14/221

קיב:

שני

דייני

פרק

שלשה עשר

כתובות

תורה אור

מסורת הש"ס

דור

שבן דוד בא. איידי דאיירי בברכת העולם הבא דהיינו

קיימי משמשא לטולא. כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין

א) פי' הגון על זה תמצא

1. כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת

בספר החיים שחיבר אחי

לימות המשיח נקט לה נמי הכא:

וחמה מקדרת עליהן עומדין משם לישב בצל. ובימי הצנה עומדין מן

אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ

2. וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות כו'.

הגאון מהר"ל מפראג

יְחֹנֵנוּ: תהלים קב טו

הצל ויושבין בחמה. כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל:

בספר זכיות ח"א פ"ג,

כי רצו עבדיך את אבניה

ואת עפרה יחוננו: קטיגוריא. הרבה

לפי שרוצה לסיים בדבר טוב נקט לה הכא ולא

ב) בסיומא וסוף תשובת

וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר

הרמ"א ז"ל וכן בסוף יש"ש

קאמרה לעיל דאיירי בהני מילי:

מסטינים ומלמדים חובה יעמדו

כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר

בב"ק כתוב רמזים על

בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע

עליהם: צירוף אחר צירוף. גזירות

קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא ר'

הדרן עלך שני דייני גזירות

הזכרת שמות הללו.

קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ:

על גזירות: ועוד בה עשיריה.

ישעיה ו יג

חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה שנאמר 1 כי

3. אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת

כשתשעה החלקים יהיו אבודין ולא

רצו עבדיך את אבניה ואת

עפרה יחוננו אמר רבי זירא אמר רבי ירמיה

שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת

נותר כי אם העשירית אף היא תשוב

מִדְבָּר כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ

תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם: בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה

והיתה לבער: בזוזי ובזוזי דבזוזי.

דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה

יואל ב כב

שוללים אחר שוללים: כי עץ נשא

לבער תני רב יוסף בזוזי ובזוזי דבזוזי אמר רב חייא בר אשי אמר רב

פריו. מדכתיב תאנה וגפן נתנו

עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר כי עץ

חילם הרי עץ פרי אמור מה תלמוד

נשא פריו תאנה

וגפן נתנו חילם:

לומר כי עץ נשא פריו אף אילני סרק

ישאו פרי:

הדרן עלך

שני דייני

גזירות

וסליקא

לה

מסכת כתובות

הדרן עלך שני

דייני

גזירות

אחר השלמת

המסכתא יאמר

זה

ויועיל לזכרון

בעזרת

השם יתברך

א) הַדְרָן עֲלָךְ

מַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת וְהַדְרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא

נִתְנְשֵׁי מִינָךְ

מַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת וְלֹא

תִתְנְשֵׁי מִינָן לֹא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי:

יאמר כן שלשה פעמים ואחר כך יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי

אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא

עִמָּנוּ

לָעוֹלָם

הַבָּא. ב) חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמִי בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר פָּפָּא אַחָאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר

פָּפָּא רָכִישׁ בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא אַדָּא בַּר פָּפָּא דָּרוּ בַּר פָּפָּא:

הַעֲרֵב נָא יְיָ

אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ

וּבְפִיפִיוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה

כֻּלָּנוּ

אֲנַחְנוּ

וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ: מֵאוֹיְבָי תְּחַכְּמֵנִי

מִצְוֹתֶיךָ כִּי

לְעוֹלָם הִיא לִי: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ: לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ

לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ

חֶלְקֵנוּ

מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים

בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָן מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ

רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה

אֱלֹהִים

תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת

וּסְפָרִים

אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת

כָּל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא תַמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע

זַרְעִי עַד עוֹלָם. וְתִתְקַיֵּם בִּי בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. כִּי

בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים: אוֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד: יְיָ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ

יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.

בְּעָלְמָא

דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחְיָא

מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא

לְחַיֵּי עַלְמָא,

וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלֵיהּ בְּגַּוֵהּ, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאֲתָבָא

פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵיהּ וִיקָרֵיהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב

מְשִׁיחֵהּ]. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ

רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר

וְיִתְעַלֶּה

וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן

בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן,

וְעַל כָּל

מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְאַתְרָא (קַדִּישָׁא) הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא

רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא מִן ק¢ דָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ

אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל,

וְאִמְרוּ אָמֵן:

עוֹשֶׂה

שָׁלוֹם

בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו

יַעֲשֶׂה

שָׁלוֹם

עָלֵינוּ וְעַל כָּל

יִשְׂרָאֵל

וְאִמְרוּ אָמֵן: