נערה
שנתפתתה פרק רביעי כתובות
מה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר
סוקלין אותה על פתח
בית אביה. דהכי
כתיב ד) והוציאו את הנערה
רבא מוציא שם רע קאמרת שאני מוציא שם רע דחידוש הוא.
כה א
א) ב)
ג)
נראה דמתחלה מקשה ממוציא שם רע משום דס"ד דהש"ס
אל פתח בית אביה והאי בבאו עדים בבית חמיה כתיב דהא במוציא
ד) ה)
שם רע כתיב דמפרש ביה קרא ואקרב אליה ד) אלמא כשניסת: ראו
דמסברא אמרינן ביה דתידון בסקילה ולא אמרינן הואיל ואישתני גופא
כו ב
ו) ז)
❖
גידולים שגידלתם. כלומר מבית זה יצאת
הנבלה שבו זינתה: באו לה
אישתני קטלא הילכך מקשה דגבי נערה המאורסה נמי לית לן למימר
עדים בבית אביה. קודם שנשאת:
דאישתני קטלא ומשני רבא שאני
כז ג
סוקלין אותה על שער העיר. דכתיבד)
מוציא שם רע דחידוש הוא ולא
סוקלין אותה על פתח בית אביה כלומר
הגהות הב"ח
כח ד
כי יהיה נערה בתולה מאורסה וגו'
מסברא אמרינן ביה הכי אלא משום
ראו גידולים שגידלתם באו לה עדים בבית
(א) רש"י
והוצאתם את שניהם אל שער העיר
דאשכחן דחדית ביה רחמנא כי האי
אביה שזינתה בבית אביה סוקלין אותה
גופא
ההיא: תידון בחנק. כי היכי דאילו
גוונא דלא אמרינן הואיל ואישתני
(ב) ד"ה
על פתח שער העיר סרחה ולבסוף בגרה
זנאי השתא לאו סקילה איכא אלא
דינא אישתני קטלא והא דנקט נכנסה
כלומר
תידון בחנק למימרא דכל היכא דאישתני
(ג) ד"ה
חנק דכי כתיב סקילה בזינתה נערה
לחופה ולא נבעלה לאו דווקא אלא
גופא אישתני קטלא ורמינהי א נערה
כתיב שנאמרד) כי יהיה נערה בתולה
הכי נמי דהוה מצי למנקט ונבעלה
המאורסה שזינתה ומשבגרה הוציא עליה
בלא אישתני גופא
וגו' השתא נמי בחנק דכיון דאשתני
למאן דמוקי מוציא שם רע דווקא
❖
שם רע הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלע
גופא בין חטא להעמדה בדין אשתני
בבעל ה)[אלא נקט למאן דמוקי אע"ג
קטלא לכדהשתא: הוציא עליה שם
דלא בעל] ולפי זה לא גרסינן בעלמא
היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה היא
רע. שכנסה משבגרה ולא מצא לה
דאי גרסינן נכנסה לחופה ולא נבעלה
מוסף רש"י
וזוממיה ס"ד אלא או היא או זוממיה מקדימין
ב
בתולים ובא לב"ד: הוא אינו לוקה.
בעלמא בחנק משמע דהכא במוציא
סרחה.
לבית הסקילה אמר רבא מוציא שם רע
אם כיחש: ואינו נותן מאה סלע.
שם רע חייב סקילה אפילו זינתה
ולבסוף
קאמרת שאני מוציא שם רע דחידוש הוא
ג
בגרה.
דכי כתיבד) ויסרו אותו מלקות וענשו
אחר חופה והא ליתא דזינתה אחר
תדון בחנק.
דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא
אותו ממון בנערה כתיב וזה עקימת
חופה אפילו במוציא
שם רע בחנק
(סנהדרין עא:)
וזינתה בחנק ואילו מוציא שם רע בסקילה
שפתיו גורמין לו ליענש כדמתרץ
ולפי זה הא דקתני לעיל באו לה
הרי הן כהדיוטות.
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע
לקמן ועקימת שפתיו בבוגרת הואי:
עדים בבית חמיה שזינתה בבית
(הוריות י.) אם נודע
היא. אם אמת היה: וזוממיה.
אביה בסקילה צריך לדחוק לרבא
לרבא דלמא כי חדית רחמנא היכא דלא
להם עד שלא נתמנו
דאיירי במוציא שם רע דאי לא הוציא
עדים שהיו מעידים על זנותה
חייבים,
אישתני גופא אבל היכא דאישתני גופא
(שם)
ונמצאו זוממין: מקדימין לבית
שם רע הויא לרבא בחנק דכיון
לא חדית רחמנא אלא אמר רב נחמן בר
הסקילה. כלומר ישכימו בבקר לשם
דאישתני דינא אישתני קטלא ובדין
יצחק אישתני ולא אישתני תנאי היא דתנן
דהוה ליה לאסוקי לעיל בההיא
כי אין להם נס והמלטה מן המיתה
ד חטאו עד שלא נתמנו ונתמנו הרי הן
הזאת: היא וזוממיה ס"ד. אם אמת
ברייתא באו לה עדים בבית חמיה
כהדיוטות רבי שמעון אומר אם נודע להם
היה אין שקר: אלא או היא. אם
שזינתה בבית אביה ולא הוציא ש"ר
עד שלא נתמנו חייבים משנתמנו פטורים
אמת: או זוממיה. אם שקר: לבית
בחנק דהשתא הוה
מפליג בדידה
אימור
הסקילה. אלמא אע"ג דאשתני גופא
ולא ה"ל למנקט בסיפא סרחה
ולבסוף בגרה אלא משום דעיקר
ואילו זנאי השתא בת חנק היא לא
אמרינן אישתני קטלא: מוציא שם רע קאמרת. לאותובי אסרחה
ברייתא אתא לאשמועינן דיני פתח בית אב וכיון דקאי מציעתא
ולבסוף בגרה דתני תנא דאיירי בבאו לה עדים בבית אביה: שאני.
בנערה המאורסה בבאו לה עדים בבית אביה מסיק נמי סרחה
מיתה הבאה על ידי הוצאת שם רע דבעל משנשאת: דחידוש הוא.
ולבסוף בגרה בבית אביה במה שעומד בו השתא ו)
ולא אמרינן בה דמשום דאישתני (א) דינא דאי זנאי השתא בת חנק
היא נימא אישתני קטלא דהך דזנאי בנערות: דהא נכנסה לחופה
ולא נבעלה בעלמא וזינתה בחנק כו'. (ב) ותדע דהא בלא בגרה
נמי [בלא] הוצאת שם רע ואפי' בנערות אשתני דינא הוא דאילו
זנאי השתא חנק הוא דאיכא הואיל ונכנסה לחופה אע"פ שלא
נבעלה כדתניא [לקמן] נערה ולא בוגרת בתולה ולא
ורבינו שמואל מפרש שאני מוציא שם רע דחידוש הוא שהרי נכנסה
בעולה מאורסה ולא נשואה מאי לא נשואה אי נימא נשואה ממש היינו
לחופה ולא נבעלה בעלמא בלא הוצאת שם רע וזינתה אחר חופה
ולא בעולה אלא לאו נכנסה לחופה ולא נבעלה אלמא אילו זנאי השתא
בחנק ואילו מוציא שם רע כי האי גוונא שזינתה אחר נישואין בסקילה
בת חנק היא: ואילו מוציא שם רע. עליה השתא וזנאי קודם
דהכי משתמעי קראי דכתיב ואם אמת היה כו' ולא נמצאו בתולים
לנערה וסקלוה משמע דבכל ענין שלא נמצאו לה בתולים הויא
כניסה לחופה בסקילה אלמא בהוצאת שם רע לא אמרינן דמשום
בסקילה ואפילו זינתה תחתיו ואע"ג דכתיב אל פתח בית אביה
דאישתני דינא אילו זנאי השתא לישתני קטלא הבא ע"י זנות דמעיקרא
ובזינתה תחתיו אין כאן פתח בית אביה היינו משום דלא שייך
והילכך כי בגרה נמי וניסת לא אמרינן במוציא שם רע דמשום
דאישתני דינא דהשתא אישתני קטלא דמעיקרא: ודלמא כי חדית.
