אלו נערות פרק
שלישי כתובות
לח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הני
מילי היכא דהרגו דרך עלייה דלא
ניתן שגגתו לכפרה.
הני מילי. דלא תקחו כופר לפטור רוצח מזיד מקטלא: היכא
סד א מיי' פ"ו מהלכות
א) לעיל לה. ב"ק לה.
סנהדרין עט: פד:, ב) ב"ק
רוצח ושמירת נפש
דהרגו. במזיד דרך עלייה בהנפת ידו הכהו מאחריו דדכוותה בשוגג
פירוש לכפרה בידי אדם אע"ג דדרך
עלייה קיל טפי מדרך
פד., ג) [לעיל לד: לה:],
הל' יב יג סמג עשין עה:
לא ניתן לכפרת גלות כדכתיבה) ויפל דרך נפילה: מדתנא דבי חזקיה
ירידה כדמוכח בפרק אלו הן הגולין (מכות דף ט. ושם) גבי גר תושב
סה ב מיי' פ"א מהל'
ד) [לקמן מ.], ה) [במדבר
נפקא. שאין חילוק בין דרך עלייה
לדרך ירידה: לחייבו ממון.
גולה ע"י גר תושב וכל חומרי דשמעתין לא תלי אלא במה שלא ניתן
לה], ו) [שמות כא],
חובל הלכה ב ג ד
ז) בס"א: ליתא חד ונוסף
סמג עשין ע:
והוא הדין לפדותו. ולא יהיה אסון ו)
לכפרה דאינו מקפיד הש"ס במה
סו ג מיי' פ"ב מהל'
אך הקשיא, ח) [ב"ק פד.],
מיהא איצטריך דאי מהיקישא הוה
שסקילה ושריפה חמורין מהרג וחנק:
הני מילי היכא דהרגו דרך עלייה שלא ניתנה
ט) [דברים כב], י) [וליכא
א
נערה הל' טז סמג
אבל
סימא את עינו והרגו בדבר
אמינא אדרבה לאידך גיסא מה
עשין נד טור אה"ע סימן
למימר דהכא לא קאי אקרא
שגגתו לכפרה אבל הרגו דרך ירידה דניתנה
קעז:
דכל חרם אלא אקרא דלא
אחר אימא נשקול מיניה
מכה בהמה לעולם ישלם אף מכה
שגגתו לכפרה אימא נישקול ממונא מיניה
סז ד מיי' פ"ג מהל'
תקחו כופר דהא אמרי'
ממונא ונקטליה. כך גרס ר"ח דמלא
אדם ישלם והשתא דנפקא לן פטור
בסמוך ולרבה דאמר חידוש
אישות הל' יא סמג
וניפטריה קמ"ל א"ל רבא הא מדתנא דבי
כו'. ת"י], כ) [ולפי האמת
יהיה אסון לא נפקא לן אלא סימא
תשלומין למזיד מלא יהיה אסון על
עשין מח טוש"ע אה"ע
❖
חזקיה נפקא דתנא דבי חזקיה מכה אדם
סימן לז סעיף א:
אע"ג דמלא יהיה אסון
א)
1
את עינו והרגו בה כי התם שבהכאה
כרחך היקישא לפטור שוגג דרך
נפקי כולהו מדתנא דבי
ומכה בהמה מה מכה בהמה לא חלקת בו
עלייה: הכי גרסינן אלא אמר רמי
אחת הרג את האשה וגם הולדות
חזקיה איצטריך עין תחת
בין שוגג למזיד בין מתכוין לשאין מתכוין
עין לכדדרשינן ולא עין
בר חמא כו'. איצטריך חד מהני
אבל סימא את עינו והרגו בדבר
ז)
מוסף רש"י
ונפש תחת עין אבל לא
בין דרך ירידה לדרך עלייה לפוטרו ממון
קראי לאשמועינן דלא ליעביד ביה
אחר בבת אחת לא י) להכי איצטריך
מכה אדם ומכה
עין ונפש תחת נפש לא
תרתי ואף על גב דנפקא לן מולא
כל חרם למיפטריה קשה לרשב"א
אלא לחייבו ממון אף מכה אדם לא תחלוק
בהמה. לכך הוקשו בהאי
איצטריך למדרשי' ולאו קרא
יתירא הוא אלא מפשטיה
קרא, מכה בהמה ישלמנה
יהיה אסון: הני מילי. דלא ענשינן
דהא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן
בו בין שוגג למזיד $בין מתכוין לשאין מתכוין
דקרא קדריש וליכא למימר
ומכה אדם יומת, ומשמע
ליה בתרתי היכא דסימא את עינו
ברוקה לא דריש קרא להכי דלא
בין דרך ירידה לדרך עליה לחייבו ממון
דלישתוק מלא יהיה אסון
בבהמה חייב ממון ובאדם
והרגו בה באותה מכה ומת: בדבר
נשקול מיניה ממונא ונקטליה אלא
ומנפש תחת נפש נפיק
פטור מממון, דכתיב
אלא לפוטרו ממון אלא אמר רמי בר חמא
כולהו מכח הקישא דתנא
בהמה ישלמנה ולא אדם,
אחר. במכה אחרת ובבת אחת:
שלא יתן ממון ונפטריה ושמא אילו
דבי חזקיה דאכתי לא
והקיש לך הכתוב פטור
איצטריך ס"ד אמינא ה"מ היכא דסימא את
אימא. ניענשיה דמי עין ומיתה
לא נאמר קאמר כדאשכחן ריש פרק
שמעי' מיניה ממון אחר
תשלומין של אדם לחיוב
עינו והרגו בה אבל היכא דסימא את עינו
בשביל ההריגה: הא. דסימא עינו
נגמר הדין (סנהדרין דף מג. ושם) ובכמה
בהדי מיתה דסימא את
תשלומין של בהמה
עינו והרגו בדבר אחר לא
והרגו בדבר אחר אימא נישקול ממונא
והרגו בה: מאידך דבי חזקיה נפקא.
דוכתי ולרשב"א נראה דהכא מסיק
(סנהדרין עט: וכעי"ז לעיל
חשיב ממון ונפש אלא נפש
לה.) דמה מכה בהמה
דלא תיענשיה: ולא עין ונפש תחת
אליבא דתנא דבי חזקיה אבל לרבי
מיניה א"ל רבא הא נמי מאידך תנא דבי
גרידא כדמוכח בפנים להכי
לעולם משלם ואפילו בשוגג
עין. מיניה קיימא לן בהחובל ח) דעין
ישמעאל ודאי לית ליה הא דתנא
איצטריך לא יהיה אסון
כדאמרינן אדם מועד
חזקיה נפקא ב)דתנא דבי חזקיה 2עין תחת עין
ומהשתא שמעי' מינה אפי'
לעולם, אף מכה אדם
דבי חזקיה והא דאמר בריש הנחנקין
תחת עין לאו ממש דאי אמרת ממש
ב ולא עין ונפש תחת עין אלא אמר רב אשי
הרג וקרע שיראין מהקישא
דפטריה קרא מתשלומין,
(שם דף פד: ושם) הניחא למאן דאית
דלמא בהדי דסמינן לעיניה מיית
דתנא דבי חזקיה. ת"י],
דכתיב יומת, לעולם פטור
איצטריך ס"ד אמינא הואיל וחידוש הוא
❖
ל) [צ"ל רב אשי],
ליה דתנא דבי חזקיה אלא למאן דלית
והוה ליה עין ונפש תחת עין. מיהו
ואפילו בשוגג הואיל ובמזיד
שחידשה תורה בקנס אע"ג דמיקטיל משלם
שייכא מיתה (ב"ק לה.).
ליה היקישא למה לי תנא דלית ליה
שמעינן מינה דלא תעביד ביה תרתי
לשאין מתכוין. אין בו
קמ"ל ולרבה דאמר ג) חידוש הוא שחידשה
דבי חזקיה היינו רבי ישמעאל ובסמוך
לא שנא מת באותה מכה לא שנא לא
חיוב מיתה באדם (לעיל
תורה אור השלם
תורה בקנס אע"ג דמיקטיל משלם האי כל
לה.). לדרך עליה.
מת: סלקא דעתך אמינא חידוש הוא
דקאמר ולרבה דאמר חידוש הוא
3
1. וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה
שהכהו בהגבהת ידו או
שחידשה תורה. בכל תשלומי קנס
חרם מאי עביד ליה סבר לה כתנא קמא דר'
שחידשה תורה בקנס כו' סבר לה
שחתכו בחרבו מלמטה
וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת:
חנניא בן עקביא: מתני' נערה שנתארסה
שאינו דין אלא גזרת מלך בעלמא וכיון
כת"ק דר' חנניא בן עקביא הוה מצי
למעלה (לעיל לה.) או:
ויקרא כד כא
למימר ס"ל כרבי ישמעאל: הא נמי
2. עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת
שהרגו כלאחר יד בהרימו
דחידוש הוא וגזירת חוק אימא אע"ג
ונתגרשה רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס
הגרזן (ב"ק לה.) דרך עליה
שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת
מאידך תנא דבי חזקיה נפקא. לאו
דאיכא בהדיה מיתה לשלם: קמ"ל
לא שייך למתני גבי בהמה,
ר"ע אומר ד) ג יש לה קנס וקנסה לעצמה:
שמות כא כד
רָגֶל:
מההיא דרשה גופה קאמר דנפקא לן
חד מהנך קראי יתירא שאינו ענין
3. כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָח¢ רַם
אלא משום דבאדם אשכחן
גמ' מ"ט דר' יוסי הגלילי אמר קרא אשר
4
ביה חילוק בהורג בשוגג
לממון תניהו ענין לקנס: כתנא קמא.
