אלו נערות פרק
שלישי כתובות
כט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אלו
אלו
נערות. הבא על הנתינה. פי' בקונטרס דדוד גזר עליהם
נערות. דוקא נערה משהביאה שתי שערות עד שתבגר והם
א א
א)
ב)
ששה חדשים שבין נערות לבגרות אבל קטנה ובוגרת אין להם
שלא לבא בקהל והיינו משום עבדות כדאמרינן בהערל
ג)
קנס: שיש להן קנס. אם אנסה אדם נותן לאביה חמשים כסף
ואין נראה לר"ת דהא משמע בגמרא דנתינה
ב ב
כדכתיב ונתן האיש השוכב וגו' : הבא על הממזרת.
הויא דאורייתא דקאמר ממזרת ונתינה איכא בינייהו למ"ד ראויה
ד) ה)
ו) ז)
בגמרא פריך אבל כשירות לא ומשני
לקיימה כו' משמע דהויא דאורייתא
ח)
אלו נערות שיש להן קנס הבא על
פסולות איצטריכא ליה לאשמועינן:
דהא בקראי פליגי ובריש יש מותרות
ג ג
א
נתינה. מן הגבעונים והיא אסורה
אמרינן ממזרת
הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית
ט)
לקהל דדוד גזר עליהם כדאמרינן
ונתינה איכא בינייהו מ"ד דאורייתא
❖
הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה
ביבמות . ועל שם ויתנם יהושע
הא נמי דאורייתא ועוד דתנן
י)
שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות
כ)
אלו הן הלוקין ממזרת ונתינה
חוטבי עצים ושואבי מים וגו'
שלש שנים ויום אחד הבא על אחותו
קרי להו נתינים: כותית. קסבר גירי
לישראל משמע דלקי עלה מדאורייתא
תוספות רי"ד
ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות
אריות הן וישנן בלאו לא תתחתן בם
דומיא דכל הנך דחשיב התם ומיהו
אלו נערות שיש להן
אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו
: ועל השבויה. ישראלית
איכא למימר דבכל הנהו נקט נתינה
קנס. פי' אנסה
אדם נותן לאביה נ'
ועל הנדה יש להם קנס אע"פ שהן בהכרת
שנפדית פחותה מבת שלש שנים
אגב ממזרת וכן צריך לומר ע"כ
כסף כדכתיב ונתן האיש
אין בהן מיתת בית דין: גמ' הני נערות
דבחזקת בתולה היא שאפי' נבעלה
לרבא למאי דס"ד בהערל
ל)
וגו'. הבא על הממזרת
בשביה בתוליה חוזרים: ועל אשת
ועל הנתינה ועל הכותית
דבגירותן לית להו איסור
פסולות אית להו קנס כשירות לא הכי קאמר
על הגיורת ועל השבויה.
אחיו. שנתקדשה לו לאחיו וגירשה
חתנות ומ"מ אין נראה לר"ת פירושו
אלו נערות פסולות שיש להם קנס הבא על
פי' ישראלית שנשבית.
שאין בה מיתה אלא כרת: ועל אשת
דהא מסיק רבא בהערל
ועל השפחה. שנפדו
הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית: נערה
ושנתגיירו ושנשתחררו
אחי אביו. שנתקדשה לו וגירשה: אע"פ
דבגירותן אית להו איסור חתנות וכל
אין קטנה לא מאן תנא אמר רב יהודה אמר
פחותות מבנות ג"ש ויום
שהן בהכרת הרי אין בהם מיתת ב"ד.
היכא דחשיב נתינה בהדי ממזרת
אחד. הבא על אחותו ועל
רב רבי מאיר היא דתניא קטנה מבת יום
איירי בגירות כמו הכא דבנכריותה
וכרת לא פטר ליה מן התשלומין:
ב
אחות אביו ועל אחות
גמ' ר"מ היא. כדמייתי ברייתא
אמו ועל אחות אשתו ועל
אחד ועד שתביא שתי שערות יש לה מכר
לית לה קנס כדאמרינן לעיל בפ"ק
אשת אחיו ועל אשת אחי
לקמיה: יש לה מכר. יש לאביה
יהבינן לה קנס ואזלה
ואין לה קנס ומשתביא שתי שערות ועד
אביו ועל הנדה יש להן
בה זכייה למכרה לשפחות: ואין לה
מ)
ואכלה בנכריותה וכן בקדושין בפרק
קנס. אע"פ שהן בכרת אין
שתיבגר יש לה קנס ואין לה מכר דברי
בהן מיתת ב"ד. פי' דוקא
קנס. שהבא עליה אינו חייב קנס:
האומר תנן כל מקום שיש
❖
רבי מאיר שהיה רבי מאיר אומר כל
נערה ולא בוגרת וקטנה.
ואין לה מכר. כדתניא
קדושין ויש עבירה כגון ממזרת
שהבוגרת כלו בתוליה
מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש
ונתינה כו' ועוד לפירוש הקונטרס
יכול ימכור אדם את בתו כשהיא
ואין להם קנס. וקטנה
קנס
אין מכר וחכמים אומרים קטנה
הויא כעין שמדמעת
ג
כיון דעבדות ממש גזר עלייהו שמתוך
נערה אמרת ק"ו מכורה כבר יוצאה
גליון הש"ס
וחוזרת ומדמעת. ונערה
מבת
שלש שנים ויום אחד ועד שתיבגר
כך נאסרו לבוא בקהל משום לא
עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא
תוס' ד"ה נערה וכו'
היא מבת י"ב שנים
יש
לה קנס קנס אין מכר לא אימא
דאסיפא דמתני' סמיך.
תמכר: מבת ג' שנים ויום אחד. שהיא
יהיה קדש א"כ אמאי יש לה קנס
ויום אחד אם הביאה
ב' שערות וממתנת ששה
אף
ראויה לביאה: מכר לא. בתמיה:
הא תנן בהדיא במתניתין דשפחה
❖
חדשים אחר שהביאה
אין לה קנס ואי משום דנתינה
אף
ב' שערות והיא בוגרת
שאין בין נערות לבוגרת
מנטרא נפשה הא אמרינן בירושלמי דשפחה אפילו משומרת אין לה קנס ועוד דתנן בפרק עשרה יוחסין דחרורי ונתיני
אלא ו' חדשים בלבד.
מוסף רש"י
מותרים לבא זה בזה ואמאי והא חרורי אסירי בשפחה כדתנן לישא שפחה אינו יכול ומיהו הא י"ל דלאו ממש גזר
נתינה היא מן הגבעונים
עלייהו עבדות לאסור בלא יהיה קדש ונראה לר"ת דנתינה אסורה דאורייתא משום לא תתחתן כדמסיק רבא בהערל
אלו נערות שיש להן
ע"ש ויתנם יהושע חוטבי
קנס.
עצים ושואבי מים. ומשום
ודוד לא גזר עלייהו אלא שיעבוד ולאו לאוסרן בבנות ישראל דהא אסירי וקיימי מלאו דלא תתחתן אלא כדי שלא יטמעו בישראל והא דגזר
(לעיל יא.) הבא
צד עבדות הן אסורות.
בהו טפי מבשאר פסולי קהל משום דהוו אומה שלימה והא דקאמר התם ה) כל מי שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי לידבק בהן לא לישא
על הממזרת.
והכותיות קסבר גירי אמת
מהן אלא להיות בן חורין כמותן וכן הא דקאמר התם ו) בימי רבי בקשו להתיר נתינים א"ר אם חלקנו נתיר חלק מזבח מי יתיר לא שהיו
הן ומ"ה יש להן קנס.
שאילו היו גירי אריות הויא
רוצים להתירם לבא בקהל דהא מדאורייתא אסירי אלא בקשו לפטרן מעבדות להיות בני חורין ואמר להו רבי דאין יכולין להפקיע חלק
לה עובדת כוכבים. ואין
מזבח ואע"ג דקיימא לןז) דהפקר ב"ד היה הפקר היינו לצורך אבל זה אינו צורך כל כך ומיהו בירושלמי משמע כפי' הקונט' בפ' עשרה יוחסין
(שם) הבא על
קנס לעובדת כוכבים אלא
דקאמר התם נתינים יהושע ריחקם כלום ריחקם אלא משום פסול משפחה דא"ת משום פסול עבדות אלא מעתה הבא על הנתינה לא יהיה
אחותו.
שהכותים פסולים כדתנן
בעשרה יוחסין אלו הן
לה קנס משמע משום דיהושע גזר עליהם נפסלו מלבא בקהל וגזרת יהושע ודוד הכל גזירה אחת היא כדמוכח בהערל ומיהו
הספיקות שתוקי ואסופי
בירושלמי איכא למימר דסבר כמו שהיה ס"ד דרבא מעיקרא בהערל דבגירותן לית להו איסור חתנות ועוד י"ל דריחקן היינו שלא יטמעו
וכותי. והתם מפרש טעמא
בהן והא דאמרינן בהאומר בקדושין נכרית מנא לן דלא תפסי בה קדושין דכתיב לא תתחתן בם אומר ר"ת דאסיפיה דקרא
למה הן הכותים פסולין:
ועל אשת אחיו. כגון
סמיך ובתו לא תקח לבנך אבל רישיה דקרא מיירי בגירות וכענין זה מצינו בהערל דפריך גבי בני שאול והכתיב לא יומתו
שקידש את הבתולה
אבות על בנים וע"כ לא פריך אלא מסיפא דקרא איש בחטאו יומתו דרישא דקרא מוקמינן ליה לפסול קרובים לעדות בפרק החובל
(סנהדרין עג:) קטנה כו'
וגירשה. א"נ שמת ויש לו
ובפרק זה בורר : ועל הכותית. פירש בקונטרס דקסבר כותים גירי אריות הן וישנן בלאו דלא תתחתן
ואין לה קנס.
בן מאשה אחרת דקיימי
ח)
עליה בכרת אע"פ שהן
וזהו לפי שיטתו כדסלקא דעתין מעיקרא בהערל דבנכרותן אית להו איסור חתנות ומה שפי' דקסבר כותים גירי אריות
מבת שלש
בהכרת אין הכרת פוטרו
(סנהדרין סו:)
הן ל"נ לרבינו יצחק בן רבינו מאיר דא"כ עובדת כוכבים היא ועובדת כוכבים אין לה קנס כדפריך בפ"ק יהבינן לה קנס ואזלה ואכלה
שנים ויום אחד.
מן התשלומין אלא מיתת
ב"ד: נערה אין קטנה לא.
בנכריותה ועוד דבגמרא מוקי מתני' כר"מ ור"מ אית ליה דגירי אמת הן ואע"ג דכולה מתניתין לא אתיא כר"מ דהא בתו אמר בגמרא
(לקמן מ:) מכר
דהיינו קודם שתביא ב'
דלא אתיא כוותיה מ"מ בהא דסבר דגירי אמת הן אתיא כוותיה דהא בשור שנגח ד' וה' מסקינן דשור ישראל שנגח שור
לא.
שערות. מאן תנא אר"י
של כותי פטור משום דקנס הוא דקניס רבי מאיר בממונם אע"ג דמן הדין חייב דגירי אמת הם ופריך ממתני' דהכא דכותית יש לה
א"ר ר"מ הוא דתניא קטנה
(חולין כו:)
מבת ג' שנים ויום אחד.
קנס ואי ס"ד דקנס הוא שקנס ר"מ בממונם ה"נ לקנוס כו' אלמא דמתניתין דהכא סברה דגירי אמת הן וא"ת אם כן מאי קמ"ל פשיטא
פירוש שמזמן זה היא
דיש לה קנס דישראלית גמורה היא וי"ל דס"ד דלא יהבינן לה קנס שלא יטמעו בהן ט) וא"ת למ"ד בפרק עשרה יוחסין
ראויה לביאה ועד שתביא
דפסול כותים משום דעבד ושפחה נטמעו בהן אמאי יש לה קנס נימא לה אייתי ראיה דלאו שפחה את ושקילי לשמואל דאמר
ב' שערות יש לה מכר
ואין לה קנס. ומשתביא
אין הולכין בממון אחר הרוב ואפילו לרב אי דאזיל איהו גבה ה"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ויש לומר דכל אחת מוקמינן
ב' שערות ועד שתבגר
לה אחזקת אבהתא שהיו כותים אע"ג דלענין פסול לא מוקמינן לה אחזקתה לענין קנס מוקמינן להו שלא יהא חוטא נשכר י) ואם תאמר
יש לה קנס ואין לה מכר
ואמאי לא חשיב נמי אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וי"ל דבפסול כהונה לא קמיירי והא דלא תני מצרי ואדומי משום שיש להם
דברי ר"מ שהיה ר"מ אומר
כ"מ שיש מכר אין קנס
היתר [א"נ לא חשיב אלא חייבי לאוין] אבל קשה דליתני מחזיר גרושתו משניסת ונבעלה שלא כדרכה ואע"ג דאמרי' בפ' עשרה יוחסין
וכל מקום שיש קנס אין
הכל מודים שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה מ"מ לר"ע דאמר אין קדושין תופסין במחזיר גרושתו ליתני ועוד הוה מצי למיתני יבמה
מכר. וחכ"א קטנה מבת
לשוק [ועבד הבא על הכותית הולד ממזר ויש לה קנס. ת"י] וי"ל דתנא ושייר ואע"ג דבפ"ק דקדושין דייק תנא תני אלו ואת
ג' שנים ויום אחד עד
שתבגר יש לה מכר ויש
אמרת תנא ושייר הכא דתני בסיפא ואלו שאין להם קנס לא שייך למידק הכי כדאשכחן בפרק המזבח מקדש דקתני ואלו
פסולן בקדש ואלו שאין פסולן בקדש ומשייר ברישא ובסיפא ועי"ל דהכא לא חשיב אלא פסולי קהל: והבא על הגיורת.
חילקן לשנות
כ)
חייבי לאוין לחודייהו וגיורת ומשוחררת דכשירות הן לחודייהו וחייבי כריתות לחודייהו משום דבעי למיתני סיפא אע"פ שהם בהכרת כו' אבל באלו
הן הלוקין לא תני אלא הבא אחד על כולם: ועל אשת אחיו. פר"ח דפריך בירושלמי אשת אחיו ולא יבמה היא לו וזקוקה לו ומה
קנס וכרת שייך בה ומשני בשיש לו בנים מאשה אחרת ואיירי במת מן האירוסין והוא הדין דהוה מצי לאוקמה כשגירשה וקשה לר"י ב"ר
אברהם לרב פפא דמוקי הך מתניתין במפותה בפרק בן סורר תקשי דהיכי מצי לאוקומי הכי הא נתארסה ונתגרשה
קנסה לעצמה וכיון דלעצמה מפותה אין לה קנס כדאמרינן בגמרא ובריש נערה משום דמדעתה עבדה וכ"ת
דקסבר תנא דמתניתין כר"ע דברייתא דקנסה לאביה הוי אם כן אכתי ל) תיקשי ליה סיפא דקתני הבא על בתו פטור משום דקם
ליה בדרבה מיניה תיפוק ליה דקנסה לאביה הוי דאי לעצמה תיקשי ליה דמחלה וממה נפשך תקשי סיפא ומיהו בירושלמי מוקי לה כשבא
עליה עד שלא מת ומת והוא הדין עד שלא בגרה ובגרה ולמאי דאמר בירושלמי דמפותה אינו פטור אלא מבושת ופגם אבל קנס אינה
יכולה למחול אתי שפיר ומיהו בש"ס דידן משמע דאין לה אפי' קנס דמוקי הא דאלו הן הלוקין לקמן בגמ' ביתומה ומפותה שאין
נערה
אין קטנה לא. תימה מנא ליה דלמא לא אתי למעוטי אלא בוגרת דהא משמע מ) בס"פ ארבע מיתות
לה קנס:
גבי הא דתנן אינו חייב אלא עד שתהא נערה בתולה מאורסה דאי הוה תני אלא על נערה בתולה כו' הוה מוקמינן לה אפילו כרבנן
דמתניתין סמיך דתנן
כל מקום
שיש מכר אין קנס:
ולא הוה אתי למעוטי קטנה אלא
בוגרת ותירץ ריצב"א $ דאסיפא
נערה