אלו נערות פרק
שלישי כתובות
לח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הני
מילי היכא דהרגו דרך עלייה דלא
ניתן שגגתו לכפרה.
הני מילי. דלא תקחו כופר לפטור רוצח מזיד מקטלא: היכא
סד א
א)
ב)
דהרגו. במזיד דרך עלייה בהנפת ידו הכהו מאחריו דדכוותה בשוגג
פירוש לכפרה בידי אדם אע"ג דדרך
עלייה קיל טפי מדרך
ג)
לא ניתן לכפרת גלות כדכתיבה) ויפל דרך נפילה: מדתנא דבי חזקיה
ירידה כדמוכח בפרק אלו הן הגולין גבי גר תושב
סה ב
ד) ה)
נפקא. שאין חילוק בין דרך עלייה
לדרך ירידה: לחייבו ממון.
גולה ע"י גר תושב וכל חומרי דשמעתין לא תלי אלא במה שלא ניתן
ו)
ז)
והוא הדין לפדותו. ולא יהיה אסון ו)
לכפרה דאינו מקפיד הש"ס במה
סו ג
ח)
מיהא איצטריך דאי מהיקישא הוה
שסקילה ושריפה חמורין מהרג וחנק:
הני מילי היכא דהרגו דרך עלייה שלא ניתנה
ט) י)
א
אבל
סימא את עינו והרגו בדבר
אמינא אדרבה לאידך גיסא מה
שגגתו לכפרה אבל הרגו דרך ירידה דניתנה
אחר אימא נשקול מיניה
מכה בהמה לעולם ישלם אף מכה
שגגתו לכפרה אימא נישקול ממונא מיניה
סז ד
ממונא ונקטליה. כך גרס ר"ח דמלא
אדם ישלם והשתא דנפקא לן פטור
וניפטריה קמ"ל א"ל רבא הא מדתנא דבי
כ)
יהיה אסון לא נפקא לן אלא סימא
תשלומין למזיד מלא יהיה אסון על
❖
חזקיה נפקא דתנא דבי חזקיה מכה אדם
1
את עינו והרגו בה כי התם שבהכאה
כרחך היקישא לפטור שוגג דרך
ומכה בהמה מה מכה בהמה לא חלקת בו
עלייה: הכי גרסינן אלא אמר רמי
אחת הרג את האשה וגם הולדות
בין שוגג למזיד בין מתכוין לשאין מתכוין
בר חמא כו'. איצטריך חד מהני
אבל סימא את עינו והרגו בדבר
ז)
מוסף רש"י
בין דרך ירידה לדרך עלייה לפוטרו ממון
קראי לאשמועינן דלא ליעביד ביה
אחר בבת אחת לא י) להכי איצטריך
מכה אדם ומכה
תרתי ואף על גב דנפקא לן מולא
כל חרם למיפטריה קשה לרשב"א
אלא לחייבו ממון אף מכה אדם לא תחלוק
בהמה.
יהיה אסון: הני מילי. דלא ענשינן
דהא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן
בו בין שוגג למזיד $בין מתכוין לשאין מתכוין
ליה בתרתי היכא דסימא את עינו
ברוקה לא דריש קרא להכי דלא
בין דרך ירידה לדרך עליה לחייבו ממון
והרגו בה באותה מכה ומת: בדבר
נשקול מיניה ממונא ונקטליה אלא
אלא לפוטרו ממון אלא אמר רמי בר חמא
אחר. במכה אחרת ובבת אחת:
שלא יתן ממון ונפטריה ושמא אילו
איצטריך ס"ד אמינא ה"מ היכא דסימא את
אימא. ניענשיה דמי עין ומיתה
לא נאמר קאמר כדאשכחן ריש פרק
עינו והרגו בה אבל היכא דסימא את עינו
בשביל ההריגה: הא. דסימא עינו
נגמר הדין ובכמה
והרגו בדבר אחר אימא נישקול ממונא
והרגו בה: מאידך דבי חזקיה נפקא.
דוכתי ולרשב"א נראה דהכא מסיק
(סנהדרין עט: וכעי"ז לעיל
לה.)
דלא תיענשיה: ולא עין ונפש תחת
אליבא דתנא דבי חזקיה אבל לרבי
מיניה א"ל רבא הא נמי מאידך תנא דבי
עין. מיניה קיימא לן בהחובל ח) דעין
ישמעאל ודאי לית ליה הא דתנא
חזקיה נפקא דתנא דבי חזקיה 2עין תחת עין
דבי חזקיה והא דאמר בריש הנחנקין
תחת עין לאו ממש דאי אמרת ממש
ב ולא עין ונפש תחת עין אלא אמר רב אשי
הניחא למאן דאית
דלמא בהדי דסמינן לעיניה מיית
איצטריך ס"ד אמינא הואיל וחידוש הוא
❖
ל)
ליה דתנא דבי חזקיה אלא למאן דלית
והוה ליה עין ונפש תחת עין. מיהו
שחידשה תורה בקנס אע"ג דמיקטיל משלם
(ב"ק לה.)
ליה היקישא למה לי תנא דלית ליה
שמעינן מינה דלא תעביד ביה תרתי
לשאין מתכוין.
קמ"ל ולרבה דאמר חידוש הוא שחידשה
דבי חזקיה היינו רבי ישמעאל ובסמוך
לא שנא מת באותה מכה לא שנא לא
(לעיל
תורה אור השלם
תורה בקנס אע"ג דמיקטיל משלם האי כל
לה.) לדרך עליה.
מת: סלקא דעתך אמינא חידוש הוא
דקאמר ולרבה דאמר חידוש הוא
3
1. וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה
שחידשה תורה. בכל תשלומי קנס
חרם מאי עביד ליה סבר לה כתנא קמא דר'
שחידשה תורה בקנס כו' סבר לה
וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת:
חנניא בן עקביא: מתני' נערה שנתארסה
שאינו דין אלא גזרת מלך בעלמא וכיון
כת"ק דר' חנניא בן עקביא הוה מצי
(לעיל לה.)
ויקרא כד כא
למימר ס"ל כרבי ישמעאל: הא נמי
2. עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת
דחידוש הוא וגזירת חוק אימא אע"ג
ונתגרשה רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס
(ב"ק לה.)
שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת
מאידך תנא דבי חזקיה נפקא. לאו
דאיכא בהדיה מיתה לשלם: קמ"ל
ר"ע אומר ג יש לה קנס וקנסה לעצמה:
שמות כא כד
רָגֶל:
מההיא דרשה גופה קאמר דנפקא לן
חד מהנך קראי יתירא שאינו ענין
3. כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָח¢ רַם
גמ' מ"ט דר' יוסי הגלילי אמר קרא אשר
4
לממון תניהו ענין לקנס: כתנא קמא.
דהא ההיא דרשה לא שייכא כלל
מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת
ויקרא כז כט
לא אורשה הא אורסה אין לה קנס ור"ע
יוּמָת:
ודריש ליה באומר ערכו של יוצא
לסימא את עינו והרגו בדבר אחר
4. כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ
אשר לא אורשה לאביה הא אורסה לעצמה
מתני'
שנתארסה
ליהרג עלי:
אלא הכי דייק דכי היכי דדרשי' ולא
בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה
אלא מעתה נערה ולא בוגרת ה"נ דלעצמה
וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ
ונתגרשה. דאילו ארוסה שלא נתגרשה
עין ונפש תחת עין ה"נ דרשינן נפש
וְנִמְצָאוּ: דברים כב כח
חייב מיתה ואין שם קנס: אין לה
תחת נפש ולא עין ונפש תחת נפש
בתולה ולא בעולה ה"נ דלעצמה אלא לגמרי
5. וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה
(סנהדרין עט: וכעי"ז לעיל
קנס. טעמא מפרש בגמרא. ורישא
וסימא את עינו והרגו בד"א לא חשיב
לה.) לפוטרו ממון.
אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב
הכא נמי לגמרי אמר לך ר"ע האי לא אורשה
עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ
עין ונפש אלא נפש גריד' דמה שסימא
דקתני אשת אחיו ואשת אחי אביו
❖
מיבעי ליה לכדתניא אשר לא אורשה פרט
שמות כב טו
לְאִשָּׁה:
את עינו בשעת הריגה לא חשיב כלום
דבנתארסה ונתגרשה עסקינן וקתני
לנערה שנתארסה ונתגרשה שאין לה קנס
יש להן קנס ר' עקיבא היא: גמ' אלא
דבלאו הכי היה מת אלא שהמיתו
דברי ר' יוסי הגלילי ר"ע אומר יש לה קנס
מעתה. לר' עקיבא הא דכתיבט) נערה
גליון הש"ס
בצער מרובה וא"ת כ)הא מילתא נמי
וקנסה לאביה והדין נותן הואיל ואביה זכאי
למעוטי בוגרת ובתולה למעוטי
מתנא דבי חזקיה דלעיל נפקא דמה
גמ' בין מתכוין לשאין
בכסף קידושיה ואביה זכאי בכסף קנסה מה
מתכוין.
(סנהדרין עט:)
בעולה: הכי נמי. דלא ממעט לגמרי
מכה בהמה לא חלקת בין סימא את
ד
❖
אף מכה אדם.
כסף קידושיה אע"פ שנתארסה ונתגרשה
ותדרוש נערה לאביה הא בוגרת
עינה והרגה בה להורגה בד"א כו' וי"ל
דמכה אדם ומכה בהמה משמע ליה
לעצמה הא לא אשכחן דאישתמיט תנא
לאביה אף כסף קנסה אע"פ שנתארסה
בהכאה אחת וא"ת סימא את עינו
ומתני בוגרת יש לה קנס ונימא רבי
תוספות רי"ד
ונתגרשה לאביה א"כ מה ת"ל אשר לא
עקיבא היא: וקנסה לאביה. ולקמן
והרגו בד"א תיפוק ליה דפטור מדמי
מתני' נערה שנתארסה
אורשה מופנה להקיש לו ולדון הימנו ג"ש
מקשינן דר"ע אדר"ע: הואיל ואביה
עין אפי' לא הרג דבשעה שסימא את
ונתגרשה ר"י הגלילי אומר
נאמר כאן אשר לא אורשה ונאמר להלן אשר
5
(שם) חידוש הוא
אין לה קנס ר"ע אומר יש
זכאי בכסף קידושיה. שלו הוא
עינו היה רודף וניתן להצילו בנפשו
שחידשה תורה בקנס.
לה קנס וקנס' לעצמה.
לא אורשה מה כאן נ' אף להלן נ' ומה להלן
וי"ל דמיירי בשיכול להצילו באחד
בנערותה ולקמן יליף לה בפרק
מ"ט דר' יוסי אמר קרא
שקלים אף כאן שקלים ור"ע מאי חזית דאשר
נערה שנתפתתה : מה
מאיבריו שלא ניתן להצילו בנפשו:
אשר לא אורסה הא אורסה
אמר רב אשי איצטריך כו'. תימה
(לעיל
אין לה קנס ור"ע אומר
לא אורשה לג"ש ובתולה למעוטי בעולה
כסף קידושיה אף על פי שנתארסה
לד:)
אשר לא אורסה לאביה הא
ונתגרשה. מאחר כשחוזרת ומתקדשת
דמשמע דאם הרגו וקרע
אימא
אורסה לעצמה. וקי"ל
בתוך נערות: לאביה הוי. דהא כל קידושי נערות ילפינן לאביה דגבי
שיראין דידיה דמחייב דליכא למיפטריה לא מקרא דלא יהיה אסון
הלכה כר"ע מחבירו.
ומתני' דתני הבא על בתו
קידושין לא כתיב מיעוטא דאשר לא אורסה כי הכא: נאמר כאן. ולא מקרא דנפש תחת נפש דהא הוי ממון ונפש תחת ממון ונפש
אין לה קנס מפני
באונס: להלן. במפתה: מה להלן. במפתה שקלים דכתיב ישקול:
ולעיל פטר ל) אביי זר שאכל תרומה משלו וקרע שיראין של
שמתחייב בנפשו כר"ע
חבירו וי"ל דלפי האמת נפקי כולהו מתנא דבי חזקיה וה"פ והא
אתיא. דהיכי דמי שיתחייב
אימא
בבתו השתא אילו בא
נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא כלומר ע"כ לא איצטריך כל חרם להכי אלא כולה נפקא לן מתנא דבי חזקיה דפטור דאי הוה
עליה אחר שקיל איהו קנס.
צריך קרא למפטריה בלא כל חרם הוה פטרינן ליה מאידך תנא דבי חזקיה וא"ת ולישני דאיצטריך כל חרם להרג חבירו וקרע שיראין
השתא שבא עליה הוא לא
כ"ש ובלא מיתה נמי
וי"ל דכל חרם לא יפדה משמע ליה בממון שבא על ידי אותה חבלה שהמיתה באה על ידה:
סלקא דעתך אמינא חידוש הוא קמ"ל. אע"ג דבמתני' מייתי קרא דלא יהיה אסון והכא מפיק קנס מכל חרם היינו משום
פשיטא דלא משלם קנס.
אלא ודאי מתני' בבתו
דכייל מתניתין כל חייבי מיתות דקתני וכל המתחייב בנפשו
כו' אי נמי מתניתין אתיא כתנא קמא דרבי חנניא בן עקביא:
נערה שנתארסה ונתגרשה
עסקינן שקנסה לעצמה
אימא
כר"ע ומפני שנתחייב
בנפשו פטור ותדע דסתם
מתני' כר"ע אתיא דהא
אשת אחיו ואשת אחי
אביו
דתנן לעיל יש לה קנס לא
אתיא
אלא כר"ע דבע"כ גירשה או נתאלמנה שאל"כ הו"ל
א"א
ויש בהן מיתת ב"ד: