אלו נערות פרק
שלישי
כתובות
לו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
[אבל חייבי לאוין יש להן קנס ומני שמעון התימני היא.
עריות ממש. המפורש באחרי מות כ) והן בכריתות: שניות. שגזרו
מד א
א) ב)
ג) ד)
חכמים על שניות להן להרחיק מן העבירה כגון אם אמו ואם אביו
ה)
ושאר עריות השנויות בפרק ב' דיבמות : כיון דשניות חזיין
ו)
מה ב
ליה מדאורייתא. קרינן ביה ולו תהיה
לאשה ל): אמאי אין לה קנס.
ז) ח)
ט)
בשלמא בעריות איכא למימר כשמעון
י)
התימני דלית ליה נערה נערה
עריות ממש שניות מדברי סופרים כיון
כ) ל)
מו ג
הנערה אלא שניות קשיא: שמעון
מ)
דמדאורייתא חזיא ליה אמאי אין להן קנס
נ) ס)
התימני. בריש פירקין דאמר אשה
אלא עריות חייבי מיתות בית דין שניות
ע)
א
שיש בה הויה: ר"ש בן מנסיא. דאמר
עד שירבה השחור כו'. אית דלא
חייבי כריתות אבל חייבי לאוין יש להן קנס
פ)
אשה הראויה לקיימה: רבנן היא.
גרסי על הלבן משום דאמרינן
ומני שמעון התימני היא איכא דאמרי
דפליגי אדר"מ בריש פירקין:
מז ד
בפרק בא סימן לא
עריות חייבי מיתות ב"ד וחייבי כריתות
ובממאנת סבר לה כר' יהודה.
שירבה ממש אלא כדי שיהו שתי
מח ה
שניות חייבי לאוין מני ר"ש בן מנסיא היא:
דאמר נערה ממאנת והכי תידוק
שערות שוכבות ונראה כמו שירבה
הממאנת אין לה לא קנס ולא פיתוי הא קטנה
מינה נערה ממאנת אין לה קנס הא
שחור ועל הלבן משמע יותר מן הלבן
❖
נערה בעלמא יש לה קנס: עד שתביא
בעלמא אית לה מני רבנן היא דאמרי קטנה
ור"ח פירש על הלבן שהשערות
צ)
שתי שערות. ומשהביאה אינה ממאנת
יש לה קנס אימא סיפא איילונית אין לה לא
סמוך לבשר הם שחורים ובראשם
ואפילו לא בעל לאחר מיכן: רבי
זו
לבנים : דברי ר"מ. אמתניתין
קנס ולא פיתוי אתא לר"מ דאמר קטנה אין
ע)
תוספות רי"ד
יהודה אומר. אם לא בעל לאחר
דלקמן דכל מקום שיש מכר
לה קנס והא מקטנותה יצתה לבגר רישא רבנן
ק)
תנו רבנן. החרשת והשוטה
שגדלה ממאנת: עד שירבה שחור
אין קנס קאמר לה רב יהודה:
וסיפא ר"מ וכ"ת כולה ר"מ היא ובממאנת
והבוגרת ומוכ"ע אין להם
ואם איתא זו דברי ר"מ ורבי
על הלבן. ובנדהמ) מפרש שתי שערות
קנס וא"ל טענת בתולים
סבר לה כרבי יהודה ומי סבר לה והתניא
שוכבות ונראה כמו שירבה השחור:
פי' להפסידן כתובתן
יהודה מיבעי ליה. ואע"ג
חרשת ושוטה לא דאמרי'
עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי
אלא ר' יהודה היא. ובממאנת נערה
ב
❖
דרבי יונתן ור' יאשיה סבירא להו
אי הוו פקחות לטעון הוו
אשמעינן דאין לה קנס ולא תדוק הא
שערות דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שירבה
כר"מ בס"פ ד' מיתות
טענו כל חדא וחדא
קטנה יש לה קנס וגבי אילונית
משאירסתני
נאנסתי
שחור על הלבן אלא ר' יהודה היא ובקטנה
לפי' ר"ת דפי' עד שיהיו שניהם
ומהימן בוגרת נמי לא
דתנא נמי אין לה קנס משום דבקטנה
תורה אור השלם
שוין במיתה אחת ואפי' לפ"ה דמפרש
סבר לה כר"מ ומי סבר לה והאמר רב יהודה
שבתולי' כלין מאליהן
סבר כר"מ וזו מקטנותה יצאת לבגרנ):
1. פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל
בני עונשין מ"מ ר' יאשיה כר' מאיר
האיילונית והסומא יש להן
אמר רב זו דברי ר"מ ואם איתא זו דברי ר"מ
זו דברי כו'. לקמן בפרקין :
ט"ב פי' ודוקא דקא
דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף:
סבירא ליה דלית ליה הא דדרשי
❖
ור' יהודה מיבעי ליה האי תנא סבר לה כר"מ
משלי לא ח
טעין טענת פ"פ אבל אי
סבר לה כר' מאיר. דקטנה אין לה
רבנן לקמן כאן נערה
טעין טענת דמים ל"ל
בחדא ופליג עליה בחדא רפרם אמר מאי
קנס משום הכי אין קנס באילונית:
כו' דהא פטר קטנה מאורסה מ"מ
דבוגרת כלין בתוליה. אבל
ממאנת הראויה למאן וליתני קטנה קשיא:
ופליג עליה. בממאנת ואמר עד
פתח נעול יש לה (והרב
מוסף רש"י
לא קאמר זו דברי ר"מ ור' יאשיה
אומר היפך טענות דמים
איילונית אין לה לא קנס ולא פיתוי ורמינהי
שירבה השחור וכי תנא הממאנת אין
דלא פריך הכא זו דברי ר"מ ורבי
עד שירבה השחור.
יש לה טענות פ"פ אין
לה קנס הא הראויה למאן יש לה
החרשת והשוטה והאיילונית יש להן קנס
יהודה מיבעי ליה אלא משום דרבי
לה):
(נדה נב.)
קנס בנערה קאמר: מאי ממאנת
יהודה בר פלוגתיה דר"מ והוי בכלל
ויש להן טענת בתולים והא מאי רומיא הא
הראויה למאן. כלומר כל קטנה
חכמים דפליגי עליה ולהכי אם
ר"מ הא רבנן ודקארי לה מאי קארי לה
קאמר וכולה ר"מ היא: ויש להן
איתא דלא פליג ה"ל למימר זו
משום דאית ליה למירמא אחריתי עילויה
טענת בתולים. להפסידה כתובה:
דברי ר"מ ור' יהודה אבל
ג החרשת והשוטה והבוגרת ומוכת עץ אין
הא ר"מ. דאמר קטנה אין לה קנס
קשה דה"ל למימר הא מני ר'
(חולין כו:) בוגרת
להן טענת בתולים הסומא ואיילונית
ואילונית מקטנותה יצתה לבגר:
ד
נותנין לה לילה
יאשיה היא ובממאנת סבר לה
הראשון.
יש להן טענת בתולים סומכוס אומר
ודקארי לה מאי קארי לה. מי שהשיב
כר' יהודה:
וליתני קטנה קשיא. אע"ג
תשובה זו בבית המדרש מה עלתה
משום ר"מ סומא אין לה טענת בתולים
על רוחו ולא סבירא ליה דאיכא
דהוי תני קטנה דאין
אמר רב ששת לא קשיא הא רבן גמליאל
לאוקמינהו כר"מ ורבנן: משום דאית
לה קנס מ"מ תני נמי אילונית דה"א
והא ר' יהושע אימר דשמעת ליה לרבן
(נדה סד:)
ליה למירמא אחריתא עליה. לא
דוקא קטנה שיש לה נערות אין לה
גמליאל היכא דקא טענה איהי היכא דלא
הביאה לבית המדרש אלא לפי שיש
קנס ותימה לר"י אמאי לא משני
קא טענה איהי מי שמעת ליה אין כיון
להשיב אחרת על זו חרשת ושוטה
דאגב אורחיה קמ"ל דעד מתי הבת
דאמר ר"ג מהימנא כגון זו 1פתח פיך לאלם
אחרשת ושוטה: בוגרת. בתוליה
ממאנת עד שתביא שתי שערות:
החרשת והשוטה כו' אין להן
הוא: והבוגרת אין לה טענת בתולים: והאמר
כלים מאיליהן: הא רבן גמליאל.
טענת בתולים. פי'
רב בוגרת נותנין
לה לילה הראשון
דאמר בפ"ק היא אומרת
ה
משאירסתני נאנסתי נאמנת הכא נמי
בקונטרס דאי הוה פקחת לטעון הוה
אי
אין לה טענת בתולים להפסידה
טענה משאירסתני נאנסתי וקשה לר"י
כתובתה דאמרינן אי הוה פקחת לטעון הוה טענה משאירסתני נאנסתי
דהיכי טענינן לה הכי מספק לאפוקי ממונא כיון דאיהי לא טענה
ומהימנא: הא רבי יהושע. דאמרס) לא מפיה אנו חיין הכא יש לה טענת
דחזקת גופה איתרעי דהוי שור שחוט לפניך אבל חזקת ממון לא איתרע
בתולים דאי נמי הוה טענה קמן לא מהימנינן לה: נותנין לה לילה
ומיהו מביא ר"י ראיה לפי' הקונטרס דאמר בפ' המדיר
הראשון. ובועל כמה בעילות ותלינן כל דמים של אותו הלילה בדם
לא הוגלד פי המכה המוציא מחבירו עליו הראיה ומפרש דאפי' לא
בתולים. אלמא אית לה דם בתולים לבוגרת דאי לא לא הוה בעי למיתב
יהיב טבח דמי על הטבח להביא ראיה שברשות המוכר נטרפה והא
לה אלא בעילת מצוה וכיון דאית לה בתולים היכא דבעל ולא מצא
דמפרש רב אשי למתני' דהמדיר דהיו בה מומין ועודה בבית אביה
דם תפסיד כתובתה דהא כנסה בחזקת בתולה ומצאה בעולה:
על האב להביא ראיה רישא מנה לאבא בידך סיפא מנה לי בידך
לא מטעם דברי ושמא ברי עדיף כדמשמע לפום ריהטא דא"כ הוה
ה"ג
קשה דהיכי טענינן לה הכי אלא כדפי' התם בקונטרס רישא מנה
לאבא בידך דלגבי האב לא מהני חזקת הגוף דבתו דהכתובה היא באירוסין של אב סיפא מנה לי בידך דלגבי דידה מהני חזקת הגוף דידה
וכן צריך לפרש דאי מטעם ברי קאמר התם אמאי קאמר דעודה בבית אביה על האב להביא ראיה דמשנתארסה נולדו בה מומין
אמאי צריך להביא ראיה כיון דאמר ברי לי דבכל ענין משמע דצריך להביא ראיה אפילו אב אמר ברי לי ולר"י נראה לפרש הכא
דאין להן טענת בתולים לפי שבחזקת מוכת עץ היא ואע"ג דכולהו נמי חבוטי מחבטן מ"מ שאר נשים יש להן טענת בתולים מדלא
קאמרי שהן מוכת עץ אבל הנך חרשת ושוטה דלא מצי אמרי בחזקת מוכת עץ נשאות וכן נראה דברוב ספרים ל"ג לעיל בברייתא
אלא החרשת והשוטה והאילונית יש להן קנס ותו לא ואין כתוב ברוב ספרים ויש להן טענת בתולים ולפר"י פריך שפיר דמדקאמר
יש להן קנס אלמא לא חשבינן להו בחזקת מוכת עץ אבל לפי' הקונטרס מאי קפריך הכא נמי בחזקת בתולות חשבינן להו דהא
אמרינן השתא פ) דמשנתארסה נאנסה ורשב"א צ) הקשה לפר"י דאמאי לא משני הא דקתני אין להן טענת בתולים כר"מ דאמר בפ"ק
מוכת עץ בין הכיר בה בין לא הכיר בה מאתים והא דקתני יש להן טענת בתולים ק)כרבנן דאמרי כתובתן מנה וכי תימא משום דקתני
חרשת דומיא דאיילונית הא ע"כ איילונית גופה לא הפסידה כתובתה לגמרי דהא רב ששת דמשני הא ר"ג הא ר'
יהושע סבירא ליה
בפ"ק
כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש
לה כתובה מנה:
אי