מז:
נערה
שנתפתתה
פרק רביעי כתובות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מ"ד לא זכה כרבי אלעזר. דאמר לא כתב לה כתובה
דהוי מדידה לדידיה ולא דמי לההיא דר"א דהוי מדידיה לדידה
אלא על
מח א
א)
ב)
ואי הוה שייך התם אומדנא אחרינא הוה אמדינן ופסק רבינו תם
מנת לכונסה ומנה מאתים דתקון לה רבנן הוא דאית
לה איהי
ג)
וכן רבינו חננאל כרבנן דרבי נתן משום דמוקמינן להו כר"א בן
נמי לא כתבה לו ודא נדוניא דהנעלת ליה אלא ע"מ חיבת נשואין:
מט ב
כ"ע כר"א בן עזריה. תרוייהו הנך תנאי דלעיל (תרוייהו) כר"א
אע"פ ואע"ג
עזריה דפסקינן הילכתא כוותיה בפרק
ד)
דדחי הש"ס לא דכולי עלמא כר'
בן עזריה דפסקינן הלכתא כוותיה
לקמן : מדידיה לדידה. מה שחתן
אלעזר דיחויא בעלמא הוא ואדיחויא
❖
שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה למאן
א
פוסק לכלה בכתובתה: תחת
לא סמכינן והורה ר"ת הלכה למעשה
דאמר לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה ומאן
כתובתה. תחת הנדוניא שהכניסה
בחתן אחד שמתה אשתו והיה אבי
דאמר זכה כרבנן לא דכולי עלמא כרבי
תורה אור השלם
לו והיא כתובה בשטר הכתובה
הכלה מוחזק בנדוניא ופסק לה דלא
אלעזר בן עזריה מאן דאמר לא זכה כרבי
והוא יורש: תחת פירות. שהוא
זכה הבעל מכח שמעתין דהכא ועוד
1. אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ
אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה עד כאן לא
שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ
אוכל מנכסי מלוג שלה כגון נכסים
תיקן לא מכח ההלכה שאפי' בעל
לֹא יִגְרָע: שמות כא י
קאמר רבי אלעזר בן עזריה אלא מדידיה
שנפלו לה משניסת או שהיו לה
מוחזק שיחזיר אם מתה בתוך שנה
2. וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר
לדידה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה
ה)
קודם לכן שלא שמאתן לו בנדוניית
וחזר בו בסוף ימיו מאותה תקנה
עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם
ו)
הִפְשִׁיטוּ וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם
כתובתה: דלא מלו. לא יהא
אבל מדידה לדידיה אפילו ר' אלעזר בן
והא דאמרינן בפ' מציאת האשה
ז)
פִּצֵּחוּ וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר
❖
בפירות כדי פרקונה והשתא כי
הפוסק מעות לחתנו
עזריה מודי דמשום איחתוני הוא והא איחתני
בַּסִּיר וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ
מיכה ג ג
אכלינהו ולא ידיע כמה הוה פריק
ומת חתנו יכול הוא שיאמר לאחיך
קַלָּחַת:
להו: חייב במזונותיה וכו': תנו רבנן תיקנו
3. אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי
לה מדיליה דהכי תיקון דאיהו אכיל
הייתי רוצה ליתן לך אי אפשי ליתן
מזונותיה תחת מעשה ידיה וקבורתה תחת
וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי
גליון הש"ס
בין רב בין
מעט והוא פריק כל
ופריך בירושלמי ולא דברים הניקנין
אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה
כתובתה לפיכך בעל אוכל פירות פירות
תוס' ד"ה זמנין וכו' א"נ
כמה דהוי: ואיפוך אנא. מזונות
באמירה הן ומשני כשפסק על מנת
אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:
שאני פירות.
מאן דכר שמייהו חסורי מחסרא והכי קתני
בראשית לא נ
תחת פירות ופרקונה תחת מעשה
לכנוס דמשמע הא אם כנס גובה
ד"ה אם
4. אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל
תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה ופירקונה
ידיה ונפקא
מינה דאי אמרה איני
אחיו לא קשה מידי לפירוש רבינו
וכו' וא"ת דאדרבה וכו'.
שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ
תחת פירות וקבורתה תחת כתובתה לפיכך
לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְיָ:
ניזונית ואיני עושה לא כלום קאמרה:
תם דהתם הרי בתו קיימת והיבם
❖
ויקרא יח ו
מזונות ומעשה ידיה מצוין. שבויה
רוצה ליבמה והא דאמרינן בתורת
בעל אוכל פירות מאי לפיכך מהו דתימא
5. וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ
ואשה שיש לה נכסי מלוג לא שכיחי:
כהנים ותם לריק כחכם זה שפוסק
אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ
מיכל לא נכלינהו אנוחי ננחינהו דאם כן
וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן
לבתו ממון מרובה ומתה בתוך
עונה
הגהות הב"ח
מימנע ולא פריק קמ"ל דהא עדיפא זימנין דלא
הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם
שבעת ימי המשתה הרי הפסיד בתו
(א) תוס'
לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל
מלו ופריק לה מדידיה ואיפוך אנא אמר אביי תיקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי
אלא מעתה
והפסיד ממונו ההיא אתיא כרבי
כָּל מוֹצָא פִי יְיָ יִחְיֶה
❖
❖
לשאינו מצוי אמר רבא האי תנא סבר מזונות מדאורייתא דתניא שארה אלו
דברים ח ג
ב
1
הָאָדָם:
נתן א"נ כרבנן ומיירי שהחתן מוחזק
מזונות וכן הוא אומר 2 ואשר אכלו שאר עמי כסותה כמשמעו עונתה זו עונה
בה וצריך עיון שלא יקשה לרבינו
האמורה בתורה וכן הוא אומר אם תענה את בנותי רבי אלעזר אומר שארה
תם דלקמן בריש אע"פ
3
תוספות רי"ד
מוסף רש"י
שאר בשרו לא תקרבו לגלות
זו עונה וכן הוא אומר איש איש אל כל
מוכח דרבנן נמי אזלי בתר אומדנא
4
שלא כתב לה.
וחייב במזונותיה וכו':
דחיתון ועוד דחוק קצת לרבינו תם
ערוה כסותה כמשמעו עונתה אלו מזונות וכן הוא אומר ויענך וירעיבך
ת"ר תקנו מזונות תחת
5
(לקמן נד:)
מעשה ידיה וקבורתה תחת
דמה לו להזכיר מדידיה לדידה
רבי
כתובתה ופרקונה תחת
ומדידה לדידיה הל"ל ע"כ לא קאמר
פירות ואמר רבא האי תנא
רבי אלעזר אלא משום דלא נישאת אבל הכא דנישאת לא ועוד דכולהו אמוראי דלקמן משמע
דאית להו דבעל יורשה משמסרה האב
סבר מזונות דאורייתא
דתניא שארה כסותה
לשלוחי הבעל ושמא היינו כשהכתובה ביד הבעל וברייתא דקתני התם לקמן אע"פ שכתובתה בבית אביה בעלה יורשה אתיא כרבי נתן ד):
שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. אין לתמוה בסברא זאת דבכמה מקומות בש"ס מצינו כן ואם תאמר אם כן כל אדם הלוקח
ועונתה לא יגרע שארה
אלו מזונות וכה"א אשר
פרה מחבירו ונטרפה או מתה אנן סהדי שלא על מנת כן לקחה וי"ל דהתם אנן סהדי שבאותו ספק היה רוצה ליכנס ואפי'
אכלו שאר עמי כסות
כמשמעה עונה זו עונה
אם אומר לו אם תטרף יש לך לקבל הפסד היה לוקחה אבל הכא לא כתב כלל כי אם ע"מ לכונסה ואין דעתו כלל להכניס עצמו בספק
האמורה בתורה וכה"א אם
וכן ה)ההוא דזבין ולא איצטריכו ליה זוזי והא דפריך בסוף הגוזל קמא ו) (א) יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה דאדעתא
תענה את בנותי:
דהכי לא קידשה אע"ג דבאותו ספק מסתמא היתה נכנסת בשעת קדושין אומר רבינו יצחק דלא פריך התם אלא משום דהוי דומיא דקאמר
התם נתן כסף לאנשי משמר ומת שהוא שלהם ומסיק התם ש"מ כסף מכפר מחצה דאי לא מכפר לימא דאדעתא דהכי לא יהיב דהואיל
ואינו תלוי אלא בנותן יש לנו ללכת אחר דעתו וכיון שבו תלוי ודאי אינו רוצה ליכנס בשום ספק ולא דמי ללוקח חפץ ואירע בו אונס
דלא אמרינן דאדעתא דהכי לא קנה ומבטל המקח דאינו תלוי בדעת הקונה לבדו דהא איכא נמי דעת מקנה שלא היה מקנה לו לדעתו
אם לא יפרש להכי פריך שפיר מיבמה שנפלה לפני מוכה שחין משום דבדידה תלוין הקידושין שברור לנו שהוא לא יעכב בשביל שום
דבר שאירע אחר מיתתו כי אינו חושש במה שאירע אחריו ולהכי לא פריך מאשה שנעשה בעלה בעל מום תיפוק בלא גט דאדעתא
דהכי לא קידשה נפשה כיון דתלוי נמי בדעת המקדש וכן כל הנהו דמייתי התם אין תלוי אלא בדעתו: תיקנו מזונות תחת מעשה
ידיה. בפ' אע"פ דקאמר רב הונא יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה קסבר כי תקינו רבנן מזוני עיקר כו'
ופריך מהכא ומשני אימא תקנו מעשה ידיה תחת מזונות והשתא ריש לקיש דפליג עליה התם ואמר מעשה ידיה עיקר אינו מגיה ברייתא
דהכא אלא שונה תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה ולכאורה לדידיה יכול הבעל לומר לאשתו צאי מעשה ידיך למזונותיך ואע"ג דלא ספקה כיון
דקסבר דמעשה ידיה עיקר אבל אי אפשר לומר כן כדמוכח בריש המדיר ובפ"ק דגיטין דבלא ספקה חייב לזונה
וצ"ל דלא אמר ריש לקיש דמעשה ידיה עיקר אלא לענין שאינה יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה: וקבורתה תחת כתובתה. פירוש
אנוחי
ננחינהו. פירוש עד שלא יהא לו
נדונייתה אבל אין לפרש תחת מנה ומאתים דהא אמר לקמן ז) דארוסה אין לה קבורה:
במה להתפרנס ואז יקחם אבל לא בעי למימר דלעולם לינחינהו דא"כ מאי תחת פירות דקתני הא אין לו פירות: זימנין דלא מלו ופריק
לה מדידיה. אע"ג דעיקר תקנה בשביל דידה כדמשמע הכא וכן לעיל דקאמר בשלמא בעלה תקינו ליה פירי דלמא אשתבאי וממנע ולא פריק
לה מ"מ אינה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות דהא קתני בברייתא פירקונה תחת פירות משמע דאינה יכולה לומר כי היכי
דדייק לקמן דאינה יכולה אשה שתאמר איני ניזונת כו' מברייתא דלעיל דקתני תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה אלמא דאין יכולה והוצרך
להגיה הברייתא בשביל כך ועוד דבחזקת הבתים ובהזורק בגיטין לא מצי לאשכוחי שיהא חצר לאשה בלא בעלה
דפריך חצרה מה שקנתה אשה קנה בעלה ומוקי בכותב לה דין ודברים אין לי בנכסייך וכי כתב לה מאי הוי והתניא כו' ומשני בכותב לה
ועודה ארוסה והשתא מאי דוחקין לאוקמא הכי לימא כגון שאמרה איני נפדית ואיני נותנת פירות ואע"ג דהוה נמי מצי לאוקמא כגון שנתנו לה
על מנת שאין לבעלה רשות בה ולא קאמר היינו משום דאין יורד לסברא זו אבל כבר ירד לסברא שהבעל מסתלק מנכסים א"כ לימא כגון
שאמרה איני נפדית כו' אלא ודאי אינה יכולה לומר ויש ליתן טעם אע"ג דלרב הונא יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית כו' התם משום דאינה
מפקעת לגמרי התקנה שאם אמרה היום איני ניזונת ואיני עושה למחר תעשה ותהא ניזונית אבל אם אמרה איני נפדית ואיני נותנת פירות
הרי מפקעת לגמרי תקנת פירות דהא פירות של כל ימיה הם תחת פרקונה ואפילו את"ל דיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה לעולם
אכתי יש לומר דלא מצי אמרה איני נפדית שלא תטמע בין העובדי כוכבים $ א"נ שאני פירות דידו כידה וזוכה בגוף הקרקע אבל מעשה
ידיה אינם בעין דלא שייך למימר שיזכה בגוף הידים: אם תענה את בנותי. $ ואם תאמר דאדרבה מהאי קרא משמע דעונתה
לאו היינו עונה של תשמיש דבפרק בתרא דיומא משמע אם תענה את בנותי היינו שימנע מהן תשמיש דמהאי קרא נפקא
לן דמניעת תשמיש
המטה קרוי עינוי
ויש לומר דה"נ קאמר
קרא
עונתה לא יגרע דבר שהוא
כעינוי כשמונעו
ממנה דהיינו
תשמיש:
רבי