לומר ראו גידולים שגידלתם והוי כמו יש לה אב ואין לה פתח
בית אב או אין לה אב דהויא בסקילה אע"ג דליכא פתח בית אביה
כלומר הא ראייה דמייתינן מסתם מוציא ש"ר לכאן לאו ראייה היא
והיינו חידוש דבעלמא בלא הוצאת שם רע זינתה אחר חופה בחנק
לכאן דהתם הוא דאף על גב דאישתני דינא דאילו זנאי השתא לא
כדדרשינן לקמן מאורסה ולא נשואה שנכנסה לחופה ולא נבעלה
אישתני קטלא דהא דזנאי מעיקרא משום דלא אישתני גופא הוא
ובמוציא ש"ר בסקילה והשתא אתי נמי שפיר הא דלא נקט בברייתא
וחידוש שחידשה תורה (ג) באישתני דינא חדית באישתני גופא לא
באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה בלא הוצאת שם רע
חדית אבל בגרה אישתני גופא היא ואי בבאו לה עדים בבית אביה
תידון בחנק דהא מודה רבא דלא אמרינן הואיל ואישתני דינא אישתני
אית לך למימר סרחה ולבסוף בגרה בחנק במוציא שם רע נמי
משבגרה הוה ליה למיתני חנק: אלא אמר רב נחמן בר יצחק.
קטלא אבל קשה לרבינו יצחק לפירוש זה דהא לקמן דרשינן
לזנות בית אביה פרט שמסר האב לשלוחי הבעל וכל שכן היכא
הא דתני שילא תידון בחנק הואיל ואישתני גופא אישתני קטלא
שנכנסה לחופה וההוא קרא דלזנות בית אביה במוציא ש"ר בהדיא
ותניא אחריתא בסקילה ואע"ג דאישתני גופא לא אישתני קטלא
כתיב: דלמא כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני גופא.
תנאי היא: אישתני ולא אישתני. אי אמרינן אישתני קטלא או לא
אישתני קטלא תנאי היא: חטאו עד שלא נתמנו. נשיא ומשוח
ואע"ג דלעיל באלו נערות קרי לבעולה אישתני גופא
שאין קרבנם כשל יחיד שהנשיא מביא שעיר ומשוח מביא פר:
הכא לא חשיב אישתני גופא אפילו למאן דלא מחייב במוציא שם
הרי הן כהדיוטות. בכשבה ושעירה שאע"פ שנשתנה גופם לא
רע אלא בבעל דהא כבר היתה בעולה מן הנואף ובבעילה דנואף לא
נשתנה קרבנם: אם נודע להם עד שלא נתמנו. דהוה ליה
חשיב לה שינוי הגוף דלא מיירי הכא אלא בשינוי הגוף אחר העבירהז):
תנאי היא דתניא כו'. וא"ת והא הכא ליכא אלא שינוי דינא
ידיעה וחטאה בחד גופא חייבין כהדיוטות: משנתמנו. דהוה
ליה חטאה בשעת קרבן יחיד וידיעה בשעת קרבן נשיא:
והיכי מייתי לאישתני גופא דלעיל ויש לומר דלא מפליג
פטורין. לגמרי. אלמא דמשום דאישתני גופא אישתני קרבן:
לעיל בין אישתני גופא לאישתני דינא אלא לרבא דאמר מוציא שם
רע חידוש הוא הילכך פריך ליה כיון דאמרת דחידוש הוא ואינה
אימור
סברא אם כן יש לנו להעמיד בפחות שנוכל דהיינו לא אישתני
גופא אבל לרב נחמן דאית ליה דמסברא קאמר דלא אישתני
קטלא ולא מחידושא לדידיה ליכא לפלוגי בין אישתני דינא לאישתני גופא הילכך מייתי שפיר תנאי היא אי נמי יש לומר
דלא מייתי אלא מדרבי שמעון דכיון דסבר הואיל ואישתני דינא אישתני קרבן כל שכן באישתני גופא ואינו חושש אלא להביא
תנא דסבר כברייתא
דשילא דלא
משבשינן לה מקמי אידך ברייתא משום דברייתא דשילא לא מיתניא בי
רבי חייא ורבי
אושעיא אבל לאידך
ברייתא לא
מייתי שום ראיה מדרבנן
דרבי שמעון ותדע דהא
במסקנא משבשינן
לההיא דשילא:
אימור