לך טרשים בכל א"י יותר מחברון דהוו
3
וַיְבָרֲכֵהוּ יְיָ:
על אחת שבשאר שנים נתברך למאה.
בראשית כו יב
קברי בה שיכבי ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען דכתיב
מאה פעמים חמש מאות הרי חמשת
7. וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ
וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מאי נבנתה אילימא נבנתה
ריבוא: סאה קמח. הוא אבק דק
אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ
4
אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי
ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול שנאמר
היוצא מן הנפה והחטין טחונין
צִבְאוֹת גּוֹיִם וָאֹמַר אָבִי
ברחיים של גריסין ואינן טחונין דקין
5 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען
תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא
תָשׁוּבִי: ירמיהו ג יט
והנפה מוציאה הקמח וקולטת פסולתח)
והני מילי בטרשים אבל שלא בטרשים חמש מאה והני מילי שלא
8. וְהָיְתָה יָדִי אֶל
ומחזיר מה שבנפה לריחים: סובין.
בברכותיה אבל בברכותיה כתיב 6 ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו' תניא אמר
הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא
שהמכתשת מוציאה כשלותתין חטין
וְהַקֹּסְמִים כָּזָב בְּסוֹד עַמִּי
רבי יוסי סאה ביהודה היתה עושה חמש סאין סאה קמח סאה סלת סאה
לסולת כותשין אותן במכתשת:
לֹא יִהְיוּ וּבִכְתָב בֵּית
סובין סאה מורסין וסאה קיבוריא א"ל ההוא צדוקי לר' חנינא יאה משבחיתו
יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ וְאֶל
מורסין. הן סובין היוצאין באחרונה:
אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ
בה בארעכון בית סאה אחת הניח לי אבא ממנה משח ממנה חמר ממנה
קיבוריא. קמח שאינו יפה שעושים
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי
אֱלֹהִים: יחזקאל יג ט
עיבור ממנה קיטניות ממנה רועות מקנתי א"ל ההוא בר אמוראה לבר
ממנו פת קבור וקורין שאנדי"ר:
❖
יאה משבחיתו בה בארעכון. יפה
ארעא דישראל האי [תאלתא] דקיימא אגודא דירדנא כמה גדריתו מינה
אתם משבחין אותה: בית סאה הניח
אמר ליה שיתין כורי א"ל אכתי לא עייליתו בה אחריבתוה אנן
(א)
לי אבא. בארץ ישראל: א"ל ההוא
הגהות הב"ח
מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה אמר ליה אנא נמי מחד גיסא
בר אמוראה. אחד מבני האמורי
(א) גמ' לא
קאמינא לך אמר רב חסדא מאי דכתיב 7 ואתן לך ארץ חמדה נחלת
עייליתו בה אכתי
אמר ליהודי תחלת ביאתו לארץ:
צבי למה ארץ ישראל נמשלה לצבי לומר לך מה צבי זה אין עורו
הך תאלתא דקיימא אגודא דירדנא.
מחזיק בשרו אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה דבר אחר מה צבי
דקל פלוני העומד על שפת הירדן:
זה קל מכל החיות אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה
כמה גדריתו מינה. כמה תמרים
אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה
אתם גודרים הימנו. לקיטת תמרים
קרויה גדירה בלשון [משנה וגוזרא
שמנים תלמוד לומר זבת חלב ודבש שמנים מחלב ומתוקים מדבש א רבי
בלשון] ארמי: אין עורו מחזיק את
אלעזר כי הוה סליק לארץ ישראל אמר פלטי לי מחדא כי סמכוהו אמר פלטי
בשרו. שהעור כווץ וגומד לאחר
לי מתרתי כי אותבוהו בסוד העיבור אמר פלטי לי מתלת שנאמר 8 והיתה
הפשטו: אינה מחזקת פירותיה.
ידי אל הנביאים החוזים שוא וגו' בסוד עמי לא יהיו זה סוד עיבור ובכתב
עושה פירותיה מרובין עד אין מקום
בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה ואל אדמת ישראל לא יבואו כמשמעו רבי
להצניען: פלטי לי מחדא. נצלתי
זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר אמר
מאחת מהן מן הקללות האמורות
ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפזיזותייכו
במקרא: נקט במצרא. יש מקום
שאין גשר ומשליכין עץ על רוחב
קיימיתו אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא
הנהר משפה לשפה ואינו רחב לילך
לה: ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי אסי
ב
עליו כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח
קיימי
למעלה הימנו קשור שני ראשיו
בשתי יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר: עמא פזיזא. עם בהול: דקדמיתו פומייכו לאודנייכו. מתחלתכם הייתם בהולים
שהקדמתם נעשה לנשמע ועודכם בבהלתכם כבתחלה למהר לעשות דבר בלא עתו: כיפי. אלמוגים. לישנא אחרינא כיפי דעכו
סלעים: מתקן מתקליה. משוה ומתקן
מכשולי העיר מחמת חיבת
הארץ שהיתה חביבה עליו
ומחזר שלא יצא שם
רע על הדרכים:
קיימי