כו:
האשה שנתארמלה
פרק
שני כתובות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואסקיניה.
ואסקיניה.
דבמקום קול הוי חד מהימן: ודכולי עלמא.
וא"ת ולמאן דחייש לזילותא דבי דינא היכי
בין לר'
צט א
א) ב)
לר"ש: מצטרפין. שני עדים המעידים זה שלא
בפני זה
אסקוהו כיון דאחתיניה מחמת הקול וליכא
אלעזר בין
בשאר עדיות: דחיישינן לזילותא דבי דינא. שהורידוהו שני פעמים
למימר דליכא זילותא דבי דינא אלא היכא שהורידוהו שתי פעמים
ג) ד)
ק ב
וי"ל דליכא זילותא דבי דינא
ועכשיו יעלוהו ויבטלו דבריהם. והיינו דקאמר ר' אלעזר דמאחר
כדמוכח בחזקת הבתים
ה)
אלא היכא שהורידוהו ע"י עדות אבל
שהורדנוהו ע"פ העוררין אין מעלין
ו)
בהורדה שע"י הקול ליכא זילותא
ע"פ עד זה השני אע"פ שיש לצרפו
ואסקיניה ואתו בי תרי ואמרי בן גרושה ובן
עם האחר: ואנן מסקינן ליה. ואי
דב"ד ואע"ג דאמרינן
ז) ח)
חלוצה הוא ואחתיניה ואתא עד אחד ואמר
קא ג ד
גבי גרושה לכהן דלא מבטלים קלא
קשיא תרי ותרי נינהו אוקי תרי לבהדי
ידענא ביה דכהן הוא ודכולי עלמא מצטרפין
היינו משום דאית ליה תקנתא אבל
תרי ואוקמינן אחזקיה קמייתא
לעדות והכא במיחש לזילותא דבי דינא
❖
הכא דאי לא מסקינן ליה לעולם פסול
דאסקיניה ע"פ עד הראשון שהוא
קמיפלגי תנא קמא סבר כיון דאחתיניה לא
מבטלין ו) אי נמי בתרומה דרבנן
נאמן דהא אכתי אין עוררין דקול
הקילו: אנן אחתינן ליה אנן
מסקינן ליה חיישינן לזילותא דבי דינא
לאו עוררין הוא: אפילו תרי. אתו
תוספות רי"ד
ורשב"ג סבר אנן אחתינן ליה ואנן מסקינן
מסקינן ליה. פי' בקונטרס אע"ג
בהדי הדדי נמי בפעם שניה לרבי
דכהן הוא ואסקיני' פי'
אלעזר לא מסקינן ליה: עד שיראו
ליה ולזילותא דבי דינא לא חיישינן מתקיף
דתרי ותרי נינהו אוקי תרי להדי תרי
דע"א נאמן להכחיש את
שניהם כאחד. את העדות לאפוקי
ואוקי גברא אחזקתיה וקשה לר"י
ט)
לה רב אשי אי הכי אפי' תרי ותרי נמי אלא
הקול. ואתו בי תרי עוררים
ואמרו בן גרושה ובן
דבפרק האומר בקדושין
אחד אומר בפני הלווהו ואחד אומר
אמר רב אשי במצטרפין לעדות קמיפלגי
❖
חלוצה הוא ואחתיני'.
בפני הודה לו עליו: ואין עדותן
קאמר גבי ינאי היכי דמי אילימא
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא אין עדותן
ואתא ע"א ואמר ידענא
מתקיימת. להתקבל בב"ד ואפי' ראו
דתרי אמרי אשתבאי ותרי אמרי לא
בי' דכהן הוא ר"א סבר
מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד ר' יהושע
הכא [כיון] דאיכא עוררים
שניהן כאחדה). ופלוגתא אחריתי היא
אשתבאי מאי חזית דסמכת אהני
מוסף רש"י
בן קרחה אמר א אפי' בזה אחר זה ואין עדותן
תרי דפסלו לי' אין
ולאו ר' יהושע בן קרחה קאמר לה
פירוש אהני דאמרו לא אשתבאי סמוך
במצטרפין לעדות
מעלין לכהונה ע"פ ע"א
מתקיימת בב"ד עד שיעידו שניהם כאחד ר'
ורבי אלעזר ורבן שמעון בפלוגתא
אהני ואמאי קאמר ויבוקש הדבר ולא
קמיפלגי.
שמכשירו ואע"ג דאיכא
מתני'
ע"א קמא שהכשירו כיון
נתן אומר שומעין דבריו של זה היום
ע"י
דרבי נתן ורבנן פליגי:
נמצא והתם פי' בקונטרס דלא אמרי'
ב
שלא העידו יחד בב"ד אין
ממון מותרת לבעלה. דמרתתי להפסיד
אוקי תרי בהדי תרי ואוקי גברא
וכשיבא חבירו למחר שומעין דבריו:
מצטרפים ורשב"ג סבר
מתני' ג האשה שנחבשה בידי עובדי
ממונן ואינן מפקירין אותה: ע"י
אחזקיה דהא לא באו להעיד על אמו
אע"פ שיש עוררים מעלין
ע"פ ע"א זה שמכשירו
נפשות. שהיתה נידונת למות: אסורה
אלא על ינאי ולו לא היה חזקת
כוכבים על ידי ממון מותרת לבעלה על ידי
שמצטרפים אותו עם
לבעלה. דהואיל ונוהגין בה הפקר
כשרות ואין נראה לר"י דחזקת האם
נפשות אסורה לבעלה: גמ' אמר רב
הראשון ואמרי' אוקי תרי
מהניא גם לינאי כדמשמע הכא
חוששין שמא נתרצתה באחד מהן:
לבהדי תרי ואוקי גברא
שמואל בר רב יצחק אמר רב לא שנו
גמ' לא שנו. דע"י ממון מותרת
אחזקתיה. ואי קשיא והא
ד
ואמרינן נמי לעיל בפ"ק
(שם) ובפלוגתא דהני
אמרת לעיל דבתרי ותרי
אלא שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים
לבעלה: אלא שיד ישראל תקיפה על
לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה
תנאי.
דהוא ספק תורה ל"א
אבל יד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן
(שם) דתניא אין עדותן
העובדי כוכבים. ויראים לעשות שלא
ואפילו מאן דפסל בבתה היינו משום
אוקי גברא אחזקתיה יש
מצטרפת.
לתרץ ודאי באיסור תורה
כדין שמא יפסידו ממונם: שהורהנה.
אפילו על ידי ממון אסורה לבעלה
דמעלה עשו גבי זנות וגם אין לומר
אמרינן הכי והכא בתרומה
נתמשכנה: ועדיה. אותן שהעידו
כמו שתירץ ר"ת דליכא למימר התם
מתיב רבא העיד רבי יוסי הכהן ור' זכריה
דרבנן והכי מוקמי' לה
לקמן בשילהי פירקין
שהורהנה: והא אשקלון. דארץ
אוקמינן אחזקה לפי שכל הנשים היו
בן הקצב על בת ישראל שהורהנה באשקלון
והלכך מקילין בה ואמרי'
בחזקת שבויות דא"כ היכי מייתי
פלשתים היא ועוד כבר גלו ישראל:
וריחקוה בני משפחתה ועדיה מעידים
אוקי תרי לבהדי תרי
הורהנה (שם) אפילו בזה אחר
מינה ראיה על אשתו שזינתה בעד
ואוקי גברא אחזקתיה.
אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה ואמרו
זה.
ובפלוגתא דתניא. אין
אחד דשאני התם דכל הנשים בחזקת
עדיות מצטרפין עד שיראו
להם חכמים אם אתם מאמינים שהורהנה האמינו שלא נסתרה ושלא
שבויות אבל אשתו זינתה היא בחזקת
שניהם כאחד (דברי ר"א)
נטמאה ואם אי אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה אל תאמינו
היתר ונראה לר"י דתרי ותרי ספיקא
ר"י [בן קרחה] אומר
אפילו בזה אח"ז פי'
שהורהנה והא אשקלון דיד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן וקתני
דרבנן הוא ומדרבנן החמירו דלא
לאפוקי ז"א בפני הלוה לו
מוקמינן לה אחזקה והכא בתרומה
הורהנה
וז"א בפני הודה לו שמה
דרבנן הקילו ובפרק בכל מערבין גבי תרומה ונטמאה כו' ספק הרי זה חמר גמל דברי ר"מ ומוקי לה רבה ורב
ז)
שראה זה לא ראה זה.
ואע"ג דבמנה חד מסהדי
יוסף בשתי כתי עדים הא דלא מוקמינן לה אחזקתה דלא נטמאת אע"ג דתרומה בזמן הזה דרבנן היינו משום דערובי תחומין דאורייתא
לת"ק לא מצטרפי. ולר"י
לר"מ אי נמי שאני התם דאיכא ריעותא דהרי נטמאת לפניך ולא אמרינן השתא הוא דאיטמי אע"ג דגבי מקוה אמרינן השתא הוא
(שם) עד
מצטרפי: ואין עדותן
שיעידו שניהם כאחד.
דחסר ואתאי הכא דאיכא שתי כתי עדים לא אמרינן השתא הוא דאיטמי ובשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת
מתקיימת בב"ד עד שיעידו
(שם)
שניהם כאחד ר"נ אומר
דאמרינן לעיל לא תצא ולא מוקמינן לה אחזקת אשת איש היינו משום דחזקה דאשה דייקא ומנסבא מרעה לה לחזקת אשת
שומעין דבריו של זה היום
איש אע"ג דבשנים אומרים מת אמרינן בהאשה רבה דמותרת לחזור לו וכיון דליכא חומרא בסוף לא דייקא מ"מ הכא כיון
(סנהדרין
ולכשיבוא חבירו למחר
ל.) על ידי ממון.
שומעין דבריו ואתי ר"א
דמכחישין זה את זה איכא חומרא ובשנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה דאמרינן נמי לא תצא אע"ג דלא דייקא וליכא נמי
(ע"ז
כת"ק ורשב"ג כר"נ וקי"ל
חזקה דאין האשה מעיזה פניה דשלא בפני בעלה מעיזה וכ"ש היכא דמסייעין לה עדים ויש לומר דמכל מקום דייקא לפי שיראה שיוזמו
❖
כג.)
דהלכה כר"י [בן קרחה]
עדיה או יפסלו אותם בגזלנותא ובהאשה רבה גבי בעו מיניה מרב ששת עד אחד ביבמה מהו כו' אמר להו תניתוה אמרו
שעדותן מצטרפות אע"פ
שלא ראו שניהן כאחד.
לה מת בנך ואחר כך מת בעליך ונתייבמה ואח"כ אמרו לה חילוף הדברים תצא והולד ראשון והאחרון ממזר היכי דמי אילימא תרי
והל' נמי כר"נ שעדותן
תוספות רי"ד (המשך)
ותרי מאי חזית דסמכת אהני דאסרי ליבם סמוך אהני דשרו לה וקשה דמאי פריך והא אית לן לאוקמי אחזקה דאסורה ליבם שמת בעלה
מתקיימת בב"ד ואף על פי
תחלה כדאמרינן בפרק ארבעה אחין גבי נפל הבית עליו ועל בת אחיו כו' ועוד כיון דתרי ותרי ספיקא דרבנן הוא
שלא העידו כאחד: מתני'
חוששים שמא נתרצת לא'
מהן ומשמע שהיא אסורה
האשה שנחבשה בידי
יש לאוסרה כדאמרינן גבי ינאי והתם לא דייקא כדאמרינן התם זימנין דרחמא ליה ליבם וי"ל דמ"מ מהני דיוקא דידה לענין דמרעה ליה
לישראל ואינו נ"ל דא"כ
עובדי כוכבים. ע"י ממון
לחזקת איסור ליבם והא דפריך נמי התם כו' ועוד ממזר ספק ממזר הוא אע"ג דבחזקת איסור ליבם היא מ"מ לא הוי ממזר ודאי דמהני
גם בשבוי' נאמר כן ונאסור
מותרת לבעלה ע"י נפשות
דיוקא דידה כדפרשינן ועוד כיון דתרי ותרי ספיקא דרבנן אין לנו להעמידה על חזקתה ולהתירו בממזרת ורבינו יצחק בר ברוך פי' דלא
אותה על בעלה ישראל.
אסורה. עיר שכבשוה
והאיך מתנה אדם לאשתו
כרכום כל כהנות שבתוכה
אמרינן בכל הני אוקמא אחזקה לפי שהשנים שמוציאים אותו מחזקתו של היתר הם מעידים תחלה ומיד כשהעידו יצא מחזקתו ע"י עדותן
אם תשתבאי אפרקינך
פסולות. ואם יש להן עדים
ותו לא אמרינן אוקמא אחזקה ולהכי פריך לעיל מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא דשנים שאומרים נתקדשה העידו תחלה ובשנים אומרים
ואותבינך לי לאינתו. א"ו
אפי' עבד אפי' שפחה
נתגרשה אע"פ שהם העידו תחלה מ"מ היתה בחזקת אשת איש וכן ההיא דהאשה רבה ודינאי שנים המוציאין אותו מחזקתו באו תחלה
אע"פ שמפקירים אותה
הרי אלו נאמנין שאין
לא חיישינן שמא מתרצת
אדם נאמן ע"י עצמו.
ואין נראה לרבינו יצחק דהא הכא בשמעתין מוקמינן ליה אחזקה אע"ג דכבר פסלוהו השנים והוציאוהו מחזקתו ואין סברא שיועיל מה
אלא הכל הוא באונס. וכך
א"ר זכריה בן הקצב
על
שעד אחד המכשיר העיד קודם ח) ועוד דרב אשי משמע דבעי למימר דאפילו אתו שניהם לבסוף דמסקינן ליה: ידי ממון מותרת
פי' גם ר"ח ז"ל אסורה
המעון הזה לא זזה ידה
לבעלה. נראה דמותרת אפילו לבעלה כהן דלא חיישינן אפי' לאונסא משום דמרתתי להפסיד ממונם ולא דמי לשבויה וכן מוכח בגמרא
לבעלה כהן: המעון הזה.
מתוך ידי משעה שנכנסו
פי' שבועה הוא. א"ר
עובדי כוכבים לירושלים
דקאמר לא שנו אלא שיד ישראל תקיפה על העובדי כוכבים אבל יד העובדי כוכבים תקיפה על עצמן אפילו ע"י ממון אסורה לבעלה
שמואל ברבי יצחק ל"ש
ועד שיצאו א"ל אין אדם
ועל כרחן היינו לכהונה מדקאמרי אף אנן נמי תנינא מההיא דריחקוה בני משפחתה והא לא שייך אלא לכהונה דבישראל לא שייך
פי' שע"י ממון מותרת
נאמן על ידי עצמו. פי'
אלא שיד ישראל תקיפה
באשת כהן מיירי דאי
וריחקוה בני משפחתה דאינה אסורה אלא לבעלה ועוד ראיה דתנן בפ' שני דמסכת ע"ז אין מעמידין בהמה בפונדקאות של
על עובדי כוכבים פי'
באשת ישראל אפילו ע"י
עובדי כוכבים מפני שחשודים על הרביעה ורמינהו לוקחין מהן בהמה לקרבן לא קשיא הא לכתחלה והא דיעבד ומנא תימרא דשני בין
שיראים מישראל אבל יד
נפשות מותרת דאנוסה
לכתחלה כו' דתנן לא תתייחד אשה עמהם מפני שחשודים על העריות ורמינהו האשה שנחבשה ע"י עובדי כוכבים ע"י ממון מותרת
עובדי כוכבים תקיפה על
היא ומדסיפא בכהנות
ישראל אפילו על ידי ממון
רישא נמי בכהנות הלכך
לבעלה אלא ש"מ שני לן בין לכתחלה לדיעבד משמע דאין לחוש כלל שנבעלה דאי מותרת לבעלה ישראל קאמר דלא חיישינן שמא נתרצת
אסורה דלא מירתתי
ע"י ממון מותרת לבעלה
ועל
אבל לבעלה ט) כהן אסורה דחיישינן שמא נאנסה א"כ לא הוה מייתי מידי: ידי נפשות אסורה לבעלה. היינו אפילו לבעלה ישראל
דמירתתי דלמא מפסדי
דחיישינן שמא נתרצת כדי למצא חן שלא יהרגנה דאי לבעלה כהן קאמר ואסורה שמא נאנסה א"כ הוה ליה למימר אסורה לכהונה אלא
ממונא ולא אנסו לה אבל
ע"י נפשות דלא מירתתי
ודאי אפילו לבעלה ישראל אסורה וא"ת צנועות לישתרו דקודם
לכן מסרן
נפשייהו כדמשמע בריש מכילתין גבי כל הנשאת
אנסו לה. והמורה פי'
ברביעי תיבעל להשר תחלה וצריך
לומר
דהכא חיישינן על
כל אחת
שמא אינה צנועה
ואפילו נראית צנועה שמא אינה:
הואיל ונוהגים בה הפקר
כאן