דהא ההיא דרשה לא שייכא כלל
מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת
דרך ירידה חייב גלות אבל
ויקרא כז כט
לא אורשה הא אורסה אין לה קנס ור"ע
יוּמָת:
ודריש ליה באומר ערכו של יוצא
לסימא את עינו והרגו בדבר אחר
4. כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ
דרך עליה בהרימו את ידו
אשר לא אורשה לאביה הא אורסה לעצמה
מתני'
שנתארסה
ליהרג עלי:
אלא הכי דייק דכי היכי דדרשי' ולא
פטור מגלות דכתיב
בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה
(במדבר לה) ויפל עליו
אלא מעתה נערה ולא בוגרת ה"נ דלעצמה
וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ
ונתגרשה. דאילו ארוסה שלא נתגרשה
עין ונפש תחת עין ה"נ דרשינן נפש
וימות, דרך נפילה בעינן
וְנִמְצָאוּ: דברים כב כח
חייב מיתה ואין שם קנס: אין לה
תחת נפש ולא עין ונפש תחת נפש
בתולה ולא בעולה ה"נ דלעצמה אלא לגמרי
5. וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה
(סנהדרין עט: וכעי"ז לעיל
קנס. טעמא מפרש בגמרא. ורישא
וסימא את עינו והרגו בד"א לא חשיב
לה.). לפוטרו ממון.
אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב
הכא נמי לגמרי אמר לך ר"ע האי לא אורשה
כלומר לא חילקת בו שום
עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ
עין ונפש אלא נפש גריד' דמה שסימא
דקתני אשת אחיו ואשת אחי אביו
❖
מיבעי ליה לכדתניא אשר לא אורשה פרט
צד להיפטר מן התשלומין,
שמות כב טו
לְאִשָּׁה:
את עינו בשעת הריגה לא חשיב כלום
דבנתארסה ונתגרשה עסקינן וקתני
אלא בכל צדדין הוא דמחייב
לנערה שנתארסה ונתגרשה שאין לה קנס
יש להן קנס ר' עקיבא היא: גמ' אלא
דרבינן כל נזקין בב"ק
דבלאו הכי היה מת אלא שהמיתו
דברי ר' יוסי הגלילי ר"ע אומר יש לה קנס
(כו:) מפצע תחת פצע
מעתה. לר' עקיבא הא דכתיבט) נערה
גליון הש"ס
בצער מרובה וא"ת כ)הא מילתא נמי
לחייב על השוגג כמזיד ועל
וקנסה לאביה והדין נותן הואיל ואביה זכאי
למעוטי בוגרת ובתולה למעוטי
מתנא דבי חזקיה דלעיל נפקא דמה
גמ' בין מתכוין לשאין
האונס כרצון, ומכה בהמה
בכסף קידושיה ואביה זכאי בכסף קנסה מה
מתכוין. עיין לקמן מ ע"א
נזק הוא (סנהדרין עט:).
בעולה: הכי נמי. דלא ממעט לגמרי
מכה בהמה לא חלקת בין סימא את
ד
❖
אף מכה אדם. אין דין
תוד"ה אחד כדרכה:
כסף קידושיה אע"פ שנתארסה ונתגרשה
ותדרוש נערה לאביה הא בוגרת
עינה והרגה בה להורגה בד"א כו' וי"ל
פטור תשלומין הכתוב בו
דמכה אדם ומכה בהמה משמע ליה
לעצמה הא לא אשכחן דאישתמיט תנא
לאביה אף כסף קנסה אע"פ שנתארסה
חלוק לשום צד שיתחייב
ממון, אלא כל שעה פטור
בהכאה אחת וא"ת סימא את עינו
ומתני בוגרת יש לה קנס ונימא רבי
תוספות רי"ד
ונתגרשה לאביה א"כ מה ת"ל אשר לא
מממון, בין בשוגג ואין
עקיבא היא: וקנסה לאביה. ולקמן [ע"ב]
והרגו בד"א תיפוק ליה דפטור מדמי
מתני' נערה שנתארסה
נתכוין דפטור ממיתה, בין
אורשה מופנה להקיש לו ולדון הימנו ג"ש
מקשינן דר"ע אדר"ע: הואיל ואביה
עין אפי' לא הרג דבשעה שסימא את
במזיד ונתכוין דחייב מיתה
ונתגרשה ר"י הגלילי אומר
נאמר כאן אשר לא אורשה ונאמר להלן אשר
5
(שם). חידוש הוא
אין לה קנס ר"ע אומר יש
זכאי בכסף קידושיה. שלו הוא
עינו היה רודף וניתן להצילו בנפשו
שחידשה תורה בקנס.
לה קנס וקנס' לעצמה.
לא אורשה מה כאן נ' אף להלן נ' ומה להלן
וי"ל דמיירי בשיכול להצילו באחד
בנערותה ולקמן יליף לה בפרק
כל משפט קנס חידוש הוא,
מ"ט דר' יוסי אמר קרא
שקלים אף כאן שקלים ור"ע מאי חזית דאשר
נערה שנתפתתה (דף מו:): מה
מאיבריו שלא ניתן להצילו בנפשו:
הלכך אע"ג דמיקטיל נמי
אשר לא אורסה הא אורסה
אמר רב אשי איצטריך כו'. תימה
לא מיפטר מיניה (לעיל
אין לה קנס ור"ע אומר
לא אורשה לג"ש ובתולה למעוטי בעולה
כסף קידושיה אף על פי שנתארסה
לד:).
אשר לא אורסה לאביה הא
ונתגרשה. מאחר כשחוזרת ומתקדשת
דמשמע דאם הרגו וקרע
אימא
אורסה לעצמה. וקי"ל
בתוך נערות: לאביה הוי. דהא כל קידושי נערות ילפינן לאביה דגבי
שיראין דידיה דמחייב דליכא למיפטריה לא מקרא דלא יהיה אסון
הלכה כר"ע מחבירו.
ומתני' דתני הבא על בתו
קידושין לא כתיב מיעוטא דאשר לא אורסה כי הכא: נאמר כאן. ולא מקרא דנפש תחת נפש דהא הוי ממון ונפש תחת ממון ונפש
אין לה קנס מפני
באונס: להלן. במפתה: מה להלן. במפתה שקלים דכתיב [שמות כב] ישקול:
ולעיל (דף ל:) פטר ל) אביי זר שאכל תרומה משלו וקרע שיראין של
שמתחייב בנפשו כר"ע
חבירו וי"ל דלפי האמת נפקי כולהו מתנא דבי חזקיה וה"פ והא
אתיא. דהיכי דמי שיתחייב
אימא
בבתו השתא אילו בא
נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא כלומר ע"כ לא איצטריך כל חרם להכי אלא כולה נפקא לן מתנא דבי חזקיה דפטור דאי הוה
עליה אחר שקיל איהו קנס.
צריך קרא למפטריה בלא כל חרם הוה פטרינן ליה מאידך תנא דבי חזקיה וא"ת ולישני דאיצטריך כל חרם להרג חבירו וקרע שיראין
השתא שבא עליה הוא לא
כ"ש ובלא מיתה נמי
וי"ל דכל חרם לא יפדה משמע ליה בממון שבא על ידי אותה חבלה שהמיתה באה על ידה:
סלקא דעתך אמינא חידוש הוא קמ"ל. אע"ג דבמתני' מייתי קרא דלא יהיה אסון והכא מפיק קנס מכל חרם היינו משום
פשיטא דלא משלם קנס.
אלא ודאי מתני' בבתו
דכייל מתניתין כל חייבי מיתות דקתני וכל המתחייב בנפשו
כו' אי נמי מתניתין אתיא כתנא קמא דרבי חנניא בן עקביא:
נערה שנתארסה ונתגרשה
עסקינן שקנסה לעצמה
אימא
כר"ע ומפני שנתחייב
בנפשו פטור ותדע דסתם
מתני' כר"ע אתיא דהא
אשת אחיו ואשת אחי
אביו
דתנן לעיל יש לה קנס לא
אתיא
אלא כר"ע דבע"כ גירשה או נתאלמנה שאל"כ הו"ל
א"א
ויש בהן מיתת ב"ד: