יד:
בתולה נשאת פרק ראשון כתובות
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
לא
משום ממזרות כו'. הא דלא חשיב עמוני ומואבי משום דלא
שמעתי כו'. לקמיה פריך היינו תנא קמא דתנא קמא נמי הכי אמר
פח א
א) ב)
ג)
דמשום דאין בה אחד מכל אלו העידו עליה להכשיר: מכירין ישראל
פסיקא דזכרים אסורין ונקבות מותרות ומצרי ואדומי לא חשיב
ד)
דאינן אסורין אלא עד דור שלישי: ותו ר"ש בן אלעזר אומר איזוהי
ממזרין שביניהן. וספק ממזר יש לך להכשיר דאי ממזר הוה מידע
❖
ה)
עיסה כל שנטמע בה ספק חלל והאמרת רישא חלל כשר. ה"ג בכל
הוו ידעי ביה: ואין מכירין
חללין שביניהן. וספק חלל יש לך לפסול.
ו)
הספרים ובפירוש ר"ח ומפרש כל
ולקמיה פריך הא אמרת רישא איזוהי
❖
תוספות רי"ד שנטמע בה ספק חלל הא ודאי חלל
אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק
שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין
חלל אלמא ספק חלל כשר: הא חלל
מתני' א"ר יוסי מעשה
פסול והא אמרת רישא חלל כשר
לכהונה ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ וכן
בתינוקת שירדה למלאות
כשר. משום ספק חלל לא פסיל לה:
והיינו ודאי חלל ואין נראה דמאי פריך
גליון הש"ס
היה ר"ש בן מנסיא אומר כדבריו איזוהי
מים מן המעיין ונאנסה
מאי שנא הנך. דפסיל לה ספק דידהו:
ואר"י בן נורי אם מתנא קמא דלמא ת"ק פליג עליה
מתני' א"ר יוסי מעשה
אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל
דאורייתא. משום דוודאן פוסלין מן
רוב העיר משיאים ופירוש הקונטרס וגרסתו עיקר:
בתינוקת.
ממזר צווח וחלל שותק איכא
מכירין ישראל ממזרים שביניהם ואין מכירין
לכהונה
ה"ז תנשא
התורה בביאה דנפקא לן ביבמות
[לכהונה]
אר"י אמר רב
חללין שביניהם אמר מר איזוהי אלמנת
בינייהו. תימה דהוה ליה
מכי תהיה לאיש זרא) כיון שנבעלה
עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות ולא
לפסול לה פסלה: חלל נמי. ודאי
למימר ממזר צווח ושותק וחלל שותק
משום נתינות ולא משום עבדי מלכים הא
איכא בינייהו דבממזר שותק נמי פליגי
פסול מדאוריית' דילפינן לה התםב) מלא
דהא מכשר ליה ר"ש בן אלעזר ו):
יחלל זרעו ג) מקיש זרעו לו מה הוא
חלל כשר מאי שנא הנך דאורייתא חלל נמי
אבל ממזר צווח וחלל שותק פסול.
פוסל בביאתו אף זרעו פוסל והוא
דאורייתא ותו אמר רבי מאיר שמעתי כל
וא"ת ממזר צווח מנא ליה
גופיה נפקא לן מלא יחלל שני חילולין
שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה
דפסל ר"ש בן אלעזר ואומר ר"י
במשמע אחד לזרעו ואחד לאשתו:
היינו תנא קמא ותו ר"ש בן אלעזר אומר
ר"ש בן אלעזר כו'. סיפא דמילתיה
מדקתני במילתיה איזוהי עיסה כל
משום ר' מאיר וכן היה ר"ש בן מנסיא אומר
ארישא דמילתיה פריך דקתני סיפא
שנטמע בה ספק חלל דלא הוה ליה
כדבריו איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה
למימר אלא מכירין ישראל ממזרים
אין מכירין חללין שביניהן משמע אפשר
ספק חלל מכירין ישראל ממזרים שביניהן
שביניהם ואין מכירין חללין שביניהם
שהיה חלל אבל לא היו מכירין בו אלמא
דמינה שמעינן בחלל צווח דכשר כי
אית ליה דפסיל ורישא אמר איזוהי
ואין מכירין חללין שביניהן והא אמרת רישא
היכי דלא הוצרך להשמיענו כל שנטמע
אלמנת עיסה והכשיר כל שנטמע בה
חלל כשר א"ר יוחנן ממזר צווח וחלל שותק
ספק חלל: אמר ר' יוחנן ממזר צווח
בה ספק ממזר אלא ודאי אתא למידק
איכא בינייהו תנא קמא סבר א כל פסול דקרו
וחלל שותק איכא בינייהו. אדם
דחלל צווח דוקא כשר הא ממזר צווח
ליה ושתיק פסול והכי קאמר ת"ק איזוהי
מסתייה
דלא מפקינן ליה
שכשקורין אותו ממזר הוא צווח
פסול:
אלמנת עיסה כל שאין בה לא שתוק ממזרות
מקהל. וא"ת מה צריך להאי טעמא
וכשקורין אותו חלל שותק איכא בין
ולא שתוק נתינות ולא שתוק עבדי מלכים
לימא הא דשתיק משום דאודויי קא
ר"מ לת"ק ובין תנא קמא דברייתא
ולא שתוק חלל וקאמר ליה ר"מ הנך הוא
מודי דהא ממזר שותק פסול לת"ק
אליבא דר"מ ור"ש בן אלעזר אליבא
דר"מ: תנא קמא סבר כל פסול דקרו
דקא פסיל ליה בקהל אבל שתוק חלל כשר
משום דשתיקה כהודאה וה"ה דחלל
ליה ושתיק פסול. דהודאה היא וכל
שותק לר"ש דפסול מהאי טעמא ואע"ג
והא דשתיק משום דלא איכפת ליה וקאמר
שאין בה לא משום ממזרות כו' דקאמר
דגבי ממזר שותק לדידיה לא הוי
ליה ר"ש בן אלעזר לתנא קמא דר' מאיר אי
אשתיקות קאי: והכי קאמר איזוהי
שתיקה כהודאה היינו משום דסבר
שמיע לך דמכשר ר"מ בשתיקה לא דקרו
אלמנת עיסה. להכשיר: כל שאין בה
דממזר קלא אית ליה וי"ל דהכי
ליה חלל ושתיק אלא דקרו ליה ממזר ושתיק
לא שתוק ממזרות ולא שתוק נתינות.
פירושא סבר מסתייה דלא מפקינן ליה
והאי דשתיק סבר ממזר קלא אית ליה אבל
וכיון דתלה טעמא בשתיקה הוא הדין
מקהל (כהונה) פי' אפי' מקהל כהונה
ממזר וצווח חלל ושותק פסול והאי דאשתיק
לכל שתוקי פסול ולא הוצרך למנות את
אע"פ שזה מחרפו וקורהו חלל סבור
סבר מיסתייה דלא מפקי ליה מקהל תני חדא
כולם ובאיזו הכשירו באשת ספק חלל
דאין מוציאין אותו מקהל כהונה וסבור
שאנו מכירין את ספיקו שנתגרשה אמו
אם יצווח יחזרו לברר הדבר ויפסלוהו
ר' יוסי אומר שתוק ממזר כשר שתוק חלל
וטעם זה שייך גם בממזר שותק לת"ק
ספק אבל מי שאין מכירין בו ושמענו
פסול ותניא אידך שתוק חלל כשר שתוק
שפוסלין אותו ושותק פסול: וקאמר
ולא נאמר דשתיקה כהודאה וכן פירש
ממזר פסול לא קשיא הא ת"ק אליבא דר"מ
בקונטרס: כמאן אי כר"ג אפילו
ליה ר"מ. דוקא הני אבל שתוק חלל
הא דר"ש בן אלעזר אליבא דר"מ: מתני'
ברוב פסולין נמי מכשר. וא"ת
לא פסול: והא דשתיק. לאו משום
$ א"ר יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות
והא לא מכשר ברוב פסולין אלא
דאודי אלא משום דלא איכפת ליה
מים מן העין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי
כשטוענת ברי ואית לה מיגו דאי
הואיל ולאו פסול קהל הוא והיינו
אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו
בעיא אמרה לא נבעלתי או בלא מגו
דקאמר כל שאין בה אחד מכל אלו
תינשא לכהונה: גמ' אמר ליה רבא לרב
היכא דאיכא למימר בודקת ומזנה אבל
שתיקות משיאין בנותיהןד) לכהונה ואפי'
יש בו שתוק חלל: וקאמר ליה ר"ש
הכא אפילו טוענת ברי הא לית לה מגו
נחמן ר' יוחנן בן נורי דאמר כמאן אי כרבן
לתנא קמא. לאו לתנא קמא דברייתא
וליכא למימר בודקת ומזנה דהא
גמליאל אפילו ברוב פסולין נמי מכשר
נאנסה ואפי' אם נאמר דהכא לא ראוה
קאמר דההיא רבנן היא אלא לתנא
אי כרבי יהושע אפילו ברוב כשרים נמי
שנאנסה אלא היא אמרה כן דאית
ששנה דברי ר"מ בבית המדרש ואמר
פסיל אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר רב
לה מגו א"כ תקשי הלכתא אהלכתא
בשם ר"מ שמעתי כל שאין בה כו':
בקרונות
אי שמיע לך כו'. והכי קאמר איזו היא
דלקמן פסיק רב הלכה כר' יוסי ולעיל
אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל שאנו מכירין את פסולו
פסיק רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג ואין נראה לומר דפליגי דא"כ
שהיתה אמו ספק גרושה אבל שתוק חלל ואין אנו מכירין בו
מאי מייתי אעובדא דארוס וארוסתו מרב יהודה אמר שמואל וכן לעיל
פסול כתנא קמא. ומיהו בהא פליג רבי מאיר אתנא קמא דאיהו
פריך הלכתא אהלכתא קי"ל כרב נחמן בדיני כו' ואדרבה הא
כל פסול דשתיק ביה פסול ולרבי מאיר חלל שתוק הוא דפסול
רב פסיק כר' יהושע וקי"ל כרב באיסורי ויש לומר דהכי פירושו כמאן
דסבר מסתייה דלא מפקי ליה מקהל ואם אני צווח יכריזו עלי
אי כר"ג ובטוענת ברי ובלא ראוה שנאנסה דאיכא מגו אפילו ברוב
ויוודע פסולי בברור ועכשיו אין מכירין ה) ישראל חללין שביניהם
פסולים נמי מכשר ואיירי נמי כשראוה מדברת דאי לא ראוה מדברת
מאי פריך אי כרבי יהושע אפילו ברוב כשרים נמי פסול ומשני
אבל שתוק ממזר כשר דהאי דשתיק סבר הכל יודעין שאיני ממזר
דמכירין ישראל ממזרין שביניהן: מתני' מן העין. מן המעיין:
אמר
אם רוב העיר. כשרין להשיא בנותיהן ואלמנותיהן לכהונה שאין רוב בני העיר מן הפוסלין אשה לכהונה בביאתן אף זו תינשא
לכהונה: גמ' דאמר כמאן. דבעי רוב כשרין: אפילו ברוב פסולין נמי מכשר. דאית ליה העמד אשה על חזקתה: אמר ליה הכי אמר
כו'. לעולם כרבי יהושע והכא משום דאיכא תרי רובי לכשרות אכשרה וכדרב יהודה. ולקמן מפרש טעמא ואזיל מאי שנא תרי רובי מחד רובא:
בקרונות